כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יש לי להגיד משו

    0

    אלוהים

    18 תגובות   יום שלישי, 25/6/13, 00:05

    זה ייקח עוד הרבה זמן, שאלתי את הפקידה המשועממת שישבה שם ולעסה בלונים ורודים של מסטיק. סליחה, אני מה זה מצטערת. הוא פשוט בשיחה אתה מבין?

     

    מבין, אבל הוא קרא לי לעכשיו וכבר שעה אני מחכה. יצא לה מן חחח מטופש כזה של פייסבוק והיא אמרה, כן, אני מה זה מבינה אותך. אבל לא כל יום אלוהים קורא לך. רציתי להגיד לה חחח אבל לא יצא לי. פתאום נגמר לי היום באמצע היום. חושך מצרים, נפלו השמיים, לא זוכר אם רכבתי על קטנוע או על אופניים.

     

    אבל מה זה משנה. נעצמו לי העיניים והגעתי ללשכה שהקירות שלה מרוחים בצבע שמן-טמבור-מיונז כמו של מרפאה צבאית. ליד המזכירה הייתה דלת לבנה ועליה שלט קטן "אלוהים".

     

    לפעמים הטלפון צלצל. שערי מרום שלום. לא, הוא בשיחה. ויש לו עוד מישהו שהוא הזמין לעכשיו והוא מה זה מתעכב. בטח, אני יגיד לו. רק בשמחות. בזזז. נבהלתי. הי, התור שלך. אתה יכול להיכנס.

     

    שמעתי מישהו משתעל בפנים. דפקתי בנימוס ונכנסתי. האמת, לא ציפיתי למצוא כזה משרד. טלוויזיית LCD שחורה, 50 אינטש. על הספרייה דן בן אמוץ (בא לבקר לפעמים), ביוגרפיה על דדו מאת חנוך ברטוב ועוזי וייל אחד. היו שם גם כמה כתבי קודש, לא זוכר את כולם.

     

    אלוהים ישב מאחורי שולחן גדול ומבולגן עם ברווז תוצרת דודו גבע וספר תנ"ך מקומט כמו שמקבלים בסוף טירונות. הביט בי בעיניים קטנות. טבעת יהלום על הזרת, חליפת שלושה חלקים שקנה במבצע, שעון זהב וחיוך של מנכ"ל של אללה.

     

    על הקיר מאחוריו פוסטר ענק של טוני מונטנה יושב כמו קינג, The world is yours.

     

    סיימת? נבח עלי.

     

    סיימתי מה.

     

    להסתכל על החדר כמו איזה מעצב פנים קוקסינל. יאללה שב! ישבתי (סתם כיסא, לא משהו בכלל).

     

    אתה יודע למה קראתי לך?

     

    לא.

     

    תחשוב.

     

    נו, בחיאת...

     

    תחשוב!

     

    עשיתי תאונה עם הקטנוע?

     

    לא.

     

    עוד פעם קראתי למישהי זונה?

     

    עזוב, זה בקטנה. עלי. תחשוב עוד.

     

    אה... לא אהבת את הקטע שהייתי עם שתיים.

     

    היית?? (קאבום! הפתעתי אותו). מה? מתי זה היה?

     

    לא חשוב. בקיצור, או שתגיד לי למה אני פה...

     

    או שמה? מה תעשה? אני אלוהים! אני יחליט מתי אתה פה ומתי אתה לא פה!

     

    שמעתי את הטלפון מצלצל מבחוץ. בזזז. הפוסטמה באינטרקום. מלאך המוות מחפש אותך מלא פעמים מהבוקר ואתה לא חוזר אליו. אז תגידי לו שיילך קיבינימאט. לא חסרה לו עבודה, אין לי זמן אליו עכשיו. ביי.

     

    סליחה, אני איתך.

     

    זה בסדר.

     

    אתה רוצה לשתות משהו?

     

    ביקשתי מים, לעצמו מזג ערק. הרמתי לחיים. הוא הביט בי, שתה והתעלם.

     

    גבר, אתה מדאיג אותי.

     

    למה?

     

    אתה נעלם.

     

    נו, ומה?

     

    מה ומה? אני עובד אצלך? שנה וחצי לא היית בפייסבוק. יש לך איזה בלוג, שמוג, אנא ערף. אתה בעשור הרביעי של החיים שלך וכותב עם חצי רגל בקבר. חושב שאני לא יודע? מצלם במועדונים בשישי בלילה ואפילו כרטיס ביקור אין לך לתת. מתי בפעם האחרונה בחורה ישבה לך על הווספה?

     

    בנובמבר, כשהייתה מלחמה. ואחריה הייתה עוד מישהי. ועוד אחת. והיא כל הזמן דיברה על התחת שלה. ועל סקס, כמה שהיא רוצה וכמה שהיא אוהבת. אבל היא שעממה אותי. אכלה סלט עם הידיים. יותר מדי טום בוי. היא חשבה שזה מצחיק.

     

    מה מצחיק? לאכול עם הידיים?

     

    ולדבר על נודים כשהחסה תקועה לה בשיניים.

     

    בגלל זה זרקת אותה? גם היא לא רוצה ילדים.

     

    תגיד, אתה עוקב אחרי?

     

    אני לא צריך (הוא הצביע מאחוריו, The world is yours). תראה איזה יופי לך. שיחה פרטית עם אלוהים.

     

    אבל למה כאן?

     

    אז איפה? מה יש, לא טוב? המזכירה שלי עושה לך גוד טיים...

     

    ממש. תחליף אותה.

     

    למה?

     

    היא לא תחזיק מעמד.

     

    חושב? היא פה כבר 70 שנה. קטפתי אותה פרח.

     

    וואלה? נראית שמורה.

     

    נכון, אני שומר עליה. ראית את השעון שלה?

     

    לא.

     

    חבל. בדיוק שם אני נמצא.

     

    איפה?

     

    בפרטים הקטנים, טמבל. טוב, תקשיב. חלאס זיוני מוח, עכשיו דוגרי. הזמן עובר מותק והשעון מתקתק. יש לך חמש שנים למצוא בחורה נורמלית.

     

    אחרת?

     

    אתה מת.

     

    אה, ועכשיו אני חי בסרט ואתה מסתיר לי?

     

    אני יכול לקצר לך את זה לשבועיים, יריקה שלי ואני גומר אותך עם איזה חיידק!  

     

    אין לך מלחמות לפתור? רעב, איידס, פשע, לך תתעסק בקקה הזה, מה ירדת לי לחיים.

     

    חחח! (בא לי להקיא, אלוהים עושה חחח. פאק). מי אתה בכלל! מי! יא פאקינג חוצפן!

     

    ג'יזס...

     

    הלו!!

     

    שמע, עם כל הכבוד ואין הרבה, כן? אבל נשבע לך –

     

    תיזהר...

     

    נראה לי שאתה מתבלבל. אני משלם מיסים בזמן, עושה מילואים ונותן לזקנות לעקוף אותי בסופר. מה אתה רוצה ממני?

     

    שתהיה כמו כולם. שתסתדר. אתה עושה מה בזין שלך, חי כמו גן עדן ועושה לי פה שכונה. ראית כמה אימא שלך עצובה?

     

    אל תערב הורים.

     

    תמצא מישהי, תסתדר בקובייה, תתנהג יפה, תחיה ת'חיים שלך בשקט ואל תעשה בלגן. חמש שנים. זה מה שאני נותן לך. יש?

     

    הוא הציץ בשעון זהב שלו, אמר שיש לי יומיים לחשוב על זה ולחזור אליו עם תשובה. אחר כך הצית גולואז וצעק לפוסטמה באינטרקום שתעשה לו שחור. יצאתי החוצה ישר לתוך המטבח של הקפה החביב עלי בפרישמן. נשמתי כבד, חיפשתי שולחן לשבת בחוץ. רציתי לעשן אבל אני לא. המלצרית הגישה לי תפריט. בשבילי רק נס, תודה.

     

    © כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן

    © כל הזכויות לדמותו של טוני מונטנה שמורות לאוליבר סטון

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/14 02:46:
      נס גדול היה פה
        29/6/13 16:29:

      צטט: רק "רגע" 2013-06-29 08:18:17

      לקרוא אותך...גן עדן !! מרוב התלהבות משאירה לך שיר :)

      תודה רבה יקירתי :)

        29/6/13 08:18:

      לקרוא אותך...גן עדן !! מרוב התלהבות משאירה לך שיר :)

      ''

        27/6/13 09:07:

      צטט: x0x0 2013-06-27 07:27:32

      אהבתי.

      תודה.

        27/6/13 07:27:
      אהבתי.
        26/6/13 07:32:

      צטט: Dror Ben-Ya'akov 2013-06-26 03:36:46

      באמת רצוי נס. שחור כבר קצת חזק לי מדי

      תודה דרור. אפשר לסדר משהו :)

        26/6/13 03:36:
      באמת רצוי נס. שחור כבר קצת חזק לי מדי
        25/6/13 15:09:

      צטט: Dreamlike 2013-06-25 10:35:12

      מתוק ביותר. חמש שנים זה המון זמן לאהבה, תבקש בונוס על הגשמה מוקדמת:)

      תודה רבה :) שאלתי אותו, אין כפל מבצעים או הנחות.

        25/6/13 15:08:

      צטט: omri-san 2013-06-25 08:23:53

      חזק. זה כמו שיחת 'מתי תתחתן כבר' מאמא פולניה אבל מאלוהים.. :-)

      תודה איש :)

        25/6/13 10:35:
      מתוק ביותר. חמש שנים זה המון זמן לאהבה, תבקש בונוס על הגשמה מוקדמת:)
        25/6/13 08:23:
      חזק. זה כמו שיחת 'מתי תתחתן כבר' מאמא פולניה אבל מאלוהים.. :-)
        25/6/13 07:39:

      צטט: missconception 2013-06-25 06:30:16

      תמיד מצחיק אותי איך אנשים מדמיינים פגישה עם אלוהים, כי מידע אישי ומנסיון תכוף, זה כל כך שונה...

      אני חושב שזה שונה אצל כל אחד בנפרד.

        25/6/13 07:38:

      צטט: קובי אש 2013-06-25 07:32:36

      אם נס לא ילך, תנסה הפוך (אחד שיודע)

      תודה קובי. בסוף אסגור על שחור.

        25/6/13 07:37:

      צטט: נערת ליווי 2013-06-25 02:58:06

      הכי קרוב... ורק הביציים :)

      תודה רבה. אשאל אותו בהזדמנות.

        25/6/13 07:32:
      אם נס לא ילך, תנסה הפוך (אחד שיודע)
        25/6/13 06:30:

      תמיד מצחיק אותי איך אנשים מדמיינים פגישה עם אלוהים, כי מידע אישי ומנסיון תכוף, זה כל כך שונה...

        25/6/13 02:58:

      הכי קרוב... ורק הביציים :)

       

      ''

        25/6/13 02:54:

      כתבת יופי.

      יותר מיופי!

      כתבת מצוין.

       

      אצלי למשל הבוחן פתע הראשון אם זה הוא. תמיד אבל תמיד זה אם ואיך הוא יודע לקלף ביציים. תכף אי מנסה למצוא לך את הסצנה המבהירה... להשלמת התמונה נבוך