כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לימודי ערבית בבתי הספר - בזבוז של 100 מיליון ש"ח בשנה

    5 תגובות   יום שלישי, 24/9/13, 11:19

    מאמר שפורסם בדמרקר


    http://www.themarker.com/opinion/1.2125528

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/11/13 22:33:

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!). 

       

        27/9/13 12:37:
      בארצות השכנות יש אוכלוסיה הגדולה פי 25 מאוכלוסיית ישראל. בישראל יוצאים לאור בכל שנה יותר ספרים מאשר בגל הארצות השכנות גם יחד. אז עבור איזו תרבות כדאי ללמוד עוד שפה, ועוד ערבית? כדי לדבר? ערביי ישראל דוברים עברית. עם הארצות השכנות? טורקיה יותר חשובה גדולה וחזקה, גם קרובה מאד, אז אולי טורקית? הסינים לומדים כולם אנגלית באופן יסודי כי הבינו שם שהמערב לא ידבר אף פעם ממש סינית. השאלה בסנינית, ממש כמו עם ערבית, באיזה ערבית בכלל מדובר? זו של הגדה לא דומה לסעודית או לסורית או מצרית, ויש עוד. אז מוטב להתרכז יותר באנגלית אמיתי, לא של אינטרנט. זה מומלץ גם לערבים, וכך יהיה קל לתקשר בינינו. קדימה לעבודה!
        27/9/13 00:09:
      נזכרתי שכתבתי על זה פוסט פעם... http://cafe.themarker.com/post/1739892/
        26/9/13 23:54:

      צטט: דוקטורלאה 2013-09-25 21:42:42

      גם אני למדתי ערבית בבית הספר התיכון. היתה זו ערבית ספרותית, שלימד מורה למתמטיקה, עולה מבגדד, שהתקשה ללמד את מקצועו בעברית. כבר אז חשבתי כי זה בזבוז כסף. צריך היה ללמד אותנו ערבית מדוברת, כפי שהיא מדוברת במחוזותינו. אני סבורה שכל אזרח ערבי חייב בלימוד עברית, וכל אזרח יהודי רצוי שילמד ערבית מדוברת ויגיע ליכולת שיחה עם האזרח הערבי. תלמידים המעוניינים בלימוד שפות, ילמדו את הערבית על בוריה, אם יבחרו לעשות זאת.

       

       

      נכון. כמו שמסתיים המאמר הנ"ל:

      "האפשרות החלופית היא הגיונית בהרבה וזולה לאין שיעור: להפסיק את הבזבוז המונומנטלי וללמד ערבית רק לתלמידים מעוניינים בחטיבה העליונה ‏(י־י”ב‏). ללא עומס האיבה שמצטברת כלפי המקצוע בחטיבת הביניים, אפשר יהיה לפנות אל הגיונם של התלמידים, במהלך כיתה ט’, ולשכנעם ללמוד ערבית לבגרות. אלה ילמדו מרצונם, מתוך בחירה, כשתכלית הלמידה ברורה להם: שימוש מגוון בשפה הערבית בהמשך דרכם ‏(צה”ל או אחריו‏). אין להוציא מכלל אפשרות, שבאופן זה יוקרתה של הערבית בקרב התלמידים היהודים תעלה מאוד, והביקוש לה יגדל."

       

      גם אני למדתי ערבית בשנים האחרונות של תיכון - ספרותית כמובן... מבחירה. היינו 6 תלמידים מתוך 26...השאר בחרו צרפתית... מכיון שלא עשיתי שימוש בשפה - אני עדיין יכולה לקרוא - אבל לא מבינה הרבה...ובתקופה האחרונה למדתי ב-3 קורסים מדוברת וגם מזה לא נשאר...צריך לדבר!

        25/9/13 21:42:
      גם אני למדתי ערבית בבית הספר התיכון. היתה זו ערבית ספרותית, שלימד מורה למתמטיקה, עולה מבגדד, שהתקשה ללמד את מקצועו בעברית. כבר אז חשבתי כי זה בזבוז כסף. צריך היה ללמד אותנו ערבית מדוברת, כפי שהיא מדוברת במחוזותינו. אני סבורה שכל אזרח ערבי חייב בלימוד עברית, וכל אזרח יהודי רצוי שילמד ערבית מדוברת ויגיע ליכולת שיחה עם האזרח הערבי. תלמידים המעוניינים בלימוד שפות, ילמדו את הערבית על בוריה, אם יבחרו לעשות זאת.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין