כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יהדות חילונית ושאר מטעמים

    עברתי לכתובת - www.lior-t.blogspot.co.il
    בכתובת החדשה ניתן לקרוא מאמרים חדשים, לאתר בקלות מאמרים בנושאים שונים ולקרוא בפורמאט נגיש. אשמח שתבקרו.
    כאן תמצאו מאמרים במגוון נושאים שפירסמתי באמצעי תקשורת שונים.

    פרשת שופטים- על ראוותנות שלטונית וחברתית

    7 תגובות   יום שישי , 24/8/12, 14:32

    המאמר פורסם לראשונה במאקו-חדשות ערוץ 2

     

    בשנים האחרונות ניטש ויכוח בעולם שחדר אף לישראל- האם עלינו האזרחים "להיכנס לכיסו" הפרטי ולאורח חייו של המנהיג הפוליטי או שמא זה לא רלבנטי לאישיותו ותפקודו? משלל ההוראות והצווים שראוי להציב למנהיג פוליטי בוחרת התורה את זה:

     

    "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד... לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול".

     

    הראוותנות והעושר יוצרים ניתוק וניכור של ההנהגה מהעם ועלולים אף להוביל לסטייה מדרך הישר. על אדם שחי חיי מותרות מופלגים יקשה להבין את הציבור הרחב. השררה מביאה את האדם להרגיש שהוא טוב יותר מאחרים ותחושה זו עלולה לגרום לו להנהיג מדיניות שלא סופרת את החלש ואולי אפילו לא את החוק. הצניעות והרגישות קשורים זה בזה.

     

    לובה אליאב, אחד הפוליטיקאים הצנועים והישרים ביותר שידעה ישראל, כתב כבר בשנות ה 70 -

    "אחד הדברים הראשונים שאנו חייבים לעשותם הוא להפסיק את המרוץ המבוהל לרמת חיים גבוהה והולכת... הפשטות של 'והצנע לכת' צריכה לבוא במקום רמת חיים ראוותנית, במקום האופנה של זלילה מיותרת ומטפשת... את 'האור האדום' להפסקת המרוץ חייבת להדליק ההנהגה. היא חייבת לעשות זאת ראשית-כל על עצמה ועל גופה. דור הממשיכים בהנהגה החברתית-פוליטית-תרבותית של המדינה חייב להחזיר לעצמו את אביזרי הפשטות והעממיות... רק הנהגה הדוגלת בשוויון חברתי והמשמשת יום-יום דוגמה אישית בפשטותה ועממיותה תוכל למשימה חברתית זאת ותוכל לקדם את החברה הישראלית בכיוון ליעדי השוויון" (ארץ הצבי, 310-311).

     

    נדמה לי שאפילו לובה לא שיער לאן יגיעו הדברים הן בחברה והן בהנהגתה. ראשי הממשלות בזמנו ועד אמצע שנות ה 90 חיו בפשטות יחסית. בגין היה סמל ומופת לכך. גם שמיר, פרס ורבין לא נפלו בפח הראוותנות העשירה. ואז הגיע ברק. עם דירות יוקרה מפוארות, ביגוד מנקר ומנכר, ושיא השיאים- שעון יד בעלות של 142,000 שח (!). ברק סימל את פריצת הסכר והכין את הדרך לראוותנות של נתניהו, שרון ואולמרט. הנהגת הסיגרים השתלטה עלינו ובמובנים רבים שיקפה תהליך שעבר על החברה הישראלית.

     

    נגד ברק וכל אחד מראשי הממשלות אחריו נפתחה לפחות חקירה משטרתית אחת. אולמרט הורשע בפלילים. לטעמי יש קשר עמוק בין חיי ראוותנות, תחושת עליונות והתנהלות שהיא על סף הפלילית. גם למדיניות הכלכלית של ישראל, מדיניות שאיבדה את רסניה החברתיים וייצרה את אחוז העוני הגבוה ביותר בעולם המערבי יש קשר עמוק לכך. נראה שפרשת השבוע רלבנטית היום יותר מתמיד. האם נדע כחברה לעצור את "המרוץ-המבוהל לרמת חיים גבוהה"? האם נמצא בקרבנו מספיק תבונה פוליטית לבחור מנהיגים שמחוברים מעט יותר לפרשת שופטים ולעם שהם משרתים?

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/12 16:44:
      אנחנו עייפים כעם וכפרטים
        26/8/12 09:30:

      צטט: התרנגול 2012-08-25 21:07:19

      ירמיהו ט' – אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו

       

      קהלת ה' -  יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו

      ישעיהו א'

      שריך סוררים וחברי גנבים כולו אהב שוחד ורודף שלמונים

      יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם

      ב"יוליוס קיסר" של שייקספיר, כשמהללים את קיסר, נאמר:

      "כשהעניים זעקו - קיסר בכה".

       

      נהדר, תודה

        26/8/12 09:29:

      צטט: shabat shalom 2012-08-26 08:03:21

      יש לך הנחת יסוד מוטעית בסיסית: ההנהגה של היום לא מאמינה בשוויון, לא מאמינה בסגירת פערים. היא מאמינה בתחרות: החזק ינצח והחלש - מגיע לו מה שיש (אין) לו.

       

      כפי שבטח אתה משער ויודע ממאמריי האחרים- אין לי הנחה כזו...

        26/8/12 08:03:
      יש לך הנחת יסוד מוטעית בסיסית: ההנהגה של היום לא מאמינה בשוויון, לא מאמינה בסגירת פערים. היא מאמינה בתחרות: החזק ינצח והחלש - מגיע לו מה שיש (אין) לו.
        25/8/12 21:07:

      ירמיהו ט' – אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו

       

      קהלת ה' -  יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו

      ישעיהו א'

      שריך סוררים וחברי גנבים כולו אהב שוחד ורודף שלמונים

      יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם

      ב"יוליוס קיסר" של שייקספיר, כשמהללים את קיסר, נאמר:

      "כשהעניים זעקו - קיסר בכה".

        25/8/12 13:22:

      הלוואי והיה כה פשוט. רוב מנהיגנו חוטאים בחטא היוהרה האישית, הכלכלית והחברתית. האם הכוח והעצמה הם המשכרים או שזהו האופי האמיתי ?
      האם יש לנו ברירות אחרות? האם "ביום פקודה" אכן נדע לבחור? האם יש המבטיח לנו שגם אם נבחר אחרת - יישאר נבחרנו נאמן כפי שהיה עת בחירה ?
      וכמה מאיתנו אכן הצטרפו גם השנה למחאה אך במקום בו ניתן לשנות ולהשפיע על קבלת ההחלטות? כמה מוכנים להצטרף ולהיות חלק ממנהיגות פוליטית משפיעה ומשנה? לא יודעת כמה אני מוכנה להצטרף למשחק הפוליטי - בטח לא כפי שהוא מצטייר מהצד. אבל מצד שני.... חייבים לשנות פה משהו. היכן מוציאים מנהיגים כמו האיש ההוא ?

        24/8/12 17:49:
      "כוחי ועוצם ידי"

      ארכיון

      פרופיל

      ליאור טל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין