כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    החיים על הספקטרום

    9 תגובות   יום שלישי, 21/1/14, 16:45

    תוכנית עבודה-

    זהו-בכינו מספיק,יללנו התאבלנו,כאבנו.

    חבר טוב אמר לי שזה נכון שהייתי  רוצה לקבל קלפים טובים יותר בחיים האלה אבל גם עם קלפים בינוניים ועם מספיק נחישות אפשר לנצח.

    ואני-אני אנצח.

    תמיד חיפשתי שליחות בחיי,למדתי חינוך כדי לנסות להשפיע ובסוף התברגתי במקצוע אחר.

    אז עכשיו זו ההזדמנות הגדולה שלי להשפיע על היקר לי מכל-על הבן שלי.

    זו השליחות שלי בעולם הזה ואם יש מס ילדים עם קשיים שאלוהים חילק להורים בעולם,אז כנראה הוא ידע מי ההורים הטובים ביותר.

    מי אלה שמסוגלים להכיל.

    אני טובה ואני מסוגלת.

    אנשים שלא חוו את העולם הזה לא מסוגלים להבין  כמה קשה להסביר לילד דברים מופשטים.

    איך מבינים שצבע זה צבע וצורה זו צורה.

    איך מלמדים מה ההבדל בין בוקר ללילה.

    איך מלמדים לשלוט בדחפים.

    והכי קשה-איך מצליחים לגרום לילד שלך לחלוק איתך רגשות,מחשבות.

    איך מפסיקים להתפרק כשהוא לא עונה.

    אבל אני..יש לי תוכנית עבודה.

    קודם כל אני חוזרת לחייך.

    חוזרת לשמוח בחלקי.

    הילד בתפקוד גבוה,הוא צריך המון עזרה זה נכון ואני פה בשבילו.

    אז מה אמרנו?חוזרים לחייך ולשמוח.

    מפסיקים לכעוס על העולם.

    בונים תוכנית לימודים בנוסף להעשרה בגן.

    הבן שלי אוהב את המחשב ואוהב מוזיקה וברכה.

    אני אפתח לו את הנושא של המחשב ואקפיד לשלוח לשיעורי שחיה.

    אני אדגיש את מה שהוא חזק בו ואז החולשות יתפסו מקום שני.

    אני לא אתבייש לחשוף אותו לעולם.

    שהעולם יתבייש אם הוא לא מקבל אותו.

    ואני אחשוב איך אני תורמת לקהילה הזו,איך אני מחזקת אנשים אחרים.

    והילד הזה עוד יהיה הגאווה האישית שלי.

    כשילדתי אותו הרגשתי אחרי הלילה הכואב והמטורף בבית החולים שאני הצלחתי.

    הרגשתי שפעם ראשונה בחיים שלי עשיתי משהו נכון.

    אני אחזיר לעצמי את התחושה הזו.

    וחוץ מזה...

    אני לא אשכח את עצמי.

    אני אישה ומותר לי גם לאהוב את עצמי.

     

    חיפשתי שיר אופטימי.

    ויש יותר אופטימי מ"לב חופשי"?

     

    http://www.youtube.com/watch?v=BQUwvwgNpNs

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/14 11:29:

      צטט: החתול במסיכה 2014-01-24 09:52:04

      לא מתיימר להבין, לא מכיר את הסיטואציה. אבל בטוח שאת זקוקה לתעצומות נפש. בהצלחה !

       

      יש לי את התעצומות נפש האלה.

      ועכשיו אחרי שאספתי את עצמי והסתכלתי לחיים בעיניים אני אהיה בשביל אחרים.

      אני אעשה עם זה משהו.

      אני כבר מתחילה ללמוד משהו שיעזור לי לעזור לאחרים.

        24/1/14 09:52:
      לא מתיימר להבין, לא מכיר את הסיטואציה. אבל בטוח שאת זקוקה לתעצומות נפש. בהצלחה !
        23/1/14 03:48:
      תודה לכל מי שכתב לי פה-הלואי ואני ומישהו יזכר בי כשהוא יתקל בילד שנראה רגיל אבל נמצא בתוך בועה.הוא ידע מה עובר על ההורים שלו.
        22/1/14 23:49:
      כמה כוח!!! המשך מחוייך ומצליח והכי חשוב מלא באהבה
        22/1/14 08:01:
      אין כמוך. זו הדרך
        21/1/14 20:59:
      מאוד מרגש...מתחבר לכל אחת ואחת מהתובנות...
        21/1/14 20:54:
      כל הכבוד על האומץ והפתיחות. בחברה שלא אוהבת את השונים ממנה..זה לא מובן מאליו שאדם פותח את ליבו ומשתף.
        21/1/14 20:47:
      דין-את חושבת שיש משהו כזה כמו לב חופשי? יש באמת?
        21/1/14 17:18:
      ...איזה כיף לקרוא את התובנות שלך...אחרי הרגע המתבקש ההוא...לכל דבר עת...גם לרחמים עלינו, מותר לנו, זה רק אומר שאנחנו אנושיים..תמיד צריך חיבוק..גם במילים, זה בסדר לפעמים... לב חופשי...מנחשת שזה מוקי שר..יש לו שיר נהדר על הילד שלו..של כולם... תזכרי שתמיד חשוך לפני עלות השחר...מפרגנת לך אחלה של שיר ..אחלה של משורר... ביצוע קצת אחר...אני אנסה העתק הדבק.. http://www.youtube.com/watch?v=zP26VkIL81c

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין