כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    םסטיבל סרטי ילדים בסינמטק

    1 תגובות   יום רביעי, 25/7/12, 10:45

     

    עליס בליטנטל

    פסטיבל סרטי ילדים ונוער- הפנינג גם למבוגרים

    ''

    פסטיבל סרטי ילדים ונוער הבינלאומי, מתקיים במשך שישה ימים רצופים, בסינמטק תל אביב ומקרין סרטים על ילדים ונוער, מכל העולם ולכל הגילאים.

     

    במסגרת הפסטיבל, הוקרנו ביום שני (ה- 23.7)  שישה סרטים קצרים לילדים מפסטיבל KUKI (בין 10 ל 20 דקות), מבית היוצר של פסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי אינטרפילם, ברלין. הסרטים כללו שלושה סרטים תיעודיים ושלושה סרטים עלילתיים, מיבשות שונות (אסיה, אפריקה ואירופה):

    עמאר, מחלק העיתונים מהודו (הודו, 2011)- סרט תיעודי שבו המילים מועטות והאוירה בו כבדה. הסרט מספר על עמאר, המפרנס את משפחתו ועובד בעיקר בחלוקת עיתונים, מעלות השחר ועד הלילה. עם זאת, מקפיד ללמוד בבית ספר, מתפלל ומקבל את חייו כמו שהם.
    אני לא מפחד! (הולנד, 2010)- סרט תיעודי  קליל, המספר על מאק בן 8, בעל לב בצד ימין. לאחר לידתו, העריכו הרופאים כי סיכוייו  לחיות נמוכים מאוד. הערכות אלו התבדו ובזכות אמונה חזקה ותמיכת סבו (המנוח), הוא מנצח ללא הרף בתחרויות אופנועים לילדים.

     

    מאמא נגור - הילד מסומליה (איטליה, 2007)- סרט תיעודי מרגש, המספר על ילד החי בעוני וגר במזבלה בסומליה. עם זאת, משחק כדורגל ומעצב יצירות בחוטי ברזל יחד עם ילדים אחרים. לאורך כל הסרט הוא חולם לטוס לאיטליה ולעבוד שם.

     

    אבוש והמטבע שנעלם (אתיופיה, 2010)- סרט עלילתי המספר על  ילד שחי לבדו ומקבץ נדבות. באותו יום שבו הוא מקבל מטבע עבור עזרה בנטיעת עצים הוא מאבדו , יוצא לחיפוש הרסני  אחר המטבע שנעלם, שמוביל להרס  עתיד  הכפר.

     

    זאבו והדגים (אוגנדה, 2010)- סרט עלילתי המספר על ילד בן 10, המצליח להחזיר את חובות המשפחה לאיש עסקים, כל זאת בעקשנות של איש מכירות מנוסה.
    תפילה לגשם (הודו, 2008)- סרט עלילתי מרגש , המתאר את  בעיית הצמא הקשה הקיימת בהודו, עד כדי מוות של שני מליון ילדים בשנה. הסרט המספר על פוטי, ילדה המשיגה מים עבורה ועבור סבתה העיוורת, במחיר כבד מאוד  של פרידה משערה.

     

    בכל הסרטים משתקפת מצוקת הילדים במציאות קשה של עוני, צמא, בעיות בריאותיות, בדידות וניצול על ידי המבוגרים. בסרטים אלו, הילדים הם הגיבורים האמיתיים ולא המבוגרים, לאור יכולתם לשרוד ולהשיג את הבלתי אפשרי. בסרטים אף רואים כדורגל, ספורט, משפחה וצורך באהבה, תחומים המשותפים לכל הילדים ברחבי  העולם.

     

    הדר ושרון, בני 14 ו 12 נהנו  בעיקר מהסרט ההולנדי "אני לא מפחד!" ומהסרט ההודי "תפילה לגשם". הצפיה בסרטים הכניסה אותם לפרופורציה בחיים ולהודות על הקיים, כפי ששרון הצהיר: "איזה מזל שאני חי פה ולא שם!" .

     

    לסיכום, כאשר הילדים מגיעים לפסטיבל וצופים בסרטים איכותיים אלו, הם רואים את הקשיים והדלות במקומות אחרים בעולם ולומדים לראות את הטוב בחייהם במציאות הישראלית. יחד עם זה, הם רואים כי יש קשר בינם לבין ילדי העולם וקיימים תחומי עניין משותפים, מעצם היותם ילדים.

     

    בנוסף  לפסטיבל  KUKI  , צפיתי עם חן בת ה- 7 בסרט "מקל תעלול 3" (נורבגיה, 2011). נהננו מכל רגע! סרט נוגע ללב ומצחיק, המספר על ידידות נפלאה בין הילד ג'וניור לבין מקלוני, עץ אורן בן 200 (או 70 שנה). הידידות מובילה להרפתקה נחמדה, שבה מקלוני נאבד ובה ג'וניור פוגש ונתקל בדמויות מעניינות ביותר ובינהם השוטר, שלא ברור אם הוא ילד או מבוגר. הסרט מקרין חמימות ואהבה משפחתית . אין ספק שהפשטות והקשר האנושי בסרט הם הקסם שבו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל