כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הזמנה

    אם אתה מוסיקאי, איש של גוף ותנועה, אמן בנשמתך,
    שמחפש בית להתבטא בו
    אתה מוזמן להצטרף אלינו לקבוצת התיאטרון
    *
    לך האמן היצירתי, הרגיש
    שמחפש מענה לצורך עמוק לביטוי אישי אוטנטי
    בוא לבטא את השפה האישית-ייחודית שלך
    ולממש את ייעודך כאדם שופע, יוצר ומשפיע
    *
    הצטרף לעשייה חדשנית:
    חקירה יצירתית וכנה של ביטוי הרגש החי,
    במטרה להקים תיאטרון ייחודי
    *
    המפגשים מתקיימים בכפר סבא
    יום א' ערב





    0

    אבודים במשעולי החיים - תרגיל קבוצתי של תיאטרון התודעה

    71 תגובות   יום חמישי, 28/3/13, 09:27

    גילינו שהעבודה עם המסכות מוציאה מאיתנו דמויות פנימיות, מצבים ותנועות שלא ידענו שקיימים בנו!

     

    ''

     

    בחלוף זמן לא רב, כשהמסיכה על הפנים, מתגלה עולם פנימי עמוק ורב עוצמה

     

    ''

     

    אחרי שמסירים את המסיכה, לוקח זמן רב עד שמתחברים שוב למציאות ולאני הרגיל שלנו. המסיכה כל כך סוחפת ומכשפת...

     

     

    ''

     

    זה מרתק...

     

    ''

     

     משחרר...

     

    ''

     

    ומשמח את הלב...

     

    ''

     


     

    להלן שני סרטונים - חומרים דומים, קונספט קצת שונה

    משתתפים:

    ליאורה חזני

    זיו ויינשטיין

    דורי קליין

    סיגל אשל

    אירי ישראלי-רושין

     

    עריכת הסרט, בימוי והכנת המסכות: אירי ישראלי רושין

     

    ''

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/4/13 22:30:
      לטולי - תודה
        12/4/13 19:40:
      Great
      אסף יקר, אהבתי את תשובתך מאד. נדמה לי שסתם נהניתי קצת להתגרות בך. אני דווקא אוהבת להתרחב ולקרוא ולדעת מעבר לחוויותיי. השוואה עם הכתובים תמיד עשתה לי טוב ורק העשירה אותי. משום מה בתקופה האחרונה - בעקבות מסע חזק מאד של חירות עצמית, כל מה שקשור בדת מעצבן אותי. אל תקח את "גערתי" ברצינות. אוהבת מאד את תבונתך והעומק שלך. אני לא מוצאת אותך סוג של תוכי דתי, אלא אדם אישי מאד, חושב, מרגיש, ומאמין בדרך עמוקה של חקירה חווייתית. יום טוב ושבת מתוקה לך, אירי
        5/4/13 10:46:

      צטט: תיאטרון-התודעה 2013-04-05 06:48:24

      אסף יקר, בדרך כלל, כשאתה כותב, אני מאד מתחברת ואוהבת להעמיק עם מחשבותייך. אלא שהפעם אני חייבת לומר לך בשיא הכנות - יותר נכון לשאול אותך - מדוע אנשים דתיים חייבים לחקור הכל רק דרך עייני חכמי העבר? למה מסכות חייבות להתחבר עם פורים, עם מגילת אסתר, עם המן וכו'. ושוב אני אומרת - וזו לא הזמנה למלחמה - זו שאלה אמיתית - למה כל הזמן צריך לחזור למקורות ולאמרי העבר - למה החקירה אחר האמת אינה יכולה להיעשות מכיוון אחר?

       

      שלום אירי!

       

      זה אותו דבר. להבין דברים מתוך המציאות או מתוך התורה, זה שני צדדים של אותו מטבע. נאמר במדרש "הביט באורייתא וברא עלמא", כלומר ה' הביט בתורה וברא על פיה את העולם, מבחינתי התורה היא נוסחת המציאות. אפשר להגיע להבנת המציאות מלמעלה למטה, ואפשר מלמטה למעלה, ואלו ואלו דברי אלוהים חיים. המציאות היא בהחלט מקור ללמוד ממנו הרבה דברים, אלא שהדרך לתובנות הללו יותר סבוכה, ויותר קשה לברור את הקש מן התבן באופן הזה. בלימוד ממקורות חכמים יש יתרון וחיסרון, היתרון הוא שיש פחות בלבול, והברירה בין האור והחושך יותר קלים, ויש בזה חיסרון בכך שספר חיצוני מלמד אותנו מי אנחנו בתוכנו, במקום שנעשה זאת בעצמנו, ע"י מודעות עמוקה. יש עוד יתרון נוסף בלימוד מן התורה בכך שיש לה יותר כוח לפעלו על הרצון של האדם לנוע ולשנות את עצמו, זה חומר רדיואקטיבי. בפרשת בשלח נאמר "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא, כי אמר אלוהים פן ינחם העם בראותם מלחמה, ושבו מצריימה, ויסב אלוהים את העם דרך המדבר ים סוף", כלומר אם עם ישראל היה במדרגה מרוממת יותר, ולא היה חשש שירצה לשוב למצרים, ה' היה מוותר על הסיבובים במדבר, והיו נכנסים ישר לארץ ישראל., יוצא מזה שלא היה מתרחש מעמד הר סיני, ויוצא מזה שמתן תורה הוא בדיעבד, כי לא הגענו למדרגה של הבנת עומק המציאות, ונוצר אילוץ לתת ספר חיצוני שילמד אותנו את עומק המציאות. על אברהם אבינו שחי לפני מתן תורה נאמר שהוא קיים את התורה כי "שתי כליותיו נעשו יועצות לו". זוהי מליצה של חכמים שבאה לתמצת את הרעיון שאמרתי. אגב, זה לא כל כך נכון שאני תמיד מעדיף את הלימוד מן המקורות, תקראי אצלי ותראי שיש שילוב די מאוזן בין שני צורות הלימוד. גם עצם הנוכחות שלי בדה מרקר מטרתה ללמוד יותר מן המציאות, מאנשים שלא מצטטים מקורות והגיעו להבנות באופן עצמאי, בכוחות עצמם. אולי כשאני מגיב אני יותר מצטט מקורות, לא יודע, אולי בגלל הנטייה שלי להרגיש מנוע חזק לכיוון הבנה חדשה ושינוי שיבוא בעקבותה אני מעדיף לסמוך כל תובנה על מקור, היות והמקור נותן לו אנרגייה, כוח ועוצמה, לימוד מתוך המציאות הוא רגוע יותר, איטי יותר, ויש בו גם את היתרון שהוא יותר מתאים לקצב האיטי של הנפש לעכל דברים, ויש בזה מעלה גדולה. בין יציאת מצריים למעמד הר סיני שבו כל עם ישראל היו במדרגת נביאים עליונים, ו"קטפו מלאכים", עברו 50 יום. כשבחמישים יום הופכים עבדים לנביאים, אחר כך יוצא עגל זהב, זה לא מתאים לקצב של הנפש, ויש הרבה מה להאריך בזה, אך לא כאן המקום. אם תרצי להעמיק תוכלי לקרוא כאן

      http://cafe.themarker.com/post/2300954/

      וכאן

      ]http://cafe.themarker.com/post/1971616/

       

      בקיצור אין שחור או לבן כאן, בכל צורה של לימוד יש יתרונות וחסרונות, ואלו שתי צורות שמשלימות אחת את השנייה, ואני בד"כ מרגיש נוח לבחור את השפה שמתאימה לי. את הזכרת את החוויה שלך עם המסכות, והיכולת שלי להבין את חווית השחרור של ה"אני" החוצה בלי "פוזה", ובלי לחשוש לתדמית שייעודה הסתרה והגנה, נובעת מחווית הפורים שלי, שבה אני חווה משהו דומה למה שדיברת עליו, התחפושת והאלכוהול פועלים אצלי באותה צורה. אחרת היה לי יותר קשה להבין את מה שדיברת עליו, כי מעולם לא חוויתי סוג פעילות כזו של ביטוי עם מסיכות.

      בכל אופן, אם ציטוט מדברי חכמים יוצר אצלך חשש, או מפריע לך, אין לי שום בעיה לוותר על זה ולדבר רק בשפה של מציאות. כרצונך.

      אסף יקר, בדרך כלל, כשאתה כותב, אני מאד מתחברת ואוהבת להעמיק עם מחשבותייך. אלא שהפעם אני חייבת לומר לך בשיא הכנות - יותר נכון לשאול אותך - מדוע אנשים דתיים חייבים לחקור הכל רק דרך עייני חכמי העבר? למה מסכות חייבות להתחבר עם פורים, עם מגילת אסתר, עם המן וכו'. ושוב אני אומרת - וזו לא הזמנה למלחמה - זו שאלה אמיתית - למה כל הזמן צריך לחזור למקורות ולאמרי העבר - למה החקירה אחר האמת אינה יכולה להיעשות מכיוון אחר?
        4/4/13 19:43:
      סוד חג הפורים- לובשים מסיכות, שותים יין, ואז האני הפנימי האמיתי יוצא החוצה, לכן יש שכתבו שמי שיודע שיצאו ממנו דברים לא טובים, שלא ישתה יין אלא במידה מועטת, ומי שיודע שיצא מפנימיותו דברים טובים, חייב להשתות הרבה. "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי"- כך אני מפרש אימרה זו- מי שאחרי שהוא מתבשם הראש שלו עוסק בשאלת ארור המן וברוך מרדכי (דהיינו דברי תורה ודברים ערכיים) הוא חייב להגיע "עד דלא ידע", ומי שהראש שלו עוסק בדברים זולים, אסור לו להתבשם עד דלא ידע.
      חגי יקר, העלית כאן שאלות נפלאות. כבר כמה ימים אני חוככת בדעתי אם לכתוב מאמר על השאלות שהעלית, מתוך החוויות של זו שמאחורי המסכה. מקווה שתנוח עלי רוח הכתיבה... ושוב תודה, אירי
        3/4/13 17:30:
      רגעי האמת בחיינו הם ממש מעטים. רוב הזמן אנחנו הולכים במסכות. השאלה במה המסכה התיאטרלית שונה מהמסכה הימומיומית של התמודדות האדם בחברה. שאלה אחרת במה שונה המסכה ( שהרי בעל המסכה לא רואה אותה) מאשר כניסה לדמות על הבמה בלא מסכה. אני חושב שעד שהאדם לא מתנסה בעצמו בכך הוא לא יבין זאת בצורה המושלמת. מאוד נהנתי מהסירטונים ומעצם הרעיון שאפשר לפתח אותו לדיון כולל. יפה מאוד
      תודה לך ערןרן. תגובתך גרמה לי לחייך
        3/4/13 09:10:
      מדהים מה שמסיכה עושה לך. אהבתי מאוד.
      תודה לצלילי הלב. כן אנחנו מדברים בשפה הראשונית חייתית נטולת הביקורתיות והתיחכום של הראש, שמביעה רגש ישיר וחשוף
        1/4/13 23:47:
      נהניתי מאוד, ולמעשה אתם מדברים בשפת הגוף יוצרים דיאלוגים חווייתיים. יפה. תודה.
        31/3/13 11:29:
      לרותי, תודה, אני שמחה שיש קשר ישיר בין הכוונה, המעשה והתוצאה. העובדה שדברים מתקיימים במציאות, אחרי שהיו בגדר רצון והצהרה חשובה לי מאד
        31/3/13 11:05:
      "המסכה המשחררת" ,התמונות מעבירות מהחווייה , תודה על השיתוף
        31/3/13 09:10:
      תודה לך עופר ובוקר טוב
        31/3/13 07:57:
      מדהים, מרגש. המסכה מאמת משחררת, ונפלאה, והיא מעסיקה גם אותי באומנות. התנועה מלאת הבעה. מאוד אהבתי.
        30/3/13 22:39:
      דניאלה אהובה - תמיד כייף לשמוע ממך! חיבוק לך
        30/3/13 21:25:
      מהפנט, תודה אירי אהובה על החוויה העמוקה
        30/3/13 19:19:
      תודה לך דנה. תבורכי
        30/3/13 18:35:
      מקסים !!! נהניתי מאד מהפוסט הזה , כל הכבוד לעשייה , בהצלחה !!!!
        30/3/13 11:34:
      תודה לך נויטי
        30/3/13 11:25:
      מקסים!! טבול בשמחת יצירה!!!
        30/3/13 09:57:
      לפייס - תודה
        30/3/13 09:56:
      למולי - תודה
        30/3/13 09:56:
      למוטיש - תודה
        30/3/13 00:41:

      מסכות נפלאות ורעיון גדול :))

        29/3/13 22:01:
      נהדר
        29/3/13 20:52:
      מסיכות מלאות הבעה.
        29/3/13 16:45:
      תודה לך גילה
        29/3/13 16:45:
      למרים, תודה
        29/3/13 16:22:
      המסיכה עוזרת לנו להתייחס לצרכים הפנימיים שלנו בלי שיפוטיות וביקורת פנימית וחיצונית. היא עוזרת לנו למגנט את תשוקותינו מעבר לחומת הפחד. חוויה מאלפת של תנועה משמעות ומוזיקה..
        29/3/13 15:06:
      עולם ומלואו מאחורי המסיכה...יפה..
        29/3/13 15:05:
      אתה צודק. העבודה דורשת כניסה עמוקה פנימה, ריכוז רב, כנות, ואמת תנועתית
        29/3/13 14:08:
      ההזדמנות להכיר אנשים דרך מה שהם מזמנים מהתת מודע, באירוע טקסי עם מסכה כטריגר נראה מאתגר, השחקנים נראים מאד מרוכזים.
        29/3/13 14:06:
      נכון עידן - אלא שאלו אינן מחשבות אלא מצבים רגשיים ותחושות. וכן - יש בין המשתתפים גם גבר...
        29/3/13 13:43:
      תודה רוז וחג שמח גם לך!!! ולכולנו!!!
        29/3/13 13:40:
      אירי יפה מאוד ,, חג אביב שמח..
        29/3/13 13:39:
      בתיאבון דולבאר, רק השמור על הגיזרה. החג הזה פשוט ממכר...
        29/3/13 13:35:
      וְכָכָה בֵּן הֶחָמֵץ לַחוֹל אָהַבְתִּי....
        29/3/13 13:11:
      תודה לך, דן, ולהתראות
        29/3/13 13:11:
      תודה לנערת ליווי - כן, המוסיקה הזו.... כבר הרבה זמן מתחשק לי לעבוד איתה...
        29/3/13 13:10:
      לסירפד מתוק - מסיכת הנימוס היא עוד מהיפות... יש לנו מסכות של טוב, ונחמדות, של קשיחות, של חכמה, של ידענות, של סמכותיות.... רבות רבות עומדות לרשותנו...
        29/3/13 13:06:
      מעניין מאוד...
        29/3/13 13:06:
      נהדר! שפת הגוף והכל, הדמות כולה. פשוט ענק והרעיון נפלא! תודה גדולה (המוזיקה גם היא עונג צרוף)
        29/3/13 12:58:
      אנחנו חיים באופן קבוע תחת המסיכה הנקראת: נימוס....
        29/3/13 11:58:
      יפה טענת, ג'ו99. אכן עולם שלם מתחת לכל מסיכה שלנו...
        29/3/13 11:48:
      יפיפה. המסכה היא הכרחית , למען הנימוס, למען האינטרסים, להגנה !! לשמירת סודותייך. ומי שמצליח להסתתר מפניה בפני העולם ובו בזמן בהביט בתוך עצמו ולראות מה מסתתר מתחתיה הרי שהוא אדם מאושר.
        29/3/13 11:48:
      תודה לך מש1 - גם מילים אלו עשו את העבודה כראוי....
        29/3/13 11:47:
      תודה, צוריאל - יום טוב לך
        29/3/13 10:59:
      יפיפה, מדהים מקסים ו..ניגמרו לי המילים למרות שחלק מעבודתי זה למצוא מילים ולכתוב מהם סיפורים אז בהצלחה
        29/3/13 10:46:
      קסום ויפה ! בהצלחה.. :)
        29/3/13 10:14:
      תודה ולחיים!
      מקסים..בהצלחה
        29/3/13 09:09:
      תודה יורם, מאירי
        29/3/13 09:08:
      לירון ב - כבר אמרו חז"ל, הפוסל במומו פוסל....
        29/3/13 09:08:
      תודה הרצל צח. מודה לך על ההפנייה לספר. להתראות
        29/3/13 09:07:
      לדניאל זיסקנד - מודה לך, אירי
        29/3/13 09:06:
      ל * Forever Young * - בתיאטרון, אנו עוסקים בדמויות פנימיות, גם האהובות וגם השנואות. אנו נותנים מקום למי שאנו על כל צדדינו
        29/3/13 08:44:
      בהצלחה
        28/3/13 23:32:
      משהו שקשור למוות, נכון? אבל מדוע קרדיטים של דקה? אפשר לכתוב פשוט: "90% זה של אירי והשאר זה של השאר..." :)
        28/3/13 23:02:
      המחזה מרתק ויוצא דופן בעיני, תודה על השיתוף, אהבתי מאוד את הרעיון, הכוריאוגרפיה, המסיכות והמוסיקה. אני רוצה להמליץ על ספרה של וירג'יניה סאטיר "פנים רבות לנו" (הוצאת נורד), שמציגה את התאטרון של החיים באופן מעניין, ומדגישה את הפנים השונות שיש לכל אחד מאיתנו, ומה אנחנו בוחרים לחשוף או להסתיר בסיטואציות שונות בחיינו. בהצלחה, הרצלה צח
        28/3/13 22:55:
      וואוו. ממש מעניין.
        28/3/13 21:14:
      אני בדעה שאדם מתחפש למשהו שהוא היה רוצה להיות
        28/3/13 20:35:
      מרתק!
        28/3/13 19:33:
      תודה, גאיה, בואי...
        28/3/13 18:56:
      מסכרן ומעניין להשתתף בהצגה כזו....
        28/3/13 17:36:
      תודה לקדמן ולאמנון
        28/3/13 16:54:
      יפה וטום וויטד ענק....בהצלחה
        28/3/13 16:38:
      בהצלחה.
        28/3/13 16:07:
      תודה
        28/3/13 16:06:
      מרגש ויפה!!!

      ארכיון

      פרופיל

      תיאטרון-התודעה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין