כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/12/13 18:30:

    גם אני מאד מזדהה עם דאגניט.

    ברוך בואך לבלוג,

     

    תודה לך ושבוע טוב!

     

    צטט: פרח יפה 2013-12-14 15:36:27

    מאד מזדהה עם דאגניט המגיבה ............הרבה בריאות ומחשבה טובה ...........והרבה כוחות נפש !
      14/12/13 15:36:
    מאד מזדהה עם דאגניט המגיבה ............הרבה בריאות ומחשבה טובה ...........והרבה כוחות נפש !
      14/12/13 15:22:

    שמח לראותך שוב בבלוג נעמה,

    תודה רבה לך!

     

    צטט: naama666 2013-12-14 14:24:42

    מאחלת לך הרבה בריאות .
      14/12/13 14:24:
    מאחלת לך הרבה בריאות .
      13/12/13 21:51:

    תודה רבה מיכל,

    זן בדיוק תמצית מאבקי להמשיך ולחתור

    בדרך הארוכה אל האושר.

     

    שבת שלום!

     

    צטט: צ'ילי מתוק 2013-12-13 19:19:43

    אני לגמרי מסכימה עם המשפט שלך- לא להתבייש. ולבקש עזרה. לא להגיע לקצה... רק בריאות. שתהייה שבת חמה ויבשה
      13/12/13 19:19:
    אני לגמרי מסכימה עם המשפט שלך- לא להתבייש. ולבקש עזרה. לא להגיע לקצה... רק בריאות. שתהייה שבת חמה ויבשה
      13/12/13 17:22:

    לו יהי כן מאיה,

    תודה לך וסופ"ש נעים!

     

    צטט: מאיה113 2013-12-13 15:31:56

    *הלוואי אמן לתפילותיך
      13/12/13 15:31:
    *הלוואי אמן לתפילותיך
      13/12/13 15:05:

    תודה רבה מיטל יקרה!

     

    צטט: remei 2013-12-13 00:24:56

    אמן ד.ק. ... הרבה בריאות וכוחות
      13/12/13 15:05:

    אכן את מבינה אותי היטב.

     

    אני חושב שאני די מחושל מכל הבלגנים

    שהיו לי בחיים וגם אני מקוה

    שהפרק העגום הזה בחיי תם,הלוואי.

     

    תודה לך!

     

     

    צטט: דאגניט. 2013-12-12 22:17:37

    כן, אני מבינה למה אתה מתכוון. מצד שני אם אתה מתנהג באופן נורמטיבי לאף אחד לא ממש אכפת מה עובר לך בראש, כך שאתה יכול להיות די מטורלל ועדיין להתקיים ולשרוד "בחוץ", כך שבאמת אני מקווה שזה יהיה האשפוז האחרון שלך. לדעתי השאלה הקריטית כאן היא לא עד כמה אתה לא בסדר אלא כמה כוחות נפש יש לך.
      13/12/13 15:03:

    אמן סיגל.

    זה חוסר אחריות לא לבקש עזרה,

    פשוט ככה.למדתי זאת על בשרי.

     

    תודה על החיבוק והפרגון המתמשך,

    סופ"ש נעים!

     

    צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2013-12-12 20:25:54

    הלוואי. וזה לגמרי לא בושה לבקש טיפול, וזה עדיף לחלוטין על אשפוז בכפייה...ווחשובה מאד המודעות הזאת. רק בריאות. וחיבוק לסופ"ש.
      13/12/13 15:02:

    תודה רבה שרי יקרה!

     

    צטט: sari10 2013-12-12 18:16:48

    הרבה בריאות ואיזון!!! נשיקה

      13/12/13 00:24:
    אמן ד.ק. ... הרבה בריאות וכוחות
      12/12/13 22:17:
    כן, אני מבינה למה אתה מתכוון. מצד שני אם אתה מתנהג באופן נורמטיבי לאף אחד לא ממש אכפת מה עובר לך בראש, כך שאתה יכול להיות די מטורלל ועדיין להתקיים ולשרוד "בחוץ", כך שבאמת אני מקווה שזה יהיה האשפוז האחרון שלך. לדעתי השאלה הקריטית כאן היא לא עד כמה אתה לא בסדר אלא כמה כוחות נפש יש לך.
    הלוואי. וזה לגמרי לא בושה לבקש טיפול, וזה עדיף לחלוטין על אשפוז בכפייה...ווחשובה מאד המודעות הזאת. רק בריאות. וחיבוק לסופ"ש.
      12/12/13 18:16:

    הרבה בריאות ואיזון!!! נשיקה

    מי ייתן וזה היה האשפוז האחרון,הלוואי!

    16 תגובות   יום חמישי, 12/12/13, 15:47

    משום מה לפני חגים מסתבר

    שאנשים נוטים להתאשפז בבתי חולים פסיכיאטריים.

     

    משהו בלבד שאנשים עומדים לחוות

    גורם להם להעדיף אשפוז ותרופות ושלילת החופש

    והכל עדיף פתאום מאשר להיות בחג בודדים או בודדים בתוך תוכם

    למרות שהם פיזית עם בני משפחה.

     

    לפני כשנתיים וחצי רציתי לדבר עם ד"ר A,המטפל שלי בדחיפות.

    ממש לא הרגשתי טוב והוא היה זמין אותו יום רק במחלקה שהוא מנהל.

    לא השגתי אותו במספר הישיר ושוחחתי עם אחת האחיות,שזכרה אותי

    ואמרה שהיא מקוה שאני בסדר ושלא אעשה את פסח בבית החולים.

     

    לצערי ולצערה הגעתי אחרי כמה ימים לבית החולים לאשפוז,

    שארך לא מעט זמן.

    האחות הזכירה לי את שיחתנו מלפני כמה ימים ואמרתי לה שעדיף לי להיות מטופל

    בבית החולים אפילו בחג ולא לשבת אומלל ומלא רחמים עצמיים לשולחן החג.

     

    אני לא מבקש רחמים,חלילה,אבל לעתים הפתרון הכי מתאים הוא

    להיות בהשגחה צמודה ובשיחות יומיומיות עם רופא/אה כשאת/תה לא מרגיש/שה

    מאוזן/זנת.ככה זה אצלי ומנסיוני באשפוזים לאורך השנים אני לא היחיד שחושב כך.

     

     

    כמו שד"ר A אומר:הכל זה בראש, רק שהנקודה שאני מבקש להאיר כאן

    קצת שונה ואולי משלימה את דבריו-

    זו לא בושה לבקש טיפול וזה עדיף על אשפוז בכפייה,שיכול להיות

    טראומטי הרבה יותר.


    אדם יודע/עת ומבין/נה בסופו של דבר מתי הוא מתנהג מוזר,לא שולט על עצמו

    ועדיף במצב כזה להגיע לפחות למחלקת המיון ואז,רק אם אין פתרון מהיר להתאשפז.

     

    אכן,הכל זה בראש ולמרות ההיכרות המוקדמת עם המטפל שלי לא קבלתי יותר מדי פרוטקציה

    מצדו באשפוז,והוא מהר מאד הסביר לי שהוא אישית חש מאוכזב כשראה  אותי שוב מאושפז.

     

    מי ייתן וזה היה האשפוז האחרון,הלוואי!

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דו-קוטבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין