כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    x רחובות ריקים.

    12 תגובות   יום שני, 27/5/13, 12:14

    הלכתי ברחובות ריקים.

    להיכן נעלמו הפרחים.

    הכול מוזר.

    פתאום הכול השתנה.

     

    האנשים בוהים.

    נדמה.

    הם חושבים.

    זה העולם.

     

    הכול דיבורים.

    מסביב נעלם.

    וגם הפרחים.

    הכול בכתובים.

     

    איך מריחים פרחים בכתובים.

    נוסעים להריח.

    הפקקים משכיחים.

    שקיות וכספים הפך לשם המשחק.

     

    הולכים ברחובות ריקים.

    מגע אנושי.

    הפך לכתובים.

    וללמוד איך מתנהגים.

     

    חום ורגש.

    הפך לדבר מוזר.

    לאן נעלמו הפרחים.

     

    אודי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/5/13 14:09:

      צטט: esty.d 2013-05-29 20:16:05

      אני מבינה ומסכימה שהתחושה ב"רחוב" היא הרבה פחות נעימה ואינטימית ממה שהייתה.

      הסגנון אלים, כהות חושים, חוסר רגישות לזולת, גזענות, כוחנות ומה לא...?

      גם אני מרגישה לפעמים שהארץ שלי הולכת פייפן ושוברת את ראשי איך אפשר לעצור את הסחף... ולומדת להשפיע איפה שאני יכולה (בעיקר במעגל הקרוב) ולקבל את מה שלא, ולדעת שאין לי ארץ אחרת...

      אבל כל הדיון התחיל מכך שאתה כבר לא רואה פרחים... ואני עדיין רואה ומריחה פרחים גם במקומות הקשים ביותר. ובטוחה שאם תתבונן היטב, תראה אותם גם אתה.

       

      במקומות הקשים והם כל כך קשים. (ואני עדיין יודע להריח) אני מביט מסביב ולאט הכל נעלם, (הייתי יכול לכתוב חיבור)

        29/5/13 20:16:

      אני מבינה ומסכימה שהתחושה ב"רחוב" היא הרבה פחות נעימה ואינטימית ממה שהייתה.

      הסגנון אלים, כהות חושים, חוסר רגישות לזולת, גזענות, כוחנות ומה לא...?

      גם אני מרגישה לפעמים שהארץ שלי הולכת פייפן ושוברת את ראשי איך אפשר לעצור את הסחף... ולומדת להשפיע איפה שאני יכולה (בעיקר במעגל הקרוב) ולקבל את מה שלא, ולדעת שאין לי ארץ אחרת...

      אבל כל הדיון התחיל מכך שאתה כבר לא רואה פרחים... ואני עדיין רואה ומריחה פרחים גם במקומות הקשים ביותר. ובטוחה שאם תתבונן היטב, תראה אותם גם אתה.

        29/5/13 18:12:

      צטט: esty.d 2013-05-29 14:35:45

      חוסר ההתייחסות של כל בני האדם? האם באמת אנו מבקשים שכולם יתייחסו אלינו באותה צורה?

      ההיפוך הוא באלה שכן מתייחסים. שבהתייחסותם יוצרים את הניגוד לחוסר ההתייחסות. במתן ערך ומשמעות להתייחסות שכן נחווית כנכונה לנו.

      אני חושבת שתמיד קיימים גם בנו שני הצדדים. גם אנחנו לעיתים מתייחסים ולעיתים לא, לאנשים מסויימים כן ולאחרים לא. לחלק יותר ולאחרים פחות... ובהתייחס לפוסט האחר שלך: ככה אנחנו מבהירים את הבחירות: למה להתייחס, למי להתייחס, מה לקחת ועל מה לוותר. ככה נראה עולם של ניגודים משלימים: בבחירה במה שנכון לנו. שנעים לנו.

      צטט: ehudin 2013-05-29 14:21:26

      צטט: esty.d 2013-05-29 13:01:00

      הכל קיים. הכל בעיני המתבונן....

      ולעיתים, דווקא הניגודיות היא זו שמאפשרת לזהות ביתר בהירות את הקיים אותו אנו מבקשים.

      הכל אחד - הדבר והיפוכו הם שיוצרים את השלם.

      חוסר התייחסות של האנשים ביום יום. היכן בדיוק ההיפוך? ואיך אפשר לעשות שלם?

       

       איננו  מצפים שכל העולם יתייחס אלינו, הכוונה היא שבכללי המערכות יחסים האישיות והכלליות של הציבור הפכו לרדודות ואנחנו אפילו לא מרגישים שאנחנו מעבדים את הדברים העיקריים בחיים ונדמה שהכול בסדר וכך העולם מתנהל ונשכחו הדברים שהם עיקריים בחיים. שני צדדים תמיד קיימים. לאבד רגש אין בו שני צדדים, לאבד התייחסות גם בו אין שני צדדים, וההתייחסות לסביבה שהשתנתה גם בזה בלתי ניתן, ועוד. (זה לא, לרצות את הכל ולדעת על מה לוותר) בלי להרגיש ויתרנו על הדברים העיקריים בחיים והכול בסדר, אנשים לא מבינים אל מה מדובר מבחינת העיקר.

         

        29/5/13 14:35:

      חוסר ההתייחסות של כל בני האדם? האם באמת אנו מבקשים שכולם יתייחסו אלינו באותה צורה?

      ההיפוך הוא באלה שכן מתייחסים. שבהתייחסותם יוצרים את הניגוד לחוסר ההתייחסות. במתן ערך ומשמעות להתייחסות שכן נחווית כנכונה לנו.

      אני חושבת שתמיד קיימים גם בנו שני הצדדים. גם אנחנו לעיתים מתייחסים ולעיתים לא, לאנשים מסויימים כן ולאחרים לא. לחלק יותר ולאחרים פחות... ובהתייחס לפוסט האחר שלך: ככה אנחנו מבהירים את הבחירות: למה להתייחס, למי להתייחס, מה לקחת ועל מה לוותר. ככה נראה עולם של ניגודים משלימים: בבחירה במה שנכון לנו. שנעים לנו.

      צטט: ehudin 2013-05-29 14:21:26

      צטט: esty.d 2013-05-29 13:01:00

      הכל קיים. הכל בעיני המתבונן....

      ולעיתים, דווקא הניגודיות היא זו שמאפשרת לזהות ביתר בהירות את הקיים אותו אנו מבקשים.

      הכל אחד - הדבר והיפוכו הם שיוצרים את השלם.

      חוסר התייחסות של האנשים ביום יום. היכן בדיוק ההיפוך? ואיך אפשר לעשות שלם?

       

       

        29/5/13 14:21:

      צטט: esty.d 2013-05-29 13:01:00

      הכל קיים. הכל בעיני המתבונן....

      ולעיתים, דווקא הניגודיות היא זו שמאפשרת לזהות ביתר בהירות את הקיים אותו אנו מבקשים.

      הכל אחד - הדבר והיפוכו הם שיוצרים את השלם.

      חוסר התייחסות של האנשים ביום יום. היכן בדיוק ההיפוך? ואיך אפשר לעשות שלם?

       

        29/5/13 13:01:
      לאן נעלמו הפרחים?כך כל אדם מודע שואל את עצמו
        29/5/13 13:01:

      הכל קיים. הכל בעיני המתבונן....

      ולעיתים, דווקא הניגודיות היא זו שמאפשרת לזהות ביתר בהירות את הקיים אותו אנו מבקשים.

      הכל אחד - הדבר והיפוכו הם שיוצרים את השלם.

        29/5/13 09:20:
      זאת בדיוק הכוונה. לעולם שנעלם אבל עדיין קיים.
        28/5/13 21:23:
      גילה קודמתי .. היטיבה לתאר.. אכן.. השיר מעלה.. געגוע .. לפרח.. ליופי, לתום, לטבעי ולראשוני..
        28/5/13 20:59:
      אפשר להריח את הצבע של הגעגוע לשילוב האדם בשמורת הטבע של הקיום האנושי.
        28/5/13 19:36:

      צטט: יונה_מ 2013-05-28 15:40:01

      הפרחים נמצאים באותם מקומות אותם אתה כבר מכיר, כך גם האנשים.. אולם בלב שלך נדמה שנעלמו הגיע הזמן לפתוח את השער ולחבור אל מקומות קסומים שאינם רק מילים אלא חוויה של הוויה אמתית.
      המון תודה חומר למחשבה.
        28/5/13 15:40:
      הפרחים נמצאים באותם מקומות אותם אתה כבר מכיר, כך גם האנשים.. אולם בלב שלך נדמה שנעלמו הגיע הזמן לפתוח את השער ולחבור אל מקומות קסומים שאינם רק מילים אלא חוויה של הוויה אמתית.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ehudin
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין