כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    המורים חשבו שאני סתם מופרעת-גם הפרעת הקשב שלי

    25 תגובות   יום ראשון, 23/2/14, 15:25

    המורים לא חשבו שיש לי הפרעת קשב הם חשבו שאני סתם מופרעת. גם אני חשבתי ככה. למעשה בנערותי לא היו אבחונים ומודעות לטיפול התנהגותי ותרופתי (רטאלין), ולמדתי בכוחות עצמי להתמודד עם הקשיים ולווסת את מעגלי הקשב, ההתנהגות והרגש. (הפרעת קשב- קושי לקלוט ולעבד מידע באופן רצוף לאורך זמן, או, היפראקטיביות, או בעיה משולבת, המשליכים על כל תחומי החיים). לצערי המורים לא האמינו בכשר ההשתנות שלי, אולי כי שריר ההוראה שלהם לא היה מפותח.. אבל, אני הצלחתי להכניע את מערך החומרים הכימי במוחי, לייצב את רמת הריכוז ולמקד את התודעה והחשיבה.

    הקושי ההסתגלותי שלי למסגרת הלימודים  לווה בקושי רגשי, דימוי עצמי נמוך, שיפוט חברתי לקוי ומוטיבציה לימודית נמוכה. הבנתי שיש לי הפרעה ושאני מסוגלת לקחת עליה אחריות, לצמוח ממנה ולהצליח. האמונה שלי בכושר ההתקדמות שלי הוביל אותי לקראת המטרה שהגדרתי- לקרוא ולכתוב ביעילות: קישרתי בדרך חווייתית רב-חושית (שומעת, רואה, מפעילה את הדמיון, מספרת סיפור למילות מפתח, כותבת ושרה)  את הסמל שמייצגת האות לצלילה, ובכך הפעלתי גם את תהליכי הזיכרון ואת יכולת הזיהוי והשליפה מהלקסיקון המנטאלי, כשבגרתי יצרתי כלים- שכיום מכונים כישורי למידה או אסטרטגיות למידה - שעזרו לי עם טקסטים ארוכים (תרשימים, טבלאות, ראשי תיבות). לצד זאת עלתה תחושת הערך העצמי שלי, הייתי מסוגלת לאזן בין הרגשות שלי למחשבות שלי באמצעות משפטים חיוביים, תוך שקליפות של עכבות נשרו והיטיבו עם החיים שלי.

    עצוב בעיני שלאחרונה צומחת אופנה בה תעשיית אבחוני הלקויות תופחת לממדים של תופעה נרחבת בעיקר בקרב תושבי אזורים מבוססים ומשכילים, דבר שמסלים את הפערים הקיימים בין עשירים לעניים, בין מרכז ופריפריה, וגורם לתופעה חברתית מסוכנת, ולשוק האבחון לחרוג מגבולות המצפן המוסרי, ולטשטש את מה שנכון בין צרכי המאובחנים לבין האינטרס שלהם, בשל היותם מונעים משיקולי כיסי המאבחנים שמציידים כל נבחן בפתק של התאמות (לקות למידה- פער בהישגי מקצועות היסוד בהשוואה לכישוריו האינטלקטואליים של התלמיד, או שהישגיו האקדמאים נמוכים מטווח הנורמה של בני גילו). בכך הם הופכים להיות תלויים בהתאמות ולא רוכשים כלים להתמודד.

    מכיוון ואני מאמינה באבחון יעיל וחוששת שהקרקע תישמט מתחת לרגלי המקצוע ( נרשמה עליה של פי שלושה במספר ההתאמות בין שנת 2000 לשנת 2007 ובמספר ההתאמות שקיבל כל תלמיד)  זה הזמן לשנות את טרנד ההונאה ההרסני המעניק התאמות ופטורים לתלמידים שאינם זקוקים להם אלא רק כדי לעבור את המבחנים בציונים טובים יותר.  ואולי בכוחו של משרד החינוך לתקן את האפליה בהתאמות שהופכת את התלמידים העשירים למצטיינים, ואת הנזק הגדול שנגרם ממדיניות האבחונים לאופק החינוכי (ערכים וצדק, התמודדות עצמאית), להרים את הכפפה שנזרקה לפתחו, ולתת הזדמנות לכל מי שאינו מצליח לממש את הפוטנציאל שלו על רקע קושי בתהליך ההתפתחות, קושי מגורמים פנימיים, או סביבתיים! ולגזור מהקשיים ומהיכולות תכנית טיפול מותאמת!

     

     

    אבחון דידקטי- בודק לקויות התפתחותיות בקריאה וכתיבה, תפקודים ומנגנונים קוגניטיביים.

    אבחון פסיכולוגי- בודק מנת משכל, הפרעת קשב, קושי רגשי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/14 14:28:

      מצד שני, מקוממת אותי האמירה המתנשאת והמאשימה: "קנית לילד שלך אבחון בכסף", כשאני יודעת שיש בעיה אמיתית.

      לדעתי, צריך לשלב את ההוראה המתקנת ולימוד אסטרטגיות למידה והתנהלות, כחלק מתוכנית הלימודים הרגילה בבתי הספר. כל תלמיד יצא נשכר מכך.

      מי שמאובחן כלקוי למידה, צריך להשתתף בשיעורים מתוגברים ומותאמים לצרכיו.

        26/9/14 10:05:
      אני חושב שבכל אחד יש רמה של הפרעת קשב ,חבל שההקלות עוברות ברובן למבוססים ולמודעיים.
        11/8/14 19:22:
      יפה כתבת.מזדהה
        17/4/14 08:41:
      מזדהה לגמרי עם התאור שלך לגבי הקשיים שחווית ... גם אני גדלתי בתקופה שבה לא היו מאבחנים .... בכל אופן לא במימדים ועם "כלי עבודה" שקיימים היום... וכמו שהיטב לתאר, "התעשייה" הזו של אבחונים מנוצלת לפעמים בדרכים לא ראויות. יש לי גם נסיון אישי מהעבר עם מערכת שמנסה לכפות טיפול במקום שאינו נדרש ..... תודה על הדברים וחג שמח ורגוע :)
        15/3/14 17:48:
      Between Jobs, הטרגדיה בבתי הספר מתבטאת בכך שהם מודדים באופן כמותי את הצלחת התלמיד, מעריכים אותו באמצעות הציונים וזה דבר מחליש שאינו מעצים. על המורים לחפש את האיך שוגה מה גורם לתוצרי התלמיד להיות חלשים, כי התלמיד שווה גם כשמודדים את כמות השגיאות שלו.
        9/3/14 09:47:
      לבית ספר, יש את רוב הכלים לסייע לתלמידים עם לקות אך אין את הזמן, את תשומת הלב. הם עדיין חריגים בבית ספר. ולתקן לקות למידה בבית זה כרוך בהוצאות גבוהות מאוד על הוראה מתקנת.
        2/3/14 10:53:
      rebosher, אכן, לקויי הלמידה מאופיינים ביכולת אינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אך תפקודם ברמה נמוכה יותר. הטרגדיה היא שבמערכת החינוך מובילים להישגים שמתבטאים בציונים, ואינם ערוכים להתמודד עם קושי קוגניטיבי שבסיסו נוירולוגי. כך שתלמידים בעלי יכולת שנמצאים פערים גדולים בין יכולתם לתוצאות המבחנים הכיתתיים, ואין בידי הוריהם האפשרות הכספית לערוך להם אבחון דידקטי - נופלים בין הכיסאות, וזה עצוב כי יש להם באג וניתן לקדם אותם לימודית (אבל לא לתקן את מנגנון הלקות).
        1/3/14 19:59:
      ויש הטוענים שדיסלקסיה מופיעה עם "אינטילגנציה" מעל לממוצע. לנגד עיני עולה התמונה של הילד המוקף בבני המשפחה המשועשעים לנוכח קשייו בכתיבת "שלום כיתה א'" -- "זה נורא פשוט" הם אומרים לו -- ועל כך הוא משיב ברוח סרה: "אז תכתבו את זה". גם היום אני שומע מעמיתים ואחרים על "אינטילגנציה" וממוצעים ונורא רוצה להסביר כמה שזה פשטני אך לא פשוט.
        24/2/14 16:32:

      צטט: גילהסטחי 2014-02-24 16:05:13

      מרב 1956, תודה מירב. כל סיפור הצלחה אישי מעורר אצלי הערכה, בעיני היכולת לעקוף את הקושי במציאת פתרון יצירתי היא כמו חץ זהב שמפלח את הקרח..
        24/2/14 16:31:
      א ח א ב, הדרך לא הייתה קלה או מהירה, ואם לא הייתי מתמודדת עם הנזילה, הייתי צריכה היום להתמודד עם שיטפון..
        24/2/14 16:29:
      ברוךהלוי-סגל , התבוננתי וראיתי את הפגמים (גדלתי בבית בקרתי) לקחתי אחריות כי לא היה מבוגר אחראי בסביבה (חוויתי הורות מזניחה). וכשאני מסתכלת על המקום בו אני נמצאת היום אני רואה שהגעתי להישגים, אך עדיין לא לשלמות.
        24/2/14 16:27:
      pianokara, כמה טוב שאת מחוץ לקופסה, כך היצירה זורמת ללא עכבות, המעוף נוגע באינסוף ורעיונות מקוריים נובטים. כיף לקרוא שזכית להתפתח ממקום אחר ושיש תוצרים.
        24/2/14 16:24:
      שיח אחר, מקווה שהיום המורים כבר למדו לבנות את הגדר לפני שהם רודפים אחרי הפרות. ושמחה שהפכת לאיש מוצלח ופרקת את הכימיה של הפרעת הקשב.
        24/2/14 16:21:
      HagitFriedlander, תודה חגית. הקלות הבלתי נסבלת במתן ההתאמות שמשרתות אינטרסים צרים ופרטיים מלחיצה אותי ולכן, חושבת שצריך למצוא חוקים שיגנו על התחום.
        24/2/14 16:09:
      rossini. אכן, הנסיון עורר בי את הרגישות ואת יכולת ההכלה לכל מי ששמים עליו תווית של כישלון, עצלן או לא יוצלח- ולא רואים את הבאג שלו. ולכן ברבות הימים הפכתי למורה להוראה מתקנת שעוקפת או תוקפת קשיים בדרך חווייתית ובימים אלו שוקדת על לימודי האבחון הדידקטי.
        24/2/14 16:06:
      מכבית- coach לכתיבה, באמתחתי עוד כמה וידויים , אבל היום נושא הלקויות ההפרעות והאבחונים בוער בעצמותיי, לכן אותיר את הגילויים לפוסטים אחרים.
        24/2/14 16:05:
      מרב 1956, תודה מירב. כל סיפור הצלחה אישי מעורר אצלי הערכה, בעיני היכולת לעקוף את הקושי במציאת פתרון יצירתי היא כמו חץ זהב שמלח את הקרח..
        24/2/14 15:44:
      נבואות המגשימות עצמן
        24/2/14 13:09:
      אם אין אני לי מי לי?
        24/2/14 09:26:
      היום ברור לי שיש לי הפרעות קשב וריכוז, אך כמוך בילדותי לא היו אבחונים. פיתחתי כושר הסתגלות, למדתי להשתלב בסביבה לא טבעית, ועבדתי על כולם. היום אני חיה "מחוץ לקופסה" - אכן ראש מפוזר הוא ראש יצירתי.
        24/2/14 07:49:
      אני חש כאילו הבעת את המילים בשמי..אלה בדיוק התחושות שאני סוחב איתי המון שנים...יש שם משפט אחד שאותי מצמרר ממש"המורים לא האמינו בכשר ההשתנות שלי, אולי כי שריר ההוראה שלהם לא היה מפותח." כמה נכון !!!
        24/2/14 07:25:
      ריגשת אותי גילה בהתמודדותך כילדה ואיך פיתחת והצמחת את עצמך להיות מי שאת היום ולהצליח...שאפו! נזק גדול לאופק החינוכי כפי שאת מתארת את המצב היום באבחונים שלא מותאמים למצב האמיתי...תבורכי בעשייתך הנאמנה! ♥
        24/2/14 06:34:

      אין כמו עשיה שבאה מניסיון אישי.

      יפה כתבת.חיוך

      תודה על הוידוי. :)
        23/2/14 16:42:

      אני אוהבת את הדרך בה יצרת לעצמך את המעקף בכדי להשתוות לשאר התלמידים.

      לאימי כנראה יש דיסלקציה קלה.

      לה יש שיטה בכדי לזכור את סדר הספרות. (סיסמה, קוד, ח-ן בנק וכד') היא הופכת אותן לאותיות ויוצרת מילה.

      או כאשר זה מספר טלפון היא מסדרת לעצמה צורה גיאומטרית בדמיון.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין