כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    כמה - שיר מאת שולה ניסים

    17 תגובות   יום שישי , 19/4/13, 11:05

    כמה

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

     

     

     

     

    כמה זה מה שנשאר

     


    כמה פו אפרפר כדי לקרר 

     


    את המים שהגיעו לנקודת הרתיחה

     


    כמה טעם הפסדתי מהקפה שלא הוכן.

     


    כמה אלך עם המובן מאליו

     


    ההפתעות והנייר המתקמט ומיישר קו עם הגורל

     


    כמה שיר ועוד שיר

     


    ועוד משככי כאבים ועוד נוזלי תרופה

     


    ובשעה אחת בין שעות רבות כמו תהומות רבות

     


    לו אשכח, כמו 

     


    לא יודעת מהחיים שלי שום דבר לו אשכח כמה

     


    היה כתוב בשירים שהושלכו כנעל זכוכית

     


    לא ייכתבו בשנית,

     

     

    ויבחינו חתולים בין שארית בשר לבין פיסת נייר

     


    ישמיעו כצפוי יללה

     


    וממרחקים, שוב ממרחקים

     


    (כמו בשירים רבים אוהבת אני את המילה מרחקים)

     


    כמו במים רבים ברבור צורח לחניו אל הלבנה

     

     
    והיא אינה עונה

     

     
    כמה צליל, כמה מנגינה, על יד פחי האשפה.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

    תגובות (17)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      24/4/13 09:05:

    צטט: שוש חזן גרינברג 2013-04-23 11:06:49

    לפעמים שווה לנשוף הרבה זמן כדי לטעום..

    אני נושפת.
    לפעמים שווה לנשוף הרבה זמן כדי לטעום..
      21/4/13 13:57:
    תודה גם לכל אלו שהעניקו כוכב ללא תגובה..
      21/4/13 13:52:

    צטט: בןאור0 2013-04-21 00:03:07

    אם תקרבי את נעל הזכוכית לאוזנך תשמעי את השירים מתנגנים.

    כמו שמקרבים קונכייה גדולה אל האוזן ושומעים את הים?
    ומה קרה הבאת לי חמישיית כוכבים במכה אחת? כנראה תקלת מערכת,. או שיתווקן כלפי מטה, או שיישאר ככה.
    ומאוד מאוד  מרגשות אותי ההתייחסויות לשיר, כי חשבתי זה שיר קשה ואף אחד לא ירצה להתייחס.
    תודה!

     

      21/4/13 13:42:

    צטט: perach1 2013-04-20 19:36:05

    כמה יפה את כותבת שירה .. (: כלום לא נזרק , כלום לא נשכח ..
    הא, הבוקר עשיתי סדר בניירת, ושמתי בצד כמה  מועמדים לפח הזבל...
    תודה פרח.

     

      21/4/13 13:39:

    צטט: ~גאיה~ 2013-04-20 15:52:43

    בדיעבד יש ונזכרים בדברים חשובים, כאלה שהגשמנו, וכאלה שלא. ויש תחושה של החמצה, ויש שיממון.פיספוס ועוד. אך... גם הצלחות רבות שהגשמנו, צריך רק לדפדף ולמצוא, אולי הן מול העיניים ואיננו רואות. תודה שולה יקירתי.

    החמצה. הבנת. 
    אבל את יודעת מה? הנה ההחמצות מביאות לי חומר טוב לכתיבה.
    מנחם? לא יודעת.
    תודה.

     

      21/4/13 13:36:

    צטט: גילהסטחי 2013-04-20 15:46:55

    ומי אמר שלא ניתן למצוא אוצרות במדמנה?
    אולי.
    אני מאלה שמסוגלות למצוא חתיכת קרש ברחוב להביא את זה הביתה ולעשות על זה עבודת אמנות.
    בגלל זה לפעמים אני אומרת שהזבל של אחרים הוא האוצר שלי.
    תודה גילה.

     

     

      21/4/13 13:31:

    צטט: רבקהירון 2013-04-20 08:37:15

    זה שיר שיצא מנקודת רתיחה גבוהה מאוד, מייאשת. המבט פונה לסוף הבלתי נמנע - והסוף אינו "אלגָנטי". / תודה, שולה. שבת שלווה. / רבקה

    לא, לא אלגנטי. כמו הסוסים שחזרו להיות עכברים.
    ותודה רבקה..

     

      21/4/13 13:26:

    צטט: esty.d 2013-04-20 00:40:15

    ממרחקים... הכל נראה קטן יותר, שלם יותר. לא רואים את הפגמים.

    הכל נראה קסום יותר במרחקים.

    וכאן, ברבור לבן צורח לחניו אל הלבנה, והיא אינה עונה... אינה עונה.

    אך צלילים, ומנגינה, מצמיחים לעיתים פריחה חדשה, גם ליד פחי אשפה.

     

    פריחה חדשה. מהפה שלך לאלוהים כמו שאומרים. תודה אסתי.

      21/4/13 13:24:

    צטט: מייB 2013-04-19 12:55:51

    איך אפשר שלא לאהוב את המילה מרחקים ולרצות להיות שם מידי פעם.. שבת מבורכת בטוב ואהבה :)))

    מרחק, מרחקים,  ממרחקים, למרחקים, במרחקים - מה לעשות, בנאלי ומשומש, אך גם אהוב.

    ולדעתי זה ממש אתגר לקחת את הבנאלי והמשומש להביא אותו בלבוש חדש.

    תודה מיי בי

      21/4/13 00:03:
    אם תקרבי את נעל הזכוכית לאוזנך תשמעי את השירים מתנגנים.
      20/4/13 19:36:
    כמה יפה את כותבת שירה .. (: כלום לא נזרק , כלום לא נשכח ..
      20/4/13 15:52:
    בדיעבד יש ונזכרים בדברים חשובים, כאלה שהגשמנו, וכאלה שלא. ויש תחושה של החמצה, ויש שיממון.פיספוס ועוד. אך... גם הצלחות רבות שהגשמנו, צריך רק לדפדף ולמצוא, אולי הן מול העיניים ואיננו רואות. תודה שולה יקירתי.
      20/4/13 15:46:
    ומי אמר שלא ניתן למצוא אוצרות במדמנה?
      20/4/13 08:37:
    זה שיר שיצא מנקודת רתיחה גבוהה מאוד, מייאשת. המבט פונה לסוף הבלתי נמנע - והסוף אינו "אלגָנטי". / תודה, שולה. שבת שלווה. / רבקה
      20/4/13 00:40:

    ממרחקים... הכל נראה קטן יותר, שלם יותר. לא רואים את הפגמים.

    הכל נראה קסום יותר במרחקים.

    וכאן, ברבור לבן צורח לחניו אל הלבנה, והיא אינה עונה... אינה עונה.

    אך צלילים, ומנגינה, מצמיחים לעיתים פריחה חדשה, גם ליד פחי אשפה.

      19/4/13 12:55:
    איך אפשר שלא לאהוב את המילה מרחקים ולרצות להיות שם מידי פעם.. שבת מבורכת בטוב ואהבה :)))