כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדוני כבוד ראש הממשלה

    33 תגובות   יום שלישי, 29/1/08, 11:01

    למרות הניסיונות לפתוח את הבוקר עם מוזיקה, קורה שהטלויזיה פתוחה. יום ממוזל היה לי היום, הטלויזיה הפגישה אותי עם קובי ויטמן. כך הוא כותב באתר שלו, על אופרת הרוק "מלחמה אופרת רוק":


    במרץ 2002 גויסתי בצו שמונה למבצע חומת מגן. הפלוגה שאליה הייתי שייך נשלחה לג'נין, ובתוך יומיים מצאתי את עצמי נלחם בלב מחנה פליטים. כמה ימים קודם לכן סיימתי לעשות מיקסים לדיסק הבכורה שלי, עליו עבדתי במשך כשנה וחצי. אחרי כתשעה ימים של התקדמות בתוך מחנה הפליטים נקלעה אחת המחלקות למארב. שלושה עשר לוחמים מהפלוגה נהרגו, ועוד כמה נפצעו. אני הייתי בין המחלצים. שבועיים וחצי לאחר מכן השתחררתי מהמילואים וחזרתי לאולפן .מכאן התחילה תקופה ארוכה של בלבול, ושל תפקוד מאוד לקוי שלי ביחס לאופן בו תפקדתי לפני המילואים האלה. במהלך התקופה הזאת כתבתי כ-11 שירים, שחיברו מעיין סיפור שהיה בעצם הסיפור שלי. לאחר מכן התחלתי לכתוב מונולוגים, ואחר כך גם דיאלוגים, ויצרתי דמויות. בתהליך מאוד ארוך של כארבע שנים, הבנתי שיצרתי אופרת רוק.


    יום לפני ועדת וינוגרד, זה אקטואלי מתמיד. בכלל, במדינת ישראל, טקסטים כאלו נשארים אקטואלים כמו מערכון של הגששים או תעלת בלאומילך. לגבי כל שיקופי המציאות הישראלית הזו, היתה סבתי ז"ל אומרת באידיש: אם זה לא היה הטיפש שלי, הייתי צוחקת.


    הנה קישור למייספייס של קובי עם 2 סינגלים, שעולים בימים אלו לרדיו. "אדוני כבוד ראש הממשלה" ו"שן ילדי".

    להגביר רמקולים! לו הייתה לי נגישות לרכבים של חב"ד או נח-נח-ננחמן, זו המוזיקה שהיתה נשמעת מהם.

    מידע על מועדי מופעים - באתר של קובי ובמייספייס שלו.


    בדם ליבי.

    חנה.


    רוחות מלחמה, מאז

    פוסטים + דיונים שנכתבו בנושא וינוגרד והמלחמה:

    הלמו

    וולוט אנדרגראונד

    טובי פולק

    סוף והתחלה / שימבורסקה -  א', ב'


    תוספת:

    30 בינואר 2008

    יום הדין?

    שלנו? של ההנהגה הכושלת הסוגדת למולך ומקריבה עבורו את מיטבנו?

    הנה המייל שהפצתי אמש עם קישור לכאן:

    רגע לפני דוח ועדת וינוגרד, חשבתי: נגמרו לי המילים. את שלי, אמרתי כבר ב- 12 ביולי ולאורך המלחמה. בעת שרוב מדינת ישראל החזקיקה ידיים במעגל והגנה בגופה על קונצנזוס תמוה, כאילו "לא מעבירים ביקורת כדי לא לפגוע במורל החיילים", הסתובב כאן מיעוט שזעק "המלך הוא עירום". החוויה הזו נשארה בי צרובה כחוויה של עלבון עמוק. ידעתי ידיעה ברורה מה מוליך את המלחמה הזו ומה יהיו תוצאותיה, לא היה לי ספק שבתוך חודש - חודש וחצי יחולו בקיעים בקונצנזוס שיביאו לסיומה, שתהיה ועדה, ומה יהיו תוצאותיה (כולל הפער בין המציאות לדוח). זה הרי ריטואל, שחוזר על עצמו מדי מס' שנים. ובכל זאת - שילמתי מחיר של גינוי אישי מכוער, דה לגיטימציה אישית כאסטרטגייה של פחד. דיברתי על כך בפרלמנט נשים.  זו אינה הפעם הראשונה (וכנראה שלא האחרונה) שאני מגלה, שלאומץ לדבר יש מחיר. החלק הטוב הוא, שיש לו גם מחר, תוצר, תוצאה. רק שיצאתי משם עייפה מאוד. ולכן שותקת. עד למלחמה הבאה.

    הבוקר, נתקלתי בקול מאוד נכון לנשיאת הדברים. קולו של קובי ויטמן.

    מחר, כשנקום לדרגות טיוח כאלו ואחרות, חשוב שנזכור שלקול שלנו יש בכל זאת כח.

    חנה.


    תגובתו של קובי ויטמן כאן בפוסט (גלגלו למקור):

    שלום לכל החברים. קראתי את הדברים שלכם, ונרשמתי במיוחד כדי להגיב.על המופע "מלחמה אופרת רוק" עבדתי  בארבע השנים האחרונות,וביחד עם כל המשתתפים והבמאי בכל השנה האחרונה.כשחזרתי מג'נין הרגשתי שנעשה לי ולפלוגה שלי עוול כבד.אסור לשלוח חיילים לשום משימה אם הם לא מוכשרים במאה אחוז לבצע אותה.מגיל צעיר מחנכים אותנו שזאת מלחמת אין ברירה, שהסורים על הגדר ושיזרקו אותנו לים.גם אם הכל נכון, אנחנו חייבים לדאוג קודם כל לעצמנו.לילדים שלנו, לאחיינים שלנו, לאחים שלנו, ולהורים שלנו.הגענו למצב בלתי נסבל במדינה, בעיקר מסיבה אחת: פסיביות.דפקתי על המון דלתות עם המופע והמוזיקה שחיברתי. בכל מקום אמרו לי:זה לא ילך, אנשים לא רוצים לשמוע עוד חדשות, אנשים רוצים בידור.המופע הוא קשה, אבל אני חושב שהוא מספק לקהל ריגוש שהם לא רגילים לחוותבהצגה או בהופעת רוק. בצניעות אני יכול לומר שיש אנשים מהקהל ששיננו להם את החיים בזכות המופע. ולכן אנחנו מאמינים שלמרות שהדרך היא קשה, בסוף ננצח.הניצחון מבחינתי הוא לגרום לאנשים לחשוב בצורה עצמאית, ולהיות אקטיביים יותר.אתמול בבוקר כאמור הופענו בערוץ 10.כשהגעתי למחשב מצאתי הודעה מאשה בשם חנה בית הלחמי.היא ראתה אותנו בטלוויזיה, חפשה אותי בגוגל, הגיעה לאתר של האולפן שלי, ושלחה לי מייל רק בשביל לחזק. עוד כמה אנשים אקטיביים כאלה והמדינה תראה הרבה יותר טוב.כאב לי מאוד בזמן מלחמת לבנון השנייה. הצבא שחרר אותי קודם, וישבתי בצד וראיתי את אותו העוול נעשה להרבה חיילים בדיוק כמוני. אבות לילדים קטנים, צעירים עם חלומות.בזמן ההפגנות הייתי בחזרות אינטנסיביות ולא מצאתי זמן להגיע. שכנעתי את עצמי שכשיעלה המופע, האפקטיביות שלי כמפגין תהיה גבוהה הרבה יותר.אז הנה אני צועק: אל תטמנו את הראש בחול, נחנקים מזה בסוף.    

    דרג את התוכן:

    תגובות (33)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      31/1/08 19:34:

     

    צטט: היען 2008-01-30 09:22:10

     

     

    אתמול כתבתי את הבדידות במאבקים שאני חשתי בעבר.

    והנה את רואה, כאן במזער שכאן, כל אחד מוצא לו את הסיבות הטובות

    כדי להשאר ולא להאבק (הדרך לגהינום רצופה המון כוונות טובות).

    אז למה שאני אאבק? זה מה שמגיע לנו.

    ראית את תשובתו של קובי ויטמן? אנחנו הרבה בודדים, אבל לא לבד...

      31/1/08 18:35:

     

    צטט: אסקלנטה 2008-01-31 17:05:03

    הקשבתי לשני הסינגלים של קובי, התרגשתי  והרגשתי כמו שהרגשתי אז, כששמעתי בפעם הראשונה את "מאמי", והתחלנו לרדוף אחריה, לכל מקום שהיתה הופעה

     

    בטוח שאגיע להופעה (לא בחמישי הבא, כי יש לי יומולדת...), אבל בהזדמנות הראשונה

    המון הצלחה לקובי, ותודה חנה

    מזל טוב ליומולדת! (עד מאה כמו 20 :)).

    כשתגיע להופעה - תביא איתך אנשים. צעירים. זה חשוב!!

      31/1/08 17:05:

    הקשבתי לשני הסינגלים של קובי, התרגשתי  והרגשתי כמו שהרגשתי אז, כששמעתי בפעם הראשונה את "מאמי", והתחלנו לרדוף אחריה, לכל מקום שהיתה הופעה

     

    בטוח שאגיע להופעה (לא בחמישי הבא, כי יש לי יומולדת...), אבל בהזדמנות הראשונה

    המון הצלחה לקובי, ותודה חנה

      31/1/08 15:38:

     

    צטט: kobi v 2008-01-31 15:32:38

    שלום לכל החברים. קראתי את הדברים שלכם, ונרשמתי במיוחד כדי להגיב.על המופע "מלחמה אופרת רוק" עבדתי  בארבע השנים האחרונות,וביחד עם כל המשתתפים והבמאי בכל השנה האחרונה.כשחזרתי מג'נין הרגשתי שנעשה לי ולפלוגה שלי עוול כבד.אסור לשלוח חיילים לשום משימה אם הם לא מוכשרים במאה אחוז לבצע אותה.מגיל צעיר מחנכים אותנו שזאת מלחמת אין ברירה, שהסורים על הגדר ושיזרקו אותנו לים.גם אם הכל נכון, אנחנו חייבים לדאוג קודם כל לעצמנו.לילדים שלנו, לאחיינים שלנו, לאחים שלנו, ולהורים שלנו.הגענו למצב בלתי נסבל במדינה, בעיקר מסיבה אחת: פסיביות.דפקתי על המון דלתות עם המופע והמוזיקה שחיברתי. בכל מקום אמרו לי:זה לא ילך, אנשים לא רוצים לשמוע עוד חדשות, אנשים רוצים בידור.המופע הוא קשה, אבל אני חושב שהוא מספק לקהל ריגוש שהם לא רגילים לחוותבהצגה או בהופעת רוק. בצניעות אני יכול לומר שיש אנשים מהקהל ששיננו להם את החיים בזכות המופע. ולכן אנחנו מאמינים שלמרות שהדרך היא קשה, בסוף ננצח.הניצחון מבחינתי הוא לגרום לאנשים לחשוב בצורה עצמאית, ולהיות אקטיביים יותר.אתמול בבוקר כאמור הופענו בערוץ 10.כשהגעתי למחשב מצאתי הודעה מאשה בשם חנה בית הלחמי.היא ראתה אותנו בטלוויזיה, חפשה אותי בגוגל, הגיעה לאתר של האולפן שלי, ושלחה לי מייל רק בשביל לחזק. עוד כמה אנשים אקטיביים כאלה והמדינה תראה הרבה יותר טוב.כאב לי מאוד בזמן מלחמת לבנון השנייה. הצבא שחרר אותי קודם, וישבתי בצד וראיתי את אותו העוול נעשה להרבה חיילים בדיוק כמוני. אבות לילדים קטנים, צעירים עם חלומות.בזמן ההפגנות הייתי בחזרות אינטנסיביות ולא מצאתי זמן להגיע. שכנעתי את עצמי שכשיעלה המופע, האפקטיביות שלי כמפגין תהיה גבוהה הרבה יותר.אז הנה אני צועק: אל תטמנו את הראש בחול, נחנקים מזה בסוף.    

    קובי, ברשותך, אני מעתיקה את דבריך לראש הפוסט. תודה!!! מתייצבת ביום חמישי בערב. ואדווח כאן אח"כ.

      31/1/08 15:32:
    שלום לכל החברים. קראתי את הדברים שלכם, ונרשמתי במיוחד כדי להגיב.על המופע "מלחמה אופרת רוק" עבדתי  בארבע השנים האחרונות,וביחד עם כל המשתתפים והבמאי בכל השנה האחרונה.כשחזרתי מג'נין הרגשתי שנעשה לי ולפלוגה שלי עוול כבד.אסור לשלוח חיילים לשום משימה אם הם לא מוכשרים במאה אחוז לבצע אותה.מגיל צעיר מחנכים אותנו שזאת מלחמת אין ברירה, שהסורים על הגדר ושיזרקו אותנו לים.גם אם הכל נכון, אנחנו חייבים לדאוג קודם כל לעצמנו.לילדים שלנו, לאחיינים שלנו, לאחים שלנו, ולהורים שלנו.הגענו למצב בלתי נסבל במדינה, בעיקר מסיבה אחת: פסיביות.דפקתי על המון דלתות עם המופע והמוזיקה שחיברתי. בכל מקום אמרו לי:זה לא ילך, אנשים לא רוצים לשמוע עוד חדשות, אנשים רוצים בידור.המופע הוא קשה, אבל אני חושב שהוא מספק לקהל ריגוש שהם לא רגילים לחוותבהצגה או בהופעת רוק. בצניעות אני יכול לומר שיש אנשים מהקהל ששיננו להם את החיים בזכות המופע. ולכן אנחנו מאמינים שלמרות שהדרך היא קשה, בסוף ננצח.הניצחון מבחינתי הוא לגרום לאנשים לחשוב בצורה עצמאית, ולהיות אקטיביים יותר.אתמול בבוקר כאמור הופענו בערוץ 10.כשהגעתי למחשב מצאתי הודעה מאשה בשם חנה בית הלחמי.היא ראתה אותנו בטלוויזיה, חפשה אותי בגוגל, הגיעה לאתר של האולפן שלי, ושלחה לי מייל רק בשביל לחזק. עוד כמה אנשים אקטיביים כאלה והמדינה תראה הרבה יותר טוב.כאב לי מאוד בזמן מלחמת לבנון השנייה. הצבא שחרר אותי קודם, וישבתי בצד וראיתי את אותו העוול נעשה להרבה חיילים בדיוק כמוני. אבות לילדים קטנים, צעירים עם חלומות.בזמן ההפגנות הייתי בחזרות אינטנסיביות ולא מצאתי זמן להגיע. שכנעתי את עצמי שכשיעלה המופע, האפקטיביות שלי כמפגין תהיה גבוהה הרבה יותר.אז הנה אני צועק: אל תטמנו את הראש בחול, נחנקים מזה בסוף.    
      30/1/08 20:50:

     

    צטט: מר רשתות 2008-01-30 20:40:51

     

    סליחה, אמא שלך פולניה ?

    אם כן. אפשר לקבל קצת פרוטקציה אצלה ?

    פאני אילן

    אצל פולניות אין פרוטקציה, מאמי. לא ידעת? ויש להן זיכרון ארררררווווווךךךךך....

      30/1/08 20:40:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-30 20:26:51

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-30 20:16:43

    אחיה היה מרלה בוב, לא?

     

    אני חייבת לספר לך סיפור: אמא שלי גולשת בפוסטים שלי. היא מיינה בחדות עין את המגיבים והסבירה לי את מיוניה. אתה בקטגוריה של הלא רציניים, זה שתמיד מתבדח. אני לא אסכסך כאן בין המגיבים השונים ולא אספר מי דורגו גבוה, כמובן, אבל יש לך לאן לשאוף קורץ

    סליחה, אמא שלך פולניה ?

    אם כן. אפשר לקבל קצת פרוטקציה אצלה ?

    פאני אילן

      30/1/08 20:26:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-30 20:16:43

    אחיה היה מרלה בוב, לא?

     

    אני חייבת לספר לך סיפור: אמא שלי גולשת בפוסטים שלי. היא מיינה בחדות עין את המגיבים והסבירה לי את מיוניה. אתה בקטגוריה של הלא רציניים, זה שתמיד מתבדח. אני לא אסכסך כאן בין המגיבים השונים ולא אספר מי דורגו גבוה, כמובן, אבל יש לך לאן לשאוף קורץ

      30/1/08 20:21:

     

    צטט: היען 2008-01-30 09:53:58

     

    צטט: מר רשתות 2008-01-30 09:36:54

    למרות שאני מתחלחל מפחד מאלטרנטיבות ביבי-ליברמן ומהנדס הפוליטיקה ברק, כמעט באותה מידה , הקברניט חייב ללכת מוסרית בעקר בגלל חוסר יכולת לראות מעבר לרמטכ"ל והמתקפה הקרקעית של 60 השעות האחרונות, שבה נהרגו אחינו בשביל ספין פוליטי.

    יש עתים נדירות, שבהם המוסר חייב לגבור על השיקול הפוליטי, כאנטרס לטווח ארוך.

     

     

    רק בגלל מחשבות כאלה.

    אנו נמצאים במצב בו אנו חיים.

    אין בנו אהבה אחוה ורעות.

    וכשאין אהבה, המקום צר ומחניק.

    כשאין רגישות לחיי אדם

    כשמצדיקים את השחיתות ואי קבלת האחריות,

     אנו מגיעים לפארסה טרגדיה הבאה:

    יושב איש זקן ומלא מעצמו ומקריא נאום בר מצווה שכבר גרם נזק לכמה דונמים של יערות העד באמזונס. חוץ מזה הרי הדו"ח אינו מעלה ואינו מוריד. כל התרבות הפוליטית בארץ חולה, אף אחד לא לוקח אחריות ובמקום זה ממנים וועדות חקירה פתטיות ו/או מביאים כל דבר לבג"צ. חארטה מארץ החארטות.

    ומה אתה רוצה שאני אגיד ?

    אור ואהבה ?

      30/1/08 20:16:

    אחיה היה מרלה בוב, לא?

     

      30/1/08 20:00:

    הוספתי את מרלה גלן. כמה רלוונטי, במאקרו הישראלי (לא רק במיקרו הבינאישי). על זה, בעצם, נכתב השיר הזה להבנתי. חוצמיזה שזה שיר נפלא של זמרת נהדרת.

      30/1/08 12:21:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-30 10:45:33

    אני רץ לבחירות הבאות על ראשות הממשלה.

    יש לי קמפיין משכנע:

    "תנו לקווקזי את המושכות"

     

     

    תרשה לי להיות הקמפיינרית שלך? יש לי קצת ניסיון וכמה הצלחות. על סל השרותים נדבר כשנגיע למעמד החמקמק של חתימת (?) ההסכם (טיוטא בגיבוש אצל עורכי הדין ויועצי התקשורת שלי...למדתי משהו ממסדרונות השלטוןקורץ).

      30/1/08 10:45:

    אני רץ לבחירות הבאות על ראשות הממשלה.

    יש לי קמפיין משכנע:

    "תנו לקווקזי את המושכות"

     

     

      30/1/08 09:53:

     

    צטט: מר רשתות 2008-01-30 09:36:54

    למרות שאני מתחלחל מפחד מאלטרנטיבות ביבי-ליברמן ומהנדס הפוליטיקה ברק, כמעט באותה מידה , הקברניט חייב ללכת מוסרית בעקר בגלל חוסר יכולת לראות מעבר לרמטכ"ל והמתקפה הקרקעית של 60 השעות האחרונות, שבה נהרגו אחינו בשביל ספין פוליטי.

    יש עתים נדירות, שבהם המוסר חייב לגבור על השיקול הפוליטי, כאנטרס לטווח ארוך.

     

     

    רק בגלל מחשבות כאלה.

    אנו נמצאים במצב בו אנו חיים.

    אין בנו אהבה אחוה ורעות.

    וכשאין אהבה, המקום צר ומחניק.

      30/1/08 09:36:

    למרות שאני מתחלחל מפחד מאלטרנטיבות ביבי-ליברמן ומהנדס הפוליטיקה ברק, כמעט באותה מידה , הקברניט חייב ללכת מוסרית בעקר בגלל חוסר יכולת לראות מעבר לרמטכ"ל והמתקפה הקרקעית של 60 השעות האחרונות, שבה נהרגו אחינו בשביל ספין פוליטי.

    יש עתים נדירות, שבהם המוסר חייב לגבור על השיקול הפוליטי, כאנטרס לטווח ארוך.

     

     

      30/1/08 09:22:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-30 09:04:18

    תודה לכם!

    ו....להצביחע ברגליים!! (גם כאזרחים וגם להופעה של קובי).

     

    חנה, בוקר טוב

     

    אתמול כתבתי את הבדידות במאבקים שאני חשתי בעבר.

    והנה את רואה, כאן במזער שכאן, כל אחד מוצא לו את הסיבות הטובות

    כדי להשאר ולא להאבק (הדרך לגהינום רצופה המון כוונות טובות).

    אז למה שאני אאבק? זה מה שמגיע לנו.

      30/1/08 09:19:

    תודה  על  ששיתפת  יקירה

     

    חיבוק

    נשיקהמגניב

      30/1/08 09:04:

    תודה לכם!

    ו....להצביחע ברגליים!! (גם כאזרחים וגם להופעה של קובי).

      30/1/08 07:32:
    חנה
    שייך לרוב הדומם שמזדהה, ותומך אבל לא יוצא לרחובות - ישר כוח!!!
    מצאתי עצמי, כמו בת יענה אוהב את עולמי הקטן, ומשקיע מאמץ באותם תחומים שאני יכול לעזור לאנושות.
    שמח שיש אנשים כמוך, שמוכנים לקדם נושאים שאני תומך בהם.
    רק נחישות מובילה לשינוי, ואני חושב שהיסטורית חלו הרבה שנויים לטובה בדרך התנהלות המדינה, רק בים הפרטים אנחנו לא כל כך רואים את זה.
    אני יכול לספר לכם בתור אורח לרגע בהולנד, שהקידמה בארץ הקודש היא בערך 10 שנים קדימה לעומת הולנד, וכך גם לגבי השירות הציבורי...
    כך שיש עתיד, לאט לאט אבל בטוח, ואשרינו שיש אנשים כמוך!!!
    כל טוב
    זאב
      29/1/08 23:08:

    לא רוצה בכלל לגעת בנקודה הזאת. לא מספיק שמטרטרים כל היום על הועדה הזאת. מחר יום שידורים מיוחד. אני חי בסרט שלי, ממילא לא יכול לעשות כלום חוץ מדיבורים וכתיבה. אם מה שכתבה הועדה לא עזר. מה כבר אנחנו יכולים לעשות? קר בחוץ חם בלב. הכי טוב פופקורן וקולנוע במקום:)

      29/1/08 18:32:

    הייתי בא, אבל אני מתחיל סדנה חשובה בדיוק ביום חמישי הבא

      29/1/08 17:28:
    מי מצטרף/ת אלי על הכרטיס השני ביום ה' בעוד שבוע? מיא, ירמי וארז אמרו לא, מסיבותיהם. פתוחה להצעות :)
      29/1/08 15:16:

    במציאות שלנו, אין הרבה ברירות. בזמן המלחמה הקרה היתה סיסמא

     בהולנד השמאלית:  Liever rood dan dood

    בתרגום חפשי: עדיף להיות אדום מלמות.

    לא חושב שלנו יש אפשרות להפוך לאדומים,או מוסלמים, או מה שלא יהיה.

    תמיד יצביעו עלינו ויגידו: רואים שם את הנוצרי, מוסלמי (לא משנה למה נהפוך) ,

    הוא היה יהודי. וזה במקרה הטוב, שירשו לנו לחיות.

      29/1/08 14:59:

    קודם יוצאים אל הקרב

    ואז מזילים דמעה

    תמיד רק ממרחק ובאיחור

    מכים על חטא.

    מתי נפסיק להאמין במכה?

    מתי נקדים תרופה למכה?

     

      29/1/08 14:16:

    טוב, משום מה זה נחתך כאן.

     

    אפשר לראות אותו גם אצלי

      29/1/08 14:16:
    זמן, שיחקת אותה.
      29/1/08 14:13:
      29/1/08 13:46:

    תודה על החיבור עם המוזיקה

    אהבתי והתעצבתי.

     

      29/1/08 12:41:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-29 12:29:44

     

    צטט: היען 2008-01-29 12:19:11

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-29 12:14:31

     

    צטט: היען 2008-01-29 11:59:01

    תנה

    אני בכלל לא מאזין לרשתות המשדרות חדשות.

    המלצה לי אליך, תחנות אזוריות או דיסקים.

    בנוסף, זה העונש של העם שבחר מפלגת שלטון וירטואלית.

    אז מה, מגיע לנו העונש הזה? אולי כדאי לבקש מאחמדיניג'ד לשלוח פצצה וזהו. לינץ' בככר המזרח התיכון. נו, באמת.

    לגבי המלצתך, אני משתדלת....אבל נשארת טיפוס מעורה ועם כאבי בטן מהמצב.

     

    כדאי לקבל את המלצתי, אני נינוח ולא מרוגז, חי בנעימים.

     

    לא ביקשתי סיוע מהאויבים. אבל רק שאלה קטנה

    כשהמילואימניקים ישבו מול הכנסת בגן הורדים, לאחר המלחמה.

    לא יודע אם היית שם, ואיפה כל העם היה?

    אני היתי שם, וזה היה מעליב

    נו באמת!!!

    הייתי שם (הדרכתי בבנייני הממשלה הסמוכים וטרחתי וצעדתי כדי להביע הזדהות). היה ריק ובודד.

    יש לי עוד שאלה: כשמיעוטנו מחינו כבר מיומה הראשון של המלחמה - איפה היו כל אלו שמנסים לגרוף הון פוליטי מלהתנגד למלחמה בדיעבד? אני אומר לך: הם עסקו בלהתנגד למתנגדי-המלחמה.

     

    ראשית סייגתי את קביעתי לגבייך כתבתי "לא יודע".

    ובכלל אני רואה ששנינו רואים את הדברים עין בעין.

    ההבדל בנינו, שכדי שאני אצא להאבק שיקום

    כל העם ולא מתי מעט, ויפיל את השלטון.

    נמאס תמיד להיות לבד.

      29/1/08 12:29:

     

    צטט: היען 2008-01-29 12:19:11

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-29 12:14:31

     

    צטט: היען 2008-01-29 11:59:01

    תנה

    אני בכלל לא מאזין לרשתות המשדרות חדשות.

    המלצה לי אליך, תחנות אזוריות או דיסקים.

    בנוסף, זה העונש של העם שבחר מפלגת שלטון וירטואלית.

    אז מה, מגיע לנו העונש הזה? אולי כדאי לבקש מאחמדיניג'ד לשלוח פצצה וזהו. לינץ' בככר המזרח התיכון. נו, באמת.

    לגבי המלצתך, אני משתדלת....אבל נשארת טיפוס מעורה ועם כאבי בטן מהמצב.

     

    כדאי לקבל את המלצתי, אני נינוח ולא מרוגז, חי בנעימים.

     

    לא ביקשתי סיוע מהאויבים. אבל רק שאלה קטנה

    כשהמילואימניקים ישבו מול הכנסת בגן הורדים, לאחר המלחמה.

    לא יודע אם היית שם, ואיפה כל העם היה?

    אני היתי שם, וזה היה מעליב

    נו באמת!!!

    הייתי שם (הדרכתי בבנייני הממשלה הסמוכים וטרחתי וצעדתי כדי להביע הזדהות). היה ריק ובודד.

    יש לי עוד שאלה: כשמיעוטנו מחינו כבר מיומה הראשון של המלחמה - איפה היו כל אלו שמנסים לגרוף הון פוליטי מלהתנגד למלחמה בדיעבד? אני אומר לך: הם עסקו בלהתנגד למתנגדי-המלחמה.

      29/1/08 12:19:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-29 12:14:31

     

    צטט: היען 2008-01-29 11:59:01

    תנה

    אני בכלל לא מאזין לרשתות המשדרות חדשות.

    המלצה לי אליך, תחנות אזוריות או דיסקים.

    בנוסף, זה העונש של העם שבחר מפלגת שלטון וירטואלית.

    אז מה, מגיע לנו העונש הזה? אולי כדאי לבקש מאחמדיניג'ד לשלוח פצצה וזהו. לינץ' בככר המזרח התיכון. נו, באמת.

    לגבי המלצתך, אני משתדלת....אבל נשארת טיפוס מעורה ועם כאבי בטן מהמצב.

     

    כדאי לקבל את המלצתי, אני נינוח ולא מרוגז, חי בנעימים.

     

    לא ביקשתי סיוע מהאויבים. אבל רק שאלה קטנה

    כשהמילואימניקים ישבו מול הכנסת בגן הורדים, לאחר המלחמה.

    לא יודע אם היית שם, ואיפה כל העם היה?

    אני היתי שם, וזה היה מעליב

    נו באמת!!!

      29/1/08 12:14:

     

    צטט: היען 2008-01-29 11:59:01

    תנה

    אני בכלל לא מאזין לרשתות המשדרות חדשות.

    המלצה לי אליך, תחנות אזוריות או דיסקים.

    בנוסף, זה העונש של העם שבחר מפלגת שלטון וירטואלית.

    אז מה, מגיע לנו העונש הזה? אולי כדאי לבקש מאחמדיניג'ד לשלוח פצצה וזהו. לינץ' בככר המזרח התיכון. נו, באמת.

    לגבי המלצתך, אני משתדלת....אבל נשארת טיפוס מעורה ועם כאבי בטן מהמצב.

      29/1/08 11:59:

    תנה

    אני בכלל לא מאזין לרשתות המשדרות חדשות.

    המלצה לי אליך, תחנות אזוריות או דיסקים.

    בנוסף, זה העונש של העם שבחר מפלגת שלטון וירטואלית.

    פרופיל

    חנה בית הלחמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין