כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהלב, מהבטן ושאר ירקות

    מרווחי הזמן

    33 תגובות   יום שני, 30/12/13, 23:22

    המרחב

    האם הוא נע?

    אנחנו מצפים שתהיה תנועה.

    כמו הזמן- גם לזמן יש תנועה.

     

    ואנחנו מבינים שהם נעים אחרת.

    עד כדי כך שאפשר אפילו לשאול אם מרחב בכלל נע, מרוב שהם נעים אחרת. יכול להיות שהוא קבוע?

     

    מצד שני, אסור להגיד את זה. כי הראש ישר מתרגם אין תנועה לעמידה במקום. למוות. כאילו אין תנועה זה סוף. גם עמידה זו תנועה.

     

    אז הוא "נע". אבל גם המילה הזו בעייתית כי היא משאירה אותנו במושגים של תנועה.

     

    יש הבדל בין לצעוד צעד קדימה לבין לשאוף אוויר.

    שניהם תנועה שאנחנו פועלים, אבל הם שונים אחד מהשני.

    הזמן "מכאני" המרחב נושם. כלומר מכיל את כל השינויים בו.

     

    זה כמו מים.

    לא כמו שאיפה להתפשטות שיש למים.

    אלא כמו מים. חומר שאי אפשר באמת לחצות אותו.

    גם אם נרצה לקחת גרגיר אחד של מים, איך תדייק בין הגרגיר שלי לשלך? איך נחלק אותו? לפי מה?

    אנחנו יכולים לחלק אותו ל2

    אנחנו לא יכולים לחצוץ אותו

    הוא עדיין מתקיים בשלמותו.

    כאילו נבנה מרחב חדש

    כאילו בכל רגע נברא עולם.

    מרחב הוא כמו נושם.

    לא כמו גאות ושפל של הים, אלא כמו כל המים שכרגע התקיימו במרחב מסויים והם מתקיימים במרחב אחר. כמו דג שכל רגע רואה עולם, כמו לנוע בערפל מעורפל. הם לא מתרחבים או מצטמצמים, אלא מתקיימים במרחב אחר. ככה המרחב נע.

     

    הזמן מודד את המרחב בסנטימטרים. ברוחב ואורך. בהתפשטות.

    המרחב אינו משתנה בגלל זה.

    הפרטים שבו, מה שנושם, הם מושפעים מזה. המרחב שלהם משתנה, אבל המרחב עצמו מתקיים תמיד, עם ההשפעה או בלעדיה. אם ניסו "להפריד אותו" בסנטימטרים או בשניות, או לא.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/16 02:05:
      מים,אנחנו יכולים לחלק אותו ל2 הוא עדיין מתקיים בשלמותו. לא יודע עם זה משפט מקורי שלך אבל הוא משפט גאוני ממש !
        28/3/14 01:28:

      צטט: (--) 2014-03-27 20:52:31

      צטט: אלו-נה 2014-03-27 20:25:29

      צטט: (--) 2014-03-27 12:54:26

      צטט: שדונית19 2014-03-25 22:52:22

      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!

      יתכן והרצפים האין סופיים,אין סופיים כביכול,מספרים לנו משהו מדוייק יותר על היחס בין הפנים והחוץ,בין המבט החיצוני לבין זה המעורב,ומה שהם אומרים זה שהקיום אינו מתנפץ מטבעו,לפחות לא רק ולא תמיד,אלא שאלה הציפיות שלנו שמתנפצות עליו,מטעמים מאוד מסויימים,מה שמותיר סיכוי לקיום ויקום שבו ההתחדשות לא כרוכה דווקא בערעור והתנפצות אלא גם ביצירה ובניה,וגם זה מתחדש,משתנה,במידה מאוד שקולה,הכי.

       

      אישית, אני הבנתי את ההתנפצות בצורה אחרת, יותר כמו אור שמשתקף בכמה מקומות. הקרניים נשברות אע"פ שכלום לא באמת נשבר. והאור הוא אחד אע"פ שהוא משתקף בו זמנית בכמה צורות שונות.

      אם כך אז שום דבר לא באמת מתנפץ

      אם את חווה את המציאות כאחדות של השתקפויות וצורות שונות בו זמנית אז את אלוהים

      כל הכבוד

       

      מה?

        27/3/14 20:52:

      צטט: אלו-נה 2014-03-27 20:25:29

      צטט: (--) 2014-03-27 12:54:26

      צטט: שדונית19 2014-03-25 22:52:22

      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!

      יתכן והרצפים האין סופיים,אין סופיים כביכול,מספרים לנו משהו מדוייק יותר על היחס בין הפנים והחוץ,בין המבט החיצוני לבין זה המעורב,ומה שהם אומרים זה שהקיום אינו מתנפץ מטבעו,לפחות לא רק ולא תמיד,אלא שאלה הציפיות שלנו שמתנפצות עליו,מטעמים מאוד מסויימים,מה שמותיר סיכוי לקיום ויקום שבו ההתחדשות לא כרוכה דווקא בערעור והתנפצות אלא גם ביצירה ובניה,וגם זה מתחדש,משתנה,במידה מאוד שקולה,הכי.

       

      אישית, אני הבנתי את ההתנפצות בצורה אחרת, יותר כמו אור שמשתקף בכמה מקומות. הקרניים נשברות אע"פ שכלום לא באמת נשבר. והאור הוא אחד אע"פ שהוא משתקף בו זמנית בכמה צורות שונות.

      אם כך אז שום דבר לא באמת מתנפץ

      אם את חווה את המציאות כאחדות של השתקפויות וצורות שונות בו זמנית אז את אלוהים

      כל הכבוד

        27/3/14 20:25:

      צטט: (--) 2014-03-27 12:54:26

      צטט: שדונית19 2014-03-25 22:52:22

      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!

      יתכן והרצפים האין סופיים,אין סופיים כביכול,מספרים לנו משהו מדוייק יותר על היחס בין הפנים והחוץ,בין המבט החיצוני לבין זה המעורב,ומה שהם אומרים זה שהקיום אינו מתנפץ מטבעו,לפחות לא רק ולא תמיד,אלא שאלה הציפיות שלנו שמתנפצות עליו,מטעמים מאוד מסויימים,מה שמותיר סיכוי לקיום ויקום שבו ההתחדשות לא כרוכה דווקא בערעור והתנפצות אלא גם ביצירה ובניה,וגם זה מתחדש,משתנה,במידה מאוד שקולה,הכי.

       

      אישית, אני הבנתי את ההתנפצות בצורה אחרת, יותר כמו אור שמשתקף בכמה מקומות. הקרניים נשברות אע"פ שכלום לא באמת נשבר. והאור הוא אחד אע"פ שהוא משתקף בו זמנית בכמה צורות שונות.

        27/3/14 12:54:

      צטט: שדונית19 2014-03-25 22:52:22

      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!

      יתכן והרצפים האין סופיים,אין סופיים כביכול,מספרים לנו משהו מדוייק יותר על היחס בין הפנים והחוץ,בין המבט החיצוני לבין זה המעורב,ומה שהם אומרים זה שהקיום אינו מתנפץ מטבעו,לפחות לא רק ולא תמיד,אלא שאלה הציפיות שלנו שמתנפצות עליו,מטעמים מאוד מסויימים,מה שמותיר סיכוי לקיום ויקום שבו ההתחדשות לא כרוכה דווקא בערעור והתנפצות אלא גם ביצירה ובניה,וגם זה מתחדש,משתנה,במידה מאוד שקולה,הכי.

        25/3/14 23:06:

      צטט: שדונית19 2014-03-25 22:52:22

      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!

       

      תיאור מדוייק. ככה זה כנראה נראה (צירוף מילים משעשע) אם "מסתכלים על הכל מבחוץ".

      ואם מסתכלים על זה מבפנים, מדהים לחשוב  שאנחנו חיים בזה.

       

        25/3/14 22:52:
      הקיום דינמי, מתנפץ ומתחדש ברצפים אין סופיים... הפנהנתי לקרוא!
        24/3/14 23:47:

      צטט: יוסיפור 2014-03-24 21:52:25

      אני צריך להפגיש אותך עם החתולה של שרודינגר. יהיה אקשן. אבל אין זמן ---

       

      זו חתולה? לא חתול?

      (:

        24/3/14 21:52:

      אני צריך להפגיש אותך עם החתולה של שרודינגר. יהיה אקשן. אבל אין זמן ---

        5/1/14 20:08:
      ולכן גם אמר קהלת שאין כל חדש תחת השמש, למרות שאנחנו בעינינו רואים המון שינויים.
        5/1/14 20:07:

      כשאני שומעת את המינוח הבל הבלים, עולים בי שני דברים.

       

      האחד- הבל. חסר חשיבות. אם תרצה- ניטראלי.

      השני- הבל- אד, רוח.

       

      הבל הבלים זה כמו הדהוד של הרוח.

      דמיין הבל פה שהוא עצם. עושה את דרכו בעולם ומגיע למישהו אחר, המישהו האחר מוציא בעקבותיו הבל פה אחר, או הבל פעולה, והם ממשיכים להשפיע על העולם, כל אחד מתייחס להבל בצורה מסויימת ולכן ההבל הנפלט ממנו בעקבות התפיסה הזו, הוא "שונה" מההבל האחר.

      אבל כולם הדהוד של ההבל הראשוני שדיברנו עליו.

      וקהלת אומר: הכל הבל (הוא לא מבדיל בין בני האדם לשאר הקיים בעולם). כלומר הכל רוח.

      והכל הבל הבלים.

      אתה מסוגל בכלל לדמיין מעקב אחרי ההדהוד של כל ההבל בעולם? מה התחיל ומה נגמר, לאן זה הסתעף, האם זה חזר, מה נשזר במה? מה קדם למה? האם יש גזע? אחד? לרוח? סוף או התחלה להסתעפויות הבלתי נגמרות של הרוח? גם אם יש, איך נדע כשמה שאנחנו רואים זה הבל והבל והדהוד של הבל בעולם. ובזמן שאנחנו מנסים לעקוב אחריו הוא ממשיך לנוע בעולם ללא הפרעה. כי כזו היא הרוח, מתקיימת בין אם תרצה לעצור את הרכבת או תהנה מהנוף שנע.

       

      לכן הכל הבל הבלים זה בעצם לתאר לנו את התנועה המסתעפת, המהדהדת, הבלתי נגמרת שלנו בתוך עצמנו.

      כמו לשים פול גז בניוטראל. השאגה של האוטו מרגישה כאילו קורה פה משהו, אבל כל האנרגיה נשמרת בתוך עצמה (דוגמא של אוטו זה לא כזה טוב, כי האנרגיה "מתבזבזת" מצד שני, הכל הבל הבלים, כך שהיא לא באמת "מתבזבזת", אלא מתקיימת בהתמרה.)

       

       

        5/1/14 19:45:

      צטט: (--) 2014-01-05 12:28:49

      צטט: אלו-נה 2014-01-05 05:46:11

      ועדיין אמר שהכל הבל הבלים

      כי כנראה שהוא היה נורא טיפש

       

      או שיש דברים שגם אתה לא מבין.

       

      זה שמשהו לא נראה לנו נכון, לא הופך את אומרו לטיפש.

       

        5/1/14 12:28:

      צטט: אלו-נה 2014-01-05 05:46:11

      ועדיין אמר שהכל הבל הבלים

      כי כנראה שהוא היה נורא טיפש

        5/1/14 05:46:
      ועדיין אמר שהכל הבל הבלים
        5/1/14 05:45:

      צטט: (--) 2014-01-01 12:27:21

      צטט: אלו-נה 2014-01-01 11:32:50

      צטט: (--) 2014-01-01 04:11:10

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 22:16:23

      הזמן. הזמן אני יודעת מה זה. זה השמש שעולה והירח שיורד. עוד לפני המספרים, עוד לפני שראינו בזה כרונולוגיה. עוד לפני שהחלטנו שהזמן הולך קדימה, וקיים גם אחורה, ושרטטנו מעגל ותחמנו בקוים.

      הזמן זה החוקתיות של הטבע. שאין לנו דרך אחרת לבחון אותו בלעדיה.

       

      אנחנו לא מכירים דרך אחרת להסתכל על מה שקיים. אין לנו דרך אחרת ללמוד מהיקום/ מהטבע על עצמו. עלינו.

       

      מה זה מרחב?

       

      את טוענת שאת יודעת מה זה הזמן אבל בעצם מה שאת מתארת זה שינויים במרחב

      השמש עולה ,הירח יורד,חושף אור...

      אולי עצם הצורך להזדקק בתיאורי המרחב בשביל לתאר את הזמן רומז לעובדה שברמה או מימד מסויים הם בעצם בדיוק אותו הדבר

      וכשיורדים מעט מהכסא הגבוה של המגלומניה האנושית אז אפשר שנבין שגם האדם הוא חלק מהזמן והמרחב ולכן זה לא שאנחנו החלטנו אלא שהאדם כמו כל חיה אחרת או תודעה אחרת מפנים את מראה המרחב המשתנה לתחושת זמן שאותה אחרי זה הוא מקרין בחזרה על המרחב על מנת לשנותו לחדש,וחוזר חלילה לעולמי עד,דווקא את כשונאת הכי מובהקת של הקווים והגבולות משעינה את הטיעון או ההשקפה שלך על כפיית קוו נוקשה ושרירותית לחלוטין בין איזה שהוא לפני ואחרי דמיוני לגמרי.
      וזה לא שאנשים סיימו להבין את חוקי הזמן,נראה שעם הזמן הבנתנו את העניין משתנה ולכן גם משנה את הזמן עצמו,יש כאן דיאלוג שאין לו סוף והתחלה,כביכול,יש לא מעט אנשי מדע ופילוסופים שטוענים שאנחנו בעצם גם משנים את העבר כל הזמן,וסביר שהבנה זאת תשתכלל עם הזמן ליכולת לעשות זאת בצורה משמעותית ומשפיעה יותר,

      עצם השינוי בתפישת הזמן משנה את הזמן עצמו

      כך שיכול להיות שמה שמבלבל אותנו כאן זה שהזמן הוא גם הדבר הכי מלאכותי,מומצא,מולבש על העולם בידי התודעה וגם הדבר הכי טבעי, כנתון בלתי נמנע שהכל כפוף לו

      הוא חיצוני ופנימי לחלוטין בעת ובעונה אחת

      מה שמאיר אותו גם כמגדיר של המרחב וגם כפועל יוצא מהתבוננות בו

      וזו לולאה שאין צפופה ממנה

      ובגלל זה החוקים תמיד נשברים

      בחוקיות שאין ברורה ממנה

      שמספרת דרך השתנות צורת ההשפעה,השיחה,הדיאלוג המתמיד בין הדבר לסביבה את הסיבה והמטרה של כל החרא הזה 

       

      אני אוהבת את כל הדבר הזה. הוא חידה עצומה לטעמי.

      הזמן? הוא קיים ממילא בשינויים. עבר הווה עתיד, קיימים בכל רגע, ואינם.

       

      קהלת א

        ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.   י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא:  כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.   יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.  

       

      הזמן, אם תרצה, הוא תנועת הזכרון


      גם לטעמי ולתחושתי,הדרך השונה והמשנה והמשונה והמשתנה שבה הזכרון מתממש ,גם דרך החוויה האנושית,אבל לא רק,מלמדת אותנו רבות על משקלו של הזמן בהתפתחות הזהות האנושית ובטבע היקום,ואני כמובן לא מסכים עם קהלת,יש חדש תחת השמש ,וגם אין,דברים הכי משתנים וגם נשארים בדיוק כמו שהיו,,הגדרת המסגרת נשארת לנצח,משפחה,חברה ,אדם,עולם,אהבה... תוכנה וצורתה משתנים כל הזמן,ולכן יתכן שנכון לדבר על הדברים כמבטאים תנועה וחוסר תנועה הדדית.
      קונקרטית,למשל,אנשים שזוכרים הם גם אנשים יותר מצפוניים ויותר רגישים,לכפל פנים למשל,כי בגלל שהם זוכרים את העמדה והציפיה והדרישה הקודמות הם יכולים להשוות אותה לנוכחית ולהסיק ממנה את האמת של מה שמוצג כמוצק,הקפיטליזם למשל מתחיל לקרוס היום בגלל שכמו כל מבנה כחני אחר גם הוא נשען על זכרונו הקצר של הציבור,היכולת לזכור מפוגגת את אשליית מראית העין ומחברת את המרחב,את הנראה,לזמן בצורה יצירתית יותר,מה שמאפשר שינוי עמוק וטוב יותר,ולכן קהלת טעה לגמרי,יש חדש תחת השמש,כל הזמן,וגם הוא משתנה,אלא בשביל לחוש בכך צריך זכרון,השכחה מונעת מאנשים לחוש את ההבדלים בין מה שהיה למה שהווה,ולכן מסתירה מהם את הכיוון לעתיד ואת היכולת לסנן מההווה את מה שרלוונטי לעתיד הזה

      אבל כיוון שגם איכות הזכרון עולה עם הזמן,גלובלית ופרטית,אז הסיכוי והמהירות של השינוי עולה כל הזמן,על חשבון מבני הכח המושחתים שנמסים מול המבט הזוכר,שיודע לחשוף את השקר שמפעיל אותם

       

      בגדול לא מצאתי אותך בדברייך סתירה לקהלת

       

      גם קהלת העניק חשיבות לזמן. עת לכל חפץ.

        1/1/14 12:27:

      צטט: אלו-נה 2014-01-01 11:32:50

      צטט: (--) 2014-01-01 04:11:10

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 22:16:23

      הזמן. הזמן אני יודעת מה זה. זה השמש שעולה והירח שיורד. עוד לפני המספרים, עוד לפני שראינו בזה כרונולוגיה. עוד לפני שהחלטנו שהזמן הולך קדימה, וקיים גם אחורה, ושרטטנו מעגל ותחמנו בקוים.

      הזמן זה החוקתיות של הטבע. שאין לנו דרך אחרת לבחון אותו בלעדיה.

       

      אנחנו לא מכירים דרך אחרת להסתכל על מה שקיים. אין לנו דרך אחרת ללמוד מהיקום/ מהטבע על עצמו. עלינו.

       

      מה זה מרחב?

       

      את טוענת שאת יודעת מה זה הזמן אבל בעצם מה שאת מתארת זה שינויים במרחב

      השמש עולה ,הירח יורד,חושף אור...

      אולי עצם הצורך להזדקק בתיאורי המרחב בשביל לתאר את הזמן רומז לעובדה שברמה או מימד מסויים הם בעצם בדיוק אותו הדבר

      וכשיורדים מעט מהכסא הגבוה של המגלומניה האנושית אז אפשר שנבין שגם האדם הוא חלק מהזמן והמרחב ולכן זה לא שאנחנו החלטנו אלא שהאדם כמו כל חיה אחרת או תודעה אחרת מפנים את מראה המרחב המשתנה לתחושת זמן שאותה אחרי זה הוא מקרין בחזרה על המרחב על מנת לשנותו לחדש,וחוזר חלילה לעולמי עד,דווקא את כשונאת הכי מובהקת של הקווים והגבולות משעינה את הטיעון או ההשקפה שלך על כפיית קוו נוקשה ושרירותית לחלוטין בין איזה שהוא לפני ואחרי דמיוני לגמרי.
      וזה לא שאנשים סיימו להבין את חוקי הזמן,נראה שעם הזמן הבנתנו את העניין משתנה ולכן גם משנה את הזמן עצמו,יש כאן דיאלוג שאין לו סוף והתחלה,כביכול,יש לא מעט אנשי מדע ופילוסופים שטוענים שאנחנו בעצם גם משנים את העבר כל הזמן,וסביר שהבנה זאת תשתכלל עם הזמן ליכולת לעשות זאת בצורה משמעותית ומשפיעה יותר,

      עצם השינוי בתפישת הזמן משנה את הזמן עצמו

      כך שיכול להיות שמה שמבלבל אותנו כאן זה שהזמן הוא גם הדבר הכי מלאכותי,מומצא,מולבש על העולם בידי התודעה וגם הדבר הכי טבעי, כנתון בלתי נמנע שהכל כפוף לו

      הוא חיצוני ופנימי לחלוטין בעת ובעונה אחת

      מה שמאיר אותו גם כמגדיר של המרחב וגם כפועל יוצא מהתבוננות בו

      וזו לולאה שאין צפופה ממנה

      ובגלל זה החוקים תמיד נשברים

      בחוקיות שאין ברורה ממנה

      שמספרת דרך השתנות צורת ההשפעה,השיחה,הדיאלוג המתמיד בין הדבר לסביבה את הסיבה והמטרה של כל החרא הזה 

       

      אני אוהבת את כל הדבר הזה. הוא חידה עצומה לטעמי.

      הזמן? הוא קיים ממילא בשינויים. עבר הווה עתיד, קיימים בכל רגע, ואינם.

       

      קהלת א

        ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.   י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא:  כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.   יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.  

       

      הזמן, אם תרצה, הוא תנועת הזכרון


      גם לטעמי ולתחושתי,הדרך השונה והמשנה והמשונה והמשתנה שבה הזכרון מתממש ,גם דרך החוויה האנושית,אבל לא רק,מלמדת אותנו רבות על משקלו של הזמן בהתפתחות הזהות האנושית ובטבע היקום,ואני כמובן לא מסכים עם קהלת,יש חדש תחת השמש ,וגם אין,דברים הכי משתנים וגם נשארים בדיוק כמו שהיו,,הגדרת המסגרת נשארת לנצח,משפחה,חברה ,אדם,עולם,אהבה... תוכנה וצורתה משתנים כל הזמן,ולכן יתכן שנכון לדבר על הדברים כמבטאים תנועה וחוסר תנועה הדדית.
      קונקרטית,למשל,אנשים שזוכרים הם גם אנשים יותר מצפוניים ויותר רגישים,לכפל פנים למשל,כי בגלל שהם זוכרים את העמדה והציפיה והדרישה הקודמות הם יכולים להשוות אותה לנוכחית ולהסיק ממנה את האמת של מה שמוצג כמוצק,הקפיטליזם למשל מתחיל לקרוס היום בגלל שכמו כל מבנה כחני אחר גם הוא נשען על זכרונו הקצר של הציבור,היכולת לזכור מפוגגת את אשליית מראית העין ומחברת את המרחב,את הנראה,לזמן בצורה יצירתית יותר,מה שמאפשר שינוי עמוק וטוב יותר,ולכן קהלת טעה לגמרי,יש חדש תחת השמש,כל הזמן,וגם הוא משתנה,אלא בשביל לחוש בכך צריך זכרון,השכחה מונעת מאנשים לחוש את ההבדלים בין מה שהיה למה שהווה,ולכן מסתירה מהם את הכיוון לעתיד ואת היכולת לסנן מההווה את מה שרלוונטי לעתיד הזה

      אבל כיוון שגם איכות הזכרון עולה עם הזמן,גלובלית ופרטית,אז הסיכוי והמהירות של השינוי עולה כל הזמן,על חשבון מבני הכח המושחתים שנמסים מול המבט הזוכר,שיודע לחשוף את השקר שמפעיל אותם

       

        1/1/14 11:32:

      צטט: (--) 2014-01-01 04:11:10

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 22:16:23

      הזמן. הזמן אני יודעת מה זה. זה השמש שעולה והירח שיורד. עוד לפני המספרים, עוד לפני שראינו בזה כרונולוגיה. עוד לפני שהחלטנו שהזמן הולך קדימה, וקיים גם אחורה, ושרטטנו מעגל ותחמנו בקוים.

      הזמן זה החוקתיות של הטבע. שאין לנו דרך אחרת לבחון אותו בלעדיה.

       

      אנחנו לא מכירים דרך אחרת להסתכל על מה שקיים. אין לנו דרך אחרת ללמוד מהיקום/ מהטבע על עצמו. עלינו.

       

      מה זה מרחב?

       

      את טוענת שאת יודעת מה זה הזמן אבל בעצם מה שאת מתארת זה שינויים במרחב

      השמש עולה ,הירח יורד,חושף אור...

      אולי עצם הצורך להזדקק בתיאורי המרחב בשביל לתאר את הזמן רומז לעובדה שברמה או מימד מסויים הם בעצם בדיוק אותו הדבר

      וכשיורדים מעט מהכסא הגבוה של המגלומניה האנושית אז אפשר שנבין שגם האדם הוא חלק מהזמן והמרחב ולכן זה לא שאנחנו החלטנו אלא שהאדם כמו כל חיה אחרת או תודעה אחרת מפנים את מראה המרחב המשתנה לתחושת זמן שאותה אחרי זה הוא מקרין בחזרה על המרחב על מנת לשנותו לחדש,וחוזר חלילה לעולמי עד,דווקא את כשונאת הכי מובהקת של הקווים והגבולות משעינה את הטיעון או ההשקפה שלך על כפיית קוו נוקשה ושרירותית לחלוטין בין איזה שהוא לפני ואחרי דמיוני לגמרי.
      וזה לא שאנשים סיימו להבין את חוקי הזמן,נראה שעם הזמן הבנתנו את העניין משתנה ולכן גם משנה את הזמן עצמו,יש כאן דיאלוג שאין לו סוף והתחלה,כביכול,יש לא מעט אנשי מדע ופילוסופים שטוענים שאנחנו בעצם גם משנים את העבר כל הזמן,וסביר שהבנה זאת תשתכלל עם הזמן ליכולת לעשות זאת בצורה משמעותית ומשפיעה יותר,

      עצם השינוי בתפישת הזמן משנה את הזמן עצמו

      כך שיכול להיות שמה שמבלבל אותנו כאן זה שהזמן הוא גם הדבר הכי מלאכותי,מומצא,מולבש על העולם בידי התודעה וגם הדבר הכי טבעי, כנתון בלתי נמנע שהכל כפוף לו

      הוא חיצוני ופנימי לחלוטין בעת ובעונה אחת

      מה שמאיר אותו גם כמגדיר של המרחב וגם כפועל יוצא מהתבוננות בו

      וזו לולאה שאין צפופה ממנה

      ובגלל זה החוקים תמיד נשברים

      בחוקיות שאין ברורה ממנה

      שמספרת דרך השתנות צורת ההשפעה,השיחה,הדיאלוג המתמיד בין הדבר לסביבה את הסיבה והמטרה של כל החרא הזה 

       

      אני אוהבת את כל הדבר הזה. הוא חידה עצומה לטעמי.

      הזמן? הוא קיים ממילא בשינויים. עבר הווה עתיד, קיימים בכל רגע, ואינם.

       

      קהלת א

        ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.   י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא:  כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.   יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.  

       

      הזמן, אם תרצה, הוא תנועת הזכרון



        1/1/14 04:11:

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 22:16:23

      הזמן. הזמן אני יודעת מה זה. זה השמש שעולה והירח שיורד. עוד לפני המספרים, עוד לפני שראינו בזה כרונולוגיה. עוד לפני שהחלטנו שהזמן הולך קדימה, וקיים גם אחורה, ושרטטנו מעגל ותחמנו בקוים.

      הזמן זה החוקתיות של הטבע. שאין לנו דרך אחרת לבחון אותו בלעדיה.

       

      אנחנו לא מכירים דרך אחרת להסתכל על מה שקיים. אין לנו דרך אחרת ללמוד מהיקום/ מהטבע על עצמו. עלינו.

       

      מה זה מרחב?

       

      את טוענת שאת יודעת מה זה הזמן אבל בעצם מה שאת מתארת זה שינויים במרחב

      השמש עולה ,הירח יורד,חושף אור...

      אולי עצם הצורך להזדקק בתיאורי המרחב בשביל לתאר את הזמן רומז לעובדה שברמה או מימד מסויים הם בעצם בדיוק אותו הדבר

      וכשיורדים מעט מהכסא הגבוה של המגלומניה האנושית אז אפשר שנבין שגם האדם הוא חלק מהזמן והמרחב ולכן זה לא שאנחנו החלטנו אלא שהאדם כמו כל חיה אחרת או תודעה אחרת מפנים את מראה המרחב המשתנה לתחושת זמן שאותה אחרי זה הוא מקרין בחזרה על המרחב על מנת לשנותו לחדש,וחוזר חלילה לעולמי עד,דווקא את כשונאת הכי מובהקת של הקווים והגבולות משעינה את הטיעון או ההשקפה שלך על כפיית קוו נוקשה ושרירותית לחלוטין בין איזה שהוא לפני ואחרי דמיוני לגמרי.
      וזה לא שאנשים סיימו להבין את חוקי הזמן,נראה שעם הזמן הבנתנו את העניין משתנה ולכן גם משנה את הזמן עצמו,יש כאן דיאלוג שאין לו סוף והתחלה,כביכול,יש לא מעט אנשי מדע ופילוסופים שטוענים שאנחנו בעצם גם משנים את העבר כל הזמן,וסביר שהבנה זאת תשתכלל עם הזמן ליכולת לעשות זאת בצורה משמעותית ומשפיעה יותר,

      עצם השינוי בתפישת הזמן משנה את הזמן עצמו

      כך שיכול להיות שמה שמבלבל אותנו כאן זה שהזמן הוא גם הדבר הכי מלאכותי,מומצא,מולבש על העולם בידי התודעה וגם הדבר הכי טבעי, כנתון בלתי נמנע שהכל כפוף לו

      הוא חיצוני ופנימי לחלוטין בעת ובעונה אחת

      מה שמאיר אותו גם כמגדיר של המרחב וגם כפועל יוצא מהתבוננות בו

      וזו לולאה שאין צפופה ממנה

      ובגלל זה החוקים תמיד נשברים

      בחוקיות שאין ברורה ממנה

      שמספרת דרך השתנות צורת ההשפעה,השיחה,הדיאלוג המתמיד בין הדבר לסביבה את הסיבה והמטרה של כל החרא הזה 

        31/12/13 22:16:

      הזמן. הזמן אני יודעת מה זה. זה השמש שעולה והירח שיורד. עוד לפני המספרים, עוד לפני שראינו בזה כרונולוגיה. עוד לפני שהחלטנו שהזמן הולך קדימה, וקיים גם אחורה, ושרטטנו מעגל ותחמנו בקוים.

      הזמן זה החוקתיות של הטבע. שאין לנו דרך אחרת לבחון אותו בלעדיה.

       

      אנחנו לא מכירים דרך אחרת להסתכל על מה שקיים. אין לנו דרך אחרת ללמוד מהיקום/ מהטבע על עצמו. עלינו.

       

      מה זה מרחב?

       

        31/12/13 22:03:

      צטט: (--) 2013-12-31 21:03:45

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 16:00:03

      צטט: (--) 2013-12-31 14:36:58

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 13:15:36

      צטט: (--) 2013-12-31 07:27:25

      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע

       

      בדיוק.

      ואיך מודדים משהו "מתצפתים ומגדירים את הצפיה" כשאין לו הגדרה? מדידה עצמה היא לא הכלי הנכון. ורק אותו אנחנו מכירים כרגע.


       

      הגדרה משיגים על ידי מדידה,ויש דרכים למדוד גם את יחסי הגומלין בין הזמן למרחב,קצת יצירתיות ומקוריות זה כל מה שצריך

       

      לא את יחסי הגומלין בניהם אני רוצה למדוד. גם לא את המרחב.

      רק רוצה להבין מה זה. לפני שחושבת בכלל על מדידה

       

      מה זה מה ?

      אי אפשר להבין דברים בלי למדוד אותם

      פשוט אין מצב

      לכל דבר יש מידה וזמן שהם עצם מהותו

       

      מה זה מרחב.

       

        31/12/13 21:03:

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 16:00:03

      צטט: (--) 2013-12-31 14:36:58

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 13:15:36

      צטט: (--) 2013-12-31 07:27:25

      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע

       

      בדיוק.

      ואיך מודדים משהו "מתצפתים ומגדירים את הצפיה" כשאין לו הגדרה? מדידה עצמה היא לא הכלי הנכון. ורק אותו אנחנו מכירים כרגע.


       

      הגדרה משיגים על ידי מדידה,ויש דרכים למדוד גם את יחסי הגומלין בין הזמן למרחב,קצת יצירתיות ומקוריות זה כל מה שצריך

       

      לא את יחסי הגומלין בניהם אני רוצה למדוד. גם לא את המרחב.

      רק רוצה להבין מה זה. לפני שחושבת בכלל על מדידה

       

      מה זה מה ?

      אי אפשר להבין דברים בלי למדוד אותם

      פשוט אין מצב

      לכל דבר יש מידה וזמן שהם עצם מהותו

        31/12/13 17:37:

      צטט: דוקטורלאה 2013-12-31 16:55:54

      קראתי למעלה, קראתי למטה, ונהניתי מחילופי המשפטים. אולי שניכם תכתבו יחד?

       

      (:

        31/12/13 16:55:
      קראתי למעלה, קראתי למטה, ונהניתי מחילופי המשפטים. אולי שניכם תכתבו יחד?
        31/12/13 16:00:

      צטט: (--) 2013-12-31 14:36:58

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 13:15:36

      צטט: (--) 2013-12-31 07:27:25

      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע

       

      בדיוק.

      ואיך מודדים משהו "מתצפתים ומגדירים את הצפיה" כשאין לו הגדרה? מדידה עצמה היא לא הכלי הנכון. ורק אותו אנחנו מכירים כרגע.


       

      הגדרה משיגים על ידי מדידה,ויש דרכים למדוד גם את יחסי הגומלין בין הזמן למרחב,קצת יצירתיות ומקוריות זה כל מה שצריך

       

      לא את יחסי הגומלין בניהם אני רוצה למדוד. גם לא את המרחב.

      רק רוצה להבין מה זה. לפני שחושבת בכלל על מדידה

       

        31/12/13 14:36:

      צטט: אלו-נה 2013-12-31 13:15:36

      צטט: (--) 2013-12-31 07:27:25

      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע

       

      בדיוק.

      ואיך מודדים משהו "מתצפתים ומגדירים את הצפיה" כשאין לו הגדרה? מדידה עצמה היא לא הכלי הנכון. ורק אותו אנחנו מכירים כרגע.


       

      הגדרה משיגים על ידי מדידה,ויש דרכים למדוד גם את יחסי הגומלין בין הזמן למרחב,קצת יצירתיות ומקוריות זה כל מה שצריך

        31/12/13 13:16:

      צטט: דןסירקין 2013-12-31 07:04:18

      המרחב נע והזמן אלסטי

       

      אשמח להרחבה, אם יש לך כזו (:

       

        31/12/13 13:15:

      צטט: (--) 2013-12-31 07:27:25

      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע

       

      בדיוק.

      ואיך מודדים משהו "מתצפתים ומגדירים את הצפיה" כשאין לו הגדרה? מדידה עצמה היא לא הכלי הנכון. ורק אותו אנחנו מכירים כרגע.


       

        31/12/13 07:27:
      אבל זה באמת בעייתי להגדיר את המרחב כ"נע",תנועה זה משהו שמתקיים כביטוי ליחסי המרחב-זמן,אלא שבדיוק לכן גם אי אפשר להגדיר אותו כקבוע
        31/12/13 07:21:
      אפשר וצריך לדייק בין גרגיר לגרגיר,אלא שבדיוק לכן לא נכון לעשות זאת דרך "שלי" ו"שלך"(זאת גם הסיבה לקריסת מערכת ה"ערכים" הקפיטליסטית) אלא דרך איזה שהוא סוג של דיאלוג המגדיר את המשותף והמפריד ביניהם במונחים זהים.
        31/12/13 07:19:
      בדיוק כשם שכל תנועה היא גם רק יחסית ככה גם כל עצירה,גם חוסר תנועה הוא רק יחסי,יחסי לתנועה מסויימת,לציפיה,ודרך היחסיות הזאת אפשר לגעת באיזה שהוא קבוע,המתאפשר מהעובדה שהזמן והמרחב כל הזמן מדברים בינם לבין עצמם ואחד עם השני,משתנים הדדית,השינוי הזה הוא הקבוע,שיכול גם להסביר איך ולמה הגבול שמגדיר תנועה פנימית שלכן גם נתפשת כסטאטית או דמיונית יחסית לתנועה חיצונית שהיא אמיתית וגופנית משתנה כל הזמן ומה השינוי הזה אומר על טיבנו ועל טיב היקום שבו אנחנו חיים. המרחב משתנה כל הזמן,לכן זו טעות לקרוא את הזמן במונחים שהם רק ליניארים,ליניאריות מבוססת על הנחה של רקע קבוע,של מרחב נוקשה ולא משתנה,וההנחות האלה היו נחשבות כמיושנות כבר לפני מאה שנה.
        31/12/13 07:04:
      המרחב נע והזמן אלסטי
        31/12/13 00:20:
      מנהרה זו תנועה. גם אם מעוגלת. מרחב הוא האוויר. המרווח בין כל התנועות.
        30/12/13 23:33:
      מנהרת הזמן