כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - פנחס

    8 תגובות   יום שישי , 13/7/12, 00:21

    עיון בפרשת המוספים

     

    חלק גדול מפרשת פנחס עוסק בפרשת קרבנות המוספים בחגים .

    העיסוק בקרבנות החגים נזכר כבר בספר ויקרא בפרק כ"ג , בפרשת אמור , ומדוע אם כן מופיעה כאן בפרשת פנחס , בסוף שנת הארבעים במדבר מצוות קרבנות המוספים ?

    פירושים רבים נאמרו לכך .

    נביא את פירוש אבן עזרא ורמב"ן שמסבירים שבמדבר לא הקריבו קרבנות כלל (אבן עזרא) או שלא הקריבו את המוספים בחגים (רמב"ן) , וכאן ערב הכניסה לארץ ישראל יש עניין לצוות על כך.

    כאמור יש עוד פירושים לכך , אך כעת נעסוק בתוכן של פרשת המוספים ונראה שניתן ללמוד כמה דברים על המועדים - מתוך קרבנות המוסף של כל חג וחג .

    ראשית פותחת התורה בקרבן התמיד שבכל יום - כבש בבוקר וכבש בין הערביים . מבחינה זאת , אין בקרבן מוסף של שבת תוספת יתירה על התמיד - מקריבים שני כבשים לעולה .

    נראה שבאה התורה ללמד אותנו שקדושתה של השבת היא בתוך מערכת הזמן , בתוך מערכת הטבע .

    השבת היא זכר למעשה בראשית - ובריאת העולם נעשתה שבעה ימים - יום השבת הוא בתוך עולם הטבע , קדושה הבאה מלמעלה המתגלה בתוך ציר הזמן הטבעי .

    לאחר מכן ניתן לראות שקרבן מוסף של ר"ח הוא כמו של פסח ושבועות - לעולה שני פרים , איל , שבעה כבשים וקרבן חטאת .

    דבר זה מלמד על חשיבותו של ראש חודש כיציאה מן השגרה ,

    "... וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח..." (יחזקאל מ"ו)

    - שער החצר הפנימית סגור בימי המעשה ונפתח ביום השבת וביום ראש החודש , "ויאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" (מלכים ב, ד)

    - ומכאן שהיו נוהגים לעלות אל הנביא ביום החודש.

    בראש השנה וביום הכיפורים מקריבים לעולה שני פרים , איל , ושבעה כבשים וחטאת - ואותו הדבר גם - בשמיני עצרת .

    מכאן ניתן להבין את הקשר בחז"ל בימי הדין ראש השנה ויום כיפור , לבין שמיני עצרת , היום בו נידונים על המים.

    ניתן לראות את חשיבות העיון והדיוק אפילו בתוכנם של הקרבנות .

    לחג סוכות יש מערכת קרבנות מוסף אחרת לגמרי מאשר בשאר הרגלים וכן משל שאר מועדי תשרי .

    בכל ימי סוכות מקריבים 2 אילים , ארבעה עשר כבשים לעולה וקרבן חטאת ואילו הפרים משתנים מיום ליום , מתמעטים מ-13 ועד 7 ביום השביעי .

    חז"ל דרשו שקרבנות סוכות (ושמיני עצרת) הם כנגד שבעים אומות העולם.

    שני האילים הקרבים בסוכות בכל יום יתכן ומלמדים אותנו על היותו של חג סוכות גם מחובר לרגלים וגם למועדי תשרי .

    הרגלים הינם ציון היסטורי לאירועים מהעבר המתקיימים בהווה .

    ומצד שני מועדי תשרי הם חיבור אל המציאות , אל עולם הטבע החקלאי - חג האסיף , ובחג סוכות יש גם מזה וגם מזה , גם מהחיבור אל המציאות שמחוץ לטבע שלא תלויים בזמן וגם מעולם הטבע - ואף יותר מזה , חג סוכות עצמו עושה את החיבור בין שני העולמות הללו במיוחד במצוות השייכות לעולם החומר - סוכה , ארבעת המינים ומצוות השמחה בחג .

    בדברים הללו יש רק בלפתוח צוהר קטן , ובוודאי שישנם הסברים נוספים ועמוקים עוד יותר , אך רואים כמה סוד ועומק יש בכל חלק וחלק בתורה , מסידור הפרשיות ומהתוכן המדוקדק שלהן.

     

    עיון בהפטרה - תחילת שליחות ירמיהו

     

    השנה קוראים להפטרת פרשת פנחס את תחילת ספר ירמיה , כחלק משלושת הפטרות הפורענות הנקראות בתקופת בין המיצרים .

    אמנם הפטרה זאת אינה הפטרה שהיא 'מעין הפרשה' , כפי שבכל שבת מותאמת ההפטרה לפרשה , ובכל זאת ודאי שאין מקרה וניתן למצוא קווים המקשרים ומחברים את ההפטרה אל הפרשה מלבד החיבור של ההפטרה אל הזמן שבגללו היא נקראת .

    פרשת פנחס מדברת בכמה נקודות על מנהיגות .

    מנהיגותו של פנחס עליה הוא מקבל ברית כהונת עולם בתחילת הפרשה , ובהמשך רואים את מנהיגותו של משה רבנו שדואג להמשך ההנהגה בעם ישראל - ומתוך כך קוראים גם על מנהיגותו של יהושע , שעליו מצווה הקב"ה שימשיך את משה רבנו בתפקידו .

    ההפטרה מספרת על תחילת שליחותו - נבואתו של ירמיה על ידי הקב"ה .

    ההבדל בין שליחותם של משה , יהושע , ירמיה לבין מנהיגותו של פנחס .

    פנחס נוטל את המושכות לידיים - 'הבועל ארמית , קנאים פוגעים בו' , לעומת משה , יהושע וירמיה שה' הוא המצווה על שליחותם .

    מעניין שדווקא מנהיגות הבאה מאת ה' היא הנשארת קבועה והיא המתאימה ביותר לכל ישראל. מעשיהם של יחידים טובים , חשובים ומשפיעים , אך מנהיגות הבאה מאת הקב"ה היא המתאימה לכל שכבות העם .

    לעומת זאת גם משה וגם ירמיה מסרבים בתחילה לשליחות שלהם , בניגוד כמובן לפנחס שהוא הבוחר ויוזם את השליחות שלו .

    דברי החיזוק של ה' לירמיה :

    "בטרם אצרך בבטן ידעתיך... אל תאמר נער אנכי, כי על כל אשר אשלחך תלך ואל כל אשר אצוך תדבר..."

    - אומר האדמו"ר מליובביץ' זצ"ל , יכולים ללמד אותנו שדווקא בתקופת הגלות אין לנפש האדם להיבהל אלא להיות מוכנה אל השליחות ולפעול בשם ה' .

    אינך פועל לבד אלא ה' איתך וזה מה שימלא אותך בכוח .

    בגלל היוזמה הנדרשת , דווקא לעתיד לבוא - אליהו הוא שיבשר על הגאולה ('פנחס הוא אליהו') , "הנה אנכי שולח את אליה הנביא, לפני בוא יום ה'..." .

    אנחנו צריכים להתמלא בכוחות אומץ וגבורה ולפעול בכדי לקרב את הגאולה .

    מדוע בחר ה' בירמיה ?

    - מלבד דברי ה' לירמיה : "בטרם אצרך בבטן- ידעתיך..." , ניתן ללמוד על כך מדבריו של ה' לירמיה בהמשך :

    "... מה אתה רואה ירמיהו?

    ויאמר: מקל שקד אני רואה. ויאמר ה' אלי: היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו" .

    מה זה המבחן שה' עושה לירמיה? מה הכוונה 'היטבת לראות'?

    ה' מראה לירמיה מקל יבש ללא עלים , ועל מקל כזה קשה לזהות מאיזה עץ זה .

    ירמיה מצליח לזהות שזה עץ שקד - וזה היה המבחן של ה' לירמיה שבגללו אומר לו ה' :

    בגלל זה אתה ראוי , כיוון שהצלחת לראות לעומק העניין !

    אתה מצליח לראות מקל - המשמש בד"כ להכאה ולעונש , בניגוד למַטֶה המשמש למשענת (מלבי"ם) , וכן אתה מצליח לראות את פריחת השקד , את העניין שכל החורבן הוא לטובת ישראל , ואתה רואה את הגאולה שעוד תצא מכאן בעתיד - למרות שהיא לא תהיה כלל בתקופתו של ירמיה !

    לכך נקרא נביא בשם 'רואה' על שמצליח לראות את דבר ה' במציאות , ולא רק בהווה אלא את התהליך כולו , על הטובה שיוצאת מכל פעולה אלוקית , גם אם היא רחוקה .

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/12 13:01:
      שלמה יקר , תודה על הצוהר שפתחת בפניי בהסבר המפורט ....הצלחתי לראות . המשך שבוע טוב :)
        16/7/12 18:49:
      לא מסתדר לי הקרבת קורבן. אם אתה רוצה להוכיח למישהו דבקות, מסירות, אמון, אמונה זה לא צריך להיות ע"יי לקיחת חיים, אפילו אם מדובר בבע"ח. הנביא = רואה - בהחלט!
        15/7/12 12:35:
      שבוע טוב...
        15/7/12 11:29:
      תודה ושבוע נפלא שיהיה לך איש יקר!
        15/7/12 11:07:
      כתוב מרתק כתמיד...שבוע נפלא:)
        15/7/12 10:35:
      ברוך אתה בכתיבתך:)
        14/7/12 23:39:

      .

      לייק - LIKE*

      .

      לייק - LIKE*

        13/7/12 16:26:
      גוד שאבססס.