כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בשביל הזהב

    מאה הגדולים: מקום 99 - הארי המזוהם

    2 תגובות   יום רביעי, 7/11/12, 10:46

    (פוסט זה הנו חלק מסדרת מאה הגדולים ומכיל ספוילרים חמורים לסרט בו הוא עוסק)

     

    מקום 100

     

    הארי המזוהם (1971)

    בימוי: דון סיגל

    תסריט: הארי ג'וליאן פינק, ריטה מ. פינק, דין רייזנר

    שחקנים: קלינט איסטווד, אנדרו רובינסון, ג'ון ורנון, רני סנטוני, הארי גווארדינו, ג'ון מיצ'ם


    "אני יודע מה אתה חושב. האם יריתי חמישה כדורים או שישה. למען האמת, מרוב התרגשות די התבלבלתי בספירה. בהתחשב בכך שזה מגנום 44, האקדח העוצמתי ביותר בעולם והוא יכול להוריד לך את הראש ביריה, אתה צריך לשאול את עצמך שאלה אחת. האם אני מרגיש שיש לי מזל? נו, אתה מרגיש, זבל?"

     

    הציטוט הזה, גם אם משהו ממנו קצת אובד בתרגום (קשה למצוא חלופה עברית ל-Punk), הוא אחד המונולוגים המפורסמים בתולדות הקולנוע. אני לא יודע אם זה עובד גם בשפת הקודש, אבל סביר להניח שאם הייתם קוראים אותו באנגלית, הייתם שומעים בראש את קולו של קלינט איסטוווד. איסטווד הוא הארי קלהאן, המכונה "הארי המזוהם", מכיוון שהוא עושה את העבודה המלוכלכת שאף שוטר אחר בסן פרנסיסקו לא מוכן לעשות. אין הרבה דמויות אייקוניות יותר בתולדות הקולנוע ואין הרבה שחקנים כמו איסטווד שכל כך מזוהים עם הדמות אותה הם מגלמים. הדימוי הציבורי של איסטווד מבוסס במידה רבה על הדמות של קלהאן, אף על פי שבמציאות, נראה שהם אנשים מאוד שונים. קלהאן קשוח, מאיים, רודף צדק ומוכן לכופף את החוקים בשביל לתפוס את הפושעים,גם אם הדבר עלול להוביל לתלונות על אלימות משטרתית מוגזמת.

    זה למעשה אחד מהעמודים עליהם נשען הסרט. אלימות משטרתית בשירות האיש הרע. קלהאן אינו שוטר מושחת, נדמה שאין דבר חשוב בעיניו כמו שמירה על החוק, אולם הוא אינו תמיד מסכים עם המחוקק. ליתר דיוק, הוא לא מסכים עם האופן בו החוק מסתמך על ניצול לרעה של זכויות אזרח בכדי להפוך את עבודת המשטרה לטכנית ומסורבלת בהרבה, מה שעלול לעלות בקורבנות חפים מפשע מאחר והפושע מסתובב חופשי אחרי שהשוטר שעצר אותו לא השיג צו חיפוש בזמן.

     

    הסיפור מתרחש בסן פרנסיסקו שטופת השמש. אדם המכנה את עצמו "סקורפיו" רוצח אישה אקראית בעזרת רובה צלפים ומאיים לקטול אנשים נוספים אם לא יועבר לידיו כופר. הוא לא מסביר את מניעיו, אלא רק מרתיע שאם העירייה לא תשלם לו 100,000 דולר, ירצח שוב ומניין הקורבנות יעלה עם כל יום בו לא הועבר לידיו הסכום שדרש. כרמז מתגרה למשטרה, הוא מציין שהנרצח הבא יהיה כומר קתולי, או אדם שחור. העירייה נוטה לשלם את הכופר, אולם במשטרה מניחים שיצליחו לתפוס את סקורפיו לפני שיבצע את הרצח הבא. השוטר הארי קלהאן ממונה לחקור את הפרשה ולנסות לאתר את סקורפיו ולחשוף את זהותו האמיתית, בעוד מסוקים מסיירים מעל הגגות בחיפוש אחר חשודים עם רובה.

    הגישה של קלהאן אינה בלשית במיוחד. הוא לא יושב במעבדת זיהוי פלילי ומנסה לפענח את כתב היד במכתב הכופר של סקורפיו. הוא גם לא עומד ליד לוח מחיק ומנסה לבנות פרופיל של הרוצח. הוא פשוט מחכה לתיאור של חשוד ומתחיל להתחקות אחריו. השיטה הזו נשמעת מפוקפקת והיא אכן כזו, אבל זו דרך הפעולה ששוטרים מהדור של הארי קלהאן מכירים (הדמות הייתה אמורה להיות מבוגרת יותר במקור). להארי לא באמת אכפת מהדרך, כמו שחשובה לו המטרה - להציל חיים ולגרום לאיש הרע להצטער על כך שלא בחר להיות גנן במקום. זה משתקף באופן בו הוא פשוט מסייר ברחובות, באזורים מפוקפקים יחסית, בחיפוש אחר החשוד, מתוך מטרה לרדוף אחריו ולהביאו למעצר ברגע שיוכל.

    כשחושבים על זה, לאורך חלק גדול מהסרט, הארי אפילו לא קרוב למצוא את סקורפיו. הוא עוצר שוד בנק, מסכל נסיון התאבדות ומפטרל ברחבי העיר, אולם לוקח לו הרבה מאוד זמן עד שהוא בכלל יודע איפה לחפש וגם זה, בצורה מבולגנת ומתוך הסתמכות על מה שסקורפיו כתב במכתב המקורי. אם לא היה כל כך נחוש לרצוח בהתאם לרמזים ששלח, סביר להניח שסקורפיו היה מסוגל לחמוק מהעיר מבלי להתגלות למשך זמן רב. יש בכך הדים לרוצח הזודיאק המפורסם, אשר היווה השראה לדמותו של סקורפיו ומעולם לא הוכחה זהותו. אמנם המרדף אחרי סקורפיו הוא המניע העיקרי של העלילה, אבל חלקים גדולים ממנה מתמקדים בכלל בעבודה היומיומית של קלהאן ושותפו, המבוססת בעיקר על להיות במקום הנכון בזמן הנכון ולא על חקירה ממושכת ודקדקנית.

     

    קיימות טענות שהארי המזוהם הוא סרט בעל עמדות ימניות מובהקות. אני מודה שאיני בקי מספיק בפוליטיקה האמריקאית של תחילת שנות השבעים בכדי לקבוע האם הדבר נכון. זה קשור כנראה לביקורת כלפי המגבלות על השוטרים שחייבים ללכת על ביצים כדי לא לאפשר לעבריינים פרצה דרכה יוכלו לצאת לחופשי. הארי קלהאן הוא לא ויג'ילנטי שנלחם בפשע מטעם עצמו, אבל הוא כן נוטה לעשות דברים מבלי לחכות להוראות ולעיתים יורה לפני שהוא שואל שאלות. היו גם טענות לגבי יצוג השחורים בסרט, המראה אותם בעיקר בתפקידי פושעים, אולם זה כנראה מעיד יותר על התקופה בה הסרט צולם, מאשר על גזענות מצד היוצרים. באותה מידה, אפשר לתהות מדוע כל הפושעים ב"השוטר אזולאי" הם ממוצע מזרחי. זה מרמז על משהו לא בסדר, אבל הוא גדול יותר מהסרט שמתמקד לרגע בנקודה אחת. יש לזכור גם שאת סקורפיו מגלם אנדי רובינסון, פציפיסט לבן עור שהיה זקוק לאימונים מיוחדים בכדי שיוכל לירות בנשק על המסך מבלי להירתע באי-נוחות. לפי הבמאי דון סיגל, רובינסון לוהק לתפקיד כי יש לו פנים של נער מקהלה, מה שמצביע על נסיון לשבור סטרואטיפים ולא לחזקם.

    אני מצאתי בסרט גם ביקורת על הקלות בה ניתן להשיג כלי נשק בארצות הברית. זה נושא שעדיין שנוי במחלוקת משום מה, אבל הסרט הארי המזוהם מדגים מה קורה כשאדם בעל נטיות רצחניות יכול להסתובב עם רובה ללא פיקוח ראוי. הסרט והמשכיו נחשבים למהללים את אקדח המגנום 44, אשר נעשה מזוהה עם הארי קלהאן ומככב לצידו בפוסטרים. לדעתי, אם קוראים בין השורות, רואים שמאחורי כל אמירה בזכות האקדח, קיים סאבטקסט שאומר כמה חבל שהגיבור שלנו חש צורך להלל נשק בכדי לשמור על שלום הציבור. האלימות בהארי המזוהם מגיעה מכיוונים שונים, לפעמים גם מצד אזרחים מודאגים החושבים בטעות שהארי הוא סוטה מין כאשר הוא מרגל אחר חשוד. הארי וסקורפיו שניהם סופגים לא מעט חבלות במהלך העימותים ביניהם, מה שמוביל לתחושה שהסיפור יגמר רק במותו של אחד מהם. הארי נראה בהתחלה כאילו הוא לא רוצה בכך. כשהוא נושא את נאום המגנום המפורסם בפעם הראשונה, בפני פושע זוטר, הוא יודע בדיוק כמה כדורים יש לו ונעזר במילים לשם לוחמה פסיכולוגית. הוא נראה סובל וטון הדיבור שלו מזכיר אדם ששונא להיות במצב הזה, אבל מבין שמישהו חייב כי אלה חוקי המשחק. בפעם השניה שהוא נושא את אותו נאום, הוא עדיין יודע כמה קליעים ירה, אלא שהפעם הפסיכולוגיה לא עובדת. סקורפיו כבר נמצא רחוק מדי מהנקודה בה הוא רואה דברים בצורה פרופורציונלית והארי אפילו משתוקק להזדמנות לירות בו. השניים הופכים ליריבים שקולים, כי שניהם מתעלמים מהחוקים וחוזרים ליישב את הקונפליקט בצורה הפרימטיבית ביותר - קרב עד המוות.

    אני לא טוען שהסרט חף מיציקת סטייל וגבורה לדמות השוטר הקשוח שמצפצף על הכללים. הוא בהחלט עושה זאת, אבל יחד עם ביקורת מסויימת על הנסיבות שמביאות למצב זה. אני לא סתם מדגים איך הארי משתמש פעמיים באותו נאום ומגיע לשתי תוצאות שונות. למרות שיש לו עבר בעייתי ואצבע קלה על ההדק, הארי משתדל לעשות את עבודתו כפי שהוא נדרש. זה העימות מול סקורפיו, אחרי שרצח עוד מספר אנשים וחטף אוטובוס מלא ילדים, שמאלץ את קלהאן להיות קיצוני לא פחות. בסוף העימות, כשהוא יודע שיצטרך לתת הרבה הסברים מעיקים, הארי קלהאן משליך את התג שלו לנהר, כאילו לומר שאין מקום לשוטרים כמוהו בעולם ללא סקורפיו. הרוצח המטורף הזה היה ההצדקה האחרונה לשיטת העבודה הקשוחה וחסרת הרחמים של הארי ובלעדיו, הוא לא שווה יותר מהניירת עליה יוגשו התלונות בדבר הפרת זכויות האזרח שבצע. אגב, אני לא יודע אם זה מכוון, אבל בעקרון אמורים למלא את האקדח בחמישה קליעים ולא בשישה, כדי להימנע ממצב של ירי בשוגג. אפשר לראות בכך רמז להליכה של הארי נגד הכללים שאמורים ליצור מערכת צדק יותר יעילה, אבל הופכים את המרדף אחרי פושעים לפחות קל.

     

    בעקבות הצלחת הארי המזוהם, המשיכה הסדרה והתפרסה על פני חמישה סרטים, כולם בכיכובו של קלינט איסטווד כמפקח קלהאן האלמותי. עם זאת, פיתוחו של הסרט הראשון היה קשה במיוחד. הוא נע בין אולפנים ועבר הרבה טיוטות לפני שאושר לבסוף להפקה. למרות שאיסטווד כל כך מזוהה עם הדמות, התפקיד בכלל הוצע בהתחלה לג'ון ויין, שמצא את הדמות בעייתית ומושחתת מדי לטעמו. רק אחרי הצפיה במוצר המוגמר, הוא הודה שהבין לא נכון את התסריט ושהארי קלהאן הוא דמות שדווקא היה שמח לגלם. ברט לנקסטר ורוברט מיצ'ם סרבו לתפקיד מתוך אמונה שהסרט יכשל ויהיה בזבוז של זמן מצדם. סטיב מקווין לא רצה לגלם שוב שוטר אחרי "בוליט" ופול ניומן טען שהתסריט מנוגד לעמדות הפוליטיות שלו. בסופו של דבר, הושג סיכום לפיו הסרט יבויים ויופק בידי אירווין קירשנר (המוכר בעיקר כבמאי "האימפריה מכה שנית") ופרנק סינטרה יגלם את התפקיד הראשי. השניים פרשו לאחר שכבר החלו השלבים הראשונים של ההפקה בשל פציעה של סינטרה, אותה סחב מצילומי "השליח ממנצו'ריה" והרצון שלו לעבוד על פרוייקטים קלילים יותר. קלינט איסטווד, אותו הציע פול ניומן כמתאים יותר פוליטית, בחר לעבוד עם התסריט המקורי שנשלח אליו, תוך שהוא מתעלם מהגרסאות המאוחרות יותר (אחת מהן נכתבה בידי מייקל צ'ימינו) ומבקש להעביר את מיקום הסרט מניו יורק לסן פרנסיסקו. איסטווד גם התעקש לגייס את דון סיגל, איתו עבד בעבר, לעמדת הבמאי.

    המעבר לסן פרנסיסקו היה כנראה צעד חכם. באותה שנה יצא גם "הקשר הצרפתי", המתרחש בניו יורק ועוסק בשוטר קשוח שמכופף את החוקים במטרה לתפוס את החבר'ה הרעים. שני הסרטים מאוד הצליחו וזכו למספר המשכים, אולם הם נבדלים משמעותית זה מזה באופיים. הקשר הצרפתי עוסק בחקירה מאומצת ובתכנית קפדנית ללכידת מבריחי סמים ומכיל מרדף ממושך ברחבי ניו יורק. הארי המזוהם עוסק בשוטר אחד, לעתים בצרוף שותף, המתמודד מאנו א-מאנו מול פושעים מזדמנים ומול רוצח סדרתי שכל העיר מחפשת ואין למשטרה קצה של חוט לגבי זהותו. הארי המזוהם גם תוקף בחריפות את השימוש הציני בחוק ובתקשורת בכדי לשפר את סיכוייו של הפושע לחמוק מעונש, בעוד הקשר הצרפתי מעדיף להתמקד בלתפוס אותו על חם. הקשר הצרפתי זכה באוסקר באותה שנה, בעוד הארי המזוהם לא היה אפילו מועמד. עם זאת, במבט לאחור, אפשר לומר שהארי קלהאן הוא זה שהותיר את חותמו בצורה הברורה ביותר.

     

    ''

     

    פרסים: הארי המזוהם כמעט ולא היה מועמד לפרסים. המועמדות היחידה הרשומה ב-IMDb היא לפרס אדגר אלן פו, אותו הפסיד ל"הקשר הצרפתי". עם זאת, מכון הסרטים האמריקאי בחר את הארי המזוהם למקום ה-41 ברשימת מאה המותחנים הגדולים של כל הזמנים, את נאום המגנום לציטוט ה-51 בטיבו בכל הזמנים ואת הארי קלהאן למקום ה-17 ברשימת חמישים הגיבורים הגדולים של כל הזמנים.

    ציטוט אחר של הארי קלהאן, "Go ahead, make my day", הלקוח מסרט ההמשך "פגיעה פתאומית" דורג במקום השישי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/12 23:08:
      תודה על המילים החמות. הכוונה היא לסקור סרטים כל הדרך עד למקום הראשון. בהתחלה חששתי שימאס לי בשלב מוקדם מדי, אבל האמת היא שאני ממש נהנה מזה.
        8/11/12 21:57:

      ראשית ברצוני לומר שוב יישר כוח על המפעל שנטלת על עצמך. האם באמת אתה הולך לסקור 100 סרטים?

      צר לי לראות שפעם שנייה אני נכנס לכאן בודד עם כוכב ומילות שבח. מתחיל לקנן בי החשש שיותר מדי אנשים איבדו כבר עניין בקולנוע שאיננו עכשווי.

       בכל מקרה מוצא חן בעיני גם שאתה לא "מתלבש" על קלאסיקות הנחשבות כעוד יותר גדולות אלא הולך עם מה שכנראה הוא הקו האישי שלך. בהצלחה , ברי.

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין