כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    ציפ ציפ ציפי ציפי

    65 תגובות   יום שבת, 1/12/12, 19:06

    ''

    זוהי ציפ. היא כלבה  כפי שניתן לראות.

    לפני כ13 שנה, עת היתה צעירה ויפה, יותר ממה שהיא היום,

    הובאה הביתה ע"י אבי-ילדיי.

    הוא שמח בה מאוד, כי בדיוק כזו רצה

    ובדיוק היא הגיעה אל הכלבייה שלנו בקיבוץ.

    מכיוון שאיש לא ביקש, חיפש אותה,

    אנחנו קיבלנוה, אמצנוה.

    השם ציפ ניתן לה אחרי שמי (כאילו). 

    כך נקראתי אני, כשהיינו גם אנו צעירים, ע"י אותו אחד לו נישאתי

    מאז ,חלו שינויים.

    לאבי-ילדיי ,שכבר גר במקום אחר, יש כלבים אחרים.

    ילדיי הבוגרים, האוהבים אותה ,כבר חיים מחוץ לבית.

     צעיר בניי, שגם אוהב אותה,

    הולך לשרת את המדינה, בעוד כ3 שבועות.

    אשאר בבית לבד.

    אך לא. היא כאן איתי. היא לא הולכת לשום מקום.

    אך בניגוד לאוהביי ומגדליי חיות מחמד,

    אני ממש לא רוצה בה.

    היא לא משמחת אותי בהימצאותה.

    היא  כמעט ולא קופצת עלי משמחה כשאני נכנסת הביתה

    כי היא ישנה.

    עלי לדאוג שיהיה לה אוכל ומים

    עלי לדאוג שתקבל חיסונים

    היא מגבילה אותי, במקרה וארצה לא לחזור הביתה.

    אני רוצה להגיע לבית נקי

    ללא שערותיה הפזורות בבית

    וללא בוץ שהיא מביאה בחורף.

     

    אני רוצה להיות חופשיה

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/13 21:52:

      צטט: א ח א ב 2012-12-15 22:01:08

      עלייך נפל הגורל להיות זו שמתמודדת עם זיקנת הכלבה.
      לא פשוט. ....והבחירה מחייבת.
      מי יכול לעמוד בפני הרצון לחופש...? תודה רבה לך אחאב. יש לי הרגשה שאתה מבין אותי. ♥

        15/12/12 22:01:

      עלייך נפל הגורל להיות זו שמתמודדת עם זיקנת הכלבה.
      לא פשוט. ....והבחירה מחייבת.
      מי יכול לעמוד בפני הרצון לחופש...?

        9/12/12 05:55:

      צטט: כותבת אותי 2012-12-08 23:05:56

      עכשיו כשהילדים יצאו מהבית את רוצה להיות חופשיה ואת זה אני ממש מבינה , הכלבה דורשת טיפול יומיומי שהוא חלק מהשגרה שלך ופחות מפריע,למקרים שלא בשגרה הייתי מוצאת פתרון בתשלום או עם שכנים בלי יסורי מצפון כדי שתרגישי חופשיה .תודה לך מירי על האהדה. מזל שיש לי משפחה בקיבוץ. אחי תמיד דאג  כאשר יצאנו ל24 שעות ויותר.

       

        8/12/12 23:05:
      עכשיו כשהילדים יצאו מהבית את רוצה להיות חופשיה ואת זה אני ממש מבינה , הכלבה דורשת טיפול יומיומי שהוא חלק מהשגרה שלך ופחות מפריע,למקרים שלא בשגרה הייתי מוצאת פתרון בתשלום או עם שכנים בלי יסורי מצפון כדי שתרגישי חופשיה .
        5/12/12 05:41:

      צטט: קלועת צמה 2012-12-04 21:17:02

      מרב יקירה, אני מתפעלת מהכנות שלך מירה שכנתי היפה, תודה לך.
        4/12/12 21:17:
      מרב יקירה, אני מתפעלת מהכנות שלך
        4/12/12 03:37:

      צטט: מרב 1956 2012-12-04 03:36:23

      בונבוניטה (ציטוטי) אם כך את מרגישה ורוצה שיגיע מצב שתגידי "ברוך שפטרנו" או מחפשת מוצא כדי לקבל את החופש שלך. אני מרגישה ומשתפת את קהל קוראי מהרהורי וייחוליי ליבי. לולא היה מוטל עלי עול הטיפול בכלבה, חיי היו מאושרים יותר כי כבר לא מתאימה לי התלות שלה בי.

       

      ראי מה השעה עכשיו,,,, היא ביקשה לצאת .

        4/12/12 03:36:

      בונבוניטה (ציטוטי) אם כך את מרגישה ורוצה שיגיע מצב שתגידי "ברוך שפטרנו" או מחפשת מוצא כדי לקבל את החופש שלך. אני מרגישה ומשתפת את קהל קוראי מהרהורי וייחוליי ליבי. לולא היה מוטל עלי עול הטיפול בכלבה, חיי היו מאושרים יותר כי כבר לא מתאימה לי התלות שלה בי.

        4/12/12 03:31:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-03 21:25:01

      ולמרות הכל- לי יש את ג'ימי- כלבה שאני אוהב מאוד, והמון שערות, ואני מוותר לה על הבלאגן והלכלוך, כי היא נשמה טהורה. גם ציפ שלי, היא נשמה טהורה, היא יפה, היא מתוקה ואנושית ברצונה להתכסות ובאהבתה לנסוע במכוניתי. בשמחתה לקראתי (כשאיננה ישנה) ובבכייה בלכתי. לך הרבה יותר קל לקבל את המוגבלות שהיא מטילה עליך כי בחרת בה. עלי היא נכפתה.  גם גידול תינוקות, וילדים הוא נטל ועול
      אך הם נוצרו והגיעו לעולמי מתוך בחירה ורצון ולא מתוך הסכמה.
        4/12/12 03:22:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-03 21:23:49

      מאוד קשה להתחייב לבעל חיים, זה מגביל. גם לא חייבים לאהוב את כולם, זה אנושי,צאבל זה מעיד המון על היושרה והמוסר שלך, שאת לא מעבירה אותה למקום אחר, אלא מטפלת בה, למרות הקושי. את זה אני מאוד מעריך  תודה רבה עופר. ההערכה וההבנה שלך מחממת  את הלב

       

        4/12/12 03:20:

      צטט: זאב ערבות.... עאדל 2012-12-03 20:18:52

      להיות חופשי זו בחירה ...והיא בחירה מצויינת...מסכימה איתך עאדל יקירי

       

        3/12/12 21:25:
      ולמרות הכל- לי יש את ג'ימי- כלבה שאני אוהב מאוד, והמון שערות, ואני מוותר לה על הבלאגן והלכלוך, כי היא נשמה טהורה.
        3/12/12 21:23:
      מאוד קשה להתחייב לבעל חיים, זה מגביל. גם לא חייבים לאהוב את כולם, זה אנושי,צאבל זה מעיד המון על היושרה והמוסר שלך, שאת לא מעבירה אותה למקום אחר, אלא מטפלת בה, למרות הקושי. את זה אני מאוד מעריך
      להיות חופשי זו בחירה ...והיא בחירה מצויינת...מבחינתי.
        3/12/12 17:44:

      צטט: מרב 1956 2012-12-03 07:48:37

      ציטוט מדברי בונבוניטה: "אני מכירה המון אנשים שרצו להיות חופשיים מזה וחופשיים מההוא, ומכל מיני דברים, וכשהשיגו את החופש הזה גילו די מהר שהם בעצם לא מאושרים כל כך ממנו כפי שתיארו לעצמם. אני מאוד מקווה שלא אהיה אחת מאלה שאת מכירה.  ציפ לא מרגישה נבגדת, היא לא מרגישה שמשהו השתנה, כי לא השתנה דבר מהתנהגותי כלפיה מאז 13 שנה. כאשר אני מביעה כאן את מחשבותיי, זה לא אומר שגם התנהגותי השתנתה.

      עם כל חילוקי הדיעות בינינו אני עדיין מעריכה כנות. אכן לא כל אחד מוכן ויכול להתמודד עם הרגשות האמיתיים שלו, לא כל שכן לקחת סיכון לריקושטים בלשהן.

       

      מה שאת עונה לי כאן, שהכלבה לא מרגישה נבגדת כיון שאינה יודעת את ההרהורים והכתיבה שלך כאן, אינו בדיוק מתייחס לדברי.

       

      הרי איננו משחקים בנדמה לי, והדברים שלך מובילים לאיזה מקום.

      כל אדם שמדבר כך לא סתם מדבר ללא רצון לשנות מצב זה שפתאום התחיל להעיק עליו. 

      אם כך את מרגישה ורוצה שיגיע מצב שתגידי "ברוך שפטרנו" או מחפשת מוצא כדי לקבל את החופש שלך, כשזה יקרה, היא בהחלט תרגיש נבגדת ואומללה ללא גבול, מה גם שהיא מבוגרת וכשמשנים סדר חיים לכלבים מבוגרים התוצאות לפעמים עלולות להיות קשות ממה שחושבים.

       

      אם זה סתם דיבורים לשחרר קצת לחץ זה משהו אחר, גם אני אפילו מרגישה דומה לפעמים, אך לא כפי שאת ולא מתבטאת כמוך, ואם אלה לא סתם דיבורים אז בודאי שאם הכלבה לא תרגיש נבגדת כעת כשמדברים היא תרגיש כך כשהדיבורים יעברו למעשים, לא?

       

        3/12/12 07:48:

      ציטוט מדברי בונבוניטה: "אני מכירה המון אנשים שרצו להיות חופשיים מזה וחופשיים מההוא, ומכל מיני דברים, וכשהשיגו את החופש הזה גילו די מהר שהם בעצם לא מאושרים כל כך ממנו כפי שתיארו לעצמם. אני מאוד מקווה שלא אהיה אחת מאלה שאת מכירה.  ציפ לא מרגישה נבגדת, היא לא מרגישה שמשהו השתנה, כי לא השתנה דבר מהתנהגותי כלפיה מאז 13 שנה. כאשר אני מביעה כאן את מחשבותיי, זה לא אומר שגם התנהגותי השתנתה.

        3/12/12 07:42:

      צטט: *ענת* 2012-12-03 07:35:15

      הכנות שלך יפה.

      משום מה זה מתקשר לי לפוסט "אם אני
      משתעממת בדייט אני לא נותנת הזדמנות שניה".
      בשני המקרים בעיני שווה לתרגל סבלנות

      אולי בהזדמנות שנייה ששיתכן לבדכן בבית

      האהבה תבוא  תודה רבה לך ענת (משמח אותי שאת עוקבת אחרי הכנות שלי המתגלה ברשומות. חברה אמרה לי שאני כמו מראה ויש אנשים שקשה להם לראות זאת). אני אוהבת אותה. אך סדרי העדיפויות בחיי השתנו. כיום, משאני ללא ילדים בבית, אני זקוקה לחופש וספונטאניות הרבה יותר יותר. אני מאלה ששונאים תלות.

        3/12/12 07:37:

      צטט: טומבוי 2012-12-03 07:30:15

      זו התחייבות לכל החיים.... עד שהמוות יפריד בינינו  מסכימה איתך גליה. קורה (כפי שקורה לי) שלא חושבים על כך כשצעירים ויפים. כמו שלא חושבים על גט לפני הנישואים
        3/12/12 07:35:

      הכנות שלך יפה.

      משום מה זה מתקשר לי לפוסט "אם אני
      משתעממת בדייט אני לא נותנת הזדמנות שניה".
      בשני המקרים בעיני שווה לתרגל סבלנות

      אולי בהזדמנות שנייה ששיתכן לבדכן בבית

      האהבה תבוא

        3/12/12 07:30:
      זו התחייבות לכל החיים.... עד שהמוות יפריד בינינו
        2/12/12 22:24:

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 20:37:02

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 19:36:47

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 16:52:02

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 09:28:43

      עצוב לי מאד לשמוע את זה, יותר טוב שלא אומר יותר כלום. חשבתי עליך (גם על שירה 1973) הרבה מאוד לפני כתיבת הפוסט ופירסומו.
      את לא יכולה לחיות ללא בע"ח בעוד לי הם לא חסרים בכלל לאיכות חיי. טוב שלא כולנו, בני האדם, אותו הדבר.

      זו לא הנקודה חברה, מי יכול או לא יכול לחיות עם או בלי בעלי חיים, מי אוהב יותר או פחות. הנקודה שהכלבה גדלה אצלכם בבית, הדיירים השתנו, עזבו, הדבר היחידי שנותר לה מוכר זו את והבית. היא בוגרת מאד, כבר לא רואה ושומעת טוב, אז כעת כשהפכה זקנה ופחות משעשעת נמאס ממנה והיא אינה משמחת יותר? ומקווים לומר עליה מהר ככל האפשר "ברוך שפטרנו"? רק אני לא שאר בני המשפחה

      אם לא אהבת את הכלבה במיוחד כל השנים לא ראית ששלב כזה יכול להגיע? ואם כן אהבת אותה והיא שימחה אותך, כעת דווקא לזיקנתה כשאין לה כלום מלבדך זה היחס?

      חבל שחשבת עלי ועל שירה לפני שכתבת את זה ולא על הכלבה.

      בהחלט חשבתי רבות על הכלבה,

      כי לו לא אהבתיה הייתי זורקת אותה מזמן

      הרגשת החופש אינה תלויה בטיפול בה, כפי שניתנה כאן תגובה אפשר לצאת לחופשות ולשים אותה בפנסיון, כשאני נוסעת לחופש, אחי מטפל בה

      מה שגם זה אני אישית אינני עושה, אבל אני יודעת שאחרים רואים דברים אחרת, ואנשים אחרים כן עושים, וזה טוב מלאחל למצב שיגידו עליה מהר "ברוך שפטרנו". האבא של בר המצווה אומר ככה לבנו, וממשיך לאהוב אותו

      לייחל למותו של יצור חי שגר אתך במשפחה שנים רבות, זה נורא.

      צודקת בהחלט. זה נורא.

      אני שואפת שחיי יהיו חופשיים ללא תלות. שאף אחד לא יהיה תלוי בי

      ציפ תלויה בי. וכך החופש שלי מוגבל.

      לא מדובר על חופשה (חבל שאינך מבינה), מדובר באפשרות להיות ספונטאנית ולא לשוב הביתה

      בידיעה שאינני פוגעת ככה בזולת (במקרה זה, ציפ)

      דווקא אני יותר מכולם מבינה אותך, מבינה כי לי אין את זה, אמנם מבחירה, אבל בהחלט מבינה. שלא מדובר רק על חופשה אלא על חופש בהרגשה.

      חבל שאת אינך מבינה אותי שמה שאני חושבת וכותבת לך אינו מחוסר הבנה, אלא דווקא מהבנה. 

      כשאת חושבת על הרגשת החופש שלך מול כל שאר הדברים שכבר ציינתי.

      מי שאוהב בעלי חיים ולו במידה מרובה כמוני, גם הוא יש לו המון דברים בחיים, וגם הוא פעמים רבות מונע מעצמו דברים בשל מחוייבות כלפי בעלי החיים שלו, וגם הוא מתוסכל לפעמים על הרקע הזה, אבל מעולם לא שמעתי מישהו מתבטא בצורה כזו. 

      מה שכן, אני מכירה המון אנשים שרצו להיות חופשיים מזה וחופשיים מההוא, ומכל מיני דברים, וכשהשיגו את החופש הזה גילו די מהר שהם בעצם לא מאושרים כל כך ממנו כפי שתיארו לעצמם.

       

      עצוב כל כך שכך את מרגישה, אני אומרת זאת בהחלט גם בשבילך.

      הכלבה מצד שני מרגישה את הכל, וזה מצב עצוב כל כך עבורה שאין לי מה לומר יותר.

      אני רק חושבת כל הזמן איך היא מרגישה מסכנה, בזקנתה בערוב ימיה ככה להרגיש לא הייתי מאחלת לאף אחד.

       

        2/12/12 20:41:

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 17:06:04

      צטט: טלי פרי 2012-12-02 11:06:00

      מרב גם אני נפלתי בפח הזה ואימצתי גור כלבים, שהרס לי את הגינה, דרש בייביסיטינג יומי וכל בני משפחתי, אוהביו שכחו תמיד להאכילו ולטייל איתו. בסופו של דבר מצאתי לו בית חם אצל משפחה בקיבוץ. חשבתי שמרחבי הקיבוץ יתאימו לאופיו הפראי...:) אולי כדאי גם לך. טלי*  תודה טלי. אינני מרגישה שנפלתי בפח. לפני 13 שנה כשהובאה הביתה, איש לא חשב שאבי-ילדיי ואני ניפרד, ולא חשבנו בכלל על כך שמישהו יזדקן , יתבגר ויעזוב את הבית.

       

        2/12/12 20:37:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 19:36:47

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 16:52:02

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 09:28:43

      עצוב לי מאד לשמוע את זה, יותר טוב שלא אומר יותר כלום. חשבתי עליך (גם על שירה 1973) הרבה מאוד לפני כתיבת הפוסט ופירסומו.
      את לא יכולה לחיות ללא בע"ח בעוד לי הם לא חסרים בכלל לאיכות חיי. טוב שלא כולנו, בני האדם, אותו הדבר.

      זו לא הנקודה חברה, מי יכול או לא יכול לחיות עם או בלי בעלי חיים, מי אוהב יותר או פחות. הנקודה שהכלבה גדלה אצלכם בבית, הדיירים השתנו, עזבו, הדבר היחידי שנותר לה מוכר זו את והבית. היא בוגרת מאד, כבר לא רואה ושומעת טוב, אז כעת כשהפכה זקנה ופחות משעשעת נמאס ממנה והיא אינה משמחת יותר? ומקווים לומר עליה מהר ככל האפשר "ברוך שפטרנו"? רק אני לא שאר בני המשפחה

      אם לא אהבת את הכלבה במיוחד כל השנים לא ראית ששלב כזה יכול להגיע? ואם כן אהבת אותה והיא שימחה אותך, כעת דווקא לזיקנתה כשאין לה כלום מלבדך זה היחס?

      חבל שחשבת עלי ועל שירה לפני שכתבת את זה ולא על הכלבה.

      בהחלט חשבתי רבות על הכלבה,

      כי לו לא אהבתיה הייתי זורקת אותה מזמן

      הרגשת החופש אינה תלויה בטיפול בה, כפי שניתנה כאן תגובה אפשר לצאת לחופשות ולשים אותה בפנסיון, כשאני נוסעת לחופש, אחי מטפל בה

      מה שגם זה אני אישית אינני עושה, אבל אני יודעת שאחרים רואים דברים אחרת, ואנשים אחרים כן עושים, וזה טוב מלאחל למצב שיגידו עליה מהר "ברוך שפטרנו". האבא של בר המצווה אומר ככה לבנו, וממשיך לאהוב אותו

      לייחל למותו של יצור חי שגר אתך במשפחה שנים רבות, זה נורא.

      צודקת בהחלט. זה נורא.

      אני שואפת שחיי יהיו חופשיים ללא תלות. שאף אחד לא יהיה תלוי בי

      ציפ תלויה בי. וכך החופש שלי מוגבל.

      לא מדובר על חופשה (חבל שאינך מבינה), מדובר באפשרות להיות ספונטאנית ולא לשוב הביתה

      בידיעה שאינני פוגעת ככה בזולת (במקרה זה, ציפ)

       

        2/12/12 20:28:

      צטט: נעם דימנט 2012-12-02 19:21:05

      מבין אותך.זה משמח אותי תודה לך נעם.
        2/12/12 19:36:

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 16:52:02

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 09:28:43

      עצוב לי מאד לשמוע את זה, יותר טוב שלא אומר יותר כלום. חשבתי עליך (גם על שירה 1973) הרבה מאוד לפני כתיבת הפוסט ופירסומו.
      את לא יכולה לחיות ללא בע"ח בעוד לי הם לא חסרים בכלל לאיכות חיי. טוב שלא כולנו, בני האדם, אותו הדבר.

      זו לא הנקודה חברה, מי יכול או לא יכול לחיות עם או בלי בעלי חיים, מי אוהב יותר או פחות. הנקודה שהכלבה גדלה אצלכם בבית, הדיירים השתנו, עזבו, הדבר היחידי שנותר לה מוכר זו את והבית. היא בוגרת מאד, כבר לא רואה ושומעת טוב, אז כעת כשהפכה זקנה ופחות משעשעת נמאס ממנה והיא אינה משמחת יותר? ומקווים לומר עליה מהר ככל האפשר "ברוך שפטרנו"?

      אם לא אהבת את הכלבה במיוחד כל השנים לא ראית ששלב כזה יכול להגיע? ואם כן אהבת אותה והיא שימחה אותך, כעת דווקא לזיקנתה כשאין לה כלום מלבדך זה היחס?

      חבל שחשבת עלי ועל שירה לפני שכתבת את זה ולא על הכלבה.

      הרגשת החופש אינה תלויה בטיפול בה, כפי שניתנה כאן תגובה אפשר לצאת לחופשות ולשים אותה בפנסיון, מה שגם זה אני אישית אינני עושה, אבל אני יודעת שאחרים רואים דברים אחרת, ואנשים אחרים כן עושים, וזה טוב מלאחל למצב שיגידו עליה מהר "ברוך שפטרנו". לייחל למותו של יצור חי שגר אתך במשפחה שנים רבות, זה נורא.

       

        2/12/12 19:21:
      מבין אותך.
        2/12/12 17:18:

      צטט: shabat shalom 2012-12-02 13:57:26

      עצוב.

      תודה יוסי.

        2/12/12 17:17:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 13:35:31

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 01:54:33

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-01 23:04:23

      היתה יפה אז... נשמע שהזדקנה. את מחפשת לה בית מאמץ? אולי דיור מוגן? מה לגבי מלונה בחצר? ניסית? לא פנינה, אינני מחפשת לה בית, אלא גאולה לעצמי בצורה כזו שתעלם מחיי מה שיותר מהר, אך ללא עזרת אדם. מחכה לומר: "ברוך שפטרני מעונשו של זה"

      בני הבית השתנו, וכיון שהיא אינה משמחת, ובזקנתה הפכה לנטל, מבקשים לומר עליה "ברוך שפטרנו".

      אני מבינה שאנשים אחרים חושבים ומרגישים שונה ממני, אך להתבטא בצורה כזו על יצור חי שגר אתך כל כך הרבה שנים, בעיני זה נורא.

      כנראה שאף אחד לא חושב ולא אכפת לו על כיצד מרגיש בעל חיים בזקנתו, כשאת כשהבית היחידי שהוא ידע, כשהוא כבר לא רואה ושומע טוב גוזלים ממנו.

      לא "נותנת על הראש" לאף אחד פשוט אינני יכולה נוכח תגובה כזו שלא לומר הרגשתי, ואם אף אחד אחר לא אמר זאת, אומר אני, הכלבה אינה יכולה כלום הרי, ולא נראה לי שיקשיבו לה.

      עצוב מאד בעיני. מסכימה איתך, בונבוניטה, שתגובתי לפנינה מקוממת.

      ציפ מהווה את אותו הנטל היום, כאז כשהיתה צעירה. אך אז אני לא ביקשתי לעצמי חופש כפי שאני מבקשת היום. היא עדיין אותה כלבה מתוקה ויפה.

       

        2/12/12 17:12:

      צטט: אהובה13 2012-12-02 11:38:05

      מרב... זהו פוסט קשה... במיוחד לאוהבי החיות.... מאתמול אני עונה לך ומוחקת עונה ומוחקת... ואין לי תשובה.... כי למרות אהבתי הרבה לחתולים שלי, לא פעם אני מרגישה כמוך... והדילמה הזו קיימת גם אצלי... ולכן אני מבינה אותך... אך מצד שני... חיות אינן רהיט שאפשר להיפטר מהם אחרי שנמאס או כל סיבה אחרת... מה עוד שאיני בטוחה שאין לך אהבה אליה... מי שאוהב חתול אוהב חיות... אך בסופו של דבר ההחלטה היא שלך! ואולי התגובות שלנו יעזרו לך להחליט נכון... עבור שתיכן.... בהצלחה

      אהובה המקסימה ("כותבת מוחקת" - מוצא חן בעיני) לו לא אהבתי אותה, הייתי זורקת אותה מזמן. אך דווקר בגלל האהבה והאחריות, קשה לי כל כך עם המוגבלות שהיא מטילה עלי.

      בעבר הרחוק, לפני שנולד הבכור, היתה לנו כלבה למשך שנתיים, למשמרת  כש"הוריה" נסעו לחו"ל . כאשר חזרו, החזרנו אותה אליהם, כי הרגשנו שאין לנו מספיק פנאי להקדיש לה.

        2/12/12 17:02:

      צטט: הטרמילר 2012-12-02 10:51:11

      נשמע שהכלבה שהקסימה את כולם בזמנה , לעת זקנתה (מקביל ל 91 שנות חיי אדם) מטופלת דווקא על ידך הזקוקה כל כך לחופש המוחלט. לגמרי מובן. אפילו מוכר. האווירה וגם תחושת "חובה מוטלת". בגילה כנראה לא שומעת טוב וקשה לה. שכן היא מבוגרת. אבל עדיין מדובר בכלבה. לכן, את יכולה להשאירה מחוץ לבית עם מים ומזון ולא יקרה כלום. כמובן לא במזג אוויר סוער. אולי תחושת 'הכבילה' אינה אמיתית, אלא בגדר תחושה בלבד. נסי. לנסיעה ארוכה של שבועות אין בעיה לבקש מחברים לתת אוכל ומים. גם מהמשפחה אפשר לצפות לסייע. והנה את חופשיה הם , ילדיי,עדיין אוהבים אותה.
      אך הם רחוקים ונטל הטיפול עלי. בשום אופן לא אשאיר אותה בחוץ. יש לה הספה שלה והיא אוהבת להתכסות. למרות גילה, היא התינוקת שלי.
        2/12/12 16:58:

      צטט: . ארז . 2012-12-02 10:09:25

      כשהבאתי את ג'וני המקסים אלינו הביתה לפני מספר שנים, רציתי שגם הוא יהיה חופשי וגם אני אהיה חופשי.

      ולכן, פתחתי פתח קטן בצידי דלת הבית שמאפשר לו לצאת ולהיכנס מתי שהוא רוצה ולא רק מתי שאני רוצה....

      כמובן שהדבר הזה אינו אפשרי עם כלב גדול... בכל אופן יותר מורכב...

       

      מבין אותך לחלוטין ולא יודע אם יש לך אפשרות גם להיות חופשיה במידת האפשר מהתלות בטיפול בה וגם לאפשר לה להישאר...  רוב תודות על ההבנה ארז.

      יש לילות שהיא מעירה אותי לצאת . אני קמה, פותחת לה את הדלת, יושבת ליד המחשב עד שהיא חוזרת. זה 10 דקות בערך.

       

        2/12/12 16:56:

      צטט: מיניסוטה 2012-12-02 09:43:44

      קשה לי עם הפוסט הזה אני מודה, מבינה אותך ואת הרצון להיות חופשיה אבל אני איך לכתוב, רואה את הצד שלה, היא לא יכולה להבין למה פתאום היא לא רצויה. שוב תודה. ראי מה כתבתי כתגובה למאיה 113

       

        2/12/12 16:54:

      צטט: מיניסוטה 2012-12-02 09:43:44

      קשה לי עם הפוסט הזה אני מודה, מבינה אותך ואת הרצון להיות חופשיה אבל אני איך לכתוב, רואה את הצד שלה, היא לא יכולה להבין למה פתאום היא לא רצויה. תודה  רבה על התגובה מיניסוטה. לך קשה עם הפוסט, לי קשה (היש מילה רכה יותר?) עם הכלבה. היא בכלל לא מרגישה שאינה רצויה, דבר לא השתנה בהתנהגותי כלפיה.

       

        2/12/12 16:52:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-02 09:28:43

      עצוב לי מאד לשמוע את זה, יותר טוב שלא אומר יותר כלום. חשבתי עליך (גם על שירה 1973) הרבה מאוד לפני כתיבת הפוסט ופירסומו.
      את לא יכולה לחיות ללא בע"ח בעוד לי הם לא חסרים בכלל לאיכות חיי. טוב שלא כולנו, בני האדם, אותו הדבר.

       

        2/12/12 13:57:
      עצוב.
        2/12/12 13:35:

      צטט: מרב 1956 2012-12-02 01:54:33

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-01 23:04:23

      היתה יפה אז... נשמע שהזדקנה. את מחפשת לה בית מאמץ? אולי דיור מוגן? מה לגבי מלונה בחצר? ניסית? לא פנינה, אינני מחפשת לה בית, אלא גאולה לעצמי בצורה כזו שתעלם מחיי מה שיותר מהר, אך ללא עזרת אדם. מחכה לומר: "ברוך שפטרני מעונשו של זה"

      בני הבית השתנו, וכיון שהיא אינה משמחת, ובזקנתה הפכה לנטל, מבקשים לומר עליה "ברוך שפטרנו".

      אני מבינה שאנשים אחרים חושבים ומרגישים שונה ממני, אך להתבטא בצורה כזו על יצור חי שגר אתך כל כך הרבה שנים, בעיני זה נורא.

      כנראה שאף אחד לא חושב ולא אכפת לו על כיצד מרגיש בעל חיים בזקנתו, כשאת כשהבית היחידי שהוא ידע, כשהוא כבר לא רואה ושומע טוב גוזלים ממנו.

      לא "נותנת על הראש" לאף אחד פשוט אינני יכולה נוכח תגובה כזו שלא לומר הרגשתי, ואם אף אחד אחר לא אמר זאת, אומר אני, הכלבה אינה יכולה כלום הרי, ולא נראה לי שיקשיבו לה.

      עצוב מאד בעיני.

       

        2/12/12 11:38:
      מרב... זהו פוסט קשה... במיוחד לאוהבי החיות.... מאתמול אני עונה לך ומוחקת עונה ומוחקת... ואין לי תשובה.... כי למרות אהבתי הרבה לחתולים שלי, לא פעם אני מרגישה כמוך... והדילמה הזו קיימת גם אצלי... ולכן אני מבינה אותך... אך מצד שני... חיות אינן רהיט שאפשר להיפטר מהם אחרי שנמאס או כל סיבה אחרת... מה עוד שאיני בטוחה שאין לך אהבה אליה... מי שאוהב חתול אוהב חיות... אך בסופו של דבר ההחלטה היא שלך! ואולי התגובות שלנו יעזרו לך להחליט נכון... עבור שתיכן.... בהצלחה
        2/12/12 11:06:
      מרב גם אני נפלתי בפח הזה ואימצתי גור כלבים, שהרס לי את הגינה, דרש בייביסיטינג יומי וכל בני משפחתי, אוהביו שכחו תמיד להאכילו ולטייל איתו. בסופו של דבר מצאתי לו בית חם אצל משפחה בקיבוץ. חשבתי שמרחבי הקיבוץ יתאימו לאופיו הפראי...:) אולי כדאי גם לך. טלי*
        2/12/12 10:51:
      נשמע שהכלבה שהקסימה את כולם בזמנה , לעת זקנתה (מקביל ל 91 שנות חיי אדם) מטופלת דווקא על ידך הזקוקה כל כך לחופש המוחלט. לגמרי מובן. אפילו מוכר. האווירה וגם תחושת "חובה מוטלת". בגילה כנראה לא שומעת טוב וקשה לה. שכן היא מבוגרת. אבל עדיין מדובר בכלבה. לכן, את יכולה להשאירה מחוץ לבית עם מים ומזון ולא יקרה כלום. כמובן לא במזג אוויר סוער. אולי תחושת 'הכבילה' אינה אמיתית, אלא בגדר תחושה בלבד. נסי. לנסיעה ארוכה של שבועות אין בעיה לבקש מחברים לתת אוכל ומים. גם מהמשפחה אפשר לצפות לסייע. והנה את חופשיה
        2/12/12 10:09:

      כשהבאתי את ג'וני המקסים אלינו הביתה לפני מספר שנים, רציתי שגם הוא יהיה חופשי וגם אני אהיה חופשי.

      ולכן, פתחתי פתח קטן בצידי דלת הבית שמאפשר לו לצאת ולהיכנס מתי שהוא רוצה ולא רק מתי שאני רוצה....

      כמובן שהדבר הזה אינו אפשרי עם כלב גדול... בכל אופן יותר מורכב...

       

      מבין אותך לחלוטין ולא יודע אם יש לך אפשרות גם להיות חופשיה במידת האפשר מהתלות בטיפול בה וגם לאפשר לה להישאר...  

        2/12/12 09:45:
      ועוד דבר, לך כל הכבוד שכן כתבת והעלית את מה שאת מרגישה כי זה לגמרי לא פשוט לכתוב מילים כאלה כשברור שתקבלי תגובות לא לגמרי אוהדות. וחוץ מזה לי היא נראית לגמרי מתוקה.
        2/12/12 09:43:
      קשה לי עם הפוסט הזה אני מודה, מבינה אותך ואת הרצון להיות חופשיה אבל אני איך לכתוב, רואה את הצד שלה, היא לא יכולה להבין למה פתאום היא לא רצויה.
        2/12/12 09:28:
      עצוב לי מאד לשמוע את זה, יותר טוב שלא אומר יותר כלום.
        2/12/12 07:39:

      צטט: רחלי45 2012-12-02 07:33:01

      יש בית אבות לכלבים בכפר טרומן, גיל 13 זה קשה
      למצוא מאמץ,אולי בקיבוץ כן אפשר. תודה רבה רחלי. לא חשבתי על אימוץ של משפחה אחרת בקיבוץ ועל בית אבות לכלבים כלל לא ידעתי. אשוחח על כך עם ילדיי.

       

        2/12/12 07:33:

      יש בית אבות לכלבים בכפר טרומן, גיל 13 זה קשה
      למצוא מאמץ,אולי בקיבוץ כן אפשר.

        2/12/12 07:09:

      צטט: מאיה113 2012-12-02 04:52:13

      *אבל היא מקסימה ובטח רגילה אלייך

      צודקת מאיה,  היא יפייפיה ומתוקה. היא אנושית. היא קשורה מאוד אלי. היא אוהבת להיות מכוסה בשמיכה. כמו תינוקת היא בוכה כאשר אני יוצאת בלעדיה מהבית.

        2/12/12 04:52:
      *אבל היא מקסימה ובטח רגילה אלייך
        2/12/12 01:54:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-01 23:04:23

      היתה יפה אז... נשמע שהזדקנה. את מחפשת לה בית מאמץ? אולי דיור מוגן? מה לגבי מלונה בחצר? ניסית? לא פנינה, אינני מחפשת לה בית, אלא גאולה לעצמי בצורה כזו שתעלם מחיי מה שיותר מהר, אך ללא עזרת אדם. מחכה לומר: "ברוך שפטרני מעונשו של זה"
        2/12/12 01:50:

      צטט: יובלש 2012-12-01 22:52:47

      כלבה מוזרה.

      נראית כהלחמה של גוף של כלב אחד וראש של כלב אחר.

      13 בכלבים זה כמו 91 באנשים אז תני לזקנה מנוח.

      לקפוץ היא כבר לא תקפוץ בגילה. תודה יובלש. את ההזדקנות רואים בפניה הלבנים , בשינה המרובה בקשיי שמיעתה וראייתה. אך היא ממשיכה לרוץ ולקפוץ. אמנם לא כמו פעם, אך זה עדיין ישנו.

       

        2/12/12 01:46:

      צטט: אורנה ע 2012-12-01 22:07:11

      לי יש דעה שאולי לא תהיה פופולרית.היתה לי חתולה שהרסה לי את הספה החדשה ועשתה המוןןןןןן לכלוך.דקות אחרי שהייתי מנקה את הבית הוא היה מלוכלך ואכלנו כל הזמן את השיער,עד שיום אחד החלטתי להעביר אותה למקום שמאכילים חתולים.לא מכלאה או משהו כזה.מודה שהוקל לי מאד מאז והבית כמו שאני אוהבת אותו. יופי לך אורנה. יש אצלי בבית שתי ספות, אחת מהן שלה. היא אוהבת לישון עליה (לאחר שבציפורנייה שרטה את הריפוד.) יש לי פנטזיה שלאחר שהיא כבר לא תהיה איתי אחליף ריהוט בבית.
      ''

        2/12/12 01:42:

      צטט: sari10 2012-12-01 21:55:17

      מרב,

      באמת סיפור נוגע ללב ובעייתי.

      אני אוהבת בעלי חיים ויש לי כלב

      שאני מאוד אוהבת. הוא אוהב אותי כל יום וללא תנאים ♥  

      אבל אני מבינה כי את הכלבה הזו לא את בחרת מלכתחילה,

      מבינה שאף פעם לא היה לך חיבור אליה ולא אהבת אותה.

      לכן עכשיו המצב קשה עבורך במיוחד, ואין פתרון מתאים.

      אין ברירה אלא להמשיך לטפל ולסבול את המגבלות הכרוכות

      עד ש... תודה שרי על ההבנה.

      זה לא שלא אהבתי ואוהבת אך אין מילה בעברית לרגש הזה שאני מקבלת אותה בהסכמה ובאחריות.

      עם הזדקנותה והדרדרות בריאותה, המצב נעשה קשה יותר כשאין אהבה. רק מסירות.

       

        1/12/12 23:04:
      היתה יפה אז... נשמע שהזדקנה. את מחפשת לה בית מאמץ? אולי דיור מוגן? מה לגבי מלונה בחצר? ניסית?
        1/12/12 22:52:

      כלבה מוזרה.

      נראית כהלחמה של גוף של כלב אחד וראש של כלב אחר.

      13 בכלבים זה כמו 91 באנשים אז תני לזקנה מנוח.

      לקפוץ היא כבר לא תקפוץ בגילה.

        1/12/12 22:07:
      לי יש דעה שאולי לא תהיה פופולרית.היתה לי חתולה שהרסה לי את הספה החדשה ועשתה המוןןןןןן לכלוך.דקות אחרי שהייתי מנקה את הבית הוא היה מלוכלך ואכלנו כל הזמן את השיער,עד שיום אחד החלטתי להעביר אותה למקום שמאכילים חתולים.לא מכלאה או משהו כזה.מודה שהוקל לי מאד מאז והבית כמו שאני אוהבת אותו.
        1/12/12 21:55:

      מרב,

      באמת סיפור נוגע ללב ובעייתי.

      אני אוהבת בעלי חיים ויש לי כלב

      שאני מאוד אוהבת. הוא אוהב אותי כל יום וללא תנאים ♥  

      אבל אני מבינה כי את הכלבה הזו לא את בחרת מלכתחילה,

      מבינה שאף פעם לא היה לך חיבור אליה ולא אהבת אותה.

      לכן עכשיו המצב קשה עבורך במיוחד, ואין פתרון מתאים.

      אין ברירה אלא להמשיך לטפל ולסבול את המגבלות הכרוכות

      עד ש... 

        1/12/12 21:36:

      צטט: שלויימה 2012-12-01 21:20:27

      כשיהיה לך את החופש , הבית יהיה ריק מהשמחה שלה שאת מופיעה מחדש בכל פע שאת נעלמת בלי שהיא יודעת לכמה זמן הלכת ומתי תחזרי והיא תמיד שמחה שאת חוזרת. לורן - אשתי אומרת שככל שהיא מכירה יותר ויותר אנשים כך היא אוהבת יותר ויותר את הכלבה שלנו... תודה על התגובה שלויימה. הרבה פעמים היא בכלל ישנה כשאני נכנסת. יש בבית חתול .זה מספק אותי.
        1/12/12 21:20:
      כשיהיה לך את החופש , הבית יהיה ריק מהשמחה שלה שאת מופיעה מחדש בכל פע שאת נעלמת בלי שהיא יודעת לכמה זמן הלכת ומתי תחזרי והיא תמיד שמחה שאת חוזרת. לורן - אשתי אומרת שככל שהיא מכירה יותר ויותר אנשים כך היא אוהבת יותר ויותר את הכלבה שלנו...
        1/12/12 21:00:

      צטט: אביה אחת 2012-12-01 20:44:25

      מרב יכולה להבין אותך כי כשיש בעל חיים זה מאד מגביל יש לי את גורה'לה שלי כבר 13 שנים ואכן כשהילדים פורחים מהקן ובעלי ואני צריכים לצאת - זו בעיה צריך מישהו שידאג יטפל וכו' אוהבתותה מאד אבל אומרת שלאחר שהיא תלך לעולם שכולו טוב לא רוצה יותר בעל חיים - תודה ושבוע מבורך  תודה לך אביה. לכם יותר קל מאשר לי, כי אתם אוהבים אותה.אתם מוותרים מאהבה, אני מכורח המוסר.

       

        1/12/12 20:44:
      מרב יכולה להבין אותך כי כשיש בעל חיים זה מאד מגביל יש לי את גורה'לה שלי כבר 13 שנים ואכן כשהילדים פורחים מהקן ובעלי ואני צריכים לצאת - זו בעיה צריך מישהו שידאג יטפל וכו' אוהבתותה מאד אבל אומרת שלאחר שהיא תלך לעולם שכולו טוב לא רוצה יותר בעל חיים - תודה ושבוע מבורך
        1/12/12 20:25:

      צטט: מרוה אינדיגו 2012-12-01 20:07:26

      מצטערת מותק אני בצד שלה הפעם

      חיות אחרות נגיד עכברונים... אני למשל לא ממש אוהבת

      אבל כלבים...בכל גיל  אני רוצה לקרוא תגובה של פיצי שלך,  נראה מה היא אומרת.

        1/12/12 20:23:

      צטט: yonbir 2012-12-01 19:52:22

      פוסט נוגע ללב, ואני כל כך מבין אותך. תודה רבה יונתן זה משמח מעודד שיש הבנה.
      פחדתי שאקבל "על הראש"
        1/12/12 20:22:

      צטט: Esti18 2012-12-01 19:51:16

      הי, מה שלומך?

      אני כל כך מבינה ומרגישנה אותך ואת הספור עם ציפ הכלבה,

       ואין מה לעשות ! והלב לא יתן לך לשים אותו בכלבייה או לזרוק אותו.

       

      ועצוב לי לקרוא שאפילו היא לא משמחת אותך כבר

       


      ואף חבר/ה לא יקח אותה היא כבר 'זקנה,,,,,,,,,,,,,,'
      כנראה זה עד המוות,

      לא מזמן קראתי גם ספור, דוקא 'ספור אהבה '

      של רחלי חברה ועל אהבתם ,שלה ושל הכלב ,,,עד המוות

       


      מה אומר לך יקירה, אין לי פתרון/הצעה

        


      רק ,,,, תחיי עם זה
      שבוע טוב יקירה

       
      נ.ב.אני חיה גם שנים כבר עם חתול מזדקן בן17,

      אולם יש לנו אהבה , למרות השערות המפוזרות שלו,

      וההתנהגות החוצפנית שלו לעיתים,

      אולם יש את הליטוף ההדדי, ומיאו מיאו כאשר אני חוזרת הביתה

      ויש ביננו תקשורת והבנה ללא מילים,,,,,,,מוזר לי שכתבתי כך,,, האם אני מובנת ?!

       

       

      http://cafe.themarker.com/image/2000807/

       

      בהחלט מובנת אסתי. תודה על השיתוף

      ואין נכון ש:

       שאפילו היא לא משמחת אותך כבר

      היא מעולם לא שימחה אותי.

      וגם המילה אפילו, לא מתאימה כי אני כן אדם שמח.

        1/12/12 20:07:

      מצטערת מותק אני בצד שלה הפעם

      חיות אחרות נגיד עכברונים... אני למשל לא ממש אוהבת

      אבל כלבים...בכל גיל

        1/12/12 19:52:
      פוסט נוגע ללב, ואני כל כך מבין אותך.
        1/12/12 19:51:

      הי, מה שלומך?

      אני כל כך מבינה ומרגישנה אותך ואת הספור עם ציפ הכלבה,

       ואין מה לעשות ! והלב לא יתן לך לשים אותו בכלבייה או לזרוק אותו.

       

      ועצוב לי לקרוא שאפילו היא לא משמחת אותך כבר

       


      ואף חבר/ה לא יקח אותה היא כבר 'זקנה,,,,,,,,,,,,,,'
      כנראה זה עד המוות,

      לא מזמן קראתי גם ספור, דוקא 'ספור אהבה '

      של רחלי חברה ועל אהבתם ,שלה ושל הכלב ,,,עד המוות

       


      מה אומר לך יקירה, אין לי פתרון/הצעה

        


      רק ,,,, תחיי עם זה
      שבוע טוב יקירה

       
      נ.ב.אני חיה גם שנים כבר עם חתול מזדקן בן17,

      אולם יש לנו אהבה , למרות השערות המפוזרות שלו,

      וההתנהגות החוצפנית שלו לעיתים,

      אולם יש את הליטוף ההדדי, ומיאו מיאו כאשר אני חוזרת הביתה

      ויש ביננו תקשורת והבנה ללא מילים,,,,,,,מוזר לי שכתבתי כך,,, האם אני מובנת ?!

       

      http://cafe.themarker.com/image/2000807/

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין