כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אפשר גם בלי קביאר אבל אפשר גם עם

    "אוכל שסוחב לחם": פרלמנט גפילטע פיש מבקר בבגסי (רחוב פלורנטין) וגם כמה הערות על שילה

    26 תגובות   יום שבת, 29/3/14, 23:25

    יש משפט אהוב במיוחד על ב. "מה מותר האדם מן הבהמה? שהאדם מצווה בכל יום שישי בצהרים להפסיק מכל מלאכה ולשתות בירה". האמת? נשמע לי הרבה יותר נחמד ומעשי ממצוות אחרות שאת חלקן לא ברור לי למה מצפים ממני לבצע ועוד לקראת שבת. לא שאני מקפידה בשתיית בירה מידי שישי בצהרים. אין לי גם שום סיכוי מול ב. שמבצע את המצווה באדיקות רבה. אבל מאז שהתוודעתי לפרלמנט גפילטע פיש בניהול המשולש של א. ב. ו-ג. (בחיי!), שהעניקו ל-ד. את כס המלכות, אני מתחזקת במצוות והלכות בירה כמו שאומרים במקומותינו, וראיתי כי טוב.

     

    איפה שותים את הבירה זה פחות עקרוני. לב. הרבה יותר עקרוני שיהיה מגוון והיא תגיע בכוס של ליטר. אחרת הלכה לו השבת. "בית הכנסת" של זרם הבירה נקבע בעיקר על פי מדד ה- יש חנייה נוחה או אין חנייה נוחה.  בכל זאת אחרי ליטר שכל חברי הפרלמנט שותים ליטר (חוץ ממני והנחמד שמסתפקים בפחות ומ-א. ששותה דברים אחרים) כדאי שתהייה חנייה שקל לצאת ממנה. אבל א. שהחליט שבתל אביב צריך לחיות כמו בפריז, קרי בשכונה בוהמיינית וללא מכונית צמודה, החל לנסח מצוות משלו, שהעיקרית שבהן גורסת "כבד את הפאב של שכניך למען יאריכו ימיך והבירה תמשיך לזרום בעורקיך". אני, המחבבת את א. יותר ויותר בכל שבוע, הסכמתי מיד. למה להטריד את רוזה, מכוניתי האהובה, אם אפשר להשאיר אותה מתחת לבית וגם לשרוף קלוריות בדרך? מה יותר תל אביבי מללכת לפאב ברגל? אני גם אוהבת אנשים המציעים פרשנות מחודשת למצוות ותורמים מצוות משל עצמם. רק בגלל זה מגיע להם להאריך ימים בכלל ולהאריך בשתיית מה שבא להם בפרט.

     

    אחרי דיונים ארוכים, נימוקים שככל ששתינו יותר בירה הפכו הזויים יותר, חברות הפרלמנט (לא אני!) שנשבעו שטעמן של המנות במקום הקודם משתנה משבוע לשבוע התקבלה החלטה: נותנים לבאגסי צ'אנס לארח אותנו לעונג שישי. הנחמד ואני היינו היחידים בפרלמנט שלא הכרנו את בגסי למרות שאנחנו הכי תל אביבים בחבורה הזו. בגלל שאנחנו חדשים בפרלמנט, לא מתמידים כמו האחרים ובזכותנו התאפשר לד. לשוב אל כס המלוכה, סלחו לנו. היה אפילו מישהו שהחמיא לנו על האומץ להפגין את בורותינו בפאבים תל אביביים ברבים ועל ההכרזה הספורטיבית שלנו שלבגסי אנחנו באים ברגל. גם לרוזה מגיע לנוח בשבת ולמזלנו היא לא מקטרת על שהיא צעירה מידי מכדי לשתות בירה.

     

    אם הייתי צריכה לאפיין את בגסי במשפט אחד הייתי אומרת שהם משתדלים שכל מי שיושב שם יצא מחויך ומרוצה. זה  גם מצליח להם ומסיבה אחת מרכזית, בנוסף למגוון של בירות, יש שם אוכל טעים, כיפי, שנעשה עם הרבה אהבה. איך שנכנסתי הבנתי שא. את זוגתו שסוגרת את האלף-בית הם יקירי המקום ועלי לחכות בסבלנות עד שיסיימו להתנשק עם אחרון אנשי הצוות בטרם יתפנו אלי. לשמחתי הצוות לא מאד גדול.  בפעמיים שביקרנו, סדרו לנו שולחן פינתי כדי שלא נפריע לאורחים האחרים והם לא יפריעו לנו. תפריט האלכוהול ענק, קורץ לצעירים המתגוררים בקרבתו של א. הצעיר ברוחו. הלכנו על בירות מחבית: הרבה כוסות מרדסו, ווינשטפן הגיעו לשולחן לצד קפוצ'ינו ליפה, סודה ליפה האחרת וסיידר אלכוהולי חם עם מקל קינמון ותפוחים שהיה מופלא. גם קנקני מים הגיעו מבלי שביקשנו כדי לדלל קצת את הבירות.

     

    א. התחיל להפליג בתיאור המנות והקיבות שלנו התחילו לשיר הצילו. אני לא זוכרת מה כל אחד אכל ובאיזה ביקור. במהלך הביקורים דגמנו אצבעות בטטה פריכות וכיפיות, גם עבור מי שלא מת על בטטה – אני למשל, שהוגשו עם מטבל רוקפור שהולך מעולה עם בירה. עוד הגיעו שני סיגרים שלא עשו לי חשק לטעום אבל כל מי שטעם אמר שאני פריירית שלא טעמתי. גם פלפלים אדומים שרופים עם פטה תורכית ובגט התגלתה כמנה מפתיעה ושני חצ'פורים של גבינה שהכינו לבירה קיבה מרופדת. הנחמד ואני החלטנו שבטרם יתנחל לנו האביב סופית נזמין אוכל של חורף: מרק שעועית ובשר של פעם שבושל 7 שעות חימם יפה את הבטן אבל לא התרומם אבל מרק דגים לימוני עם קונפי עגבניות ושומר היה מן הטובים שאכלתי. כל כך טוב הוא היה שהנחמד הזמין אותו בשבוע העוקב בעוד אני נאבקתי בסלט אטריות דלעת  עם עוף, פטריות, ירקות ירוקים ואגוזי מלך מקרמלים ברוטב סילאן, ג'ינג'ר ושמן שומשום. זו הייתה מנה כבדה מאד, שמנונית עם טעם לוואי לא נעים. אל תטעו היא טעימה ואכילה אבל מן הראוי שיתחלקו בה 3-4 אנשים. דווקא הגרסא המוגשת עם ערימת כבדים בקרמל סילאן, סויה וג'ינג'ר המוגשת על אטריות דלעת, שום, תרד ובצל הוגדרה כטובה.

     

    נוכחותו של א. הביאה לשולחן מבלי שביקשנו חציל בלאדי שרוף מתובל בשום ועשבי תיבול שהוגש עם עגבניות, זיתים וטחינה כמעט גולמית שאפילו הקיבה שלי הצליחה לעכל וגם קציצות כרישה אווריריות שנחו בצ'יזיקי שיש לה פוטנציאל להפוך למנת הקיץ הקבועה שלי. עוד היו על השולחן פטוציני פטריות וכמהין ופילה לברק במחבת אישית רותחת לצד רוטב פלפלים חריפים שגורמים גם ללא אשכנזים לדמוע המוגשת עם רבע חלה. כשראינו את כמות הלחם חשבנו שהוא יספיק לכל יושבי השולחן. איפה? המחבת הזו, כמו שאמרה ש., סוחבת לחם. והיא צדקה. כל מי שטעם ממנה, כדי להשלים את התענוג וכדי לא לעלות בסערה השמיימה או להזעיק את מכבי האש צבט גם צבט מן החלה. זו הדרך היחידה להתמודד איתה. אפילו חסידי הלחם "לא חשוב איזה רק לא לבן" נאלצו להודות שחלה היא המתאימה ביותר לתענוג הצרוף הזה.

     

    זה גם היה הרגע בו הנחמד והבעלים נפלו זה על כתפי זה לא כי הם מכירים ותיקים אלא כי הם בטוחים שהם מכירים זה את זה אבל לא הצליחו להצליב ולו תחנה אחת בחייהם. כגברים ישראלים מצויים, פחות או יותר, (זו רק אמירה. הנחמד הוא לא ממש ישראלי מצוי, בכל זאת הוא חי איתי.... ) הם תמיד יכולים לומר שהם מכירים מן המילואים ולא לנבור יתר על המידה בהיסטוריית המילואים שלהם, שמזה כמה שנים היא, לשמחתי, במצב של ז"ל.

     

    דווקא בגזרת המתוקים נרשמה אכזבה. בשבוע הראשון לבואנו קיבלנו מבלי שהזמנו מנה של פנקייק עבה, גלידת וניל דבש, שקדים, פירות, אגוזים  מקורמלים והמון קצפת. ביס אחד הספיק לי כדי להסביר לנוכחים שהמנה הזו לא שווה את הקלוריות אם עברת את גיל 8. בשבוע העוקב הזמנו פבלובה עם גלידת וניל, קונפיטורת תותים ותותים טריים שדמתה יותר לעוגיות נשיקה עם קצפת ותותים ועוגת שוקולד עם פירות וגנאש שוקולד "חם וחושני". אני לא יודעת אם הוא היה חושני. את השוקולד שלי אני אוהבת מריר. חושניות אני מחפשת במקומות אחרים. בכל מקרה מבין השלוש זו הייתה המנה המוצלחת היחידה אבל גם היא לא התרוממה. והנזק? בממוצע 170 שקלים לזוג כולל שירות, חיוכים והשתדלות לתפארת.

     

     והערה אחרונה. קיבלתי מייל מקוראת שלי שעל טעמה ואמינותה כבר עמדתי. בהמלצתי היא ביקרה בשילה עם ידיד. על האוכל לא היו להם תלונות. על השירות היו גם היו. מלצרית בשם נטלי, (יתכן והיא טועה בשם) שלבשה, על פי תיאורה של הקוראת, חצאית/מכנסונים קצרים מידי שיצרו מראה לא נעים ועם שער חום בערך עד הכתף, לא רצתה לתת להם להיכנס בטענה שאין מקום. הם הצביעו על שני מקומות ריקים על הבר ולמורת ליבה  נכנסו. היא סירבה לפרט באוזניהם את סוגי האלכוהול בטענה שהוא מול עיניהם. משהתעקשו כי העיניים, כבר לא מה שהיו פעם, היא עברה על המגוון בקצב אכזבה ופרצוף חמוץ. את הצלחות שלהם היא ביקשה לפנות עוד בטרם סיימו וכל התנהגותה שידרה נרגנות. את חבורת הצעירים שישבה ליד הקוראת שלי היא שירתה במסירות אין קץ. כדאי לבוסים של נטלי לזכור כמה דברים. למרות הנוכחות הצעירה בשילה, מי שמחזיקים את המקום הם בעיקר אנשים בגיל של הוריהם של הצעירים שבכל ביקור במקום משאירים הרבה יותר כסף. הם רוצים שירות טוב ולא שירות בסגנון נטלי. ברור שיש יותר סיכוי שהצעירים יציעו לנטלי להצטרף אליהם להמשך הלילה מאשר הקוראת שלי ובן זוגה. ובכל זאת, נטלי או איך שקוראים לך, עלה על דעתך שאולי גם מישהו מהם חושב שנהגת בזוג שיכול להיות לך להורים בגסות רוח ולא אוהב את התנהגותך? חבל שילה, חבל. האוכל שלכם באמת מעולה ונטלי מוציאה לכם שם רע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/4/14 23:45:

      אני לא סובלת גפילטע פיש, אוהבת שמשתדלים וגם שירים שמצילים ובירה! בגסי רשמתי. תודה

      וחגים שמחים :)

        5/4/14 22:16:
      קצת נעדרתי והנה אני שוב כאן, תודה
        1/4/14 20:27:
      fנראה לי שאוותר. פעם אחת אכלתי רוטב פלפלים חריפים אוחרי זה לא הצלחתי לאכול כלום שבוע. ואני מעדיפה לאכול שבוע. חוץ מזה מה זה האטריות דלעת האלה? ואולי זה סתם מצב רוח שלא מאפשר לי.
      אלכוהול - צ'ק, אוכל- צ'ק. את המתוקים נשאיר למקום אחר.
        1/4/14 12:04:

      צטט: liat62 2014-03-31 14:26:53

      שפתיים ישקו :-)) ובקשר ל"חוויית נטלי" שתוארה כאן, לדעתי, הזוג שקיבל ממנה את השירות העלוב והבלתי נסבל שתואר כאן, היה צריך להתלונן ובמיידי בפני בעלי המקום. האחריות לשירות ולצוות מונחת על כתפי הבעלים, ומחובתו לוודא שהם עומדים בסטנדרטים נאותים למקום מהסוג של שילה, שחוויית הבילוי בו עולה לא מעט כסף (גם אם האוכל מצויין).

       

      נתת לי רעיון. אמורים להגיע אלי אורחים שחשבתי לקחת לשילה. אני אעשה הזמנה אבל אתנה אותה בכך שנטלי לא תשרת אותנו ובהזדמנות זו אסביר גם למה. אני אדווח

        1/4/14 12:03:

      צטט: תמרה ק 2014-03-31 12:27:34

      אוהבת לקרוא אותך

      ואת בגסי מכירה דווקא מצהריים עסקיים נטולי אלכוהול, אך טעימים עד מאוד.

      קריצהעכשיו אני יודעת שיש לך טעם טוב צוחק תודה

        1/4/14 12:01:

      צטט: רפי הג'ירפי 2014-03-31 15:21:48

      נפלו זה על כתפי זה ובמשך 5 דקות ארוכות לא אמרו מילה.

      ולמרות זאת הם הרגישו באותם רגעים קירבה מיוחדת.

      כי ככה זה גברים.

      אחרי ליטר בירה.

      עדיף אחרי בירה מאשר אחרי אכילה מאותו מסטינג לא????

        1/4/14 11:53:

      צטט: Sherlock 2014-04-01 10:11:55

      אני בעד אייל או סטאוט, בעיקר כשהם באים בפיינטס. למה השם "פרלמנט גפילטע פיש"?

      כי הקבוצה הזו הכירה והתגבשה במסעדה בה בישלה דדי שאולוב שלמדה לבשל אוכל מזרח אירופאי מן הסבתות שלה והיא עושה את זה מצוין. כל הנוכחים, זולתי וזולת הנחמד, אכלו שם באופן קבוע פעם בשבוע. בהתחלה בשולחנות נפרדים. אט אט הם חיברו שולחנות, החליפו טלפונים, נדדו בעקבות דדי באשר היא הלכה, והפכו לחברים. כשדדי פרשה הם החליטו להמשיך להפגש מדי יום שישי בצהרים.

      אני, שמעדיפה לחיות בלי האוכל המזרח אירופאי, התוודעתי אליהם בשל הכרותי רבת השנים עם ד. המלכה. לשמחתי זה קרה  בתקופה שהבירה הפכה למוקד ולא הגפילטע פיש וחבריו

        1/4/14 10:11:
      אני בעד אייל או סטאוט, בעיקר כשהם באים בפיינטס. למה השם "פרלמנט גפילטע פיש"?
        31/3/14 15:21:

      נפלו זה על כתפי זה ובמשך 5 דקות ארוכות לא אמרו מילה.

      ולמרות זאת הם הרגישו באותם רגעים קירבה מיוחדת.

      כי ככה זה גברים.

      אחרי ליטר בירה.

        31/3/14 14:26:
      שפתיים ישקו :-)) ובקשר ל"חוויית נטלי" שתוארה כאן, לדעתי, הזוג שקיבל ממנה את השירות העלוב והבלתי נסבל שתואר כאן, היה צריך להתלונן ובמיידי בפני בעלי המקום. האחריות לשירות ולצוות מונחת על כתפי הבעלים, ומחובתו לוודא שהם עומדים בסטנדרטים נאותים למקום מהסוג של שילה, שחוויית הבילוי בו עולה לא מעט כסף (גם אם האוכל מצויין).
        31/3/14 12:27:

      אוהבת לקרוא אותך

      ואת בגסי מכירה דווקא מצהריים עסקיים נטולי אלכוהול, אך טעימים עד מאוד.

        31/3/14 11:34:
      אחרי תיאור כזה מפורט, טעים וממש משביע, אפשר לוותר לפחות על הארוחה הקרובה... :)
        31/3/14 07:37:

      צטט: קביאר 2014-03-31 00:51:41

      צטט: Benj 2014-03-30 23:25:40

      אנחנו חבורה של שלושה , אמצנו אותו כפאב הבית. האוכל טעים והמחירים שפויים. עם הבטטות אנחנו מזמינים טחינה ולא רוטב רוקפור, מבחר הבירות דל , אבל יצא לי לשתות במקומות דלילים ממנו. הייתי שם בשבוע שעבר ולא נתקלתי בנטלי , אין ספק הם שומרים על רמה נאותה ולא נופלים.

      מבחינתי איפה שיש מרדסו ולף בראון זה מספיק

      אני לא חברה של בטטות באופן כללי ולא אני הזמנתי אותן בשביל בטטות הן היו טובות

      מסכימה שהאוכל טעים והמחירים שפויים והמקום נעים, לפחות ביום שישי בצהרים. עונג שבת של ממש

      לא בטוח שהייתי הולכת לשם בערב, בטח לא בחמישי או שישי אבל מי יודע

       

      אני הולך לשם בערב, ימי שישי בצהרים מוקדשים לטעימות יין. האווירה והמוסיקה טובים. הם מקפידים שהמעשנים יישבו בחוץ. 

        31/3/14 05:29:
      שישי בצהריים, בירה, אוכל טוב. מי בכלל צריך את נטלי ?
        31/3/14 00:51:

      צטט: Benj 2014-03-30 23:25:40

      אנחנו חבורה של שלושה , אמצנו אותו כפאב הבית. האוכל טעים והמחירים שפויים. עם הבטטות אנחנו מזמינים טחינה ולא רוטב רוקפור, מבחר הבירות דל , אבל יצא לי לשתות במקומות דלילים ממנו. הייתי שם בשבוע שעבר ולא נתקלתי בנטלי , אין ספק הם שומרים על רמה נאותה ולא נופלים.

      מבחינתי איפה שיש מרדסו ולף בראון זה מספיק

      אני לא חברה של בטטות באופן כללי ולא אני הזמנתי אותן בשביל בטטות הן היו טובות

      מסכימה שהאוכל טעים והמחירים שפויים והמקום נעים, לפחות ביום שישי בצהרים. עונג שבת של ממש

      לא בטוח שהייתי הולכת לשם בערב, בטח לא בחמישי או שישי אבל מי יודע

        30/3/14 23:25:
      אנחנו חבורה של שלושה , אמצנו אותו כפאב הבית. האוכל טעים והמחירים שפויים. עם הבטטות אנחנו מזמינים טחינה ולא רוטב רוקפור, מבחר הבירות דל , אבל יצא לי לשתות במקומות דלילים ממנו. הייתי שם בשבוע שעבר ולא נתקלתי בנטלי , אין ספק הם שומרים על רמה נאותה ולא נופלים.
        30/3/14 22:57:

      צטט: יובלש 2014-03-30 13:28:48

      אוכל שסוחב לחם זו מכה.

      בסוף צריך להזמין את נטל"י

      (והנה הצלחתי לאחד בין שני חלקי הפוסט)

       

      יש המזמינים את נטל"י בגלל הלחם, יש המזמינים אותה בגלל השמן ויש המזמינים אותה בכלל המכנסונים

      למזמין הפתרונים

        30/3/14 22:55:

      צטט: רנבו2 2014-03-30 11:15:00

      חנייה , שרות ואוכל (לא חשוב הסדר...בעצם כן)

      בדרך כלל זה הסדר. בכל זאת עדיף למצוא חנייה לפני האוכל

        30/3/14 22:52:

      צטט: נעם דימנט 2014-03-30 09:07:32

      נראה לי שאנחנו בדרך לשם...

      ביום שישי בצהרים יש שם מלא חניה

        30/3/14 20:38:

      צטט: זונות פוליטיות 2014-03-30 08:06:37

       

       

      ברוטוס:   איפה הבגסי הזה, לכל הרוחות ולאכול ארוחות?

       

       

      נטוס:      בשילה, המלצרית הזאת לא צריכה להמתין שיפטרו אותה, היא צריכה ללכת הביתה בעצמה. צילום אייפון של פניה הנרגניות היה חוסך את המבוכה ומונע פגיעה במלצריות הנחמדות של המקום

       

       

      ..אם אתם מצליחים לעכל מזון, סוחב לחם, תומך לחם או חופשי מלחם, ללא נוכחות מכנסונים קצרים המעניקים יחס עודף לגברברים בגיל של הילדים שלכם בגסי הוא מקום בשבילכם. עדין לא בטוח שהייתי ממליצה עליו כמקום לבילוי ערב למי שעבר את גיל 30

        30/3/14 13:28:

      אוכל שסוחב לחם זו מכה.

      בסוף צריך להזמין את נטל"י

      (והנה הצלחתי לאחד בין שני חלקי הפוסט)

        30/3/14 11:15:
      חנייה , שרות ואוכל (לא חשוב הסדר...בעצם כן)
        30/3/14 09:07:
      נראה לי שאנחנו בדרך לשם...
        30/3/14 08:06:

       

       

      ברוטוס:   איפה הבגסי הזה, לכל הרוחות ולאכול ארוחות?

       

       

      נטוס:      בשילה, המלצרית הזאת לא צריכה להמתין שיפטרו אותה, היא צריכה ללכת הביתה בעצמה. צילום אייפון של פניה הנרגניות היה חוסך את המבוכה ומונע פגיעה במלצריות הנחמדות של המקום

       

       

      ..

        30/3/14 00:33:

      יש! יש ! יש! 

      פעם ראשונה [נראה לי] שאני ראשונה להגיב.

      כבוד!

       

      עכשיו רק שיהיה לי כוכב....

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      קביאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין