כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיסול אישיות

    מה שאני כבר כן יכולה להגיד בפנים // אוהבת להרגיש / קופץ לי מתוך האצבעות // עולה מהבטן

    © כל הזכויות שמורות לי
    [זה נוגע לכל רעיון שלי. מילה. פסיק ו//או נקודה
    וזה חשוב לי אגב. תודה]

    שלוש אחיות.

    94 תגובות   יום חמישי, 30/5/13, 12:49

     

     

     

    פוסט זה מוקדש בחלקו לשמעון רוזנברג

    בחלקים אחרים הוא לא ממש...

     

     

     

     

     

     

     

    סבתא שלי מתה בריאה לחלוטין.

    זה קרה אמנם אחרי שהיא פתחה את עיתון "הארץ" מאחורה לקדימה כמו שהיא נהגה לעשות כל לפנות בוקר. ולא, אני לא פותחת מלחמה בעיתונים.. היא. בערך כמוני חשבה שזה מידע חיוני לדעת מי כבר לא.

    שתינו אגב. לא קוראות יותר עיתונים.


    סבתא שלי הייתה בת יחידה למרות שהיו לה שלושה אחים.

    לאחד האחים של סבתא שלי היו שלוש בנות.

    שתיים מהן עדיין חיות, גם אם לא לגמרי בועטות.


    אחת בועטת. השנייה מזכירה לי אותי. השלישית מתה מאד.

    הבועטת בת 92, זאת שאני הכי מחוברת אליה חיה בניו-יורק

    יש לה ילדים ונכדים. הייתה לה כלבת קוקר-ספנייל מתוקה להפליא שקראו לה מוניקה

     

    זה היה בשנת 1981 כשהייתי אצלה ואצל בעלה, שהוא תאום זהה לאחיו. שגם חי בארץ האפשרויות שלא מקבילות אף אחד ויש לו חיבה למקבילים מדורגים. כאלה ואחרים, מה שלא קשור בכלל. כמובן אבל קשור מאד, בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה, שהייתה מיד אחרי מלחמת המפרץ הראשונה.


    מאז לא ראיתי אותם. את הצד הזה של המשפחה הכה-אמריקאית שלי והמאד-מאד קרובה-רחוקה.

     

     

    אז, בשנת 1981 היינו הולכות יחד, היא, האחות שמאד דומה בגיל לסבתא שלי שכבר לא ואני ובעיקר הכלבה שלה לראות סנאים.

     

     

    האחות השנייה, מתה מזמן מסרטן.

     

     

    השלישית ממשיכה לבעוט בעולם. חיה בשכונה של פרושים יהודיים אי-שם בפלורידה, מסתכלת על תחילת שנות התשעים מהצד השני, הבן שלה. עכשיו מסייר בארץ הכי מעולה בעולם. היא ארץ ישראל כמובן. לפני זה, בדרך לכאן הוא עצר בברצלונה והעביר דיווח יומי על טוב לבם של נהגי המוניות. ועוד,


    אותו בן, עוד מדבר קצת עברית. אשתו אלרגית לחתולים. בדיוק כמו הבן של אחותו, שגם אתה היו לי אחל'ה שיחות כשהייתי בת 15. הילד של האחות היה כאן לא מזמן. לקחתי אותו לים. לא היה לי על מה לדבר אתו.

     

    הבן של הבועטת, בילה בארץ הקודש כמה חודשים נורא טובים כשקמו עלינו לכלותנו בשנת 1973. מאז הוא מורעל ישראל גדול. כשאני מקבלת ממנו מייל מיליטנטי אני בדרך כלל מצליחה לא לקרוא. ו//או לא להסתכל בתמונות ורק לענות ששלומי מצוין.

     

     

    אז כן. עכשיו הוא ואשתו כאן.

     

     

    הם לא יכולים לבוא לבקר אותי. החתולים יכולים לגרום לאשתו להשאיר את גופתה בארץ הכי יפה וטובה בעולם. בשבוע הבא נלך להעלות זכרונות שאין לנו ממש מ-מה זה להיות משפחה.

     

     

    לבן של ה-חצי בת אח של סבתא שלי קוראים כמו שקוראים לי. אבל ממש. הוא שרוט ברמות [זה לא מרמז על כלום] הוא פרופסור למתמטיקה [גם זה לא רמז דק] אין לי על מה לדבר אתו. הוא היה נשוי לקיבוצניקית שכל מה שהיא אהבה לספר לסביבה זה שיש לה בעל "פרופסור" מיותר לציין שלא יכולתי לסבול אותה. בלי קשר לזה היא לא הפריחה את השממה...


     

    הבן של הבועטת כבר שנתיים בדרך לארץ נהדרת.

    כל פעם משו אחר דוחה את החגיגה.

    בפעם האחרונה הלב שלו התנפל עליו בלי שום אזהרה.

    אני לא רומזת לרגע שלאיש שהפוסט הזה הוקדש לו על ההתחלה אין לו לב.

    פשוט נזכרתי באנשים שאין להם היסטוריה נורא ארוכה.

    כי כשבאים לבית חולים ומתחילים לענות על שאלוני אבא-אמא, יש לא מעט אנשים שנעצרים מהר נורא.

     

     

    כשמדברים על דור שני שרע לו בארץ הזאת, זה לא רק דור שני לשואה.

    וכשמדברים על דור שני ושלישי ורביעי והשד יודע מה, שלוש אחיות. כולן היו באותו מחנה.

    לכולן הג'וינט הראה את הדרך לאמריקה על אותה ספינה.

    שתיים יש להן גנים שעוברים את השמונים.

    אחת אפילו את התשעים.

    אחת מתה הרבה יותר צעירה.

    שלושתן מחייכות המון.

    ולא!

    זה לא אומר שאחת מהן לא חיה בדיכאון רוב ימות השנה.

    לא קליני כזה. ואני הכי לא פסיכולוגית בעולם.

     

     

     

    אז אני כן מאמינה שיש זכרון גנטי.

    לפעמים יש אפילו קשר מוזר בין אנשים ודם.

    לפעמים לא.

    לפעמים כן.

    לפעמים רק בדרך לעין חרוד איחוד או מאוחד...

     

     

    שם. כדרך אגב, הייתה לפני כמה שנים תערוכה של ועל אמנות ישראלית שאהבתי נורא.

    נסעתי אליה עם אהבת חיי הראשונה שחוץ מאהבה היה לו ולי עוד דבר משותף. נורא, ושבכלל בא לארץ כי אבא שלו החליט שהוא צריך למות והבן בכל זאת היה חייב לבוא להלוויה.. [בלי עצב מיותר. האבא כבר היה זקן נורא] אפילו הייתי בשליחות לקנות ספר לחנות של חברה שלי.

     

     

     

    אז אני כן ו-לא מאמינה במעגלים.

    אני כן מאמינה שלפעמים יש אנשים שנדחפים לחיים של אנשים אחרים בלי סיבה.

     

    אין מצב שאני כותבת את השם של הבת-דודה שלי [שבטח היא לא ממש בת-דודה אבל בגלל מורכבות הענפים, אני לעולם לא אדע איך קוראים לכל עלה ותת-פרח//ה במשפחה..]

     

     

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=eKXfqpg-Q-k

     

    לפחות מהצד של אבא שלי, אני נצר לאיזו אנוסה ספרדית. למרות שגם שם כולם היו רק רוסים ופולנים שזה כאמור לא הרבה יותר טוב. ובטח לא פחות יותר רע,

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/19 11:55:

      צטט: ליריתוש 2016-01-29 01:45:09

      לא תמיד הבנתי מי נגד מי, אבל הבנתי בכל לבי שיש כאן סיפור משפחתי מעניין!

       

       

       

      כולם אצלנו בעד כולם :)

      ובהחלט ספור משפחתי מעניין המון זה כמובן גם, !

        29/1/16 01:45:
      לא תמיד הבנתי מי נגד מי, אבל הבנתי בכל לבי שיש כאן סיפור משפחתי מעניין!
        10/1/16 23:56:

      צטט: --()-- 2015-12-29 17:13:08

      הפוסט הזה דורש תרשים. קשה להבין ככה מי הבן של מי ומי רצה לבוא ולא הצליח ומי בא ועבר לו.... המון בריאות לכולם :)

       

      צודקת.

      קראתי אותי עכשיו וזה באמת קצת לא ברור.

      מי שרצה לבוא בא וזה הבן של הבועטת ואשתו שהיא אלרגית לחתולים ואותם לקחתי ל-206 לנגב חומוס והם גם אכלו עוד כמה דברים :) הוא גם זה שעדכן מה קרה בדרך לכאן והתנדב לצבא ההגנה של כל המדינה הרבה שנים לפני. זו של הסנאים שלכלבה שהייתה לה קראו מוניקה בריאה ושלמה ואפילו חגגה לא מזמן יומולדת אז יש תמונה עדכנית ונכון להיום גם לא אכפת לי לכתוב שקוראים לה לוסי ובגלל זה שמתי אז את השיר הכה מקסים :-))

      היא אפילו קצת דומה לסבתא שלי שצוינה בפוסט וגם מהצד הזה לא קיבלתי עיניים כחולות. אבל לא נורא. לבן שלה ולי יש משהו משותף. אולי בפרץ האומץ הבא אני אכתוב מה. בינתיים  תמונה עדכנית שלה.

       

      ''

       

      המון בריאות ו-2016 מ ע ו ל ה !! :))

        29/12/15 17:13:
      הפוסט הזה דורש תרשים. קשה להבין ככה מי הבן של מי ומי רצה לבוא ולא הצליח ומי בא ועבר לו.... המון בריאות לכולם :)
        5/6/13 00:04:

      צטט: א ח א ב 2013-06-04 16:57:55

      חיי, מוות ואילן יוחסין המוביל מילים

       

      אכן.

      מילים.

      מילים.

      מילים.

       

      והרבה זמן ש-ה-דיוויד ה-1 לא אמר פה את דברו.

      והוא כידוע יש לו מילים לכל דבר ועניין.

      לפחות כאן.

       

      ''

       

       

      תודה,

       

      צוחק

        5/6/13 00:01:

      צטט: קובי אש 2013-06-02 22:16:22

      נו, מאה שנים של בדידות (או ציונות, או יהדות) אהבתי!

       

      אגב מספרים. ו//או סיפורים,

      אשתו של אותו בן-דודה דור שלישי האלרגית לחתולים.

      אמרה לי שהבן של אחותו של אותו בעלה [הבן דודה]

      עידכן איך שהוא חזר ארהב"ה שיש לי 16 במספר.

       

      הראתי לה על הנייד 18 תמונות בדיוק!
      של אותו חתול אכזר צעקה

       

      ''

       

       

      ותודה!

       

      קריצה 

        4/6/13 23:55:

      צטט: דן ספרי 2013-06-02 18:24:00

      נשמע מאוד מסובך - העיקר, רק בריאות!...

       

      אנשים יכולים להיות דבר מסובך.

      משפחות גם.

      היום שמעתי המון סיפורים.

      היה מעניין.

      מאד,

       

      אני צריכה לעשות טיול לשם.

      אבל ממש :))

        4/6/13 23:54:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-06-02 13:09:50

      עכשיו הבנתי למה הפוסט הזה מוקדש לחלק ממני או חלקית ממנו מוקדש לכולי

      וכולֵי

      זה בגלל שאשתי דוקטור ואני פולני חייב לציין זאת

      אחרת איך ידעו שאני הר דוקטור? 

      והסיבה השניה שנתנה עלי את הדעת זה שגם אצלי יש דם ספרדי

      מספיק להסתכל על תמונות של דודי. קראו לו זכריה והוא היה שחור ומקורזל. אז אולי היה בכלל תימני. שזה לא קשור לספרדיות כלל וכלל.

      ואבי טען שאבותי הגיעו לפולין מספרד דרך קורסיקה, ושם משפחתנו היה אי אז - עבו.

      אני מקווה שהוא צודק.

      כי לא די לי שאני פ"ט. אני שואף להיות ס"ט. למרות שזו ס"טיה לא קטנה בדרך.

      קרובי בארהב הברית כמעט אין לי. ומי שישנם (או היו) הגיעו מאוסטרליה. 

      אבל אני מכחיש כל קשר 

      חוץ מאשר כשהפולניות הגאוותנית שוטפת אותי. 

      רק אל תספרי לרעייתי. היא בטוחה שנגמלתי.    

       

      אני לא יודעת למה נזכרת בזכריה.

      אני כן יודעת שאני לא מאמינה בהצטרפויות של מקרים.

      אני לא יודעת על התלתלים, אבל כן יודעת לסלסל לא רע

      כשזה נוגע לדיוויד ה-1

      ואם כבר הזכרת את זה אז בבית ספר יסודי וכן! עכשיו אני הולכת להשוויץ. אני הייתי ה-זמרת סולואים של כל ההופעות של ימי הזכרון של כל הטקסים של כל ההפקות וכו' אז בבקשה...

       

      לגבי ההצטרפויות, רק שתדע לך שהיום היה לי עיכוב שלא באשמתי, אז עשיתי ביקור ולא בקורת.

      במקום שאני אוהבת נורא!

      ואז צילמתי כל מיני דברים וביניהם גם פיל אחד.

      הוא כבד ואני למשל למרות החוזק הנפשי + גופני + צור-עני שלי לא הצלחתי להרים אותו....

       

      [מה שסביבו זה לא חרסינה. אני רק מסבירה שלא תגיד שאני לא .. ]


      אז הנה הוא במיוחד בשבילך.

      לא בגלל שאתה הר-דוקטור, אבל גם.

       

      ''

       

       

      ווקשה

       

      :))

        4/6/13 23:48:

      צטט: ריקה 2013-06-01 20:10:47

      אוי איזה בלאגן משובח כתבת פה

       

      זה בלאגאן?

      טוב שלא ישבת אתנו היום ושמעת סיפורים על השולחן 

       

      תודה מותק!

      בסוף היה כיף גדול.

      והוא כן לגמרי בן-משפחה.

      אפילו נזכרתי בעוד כמה דברים שהיו כשהוא בא להתנדב לצבא והגיע עם מדים כשאני הגעתי לו בערך לפופיק קריצה

       

        4/6/13 23:45:

      צטט: babta Bat-Simon 2013-06-01 18:57:26

      מעניין

       

      כיף לדעת 

      תודה גדולה צוחק

        4/6/13 23:43:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-06-04 08:37:17

      צטט: face 2013-06-01 22:59:47

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-06-01 12:51:54

      פייווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו פייס, זה היה נקרא

      כמו "קצרים" נווו הפינה הקטנה מארץ נהדרת ...

      כהרגלך גרמת לי למפרצת מוחית!

       

      אז מה? מה הפואנטה? בחיי, לא קלטתי....:)

      טוב אבל את כבר מכירה אותי...חכמה ? - אני לא!

      אז הכרנו את משפחתך העניפה...ללא כניסה לזרדים

      הדקיקים כי שם נעצרת.

      ומה יהיה עם ההוא שמגיע? וההיא שהלכה? 

       

      נ.ב. השיר - לא אקראי? נהון? :) 

       

      נ.ד. <גם אם לא מבינה אותEך אני אוהבתותך...>נשיקה

       

       

      שום דבר לא אקראי בחיים.

      כלום.

      כלום כלום. כלום!

      את לא מבינה מה עבר עלי מאז שהיינו את ואני ואני ואת.

      חומוס ומלא קניות של אוכל בעיקר.

      וטלפון וחיפוש של קיפוד וים של צילומים בשבילך עד כדי מיני-פוסט.

      אני לא צוחקת בכלל.

       

       

      עכשיו הפסקה.

       

      <הפסקה>

       

      והנה:

       

      206

       

      ''

       

      כולם נורא עסוקים בשבת...

       

      ''

       

      סלט מוכן והחיוך גם...  צוחק

       

      ''

       

      וגם חתיכה קטנה מהקיר [אמרתי לאנשים להזהר שאני לא אצלם פנים]

       

      ''

       

      ואני עוצרת וחוזרת להתייחס לפוסט המקורי שלי :))

       

       

      חחחח פייס ואני חשבתי ששלחת אותי לקרוא עוד מניפסט ארוך ...

      תאמיני לי גדולה את! ענקית ומתחשבת באוחתכ!

       

      אז זה 206 המהולל....טוף מה נותר מלבד לבקרו מתישהוא.

      אין עלייך, הצילומים משו משו....<למדתי מנערת :)>

      איזה כייף לך שאני פותחת לך ת'תיאבון....מה איתי? :(

       

      ועכשיו, יכולה אני ללכת לדרכי בהרגשה טובה שביקרתי

      אצלך למרות שאמרתי שלא ....הגבתי והלכתי לעיסוקיי

      עם חיוך ענקי בזכותך....

       

      יאללה פייסי'לה...שיהיה לך אחלה יומין ובלי חמין כי זו לא העונה

      לאכול כזאת מנה. 

       

      נ.ד. נשיקה

       

      נ.ד. יקירTי.

       

      יש לי צילום שלי מצחקקת להנאתי [עם בטן מלאה] מחבקת את הבן-דודה דור שלישי.

      אבל אחרי ההפחדות. לא נראה לי מעלה לעת-עתה

      לא צילמנתי עוד פעם אותן מנות. למרות שגם היה דג וחיות אחרות שאני באופן אישי לא אוכלת אותן,

       

      מה שכן,

      קבלי את כתם בגודל זמני [תרגיעי! הוא לא שלי  צעקה ]

       

      ''

       

      הוא עוד לא מורשה לצאת לנבוח ברחובות....

       

      וכן. אני יודעת שנראה שיש לו כובע על הראש. אבל זה כולו הגוף שלו  נבוךצוחק

        4/6/13 16:57:
      חיי, מוות ואילן יוחסין המוביל מילים

      צטט: face 2013-06-01 22:59:47

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-06-01 12:51:54

      פייווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו פייס, זה היה נקרא

      כמו "קצרים" נווו הפינה הקטנה מארץ נהדרת ...

      כהרגלך גרמת לי למפרצת מוחית!

       

      אז מה? מה הפואנטה? בחיי, לא קלטתי....:)

      טוב אבל את כבר מכירה אותי...חכמה ? - אני לא!

      אז הכרנו את משפחתך העניפה...ללא כניסה לזרדים

      הדקיקים כי שם נעצרת.

      ומה יהיה עם ההוא שמגיע? וההיא שהלכה? 

       

      נ.ב. השיר - לא אקראי? נהון? :) 

       

      נ.ד. <גם אם לא מבינה אותEך אני אוהבתותך...>נשיקה

       

       

      שום דבר לא אקראי בחיים.

      כלום.

      כלום כלום. כלום!

      את לא מבינה מה עבר עלי מאז שהיינו את ואני ואני ואת.

      חומוס ומלא קניות של אוכל בעיקר.

      וטלפון וחיפוש של קיפוד וים של צילומים בשבילך עד כדי מיני-פוסט.

      אני לא צוחקת בכלל.

       

       

      עכשיו הפסקה.

       

      <הפסקה>

       

      והנה:

       

      206

       

      ''

       

      כולם נורא עסוקים בשבת...

       

      ''

       

      סלט מוכן והחיוך גם...  צוחק

       

      ''

       

      וגם חתיכה קטנה מהקיר [אמרתי לאנשים להזהר שאני לא אצלם פנים]

       

      ''

       

      ואני עוצרת וחוזרת להתייחס לפוסט המקורי שלי :))

       

       

      חחחח פייס ואני חשבתי ששלחת אותי לקרוא עוד מניפסט ארוך ...

      תאמיני לי גדולה את! ענקית ומתחשבת באוחתכ!

       

      אז זה 206 המהולל....טוף מה נותר מלבד לבקרו מתישהוא.

      אין עלייך, הצילומים משו משו....<למדתי מנערת :)>

      איזה כייף לך שאני פותחת לך ת'תיאבון....מה איתי? :(

       

      ועכשיו, יכולה אני ללכת לדרכי בהרגשה טובה שביקרתי

      אצלך למרות שאמרתי שלא ....הגבתי והלכתי לעיסוקיי

      עם חיוך ענקי בזכותך....

       

      יאללה פייסי'לה...שיהיה לך אחלה יומין ובלי חמין כי זו לא העונה

      לאכול כזאת מנה. 

       

      נ.ד. נשיקה

        4/6/13 04:20:

      צטט: שלויימה 2013-06-02 02:22:43

      רק באתי שוב לומר שאני מתגעגע.

       

      < תדמיין תמונה של Q-Tips >

       

       

                                                                   אין לי זמינה

       

       

                             צעקה

       

      ....

        4/6/13 04:06:

      שכחתי לשים את תגובתו של דיוויד ה-1 לאוסי.

      הנה:

       

      ''

        4/6/13 04:04:

      צטט: OCN 2013-06-01 18:16:09

      אינ לא מאמינה בכלום אבל אמא שלי ז"ל תמיד כאמרה שמישהו רע עשה לה או למשפחתה ,ימות הוא היה בסוף מת או מתה ממשהו.. התחלתי לחשוב שהיה בה מין שד בפנים בגוף .

       

       

      אני לא יודעת לגבי אמונות.

      כולם מתים בסוף.

      אין לי בעייה לא עם שדים,לא עם מכשפות לא עם ארונות אפילו לא עם בוידעם בכלל.

      ג'וקים מפחידים אותי נורא.

       

      אלא אם הם ג'וקים של הים.

      כל היתר קטן עלי!

       

        4/6/13 04:01:

      צטט: . ארז . 2013-06-01 16:37:06

      ממש חיים שכאלה :) העיקר שיש מעגלים לחוג בהם ...

       

      טוב. בסדר... גם על מכשפות ,

      [אבל רק בחוגי סילון מסוימים  תמים ]

       

       

      ''

        4/6/13 03:59:

      צטט: . ארז . 2013-06-01 16:37:06

      ממש חיים שכאלה :) העיקר שיש מעגלים לחוג בהם ...

       

      אין. אין. אין! על מעגלים נבוך

       

      ''

        4/6/13 03:57:

      צטט: Emilia 2013-06-01 16:32:36

      דוקא נהניתי. מהכתיבה.

       

      אני ראיתי היום דווקא בחנות יוקרה מחרוזת פנינים מדהימה מופתעקריצה

        4/6/13 03:56:

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-01 14:23:54

      אוהבת את הכתיבה שלך שמתרוצצת על פני דורות ואנשים אחים ואחיות ומחשבות...עושה לי סחרחרת מסוג טוב:)

       

      סחרחורת טובה זה מצוין.

      והנה הגדול מכולם!

      תודה.

       

      ''

       

      :))

        4/6/13 03:53:

      צטט: amii 2013-06-01 13:45:26

      סאגה משפחתית

       

      לגמרי :))

        2/6/13 22:16:
      נו, מאה שנים של בדידות (או ציונות, או יהדות) אהבתי!
        2/6/13 18:24:
      נשמע מאוד מסובך - העיקר, רק בריאות!...
        2/6/13 13:09:

      עכשיו הבנתי למה הפוסט הזה מוקדש לחלק ממני או חלקית ממנו מוקדש לכולי

      וכולֵי

      זה בגלל שאשתי דוקטור ואני פולני חייב לציין זאת

      אחרת איך ידעו שאני הר דוקטור? 

      והסיבה השניה שנתנה עלי את הדעת זה שגם אצלי יש דם ספרדי

      מספיק להסתכל על תמונות של דודי. קראו לו זכריה והוא היה שחור ומקורזל. אז אולי היה בכלל תימני. שזה לא קשור לספרדיות כלל וכלל.

      ואבי טען שאבותי הגיעו לפולין מספרד דרך קורסיקה, ושם משפחתנו היה אי אז - עבו.

      אני מקווה שהוא צודק.

      כי לא די לי שאני פ"ט. אני שואף להיות ס"ט. למרות שזו ס"טיה לא קטנה בדרך.

      קרובי בארהב הברית כמעט אין לי. ומי שישנם (או היו) הגיעו מאוסטרליה. 

      אבל אני מכחיש כל קשר 

      חוץ מאשר כשהפולניות הגאוותנית שוטפת אותי. 

      רק אל תספרי לרעייתי. היא בטוחה שנגמלתי.    

       

        2/6/13 02:22:
      רק באתי שוב לומר שאני מתגעגע.
        2/6/13 00:05:

      צטט: קביאר 2013-06-01 13:14:07

      עם משפחה כזו לא צריך זקנים. הלוואי וכמה מבני המשפחה המורחבת שלי היו למשל אלרגים לספה או לכסא. את יודעת איזו עוגמת נפש וכמה זכרונות זה חוסך? הרי ידוע שזכרונות משפחתיים, גם כשאין, לא עוזבים אותך ועוברים לילדים. איזה מזל שלא לחתולים וחוץ מזה סבתא שלך צדקה. עובדה מבלי להכיר אותה גם אני קוראת עיתונים מן הכיוון ההפוך. לא שאני מאחלת למשהו למות אבל יש שני אנשים שאם הם ימותו אני חייבת לדעת כי יהיו שני רחובות שיהיה לי יותר נוח לעבור בהם. בסוף הם ימותו אבל לא יציינו את זה בעיתון שאני מפרנסת

       

       

      סבתא שלי באמת הייתה אשה משובחת וכמעט כתבתי יוצאת מין הכלל. אבל אני צא מגזימה לעולם כמעט. היא התחילה למות ביום שהיא ראתה מודעה שבישרה על פרידה של חברת ילדות שלה. והחליטה שזהו מבחינתה.

      אני כמובן עוד הספקתי לריב עם המנהל מחלקה שהסביר לי שאני בכלל הרגתי אותה כי הבאתי אותה אליו מדי מאוחר.

      אבל היא שנאה בתי חולים.

      לא הלכה לרופאים כי היא דגלה בגישה שאין מצב שאם יחפשו לא ימצאו משו... והיא די צדקה.

       

      הנה גם קריאת עיתונים יש בה כנראה תא-אחיזה לגנים.

      צריך לשאול את שלויימה אולי

       

      ושורה מוקדשת לאריה!

      כי סבתא שלי ידעה לעשות את הגפילטע וגם את החזרת הכי מעולים לא רק ברחוב אלא בכל המזרח התיכון.

      חבל שאת לא יכולה לטעום

      אני לא משוחדת כמובן קריצה

        1/6/13 22:59:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-06-01 12:51:54

      פייווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו פייס, זה היה נקרא

      כמו "קצרים" נווו הפינה הקטנה מארץ נהדרת ...

      כהרגלך גרמת לי למפרצת מוחית!

       

      אז מה? מה הפואנטה? בחיי, לא קלטתי....:)

      טוב אבל את כבר מכירה אותי...חכמה ? - אני לא!

      אז הכרנו את משפחתך העניפה...ללא כניסה לזרדים

      הדקיקים כי שם נעצרת.

      ומה יהיה עם ההוא שמגיע? וההיא שהלכה? 

       

      נ.ב. השיר - לא אקראי? נהון? :) 

       

      נ.ד. <גם אם לא מבינה אותEך אני אוהבתותך...>נשיקה

       

       

      שום דבר לא אקראי בחיים.

      כלום.

      כלום כלום. כלום!

      את לא מבינה מה עבר עלי מאז שהיינו את ואני ואני ואת.

      חומוס ומלא קניות של אוכל בעיקר.

      וטלפון וחיפוש של קיפוד וים של צילומים בשבילך עד כדי מיני-פוסט.

      אני לא צוחקת בכלל.

       

       

      עכשיו הפסקה.

       

      <הפסקה>

       

      והנה:

       

      206

       

      ''

       

      כולם נורא עסוקים בשבת...

       

      ''

       

      סלט מוכן והחיוך גם...  צוחק

       

      ''

       

      וגם חתיכה קטנה מהקיר [אמרתי לאנשים להזהר שאני לא אצלם פנים]

       

      ''

       

      ואני עוצרת וחוזרת להתייחס לפוסט המקורי שלי :))

        1/6/13 22:52:

      צטט: eladunger8 2013-06-01 09:55:56

      טוב שסיפרת את סיפור חיינו,כל אחד יכול למצוא עצמו בפוסט שלך.

       

      זה נעים לי לשמוע.

      זה משו שתמיד נראה לי מוזר שאצלנו זה ככה

      אפילו מוזר לי לכתוב מה שאני כותבת לך עכשיו..

       

      פה בארץ יש כל-כך הרבה משפחות עם מליון דודים ודודות ובני דודים ובנים של בני דודים ועוד ועוד ועוד....

        1/6/13 22:50:

      צטט: ידידת אמת 2013-06-01 09:17:36

      אמר משהו פעם , משפחה לא בוחרים...זה מה יש!! צריך לקבל זאת או שלא ?

      את יקירתי כתבת עם נגיעה הומורויסטית ..אהבתי

       

      שלי ברובה רחוקה פיזית

      כנראה שיש בזה יתרון. 

       

      תודה נשיקה

        1/6/13 22:49:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-06-01 08:35:37

      כבר שנים, שנים, אני מנסה להבין את המשפחה של אישתי ואיך זה עובד. עם בני דודים עלומים באוסטרליה, מוזרים בפריס, אינטלקטואל בברלין ומנהל ביטוח מכפר סבא. נראה לי שהמודל שפיתחת מתאים. אני הולך לבדוק. תודה

       

       

      לי למשל לא היה אכפת למצוא בני-דודה באוסטרליה.

      לא למצוא את עצמי לבד בברלין

      או להתקע בצד הלא-נכון של וינה ולרוץ לחפש איזו חנות מוכרת בשביל להרגיש אחיזה במציאות...

       

      הנה תמונה.

       

       

      ''

       

      תזכורת לעצמי. בעיקר,

      וכשהייתי שם ממש לא היה קרררררר

       

       

      תמים

        1/6/13 22:45:

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-06-01 08:21:21

      למרות שהפוסט נשמע רציני, כתבת את זה בצורה מאוד זורמת. דרך אגב לקרוא לכלבה מוניקה לא מסתדר לי :)

       

      הפוסט רציני.

      אני בן-אדם רציני.

      לכלבה קראו מוניקה.

      היא לא טרפה סנאים לעולם

      לדודה שלי [שלא הייתה בת-דודה אלא יותר רחוקה והיא עוד חיה בכלל] גם היה תוכי ואני אולי אמצא לך תמונה כי יש לי איפהשהו תמונה איתו על הכתף.

       

      וזה היה הרבה לפני שביל אהב שמלות סגולות ו//או בא לחגוג לפרס יומולדת 90 חיוך

       

      אני בכל מקרה מקדישה לך מכאן. לבינתיים את השיר הבא:

       

      ''

       

       קריצה

        1/6/13 22:41:

      צטט: נומיקן 2013-06-01 08:11:52

      כתיבתך משדרת היטב את המוסיקה של המשפּוּחֶה

       

      אני חושבת. ואני לא חושבת הרבה, אבל אני חושבת שיש לי אחל'ה מן אחל'ה של משפחה.

      למה אני לא יודעת לנקד למה?????

      ותודה!

       

      צוחק

        1/6/13 22:38:

      צטט: עופר לבבי 2013-06-01 07:03:30

      פספסתי את החצי בת אח. נדמה לי שהאח של הבת של סבתא נבעט החוצה מהפוסט?

       

       

      עופר,

       

      אני באמת לא מבינה בקרבת משפחה, לא יודעת מה ההגדרות אומרות. לא יודעת מה זה אומר גיס//בן דודה// וכל המילים ההן. לי אין קירבה ראשונה. זה לא משחקים במילים. כמו שאני לא משחקת באנשים.

       

      ובאותה נימה רצינית לא אליך אלא כי הזכרת לי טיפטיפה, יש המון דברים שאני לא יודעת לקרוא להם בשם מדויק. אז אני מסבירה אותם לעצמי ולסביבה בדרך שאני יכולה .... :)))

        1/6/13 22:36:

      צטט: פוצקלה 2013-06-01 06:29:09

      את תמיד מצליחה להצחיק אותי למרות רצינותו של הפוסט. (פעם כשקראתי עיתונים גמני הייתי מתחילה עם הדף האחרון ובודקת מי לא ומי מת בריא ומצטערת שלא כתוב גם למה) שבוע טוב :)

       

       

      זה לגמרי רציני מה שכתבתי פה.

      היום היה לזה המשך לא משפחתי בכלל.

      עם חבר שדברנו על חברויות שהן יותר ממשפחתולוגיה ויש בזה משו גם אם זה נשמע דביק

       

      [כתבתי לגילה פה בתגובה יותר מוקדמת את כל הסיפור כי בדיוק חזרתי וממש התרגשתי מאיך שזה קרה. ואת יודעת שאני לא מאמינה בהצטרפויות של מקרים. בכלל לא מאמינה ]

       

      וכן! שיתחיל וגם ימשיך שבוע טוב אפילו מעולה! צוחקנשיקה

        1/6/13 22:33:

      צטט: אריהיגודה 2013-06-01 00:29:44

      אני מקנא שזה רק לשמעון רוסים פולנים ושואה זו גם ההתמחות שלי אהבתי מאד גם חתולים

       

      אצלכם יקירי זו התמחות

      אצלי אפילו לא הובי...  נבוך

       

      ותודה.

      גדולה.

      ענקית!

        1/6/13 22:26:

      צטט: 77777777 2013-05-31 23:53:18

      1492..ככל הנראה ארעו 2 מאורעות: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. מאז כל ישראל חברים התפזרו בארופה ועוד, מזרח ומערב, כור היתוך וחתולים. אז איך קוראים לבן אחותו של הדודה הג'ינג'ית המנומשת שהייתה בארץ ונסעה לה לאמריקה? לך תזכור :)

       

      ומרוב רגשת פתאומית לא שמתי לך שיר נבוך

       

      ''

       

        1/6/13 22:24:

      צטט: 77777777 2013-05-31 23:53:18

      1492..ככל הנראה ארעו 2 מאורעות: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. מאז כל ישראל חברים התפזרו בארופה ועוד, מזרח ומערב, כור היתוך וחתולים. אז איך קוראים לבן אחותו של הדודה הג'ינג'ית המנומשת שהייתה בארץ ונסעה לה לאמריקה? לך תזכור :)

       

      אתה פותח אתי מלחמות כבשות 

      כבשות

      כבשות עלי!

       

      3 דברים צעקהקריצה

      בכל תאריך משובח כמו 1492

      תמיד קרו 3 דברים

      איפה חגיגת המכשפות כשצריך אותה

       

      אנוסה אומרת לך בוכה

       

      נשיקהנשיקהנשיקה

        1/6/13 22:22:

      צטט: liat62 2013-05-31 23:33:54

      אה שיינע מישפוחה :-))

       

      בדיוק! כמו ההוא שגם היה לו זקן כבר מזמן ואמר שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אבל המשפחות האומללות, אומללות הן כל אחת על פי הדרך שלה [מצוטט מזכרוני כמעט מדויק]

       

      ואני תמיד אומרת רוב החתולים יש להם 4 רגליים וזנב ולא כולם נחמדים. אבל רובם יודעים למצוא אנשים שהם בני-אדם נשיקה

       

        1/6/13 22:18:

      צטט: Zvi Hartman 2013-05-31 23:21:46

      זה הזכיר לי את צ'כוב

       

      יא :))

      מבחינת השם הכי מתאים לי "רודה" בעצם לאופי זה הכי הטוב

      או סולייני אולי . מזכיר את האיטלקי ההוא [אבל הדרגה לא מספקת אותי ]

      איבן. - הכי אוהבת איומים. ו//או מאיימים. אם כבר.

      ים של חיילים. בלי שוקולד,

      ואם להיות לרגע רצינית, אני הכי אולגה ולו בזכות משפט אחד שלה, לא זוכרת אותו לגמרי אבל הוא היה קשור לגברים שאני מוכנה לקחת אם הם רק יקחו אותי 

       

      לא ממש זוכרת את צ'כוב וגם אין לי פה אף מחזה שלו. משומ-מה אם כבר הרבה יותר מתקרבת לבית הבובות או אפילו לכמה רוחות של איבסן. הרבה יותר חביב.

       

       

      עכשיו שיר. חביב!

       

      ''

        1/6/13 22:12:

      צטט: בןאור0 2013-05-31 22:17:56

      יש לך ענפים ארוכים, כמו הציפורניים.

       

      את ארוכות הרגליים [הציפורניים ] סידרתי היום.

      ממש מכשפיות מה שקורה פה היום צעקה

        1/6/13 22:09:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-05-31 22:02:04

      בדיוק. קחי כוכב מה יכול להיות? מת עליך!

       

      עכשיו אתה בא?!

      כבר חילקתי נשיקה על כוכב.

      אז על מוות ועוד עם ניחוח פולני....

       

      יאללה.

      קח

      ''

       

      וגם עוד אחת. [על הלחי! שלא יהיו איים של מחסור בהבנות] 


      ''

      אני ממשיכה לחיות ... צעקה

        1/6/13 22:05:

      צטט: נהר גועש 2013-05-31 21:24:29

      יאללה קחי כוכב מה יכול להיות

       

      תודה!

       

      ''

        1/6/13 22:04:

      צטט: venus* 2013-05-31 21:19:15

      אההההה..............מה השורה התחתונה? חיים שכאלה...:)))

       

      נראה..

      שבוע הבא מפגש פיסגה.

      אני עוד זוכרת אותם מקפצים איתי על טרמפולינה אי-שם בשנות השמונים המעושרות צוחק

        1/6/13 22:02:

      צטט: איציק אביב 2013-05-31 21:14:49

      את האנוסה הכי שיש.

       

      אני הכי הכי הכי !!!! קריצה

        1/6/13 22:01:

      צטט: לכלילדמגיע 2013-05-31 18:59:34

      כתיבתך, יקירתי, מענגת. תמחיזי.

       

      תודה יקירתי,

      לא נראה לי שיש מצב שאני הולכת ללמוד עוד משו לפחות לא בזמן הקרוב לפחות.

      כלומר לכתוב מסודר וכל זה.... קריצה

        1/6/13 20:10:
      אוי איזה בלאגן משובח כתבת פה
        1/6/13 18:57:
      מעניין
        1/6/13 18:22:

      צטט: דודמרום 2013-05-31 18:58:52

      זה יפה מה שכתבת. וכן, החיים בנויים מעגלים, כל הזמן מעגלים, רוב האנשים לא סוגרים מעגלים ולכן הם תקועים פה ושם. גם אני

       

      תודה.

      וכן.

      המעגל הזה שהתעורר עורר עוד כמה דברים.

      מסתבר,

      נראה איפה ומתי הם יעלו.

       

      חיוך

        1/6/13 18:20:

      צטט: לכלילדמגיע 2013-05-31 18:57:00

      צטט: שלויימה 2013-05-30 14:48:17

      אם לגנים יש זכרון, אז זה מסביר למה אני נתקף בהלה כשאני שומע את הקוזקים מתקרבים, רציתי לספר לך משהו שקשור אבל בכלל לא קשור, עד לפני כאלף שנה הדת היתה נקבעת לפי האבא, לראייה בתנ'ך תמיד כתוב דוד בן ישי, או יצחק בן אברהם ויעקב בן יצחק וכו' אבל עקב הפרעות באירופה כשהמון נשים יהודיות נאנסו והרו, והעלבון שלהם היה כפול ראשית הן נשאו ברחמן בן לא שלהן ושנית הוא היה מנודה בגלל שלא היה נחשב יהודי, ישבו הרבנים וטיקסו עיצה - מעכשיו הדת עוברת לפי האמא. ותינוק שנולד לאם יהודייה נחשב יהודי אבל זה היה לפני ששינו את זה לאם 16....

       

      שלויימה היקר, עלית על זה! אכן לגנים יש זיכרון!!! וכל יתר הפרטים שציינת בהחלט מסבירים את פשר חרדותיך מקוזקים.

       

      שלויימה לא רק שיש לו זכרון

      אלא שהוא צרב בי פרפרים כל-כך עמוק

      שכל פעם שאני שומעת את המלה פרפר אני חושבת מונרכיה.

      בעיקר,

       

      אני רצינית פנינה.

      שלויימה גם יודע למה הפרפרי מונרך שלי כחולים.

       

      אחת לך נשיקה

      אחת לו נשיקה

       

        1/6/13 18:16:
      אינ לא מאמינה בכלום אבל אמא שלי ז"ל תמיד כאמרה שמישהו רע עשה לה או למשפחתה ,ימות הוא היה בסוף מת או מתה ממשהו.. התחלתי לחשוב שהיה בה מין שד בפנים בגוף .
        1/6/13 18:07:

      צטט: מיסיס H 2013-05-31 18:14:06

      "פשוט נזכרתי באנשים

      שאין להם היסטוריה נורא ארוכה.
      כי כשבאים לבית חולים

      ומתחילים לענות על שאלוני אבא-אמא,

      יש לא מעט אנשים שנעצרים מהר נורא"

       

      מה שכתבת. זה יפה כמו שיר.

       

       

      התגובה שלך יותר.


      ואת יודעת שלגבי שירים

      אפילו להגיב להם מביך אותי ולא אחת

      כי אני לא מבינה שירה,

      אלא רק מה היא עושה לי להרגיש.

       

      ותודה. גדולה!

        1/6/13 18:05:

      צטט: גילהסטחי 2013-05-31 16:39:06

      את מדהימה ביכולת שלך לקחת פניני מילים ולשזור מהן שרשרת קסמים בסגנון עוצר נשימה. ולגבי המעגליות המחזורית, לדעתי זה הגורל שבוחר אותנו ולא אנחנו אותו..

       

      לגבי הגורל, לא יודעת אם זה השם שלו, אבל אני יותר ממסכימה.

      בדיוק לפני דקות הבטחתי לאשה אחת שאני יותר מאוהבת מאד

      [היא במקרה זו שעושה שיהיו לי רגליים חלקות]

      שאני אכתוב לה פוסט שיוקדש לה.

      ברור שאין לה [בינתיים] כרטיס בקפה,

       

      אבל אני ממירה את העולם. אז למה לא אותה....

       

      דיברנו על משפחות. סיפרתי לה למה פה יש ציון לוינה. חפשתי לידה קיפודים. כי פעם היו והיום כבר לא.

      כשיצאתי ראיתי כלב מעורב, נורא דומה לסנופי אחד שהיה איש אחד שבמקרה או לא לא חי בארץ עכשיו.

       

      עברו 3 דקות והנייד שלי צלצל.

      וכן,

      זה היה האיש שלא חי בארץ והיה לו פעם את סנופי ואצלו במרפסת [המשותפת לו ולאשתו לא להתבלבל] ראיתי סנאים וחשבתי על ניו-יורק ולא רק...

       

      צוחק

        1/6/13 18:02:

      צטט: אור_שם_במה 2013-05-31 08:39:18

      אני חושבת שיש פה את כל החומרים לסרט רב מכר סיפרת את סיפורכם נהדר... ואני מקנאת בחיבור המשפחתי שלך, אני לא מספיק מקושרת אצלי במישפוחה

       

       

      תודה מותק,

       

      נשיקה

        1/6/13 18:01:

      צטט: החתול במסיכה 2013-05-30 21:58:30

      מי שלא מעשן....מת בריא !

       

      אני חולה עליך מיצי ולא יעזור לך כלום בכלל.

      במיוחד בשבילך לפני כולם.

      תמונה חדשה של אלפי.

       

      [תכף היא תפורסם לכולם קריצה ]

       

      ''

       

      נשיקה

        1/6/13 16:37:
      ממש חיים שכאלה :) העיקר שיש מעגלים לחוג בהם ...
        1/6/13 16:37:
      ממש חיים שכאלה :) העיקר שיש מעגלים לחוג בהם ...
        1/6/13 16:32:
      דוקא נהניתי. מהכתיבה.
        1/6/13 14:23:
      אוהבת את הכתיבה שלך שמתרוצצת על פני דורות ואנשים אחים ואחיות ומחשבות...עושה לי סחרחרת מסוג טוב:)
        1/6/13 13:45:
      סאגה משפחתית
        1/6/13 13:14:
      עם משפחה כזו לא צריך זקנים. הלוואי וכמה מבני המשפחה המורחבת שלי היו למשל אלרגים לספה או לכסא. את יודעת איזו עוגמת נפש וכמה זכרונות זה חוסך? הרי ידוע שזכרונות משפחתיים, גם כשאין, לא עוזבים אותך ועוברים לילדים. איזה מזל שלא לחתולים וחוץ מזה סבתא שלך צדקה. עובדה מבלי להכיר אותה גם אני קוראת עיתונים מן הכיוון ההפוך. לא שאני מאחלת למשהו למות אבל יש שני אנשים שאם הם ימותו אני חייבת לדעת כי יהיו שני רחובות שיהיה לי יותר נוח לעבור בהם. בסוף הם ימותו אבל לא יציינו את זה בעיתון שאני מפרנסת

      פייווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו פייס, זה היה נקרא

      כמו "קצרים" נווו הפינה הקטנה מארץ נהדרת ...

      כהרגלך גרמת לי למפרצת מוחית!

       

      אז מה? מה הפואנטה? בחיי, לא קלטתי....:)

      טוב אבל את כבר מכירה אותי...חכמה ? - אני לא!

      אז הכרנו את משפחתך העניפה...ללא כניסה לזרדים

      הדקיקים כי שם נעצרת.

      ומה יהיה עם ההוא שמגיע? וההיא שהלכה? 

       

      נ.ב. השיר - לא אקראי? נהון? :) 

       

      נ.ד. <גם אם לא מבינה אותEך אני אוהבתותך...>נשיקה

        1/6/13 09:55:
      טוב שסיפרת את סיפור חיינו,כל אחד יכול למצוא עצמו בפוסט שלך.
        1/6/13 09:17:

      אמר משהו פעם , משפחה לא בוחרים...זה מה יש!! צריך לקבל זאת או שלא ?

      את יקירתי כתבת עם נגיעה הומורויסטית ..אהבתי

        1/6/13 08:35:
      כבר שנים, שנים, אני מנסה להבין את המשפחה של אישתי ואיך זה עובד. עם בני דודים עלומים באוסטרליה, מוזרים בפריס, אינטלקטואל בברלין ומנהל ביטוח מכפר סבא. נראה לי שהמודל שפיתחת מתאים. אני הולך לבדוק. תודה
        1/6/13 08:21:
      למרות שהפוסט נשמע רציני, כתבת את זה בצורה מאוד זורמת. דרך אגב לקרוא לכלבה מוניקה לא מסתדר לי :)
        1/6/13 08:11:
      כתיבתך משדרת היטב את המוסיקה של המשפּוּחֶה
        1/6/13 07:03:
      פספסתי את החצי בת אח. נדמה לי שהאח של הבת של סבתא נבעט החוצה מהפוסט?
        1/6/13 06:29:
      את תמיד מצליחה להצחיק אותי למרות רצינותו של הפוסט. (פעם כשקראתי עיתונים גמני הייתי מתחילה עם הדף האחרון ובודקת מי לא ומי מת בריא ומצטערת שלא כתוב גם למה) שבוע טוב :)
        1/6/13 00:29:
      אני מקנא שזה רק לשמעון רוסים פולנים ושואה זו גם ההתמחות שלי אהבתי מאד גם חתולים
        31/5/13 23:53:
      1492..ככל הנראה ארעו 2 מאורעות: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. מאז כל ישראל חברים התפזרו בארופה ועוד, מזרח ומערב, כור היתוך וחתולים. אז איך קוראים לבן אחותו של הדודה הג'ינג'ית המנומשת שהייתה בארץ ונסעה לה לאמריקה? לך תזכור :)
        31/5/13 23:33:
      אה שיינע מישפוחה :-))
        31/5/13 23:21:
      זה הזכיר לי את צ'כוב
        31/5/13 22:17:
      יש לך ענפים ארוכים, כמו הציפורניים.
        31/5/13 22:02:
      בדיוק. קחי כוכב מה יכול להיות? מת עליך!
        31/5/13 21:24:
      יאללה קחי כוכב מה יכול להיות
        31/5/13 21:19:
      אההההה..............מה השורה התחתונה? חיים שכאלה...:)))
        31/5/13 21:14:
      את האנוסה הכי שיש.
        31/5/13 18:59:
      כתיבתך, יקירתי, מענגת. תמחיזי.
        31/5/13 18:58:
      זה יפה מה שכתבת. וכן, החיים בנויים מעגלים, כל הזמן מעגלים, רוב האנשים לא סוגרים מעגלים ולכן הם תקועים פה ושם. גם אני
        31/5/13 18:57:

      צטט: שלויימה 2013-05-30 14:48:17

      אם לגנים יש זכרון, אז זה מסביר למה אני נתקף בהלה כשאני שומע את הקוזקים מתקרבים, רציתי לספר לך משהו שקשור אבל בכלל לא קשור, עד לפני כאלף שנה הדת היתה נקבעת לפי האבא, לראייה בתנ'ך תמיד כתוב דוד בן ישי, או יצחק בן אברהם ויעקב בן יצחק וכו' אבל עקב הפרעות באירופה כשהמון נשים יהודיות נאנסו והרו, והעלבון שלהם היה כפול ראשית הן נשאו ברחמן בן לא שלהן ושנית הוא היה מנודה בגלל שלא היה נחשב יהודי, ישבו הרבנים וטיקסו עיצה - מעכשיו הדת עוברת לפי האמא. ותינוק שנולד לאם יהודייה נחשב יהודי אבל זה היה לפני ששינו את זה לאם 16....

       

      שלויימה היקר, עלית על זה! אכן לגנים יש זיכרון!!! וכל יתר הפרטים שציינת בהחלט מסבירים את פשר חרדותיך מקוזקים.

        31/5/13 18:14:

      "פשוט נזכרתי באנשים

      שאין להם היסטוריה נורא ארוכה.
      כי כשבאים לבית חולים

      ומתחילים לענות על שאלוני אבא-אמא,

      יש לא מעט אנשים שנעצרים מהר נורא"

       

      מה שכתבת. זה יפה כמו שיר.

       

       

        31/5/13 16:39:
      את מדהימה ביכולת שלך לקחת פניני מילים ולשזור מהן שרשרת קסמים בסגנון עוצר נשימה. ולגבי המעגליות המחזורית, לדעתי זה הגורל שבוחר אותנו ולא אנחנו אותו..
        31/5/13 08:39:
      אני חושבת שיש פה את כל החומרים לסרט רב מכר סיפרת את סיפורכם נהדר... ואני מקנאת בחיבור המשפחתי שלך, אני לא מספיק מקושרת אצלי במישפוחה
        30/5/13 21:58:
      מי שלא מעשן....מת בריא !
        30/5/13 19:43:

      צטט: זונות פוליטיות 2013-05-30 19:11:22

      ברוטוס:   אני לא סגור על זה, יש או אין חרוד?

       

       

      נטוס:      כמה פעמים ספרת עד מאה ואפחד לא מת?

       

       

      ..

       

      בקצב הזה הבא שיועלה על המוקד יהיה בוריס ויאן

      פעם הוא חרש לי את הלב.

      זה אמנם היה מזמן...

       

      :))

        30/5/13 19:42:

      צטט: ~בועז22~ 2013-05-30 18:29:22

      יש הרבה "כן ולא..." אצלך. לא שזה אומר משו... (-:

       

      הפרטים.

      הפרטים אוטוביוגרפיים לחלוטין.

      אפילו במשפחות הכי טובות.

      קורה שיש ילדה אחת שהיא בת-יחידה

      עם 3 אחים.

       

      צוחק

        30/5/13 19:40:

      צטט: סג3 2013-05-30 17:46:19

      הללויה! טרפת נפלאה!!!!

       

      תודה!

      ואני לא שוכחת חובות [בלתי מעובדים]

       

      אשוב!

      ''

        30/5/13 19:39:

      צטט: שלויימה 2013-05-30 14:48:17

      אם לגנים יש זכרון, אז זה מסביר למה אני נתקף בהלה כשאני שומע את הקוזקים מתקרבים, רציתי לספר לך משהו שקשור אבל בכלל לא קשור, עד לפני כאלף שנה הדת היתה נקבעת לפי האבא, לראייה בתנ'ך תמיד כתוב דוד בן ישי, או יצחק בן אברהם ויעקב בן יצחק וכו' אבל עקב הפרעות באירופה כשהמון נשים יהודיות נאנסו והרו, והעלבון שלהם היה כפול ראשית הן נשאו ברחמן בן לא שלהן ושנית הוא היה מנודה בגלל שלא היה נחשב יהודי, ישבו הרבנים וטיקסו עיצה - מעכשיו הדת עוברת לפי האמא. ותינוק שנולד לאם יהודייה נחשב יהודי אבל זה היה לפני ששינו את זה לאם 16....

       

      תראה,

      לגבי המגפיים של הקוזקים אני לא רוצה להפחיד אותך. אבל אתה צודק כמובן!

      הם כאן ועכשיו.

       

      ''

       

      לגבי התנ"כ, אני יש לי בכלל בעיה. כי אני למשל לא קולטת למה אם אדושם בכלל היה קיים יש לעם הזה שלנו כל-כך הרבה שמות משפחה כמו לכל הבני-דודה שלא חייבים לחתוך [אלא מטעמי בריאות] את הצ'ופצ'יק ולא של הקומקום.

      הרי ליותר מהמון קוראים לפי האיפה שהם שלחו את היד...

      ולפי התנ"כ השני היו איזה 12 שבטיא אז זה המקסימום שמות שהיו צריכים להיות לא ככה?

       

      אני עוד יום אחד אספר לך סיפור קורע לב איך לא לחצתי טרום פקודה על עוזי. בטירונות.

      אבל סובלנות מידה נאה...

       

      נשיקה

        30/5/13 19:11:

      ברוטוס:   אני לא סגור על זה, יש או אין חרוד?

       

       

      נטוס:      כמה פעמים ספרת עד מאה ואפחד לא מת?

       

       

      ..

        30/5/13 18:29:
      יש הרבה "כן ולא..." אצלך. לא שזה אומר משו... (-:
        30/5/13 17:46:
      הללויה! טרפת נפלאה!!!!
        30/5/13 14:48:
      אם לגנים יש זכרון, אז זה מסביר למה אני נתקף בהלה כשאני שומע את הקוזקים מתקרבים, רציתי לספר לך משהו שקשור אבל בכלל לא קשור, עד לפני כאלף שנה הדת היתה נקבעת לפי האבא, לראייה בתנ'ך תמיד כתוב דוד בן ישי, או יצחק בן אברהם ויעקב בן יצחק וכו' אבל עקב הפרעות באירופה כשהמון נשים יהודיות נאנסו והרו, והעלבון שלהם היה כפול ראשית הן נשאו ברחמן בן לא שלהן ושנית הוא היה מנודה בגלל שלא היה נחשב יהודי, ישבו הרבנים וטיקסו עיצה - מעכשיו הדת עוברת לפי האמא. ותינוק שנולד לאם יהודייה נחשב יהודי אבל זה היה לפני ששינו את זה לאם 16....
        30/5/13 14:12:

      צטט: מרב 1956 2013-05-30 14:02:07

      משפחה שכזאת.

      מצטערת. לא הצלחתי לעקוב אחרי כל הקשרים

      יש לי הרגשה שגם את לא.

       

      אני במקרה כן. הצלחתי לעקוב. אחרי...

      אבל זה נכון לעכשיו,

      כי אני מקבלת ממנו עדכונים מהשטח. מהבן-דודה שהוא לא ממש בן-דודה. המטייל שבדרך לעין-חרוד צוחק

        30/5/13 14:02:

      משפחה שכזאת.

      מצטערת. לא הצלחתי לעקוב אחרי כל הקשרים

      יש לי הרגשה שגם את לא.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      face
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין