כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הזמנה

    אם אתה מוסיקאי, איש של גוף ותנועה, אמן בנשמתך,
    שמחפש בית להתבטא בו
    אתה מוזמן להצטרף אלינו לקבוצת התיאטרון
    *
    לך האמן היצירתי, הרגיש
    שמחפש מענה לצורך עמוק לביטוי אישי אוטנטי
    בוא לבטא את השפה האישית-ייחודית שלך
    ולממש את ייעודך כאדם שופע, יוצר ומשפיע
    *
    הצטרף לעשייה חדשנית:
    חקירה יצירתית וכנה של ביטוי הרגש החי,
    במטרה להקים תיאטרון ייחודי
    *
    המפגשים מתקיימים בכפר סבא
    יום א' ערב





    0

    שומן - 31.1.13

    53 תגובות   יום חמישי, 31/1/13, 11:31

    במקום בו המסילה מגיעה אל סופה
    עטיתי עלי חליפה
    וירדתי.


    מן הקרון הבטוח, אל מדרכת רועדת
    יצאתי להלך


    אל דרכים סובבות, נטולות תמרורים
    נקראתי.


    והייתה חליפתי
    כבית מוגף
    על דלתו חרוט שֶם תנומתי
    "אף אחת".


    עטויה בחליפתי-ביתי החמים
    מהלכת, סובבת, נמה,
    מבקשת כתובת -
    את הרחוב
    בו אשכון
    ואפתח חלונַיי
    ואכתוב על דלתי
    את שמי.


    מבקשת
    אך לא רוצה

     

    כי נהייתה חליפתי
    עור לגופי
    ושֶם תנומתי
    יצק לשוני ושפתיי
    נחושתן


    איך אקלוף את עורי
    אכּתת לשוני
    ושפתי
    איך אתעורר אהיה ה"אחת"

     

     

     

     

    אירי ישראלי-רושין

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/15 10:35:
      מדהים
        16/6/13 19:31:
      אם אתה מרגיש לא אתה כל פעם שאתה יוצא מהבית אולי יש סיבה לשנות הרגלים שטבועים בך עמוק פינימיים בשיחה וחיצוניים בניתוח פלסטי... http://www.medical-esthetics.co.il/
        31/3/13 01:19:

      צטט: תיאטרון-התודעה 2013-02-02 04:11:45

      לרזיאל וגם לדניאל צוקר - אם הצלחתי לבטא את מצוקתי העמוקה, ולגרום לכך שהקורא ירגיש אי נוחות - הרי שהשגתי את מטרתי.... הנושאים בהם אני עוסקת תמיד קשים. זה מאפשר לי להיפתח לעולם פנימי עשיר ורב מימדי. עולמי העמוק והמגוון. זה מאזן אותי ומאפשר לי לחיות חיים עשירים ומאושרים לגעת בי עצמי ובאנשים, להתקרב, ליהנות, להבין דברים לעומקם. אחרת חיי אינם חיים. אירי

       אירי

      משום מה יודע אני ש..ביום מן הימים גם נפגש.

      חג שמייח.

      רוני

        29/3/13 14:08:
      תודה לך חגי
        22/2/13 00:10:
      שיר באמת יפה
      תודה דניאלה אהובה
        4/2/13 18:59:
      נגעת בי
      נכון, צלילי הלב, מתבקש ואף זועק מבפנים!
        3/2/13 09:33:
      עירום, לעתים מתבקש, אפילו מבורך, בעיקר בעיניי עצמנו.
      תודה אהוד. אני שמחה
        3/2/13 08:21:
      יפה. מעורר מחשבות
      ליורם - אמן!
        2/2/13 22:55:

      אכן בקשה גדולה.

      לכאורה...

      כי דברים שקשה לשנות במציאות הפיסית,

      אפשר להשיל ולבנות מחדש במציאות האידאית.

      היא ממשית מאוד מאוד...אולי פחות מוכרת.

      וכשנפנה לה מקום,

      תהפוך נוכחת גם המציאות הנגלית,נשיקה

      מהר מאוד!

      תודה לך אסף על ההתייחסות המעמיקה. קשה לומר שאת זה אני "מעדיפה" - זה מה שקרה. כך החליט הלא מודע שלי. הוא שבחר לעטפני במגן, שלא איפשר בית ושורשים, אלא עטיפת צב, שמכבידה ואינה נותנת חופש אמיתי. ושוב תודה על הקריאה המעמיקה, והתגובה החכמה אירי
        2/2/13 20:12:
      שיר נפלא! מעניין שאת מעדיפה חליפה מאשר בית קבוע, דומה לצב, שנושא את ביתו עימו, יש בזה את שני היתרונות, מצד אחד מאפשר את ההגנה של הבית, מצד שני גמישות ללכת ממקום למקום, לנשום אוירות שונות ולהישאר מוגן, אבל דעי שיש גם יתרון בבית הקבוע, כי הוא מאלץ אותך, כשאת יוצאת, לצאת לגמרי, לחוות עד הסוף ולטעום עד הסוף בלי לשמור לעצמך את זכות ההתכנסות הנובעת מפחד המגננה. אולי זה הפחד מ"דרכים סובבות, נטולות תמרורים", כלומר הבלתי נודע. כנראה שלפעמים צריך חליפה, ולפעמים צריך בית קבוע. שיר נפלא. כוכב!
      אכן, מוטיש - מודעות עצמית
        2/2/13 08:50:
      מודעות עצמית.
      שבת מנוחה
        2/2/13 08:23:
      שבת שלום
      לרזיאל וגם לדניאל צוקר - אם הצלחתי לבטא את מצוקתי העמוקה, ולגרום לכך שהקורא ירגיש אי נוחות - הרי שהשגתי את מטרתי.... הנושאים בהם אני עוסקת תמיד קשים. זה מאפשר לי להיפתח לעולם פנימי עשיר ורב מימדי. עולמי העמוק והמגוון. זה מאזן אותי ומאפשר לי לחיות חיים עשירים ומאושרים לגעת בי עצמי ובאנשים, להתקרב, ליהנות, להבין דברים לעומקם. אחרת חיי אינם חיים. אירי
        2/2/13 00:20:

      צטט: דניאל צוקר 2013-01-31 15:22:14

      באתי ומצאתי חלום בלהות. שדברים רבים בו מוכרים, והשאר חידתיים. אבל כשיר ראוי העביר בי צמרמורת. תודה לך

       מזדהה לחלוטין עם דבריך מר צוקר [במקרה גם אני צוקר מצד אמי-מתוקים אנחנו ,מה?!]

      לא קל היה לי לקרוא.

      לכורך הדברים. הכי התחלה שבעולם!!!
        1/2/13 19:30:
      סוף הדרך. גם התחלה?
      לדני - תודה
        1/2/13 09:39:
      כתבת יפה מאד .
      תגובה רגישה הגבת ג'ו. תודה
      תודה ערןרן
        1/2/13 00:59:
      ביטוי מעניין של הצגת "אני" חדש באומץ רב והרבה התלבטויות.
        1/2/13 00:36:
      יפה אמרת. מעורר השראה.
        31/1/13 20:32:
      לעידו - ואכן - שימחת
        31/1/13 20:31:
      למסטר לונלי - נולדת ושוב נולדת.... שוב ושוב התחלות
        31/1/13 20:30:
      לשחף ים - אוףףף דימוי עצמי - כמה הוא דבוק חזק...
        31/1/13 20:25:
      למוכר הסיפורים - כן... מדי פעם אני מרגישה...
        31/1/13 19:54:
      ביקרתי בשביל לשמח.
        31/1/13 19:47:

      במקום בו המסילה נגמרת
      בסוף כל דרכים

      נגמרות בדרך כלל כל השאלות

      ואילו כאן, הן רק מתחילות

      המקום בו כל הדרכים מסתיימות

      בסוף כל הדרכים

      עדיין יש תחילה של דרך אחת לפחות

      מסתבר... 

        31/1/13 19:31:
      לא פשוט לפשוט צורה, וקשה עוד יותר לפשוט דימוי עצמי.
        31/1/13 19:15:
      אין בלתך (ב' חרוקה), את יודעת - כבר הרגשת.
        31/1/13 19:13:
      תודה רננה. קראי מה שכתבתי לגאיה, ויבהיר לך מה ששאלת אותי בפרטי אירי
        31/1/13 19:12:
      לגאיה נחמד שחשבת על חליפת הרווקות. אצלי הסיפור שונה בשבילי לצאת מחליפת הנוחות של השומן אל עבר אור הזרקורים של הבמה הוא הקושי. ביטוי נשמתי - ביטוי רגשותיי - ביטוי יצירתיותי - ביטוי יצריי - זה המקום אליו אני הולכת, תוך הסרת המגננות..... תודה על המילים החמות, אירי
        31/1/13 18:50:
      יפה
        31/1/13 18:42:

      לא פשוט לצאת מחליפת הרווקות אל תוך מסגרת צמודה ומחייבת. [כך קראתי בין המילים]

      השיר שלך מלא בדימויים רוחניים ואישיים. וכול כך מרגשים ונוגעים. ידעת לבטא את תחושתך בדרך מקורית והשתמשת במוטיבים מקסימים. אהבתי מאוד מאוד:)

        31/1/13 17:23:
      תודה לך סערה בכוס המשקה....
      מקסים...
        31/1/13 16:41:
      תודה לך נערת לווי. גם אני אוהבת את כתיבתך מאד
        31/1/13 16:15:
      יותר הרגשה ממחשבה וכתבת נפלא
        31/1/13 15:53:
      תודה דניאל, תודה ילדה יפה ולרבושר - לא הבנתי....
        31/1/13 15:22:
      באתי ומצאתי חלום בלהות. שדברים רבים בו מוכרים, והשאר חידתיים. אבל כשיר ראוי העביר בי צמרמורת. תודה לך
        31/1/13 15:06:
      במיוחד בחורף.. יפות לך המילים. *
        31/1/13 14:13:
      שומן/נחושתן
        31/1/13 14:04:
      לאבגי - תודה
        31/1/13 12:34:
      אמירות חזקות....
        31/1/13 11:56:
      חמוד אתה!!!!!
        31/1/13 11:55:
      יפהפה

      ארכיון

      פרופיל

      תיאטרון-התודעה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין