כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    היכן הגְּבֶרֶת לוויתן? - פָּרָשַׁ­ת בְּרֵאשִׁית

    0 תגובות   יום שלישי, 21/10/14, 19:52

    ­בס"ד

    היכן הגְּבֶרֶת לוויתן? 

    פָּרָשַׁ­ת בְּרֵאשִׁית 

     

    הושע נא דבוקה בך...

    [ספר מנחת אשר] סיפר לו האדמו"ר של חסידות צאנז מקלויזנבורג סיפר לן משל על רופא שהיה צריך לנסוע לזמן ממושך והיה אצלו חולה שהיה מאוד תלוי הו, לפני הנסיעה נתן לו רופא עם תרופת פלא ןאמר לאותו חולה שישתמש בה לעת מצו ורק בהעדרו. הנמשל זה אנחנן עם ישראל שהקב"ה נפרד מאתנו כביכול עד פסח לאחר שהיה אתנו 51 ימים של קרבה גדולה. יש לכם את התורה היא התרופה שלכם. בשמחת תורה כל עם ישראל היה דבוק בקב"נ. אורייתה ישראל וקודשא בריך הוא חד הוא. בסדר הושענות אנחנו אומרים בהושע נא רבה בין השאר גם: "הושע נא חבוקה ודבוקה בך וגו'." לכן אומרים חז"ל בך בתורתך, בך בישועתך בך בכ"ב האותיות שבך. התורה נכתבה באמצעות כ"ב אותיות. ובכך שנהיה חבוקים ודבוקים בתורה הקדושה נוכל לעבור את תקופת ההתנתקות מהימים הימים המרוממים האלו ויתן לנו את האפשרות של: והשיאנו אלוקיך ונתרומם מעלה והלאה מהאווירה של הימים הנוראים לקראת השנה הבאה עלינו לטובה ונתעמק בתורה הקדושה כי שם נמצא הכל. כמו שנאמר [זוהר] "קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא"

     

    על מה הפרשה                           

    פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו' פסוק ח. את פרשת בראשית קוראים בדרך כלל בשבת הראשונה שאחרי חג הסוכות.

    פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל.

     

    בראשית

    על המילה בראשית נכתבו מאות פרשניות, אחת מהם: שאנחנו אומרים בראשית ברא אלוקים את השמים והארץ. [בבלי גמרא במסכת מגילה ט' א'] בזמן תלמי הראשון המלך היווני שהכריח שבעים זקנים לתרגם את התורה ליוונית נטע בליבם הקב"ה שיכתבו: "אלוקים ברא בראשית וגו'." למה שלא יגידו הגויים ש"בראשית" ברא את אלוקים ר"ל,. התורה מסתיימת במילים: "לעיני כל ישראל" ואז " בראשית.." וביחד: "לעיני כל ישראל ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.." ז"א רק לעיני כל ישראל. (מקור הרב שפירא מלובלין).

    חז"ל מרחיבים מאוד במילה בראשית.
    [בעל הטורים] מביא שש פרשניות:

    בראשית = ברא שתי = שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

    בראשית = ירא שבת כלומר שבזכות השבת נברא העולם.

    בראשית = ברית אש: שבזכות הברית שהיא המילה והאש היא התורה ניצולים מדינה של גיהינום.

    בראשית = ברא שי שברא ש"י עולמות הקב"ה עתיד להנחיל כל צדיק וצדיק ש"י עולמות.

    בראשית = ב.רא ר.קיע א.רץ ש.מים ת.הומות.

     

    [ספר חן טוב רבי טוביה הלוי] "בראשית = ברא שית (בארמית שש) הוא מחלק את זה לשש (מקור מדרש רבה בראשית פרשה א' פסקה ד') ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה וכסא הכבוד נבראו... האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות."

    [בבלי גמרא פסחים נ"ד א'] "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח"

    שואלת הגמרה: אבל איני יודעת מה קדם למה: התורה לכיסא או הכסא לתורה. אמר רב אבא בר כהנא תורה קדמה לכיסא הכבוד שנאמר  [משלי ח', כ"ב] "ה' קנני ראשית דרכו" למה שנאמר: "נכון כיסאך מאז. "

    [הספר חן טוב] מציג ארבע עשרה שאלות נתמקד בשתיים מנן:

    1. אם אתה רוצה לספר לי ששישה דברים נבראו בעולם אז הם נבראו פיזית. אז מה את מספר לי ששניים נבראו וארבעה עלו במחשבתו יתברך? מה זה היתרון של עלה במחשבתו? מה התועלת?

    2. למה הגמרא במסכת פסחים לא מביאה את האבות וישראל? במקום זה היא מזכירה את גן עדן וגיהינום? אם כן, מה שוני בין המדרש לגמרא?

     

    תשובתו:

    הקב"ה רצה להנחיל לנו יסוד אחד: שכל העולם נברא בשביל התורה הקדושה. ושחז"ל מגלים לנו ששבעה דברים נבראו עד שהעולם נברא ושהתורה וכיסא הכבוד נבראו בפועל, כי תכלית העולם לדבר אחד – זה התורה הקדושה. הכיסא זה השלב הבא אחריו. מכיוון שכל מטרת בריאת התורה היא להסתכל בה ולברוא את העולם על פיה. "הסתכל בתורה וברא עלמא".
    [בראשית רבה ח' אות ב'] "דאמר ר"ש בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם"

    אלפיים שנים לפני ששהקב"ה ברא את העולם שנאמר [משלי ח' ל'] "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת."  . אומר המדרש: הקב"ה השתעשע עם התורה יום ביום. "יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים דכתיב [תהלים צ' ד'] "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה."

    התורה נבראה כדי לברוא את העולם. הקב"ה יושב על כיסא הכבוד שמתרומם שמו של הקב"ה בעולם בעולם ע"י ארבע דברים: התורה וכיסא הכבוד מה מחזיק את הכיסא? רגל אחד: האבות הקדושים הם מרכבה לשכינה. הרגל השנייה: עם ישראל ("עם זה יצרתי תהילתי יספרו" – עם ישראל נוצר להפיץ את שמו של הקב"ה בעולם). הרגל השלישית: בית המקדש  (פי תלפיות כל העולם בא או פונה לשם להתפלל.) והרגל הרבעית הוא שמו של המשיח שהוא יבוא שאז כל העולם יכיר בקב"ה "... וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ, וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה"

     

    התורה היא התכלית הכיסא הוא הבא אחריה. מה מחזיק את הכיסא? ארבעה דברים שעלו במחשבתו יתברך. לפ"ז ניתן להבין למה גן עדן וגיהינום לא מוזכרים במדרש. כי הגמרא מספרת לנו מה נברא לפני בריאת העולם, ואילו המדרש מספר לנו מה תכלית בריאת העולם.

     

    הרחמן יזכנו ליישב בסוכת עורו של ליוויתן

    [ילקוט שמעוני ויקרא רמז תרנ"ג] "כל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה הקב"ה מושיבו בסוכה של עור ליוויתן לעתיד לבוא."

     

    מי אלו התנינים

    [בראשית א' כ' - כ"א ] "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב"

    רש"י: "דגים גדולים שבים
    ובדברי אגדה (בבא בתרא ע"ד ב' ) הוא לוויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם
    התנינם כתיב "נֶפֶשׁ חַיָּה" - נֶפֶשׁ שיש בה חיות"

    למה כתוב תנינם? (חסר יוד אחרונה) אומר השפתי חכמים: חסר "יוד" בתנינם כי הקב"ה לקח את הגב' ליוויתן הרג אותה והמליך אותה לצדיקים לעתיד לבוא.

     

    בריאת התנינים

    שלוש פעמים נאמר: "ברא"
    ברא את השמים והארץ

    ויברא את התנינם

    [בראשית א' כ"ז ] "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."

    בשאר המקומות נאמר: "ויאמר"

     

    שואל המלבי"ם: למה רק בשלוש מקומות כתוב ברא? כי שלושת אלו ברא יש מאין ואת השאר יש מיש.

     

     פיוט אשכנזי - מנוחה ושמחה אור ליהודים

    ...

    "שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים

    תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים

    ...

    נכון יש כאן עניין לחריזה, תנין ואדם וחיית ראמים צריך להתחרז, אבל הפייטנים דייקו בדברים. התנין נברא ראשון אולם האדם אחרון. זה מסתדר רק עם לוקחים בחשבון שתנין ואדם הם היחידים שנבראו וזה המכנה המשותף ביניהם.

     

    האדם דומה הכי הרבה באופן היצירה  לעוף. הוא לא דומה בכלל לדג. הגמרה במסכת נידה נ"ב דנה בכך בהרחבה.

    והגמרא אומרת שיש חיבור בין האדם לתנין כי שנהם נבראו.

     

    פרשת נשוא (חג השבועות) כותב רש"י: (פרשת סוטה) במוספי רש"י: יש הסבר למה משתמשים במים עפר וקלף.
    [מוספי רש"י] במסכת אבות: "דע מאין באתה לאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון."

    הקב"ה אומר לאישה את שותפה רק אם את הולכת עפ"י התוה. אם לא אני מחזיר אותך למעשה בראשית.

     

    יצירה שיש בה יש מאין
    [מלבי"ם] בכל מקום שכתוב ויאמר אלוקים זה בריאה של יש מיש. פירוש: היה דבר מסויים בעולם והקב"ה אמר לו להוציא דבר מסוים החוצה. היכן שכתוב ויברא זה יש מאין. לכן בבריאת העולם כתוב: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. למה לא אמר אלוקים ויהי שמיים וארץ? כי עוד לא היה כלום. אם לא היה כלום לא שייך להגיד תוציא. אין מה שיוציא כי הכול הוא במצב של יש מאין. אז מה אמר הקב"ה? בראשית ברא כו'. דבר ראשון ברא. כדי שיהיה יש מאין. אחרי שיש יש מאין אפשר להוציא. אז ויאמר אלוקים יהי רקיע. ויאמר אלוקים יהי מאורות.

    בשתי מקומות נאמר ויברא מה לא היה כאן קודם? לברוא תנינם זה לא דגיגים קטנים. זה תנין התנין הזה תופס חצי עולם. היות ובריאה כזו לא יכולה להיות יוצאת מהמים אלא צריכה לבוא יש מאין. לכן נאמר ויברא.

    ולגבי האדם. עד עכשיו לא היה יצירה כזאת היצור היחיד שנפח בו נשמה זה האדם לכן היה צריך לברוא אותו. את מה? את השמה שלא הייתה כאן קודם. לכן נאמר גם באדם ויברא אלוקים את האדם.

    המלבי"ם: אם כך, יש כאן שני יצורים שנבראו.

     

    סוגיית התנינים בגמרא

    כל סוגיית התנינים נמצאת [בבא בתרה דף ע"ב ב' – ע"ה א' ] וגם עבודה זרה ג'.       

    [בבא בתרה ע"ד ב' ] "אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם. כולו מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיהו כ"ז, א' ) והרג את התנין אשר בים."

    שואלת הגמרא למה לסרס? הרי אין גב'?

    המהרש"א: למה?

    רש"י: " שלא יזקק לשאר דגים א"נ דלא ליהוי ליה צער תאוה:"

    מהרש"א: ומפני מה לא בראו מסורס? אם אתה אומר שלא תהיה לו תאווה אז בייצור שלו תברא אותו מסורס. למה צריכים לייצר אותו רגיל ואחר כך לסרס אותו?

    עונה המהרש"ה: אם היה בורא אותו מלכתחילה מסורס היה הבחור חולני. היות וברא אותו חזק אז כול הכוח שלו נשאר גם אחרי הסירוס.

     

    [ממשיכה הגמרא] "ואף בהמות בהררי אלף (שור הבר) זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא "

    [ויקרא רבה] הבהמות הזאת אכחת את העשב של אלף הרים. לכן נקראת בהמות הררי אלף. (תהלים נ' י' ) "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף."

    ז"א כל יום היא אוכלת עשב שצומח על אלף הרים. [רש"י בתהלים] והקב"ה כל יום מצמיח מחדש כדי שיהיה לה מה לאכול.

    [תהלים כ"ב כ"ב ] "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי."

    הסיפור על דוד המלך בהיותו רועה צאן אביו נתקל בבהמות הררי אלף. דוד חשב שזה הר.

    כל מה שברא הקב"ה ברא זוגות. ואת הבהמות בהררי אלף. סרס את הזכר וצינן את הנקבה.

    למה לא עשה ללווייתנית? כי הדגים פרוצים.

    אז למה לא סירס את הנקבה והמליח את הזכר?

    1. כי בשר הנקבה טעים יותר.

    2. כי כתוב בתהילים שהרב"ה יצר ליוויתן כדי לשחק בו [תהלים ק"ד כ"ו ] "שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ." ואם הוא ישאיר את הנקבה אז מה יגידו על הקב"ה ר"ל.

    3. רש"י: [גמרא מסכת עבודה זרה ג' ב'] "אמר רב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר (לעיל) "לויתן וגו'." אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה"

    אז הוא לקח את הגב' ליוויתן ומלח אותה לצדיקים לעתיד לבוא ושיחק עם הלוויתן.

     

    ומה עושה עכשיו בשעה רביעית?
    "ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר (ישעיהו כח, ט) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים"

     

    אז למה לא ברא לוויתנית מתה ז"א בלא רוח חיים והמליח אותה?

    [עבדוני בתפוחים] "הוא שואל שם שאלה יותר קשה. בשביל מה המליח אותה בששת ימי בראשית? יכול היה להקפיא אותה ולהמליח אותה ביום ההוא לעתיד לבוא."

     

    [בספר עבדוני בתפוחים] (מדרש {גם בתנחומא בקיצור} ויקרא רבה י"ג ג' ) "אמר ר' יודן ברבי שמעון: כל בהמות ולוויתן הן קניגין (ציד) של צדיקים לעתיד לבוא וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם, בעולם הזה, זוכה לראותן לעולם הבא. כיצד הם נשחטים?, ומה שיישאר מהלוויתן יימכר בשווקי ירושלים ומהראם לא יישאר כלום. (מי שלא ראה בימיו מלחמת חיות יזכה לצפות בקרב הזה)

    "אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לע"ל וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעוה"ז זוכה לראותה לעוה"ב כיצד הם נשחטים בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו וחכמים אומרים זו שחיטה כשירה היא ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא חדוש תורה מאתי תצא אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטוון עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעוה"ב הה"ד (ויקרא ז) וחלב נבלה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו בשביל שתאכלו ממנו לע"ל לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם זאת החיה אשר תאכלו:"

     

    [פיוט של אשכנזים "אקדמות מילין"] ששרים לפני פתיחת הארון בשבועות:
    " טְלוּלָא דְּלִוְיָתָן וְתוֹר טוּר רָמוּתָא

    וְחַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ וְעָבֵד קְרָבוּתָא"

    משחק בלויתן ושור ההר הרם וכאשר ייאבק ויעשה קרב זה בזה

     

    בְּקַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת בִּרְבוּתָא

    יְקַרְטַע נוּן לְקָבְלֵהּ בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא

    בקרניו ינגח בהמות בגדולה יקרטע הדג לעומתו בסנפיריו בגבורה

     

    מְקָרֵב לֵהּ בָּרְיֵהּ בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא

    אֲרִסְטוֹן לְצַדִּיקֵי יְתַקֵּן וְשֵׁרוּתָא
    יגש אליו בוראו בחרבו בשררה סעודה לצדיקים יתקין וארוחה

    [ספר אהל משה] למה הרג את הנקבה?

    תכלית בריאת הלוויתן היא לעולם הבא, תכלית בריאת האדם היא לעולם הבא.

     

    [גמרא במסכת סוטה] מרים הנביאה לעמרם גזרתך קשה משל פרעה:

    שלא גזר אלא על העולם הזה ואתה גוזר גם על העולם הבא.

    אין כניסה לעולם הבא אלא אם כן עוברים בעולם הזה.

     

    [מדרש רבה בראשית] איוב מתלונן. הקב"ה אומר לו מה אתה מתלונן אין לך מטלית אחד לסתום חור בסוכה של הלוויתן. כל הייסורים שלך. לא שווים הנאה של מטלית אחד בעולם הבא.

     

    הטרגדיה הראשונה בבריאה

    ביום חמישי שהרג את בגב' ליוויתנית. והיא מסמלת את השכר הנצחי לעולם הבא.

     

    [ספר שיח יצחק על פרקי שירה]

    שָׁמַיִם אוֹמְרִים. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ (תהלים יט, ב)

     

    אֶרֶץ אוֹמֶרֶת. לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ (תהלים כד, א) ואומר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ׃ (ישעיה כד, טז)

     

    תַּנִּינִים אוֹמְרִים. הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ (תהלים קמח, ז)

     

    לִוְיָתַן אוֹמֵר. הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ (תהלים קלו, א)

     

    וורט שווה לבוא לעולם הזה בשבילו

    הקב"ה את העולם הכול הזוגות. כי אחד יש רק אחד.

    לא טוב היות האדם לבדו. למה? שלא יעבדו אותו כמו אל. הקב"ה: לא! זה לא טוב!

    למשל השמש.

    וכך גם הלווייתן. אומר הלוויתן: לא! הודו לשם כי טוב. הא היכן הגב' אתה יחידי בעולם. לא! כי טוב. הייתה לי. היינו זוג. אז היכן היא? כי לעולם חסדו. אם היינו שניים אנחנו מחריבים את העולם. הקב"ה הרג אותה המליח אותה לעתיד לבוא. הודו לשם כי הוא היחיד.

     

    למה יש הריון תשעה חודשים ואז הוולד מת. כדי לזכות את ההורים מצד אחד וכדי לאפשר לנשמה של הילד לזכות בעולם הבא.

    [הבן יהודע] לתן שכר להורים על גידול הילד. וגם לילד על הגיעו לעולם נהא.

    לומדים את זה מהתנינם מהליוויתן. שהגיע רק לצורך הגעתו לעולם הבא.

     

    [ילקוט שמעוני מדרש תהילים תתפ"ח ] [תהלים קל"ט ט"ז ] "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם."

    דוד המלך מציין שלקב"ה ברא ימים וברר לו אחד מהם: שבת: כי שבת מכל מלאכתו.

    ברא שנים וברר אחד מהם: שביעית שנאמר: ושבתה הארץ שביעית להשם.

    ברא שמיטות וברר לו אחת מהן שנת היובל: שנאמר וקידשתם את שנת החמישים שנה

    ברא בהמות וברר את הבהמות: שנאמר: לי כל חיות בהמות בהררי אלף.

    ברא עופות וברר לו את זיז שדי. (תהלים נ' י"א) "יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי" [אמר רבי יהודה בר סימון זיז עוף טהור הוא, ובשעה שפורח מכסה גלגל חמה... (בראשית פרשה י"ט ו' ז;)

    למה נקרא שמו זיז, שיש בו כמה מיני טעם מזה ומזה. (ויקרא פרשה כ"ב ז' )]

    ברא דגים ובחר אחד: ליוויתן. שנאמר ליוויתן זה יצרת לשחק בו.

    וכן: סיני, הר סיני, ארץ ישראל, שמים , ישראל, לוי.

     

    הקב"ה מחבב עשרה דברים:

    את השבת, שמיטה, יובל, הר סיני, מדבר סיני, את ישראל, שבט לוי, ליוויתן, בהמות הררי אלף וזיז שגי.

    הכל מובן – למעט השעשוע עם הלוויתן? ומה הוא אוהב את בהמות הררי אלך ועוף שנקרא זיז שדי?

    [מחילתה ברשב"י] על הפסוק "את הים וכל אשר בם". "א ת הים ואת כל אשר בם, והלא ים בכלל מעשה בראשית היה, אלא מגיד שיש שבח בים כנגד כל מעשה בראשית. (יתרו כ יא)"

    כיוצא בו אתה אומר לליוויתן זה יצרת לשחק בו והרי הלוויתן הוא בכלל הדגים אשר בים. אלא מגיד שיש שבח בליוויתן כנגד כל המעשים אשר בים. למה?

     

    [ספר דעת שלום] מסביר למה הליוויתן אומר לקב"ה: "הודו לשם כי לעולם חסדו", כי הוא היצור היחידי שהקב"ה משחק אתו. למה הלוויתן לא נמצא בכיסא הכבוד. יש שם נציגות לכל מלכי החיות: שור שהוא מלך הבהמות, יש אריה שהוא מלך החיות, יש נשר שהוא מלך העופות. אם אתה הכי כגול בים והקב"ה עוד משחר אתך, אז למה אתה לא אחד מרגלי כסא הכבוד? הקב"ה משחק בו כי הוא היחידי מכל הברואים שלא אכל מעץ הדעת. כי אחרי שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת, חווה נתנה לכל הברואים גם מעץ הדעת למעט הדגים.

     

    [ספר יונה פרקי דרבי אליעזר] רבי טרפון אומר: ממונה היה אותו הדג לבלוע את יונה מששת ימי בראשית, שנאמר (יונה ב', א' ): "וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה", נכנס בפיו כאדם שהוא נכנס בבית הכנסת הגדולה ועמד, והיו שתי עיניו של דג כחלונות אפומיות מאירות ליונה {הרד"ל כמו לוחות של זכוכית וכך היה יכול לראות מה נעשה בחוץ}. ר' מאיר אומר: מרגלית אחת היתה תלויה במעיו של דג מאירה ליונה כשמש הזה שהוא מאיר בצהרים ומראה לו כל מה שבים ובתהומות, ועליו הכתוב אומר (תהלים צז, יא): "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק".

     אמר לו הדג ליונה: אין אתה יודע שבא יומי להאכל בפיו של לויתן? אמר לו יונה: הוליכני אצלו, אמר יונה ללווייתן: בשבילך ירדתי לראות מקום מדורך שאני עתיד ליתן חבל בלשונך ולהעלותך ולזבוח אותך לסעודה הגדולה של צדיקים, הראהו חומתו של אברהם, אמר: הבט לברית, וראה לוויתן וברח מפני יונה מהלך שני ימים.

    [הרד"ל בביאור פרקי דרבי אליעזר] מה הכוונה מהלך שני ימים? כי יונה היה בתקפות האלף הרביעי, ביום העולם והסעודה לצדיקים תהיה בסוף האלף השישי, אז מה נשאר עוד אלפיים שנה. יומו של הקב"ה הוא אלף שנים (תהלים צ' ד' "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.") אמר הלוויתן יש לי עוד זמן יש לי עוד אלפיים שנים עד שיאכלו אותי.

    למה הראה יונה את בריתו ולא את הטלית שלו או את הזקן לשו? אלא מראה לו את חותמו של אברהם אבינו.

    כל הכוח של יונה להינבא על נינווה. בא משמחת בית השואבה בסוכות. וכל מי שיושב בחג הסוכות בסוכה, זוכה ליישב בסוכה של עור של ליוויתן.

    בחז"ל שמדברים על עתיד הלוויתן זה סוכת עורו של ליוויתן. דבר נוסף שהקב"ה יתן לצדיקים לאכול מהבשר של הלוויתן.

     

    מדרש [שיר השירים א' ד' ] "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ." שמזמינים אורחים הבייתה מכניסים אותם לסלון. הם מוזמנים להיכנס לחדרי החדרים. מי כן? רק הקרובים ביותר. השייכים למשפחה או אורח שמוזמן אליך לשבת הוא יכול לפרוש לחדר שלו.

    חז"ל אומרים הביאני המלך חדריו, "ןכי מנין יבא אליהו בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן." זנ נמצא בחדר לא בסלון את זה לא כל אחד יכול לקבל. מי שהוזמן לחדר הוא יקבל את ההסבר של הליוויתן ושור הבר.

    [הרמב"ן] בפתח ההקדמה שלו לספר בראשית כל הסודות של הלוויתן ובהמות הררי אלף הנמצאים בחדרי החדרים של הקב"ה. הכל טמון בתורה הקדושה.

    [ילקוט שמעוני תתכ"ז] כל חבורה וחבורה יש לה חלק בשכר. שנאמר [איוב מ' ל' ] "יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים." פירוש: יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, יש בעלי מצוות, יש בעלי הלכות, יש בעלי מעשים טובים. כל חבורה באה ונוטלת חלקה.

    אומר המרהש"א ככל שיעשו את המצוות יותר לשמה כן תהיה הזכות יותר גבוה עד לזו של אכילת בשר הלוויתן ממש. מי שלא יזכה לזה יזכה לתכשיטים שיעשו מהעור של הלוויתן.

    [בבה קמה ע"ה ] מביא בשיטה המקובצת מספר לבנת הספיר: שהליוויתן יאכל את הצדיקים ובכך יחבר את גופם לנשמתם. כמו שאומר התנא דביי אליהו: צדיקים שעתידים לחיות אינם חוזרים לעפרן

    וזהו "יכרו עליו חברים וגו'."  וזה הסוד = הלוויתן מחבר את הנשמה של הצדיק לגוף שלו. וכך הוא לא חוזר לעפר.

    [רבינו בחיי שולחן של ארבע (בסוף ספר כד הקמח)] הוא שואל שאלה עצומה: אני לא מבין, הקב"ה ייתן לצדיקים לאכול מבשר הליוויתן ומבשר שור הבר וייתן להם לשתות מיין המשומר מימי בראשית. והרי נאמר בגמרה במסכת ברכות י"ז עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פריה ורביה ולא קנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיווה של שכינה. אז מי יאכל את מי על מה אתם מדברים. אדם נמצא בעולם הבא יש לו נשמה הנשמה הזאת לא אוכלת שום דבר.

    תשובתו: כל מה שכתוב כאן בגמרא שנאכל מבשר הלוויתן והקב"ה מלח את הגב' ליוויתן ומלח אותה לצדיקים לעתיד לבוא. והקב"ה ייתן לנו לאכול מבשר שור הבר ויין משומר מימי בראשית, כל זה לא יהיה שנמות כאן עכשיו אחרי מאה ועשרים שנה, אלא אחרי הכול אחרי התיקון השלם שהגמרא מדברת עליו במסכת סוכה שעתיד הקב"ה לשחוט את יצר הרע, לשחוט את מלאך המוות,שנחזור בחזרה והנשמה שלנו תחייה בתוך גוף חדש שיגיע כאן לעולם הזה. על הסעודה הזאת מדובר לעתיד לבוא. והיא דברי הגמרא שמופיעה במסכת פסחים קי"ט, עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים, ביום שיגמול חסדו לזרעו של יצחק. שואלת הגמרא ומי יברך בסועדה הזאת. אומרת הגמרא שאברהם יגיד שהוא לא יכול כי נולד לו ישמעאל, יצחק יגיד שנולד לו עשו, יעקב יגיד שלקח בחייו שתי אחיות. ועתיד הקב"ה לאסור אותם. משה יגיד לא נכנסתי לארץ ישראל. יהושע בן נון יגיד שלא נולד לו בן זכר. אומרים לדוד אתה תברך והוא יגיד נכון אני אברך. שואל רביינו בחיי: מתי תתקיים הארוחה הזאת? תשובתו: זו תהיה הסעודה שתהיה אחרי תחיית המתים. בעת ההיא לא ניניה ניזונים מאוכל כי אנחנו נהיה רוחניים. כמו שמשה רבינו היה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה, וכמו אליהו הנביא שאכל עוגת רצפים ושרד ארבעים יום. זה יהיה האוכל העתידי.

    כמו שהקב"ה לקח לעם ישראל את האוכל ונתן להם לחם אבירים (את המן) שמו הקרא כך כי מלאכי עליון אוכלים אותו. הזוהר מכנה אותו זיו שכינה שהתגשם. (אוכל רוחני) ומעלת המאכלים של הלוויתן ושל שור הבר עצומה מאוד לחדד השכל ולזכך הלב כמו המן שהיה בדור המדבר. שהיה כצפיחית בדבש שנאמר מתוק האור וטוב לעיניים. והנה כוונת אכילת מאכלים אלו לזכך הגוף והחומר ולחדד השכל כדי שיהיה ניתן להשיג את ידיעת הבורא יתברך ולהתבונן במושכלות. ואז תהיינה הנשמות בהסתלקות הגופות ראויים לסעודה השכלית של המלאכים המשרתים והקרובים לשכינה אוכלים ממנה. כי אז תשיג הנפש את האור הבהיר מה שאין לה אפשרות להשיג את ההשגה הזאת בהיותה בחומר.

     

    ובעזרת השם ישמעו רחוקים ויבואו, ויתנו לך כתר מלוכה

     

    דברים בשם אומרם:

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א

     

    מקורות:

     ויקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין