כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כמו צמח בר

    מה לא יהיה כאן: פילוסופיות, הגיגים, על מה שהיה ועל מה שיהיה, כל השאר יכול להיות כאן

    אשכנזיים ומזרחיים- שידור חוזר

    1 תגובות   יום שני, 22/12/14, 09:11

    בלוג קודם שלי בנושא זכה בהרבה קיתונות של כעס ועכשיו זה יקרה שוב

     

    ביום שישי האחרון נכחתי בהרצאה במסגרת "פורום משפטי" של אסכולות. 


    המיפגש כשלעצמו היה מאד מעניין משום שהוא דן בנושא של שחיתות ציבורית ואולי אני אכתוב על כך  בבלוג נפרד.


    הפעם אני  בענין אחר- בקהל נכחו כ300 איש (האולם הגדול בבית ציוני אמריקה היה מלא)


    הסתכלתי קצת על האנשים (אני סוציולוגית אז העניין הוא מהכיוון הזה) , רובם מעמד הבינוני+ כך זה נראה לי וכן - כולם נראו לי ממוצא אשכנזי.


    עכשיו בא נאמר שאני טועה לגבי 10 אחוז מהנוכחים - עדיין זה רב מוחלט.


    תמונה שונה לחלוטין- אני משוחחת עם הספרית שלי- היא בשנות ה-30 המאוחרות שלה. ממוצא מזרחי- אבל לא מאד דתייה. שומרת חגים וכשרות- כמו רבים מהמסורתיים (כן- גם אני כזאת).. היא לא בעלת השכלה גבוהה אבל גם לא טיפשה- יחד עם זאת אין לה מושג לגבי אירועי תרבות הנערכים בעיר כולל כאלו שהם ללא תשלום. זה לא העולם שלה.


    שאלתי בעד מי הצביעה בבחירות האחרונות והיא אמרה לי שלבנט. למה? היא לא יודעת- אז זה היה נראה לה מתאים.


    עכשיו מה הטענה שלי שכלפיה כולם יכעסו עלי:


    שלא איכפת לי בעד מי אדם מצביע- אני באמת בעד דמוקרטיה ובעד החופש להצביע בעד מי שהאדם רוצה. אבל מה שמפריע לי שיש קבוצות מאד גדולות באוכלוסייה שמצביעות הצבעה אוטומטית ללא כל שיקול דעת- ללא התלבטות, ללא כל נסיון להבין את הכוחות הפוליטיים  הפועלים בעולם הפוליטי בישראל.. ולא יעזור- בשביל לעשות את השיקול הראציונלי הנדרש דרוש גם ידע- הידע יכול לבא מקריאת עתונים, משמיעת הרצאות משמיעת דיונים בטלוויזיה  או משיח בין אנשים. אבל הוא לא יכול לבא  מידע חלקי או הרגשת בטן ספונטאנית.


    אני גרה בשכונה שבה רב התושבים הוותיקים הם יוצאי עדות המזרח- יש יוצאי טורקיה, יוצאי תימן וכמה עדות אחרות - וההצבעה במשך שנים היא אטומטית. במשך שנים הצבעתי "מרץ" ובזמן ספירת הקולות כולם ידעו שזאת  אני. "המשוגעת" של השכונה שמצביעה לשמאל.

     

    הערה:

    אני מודה שהמסר בבלוג שלי היה קצת מבלבל.

    קודם כל התייחסתי לכך שברב הגופים שמקיימים הרצאות יש רוב מוחץ לאשכנזים והבאתי כדוגמא את ההרצאה של פורום משפטי. זה בהקשר לבלוג שכתבתי על בילוי פנאי שונה של שתי האוכלוסיות.

    הדבר השנ שכתבתי ושאתו לא הסכמתן שיש לזה השלכה על האופן שבו אנשים שוקלים בעד איזה רשימה לבחור.

    טענתי היתה שהראציונאליות בבחיירה מאופיינת גם עדתית וועל  כך לא הסכימו איתי. 

    אימי בת ה-90 שאני מזכירה אותה לא פעם בבלוג זה- היא בהחלט שמאלנית אבל היא אמרה לי שאף פעם לא הצביעה בעד מפלגת העבודה משום שבעבר לא נתנו לה ללכת לקופת חולים כללית כי לא היה לה פנקס אדום של ההסתדרות והיא זוכרת את זה עד היום (אביה וגם אבי היו עצמאיים ולא היו חברי הסתדרות). כך שכמובן יש גם משקעים של העבר שמשפיעים. אבל עדיין אנ טוענת שאם להתייחס למסות של בוחרים ולא כמובן למקרה יחיד זה או אחר - שידולי הבחירה הם גם תלויי עדה.


    הבלוג הקודם בנושא דן בםער ההשכלה הקיים בין  אשכנזים למזרחיים אני טענתי שמדובר בכלל

    בתרבות שונה:

    http://cafe.themarker.com/post/2897297/


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/15 02:27:

      המזרחיות תשתלט על הארץ ותבטל את אשכנזיותה-מערביותה באמצעות אינטלקטואלים ופעילים מזרחים וארגונים לא ממשלתיים כדוגמת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" והארגון הפמיניסטי-מזרחי "אחותי". 

       

      השיח המזרחי החדש, המתארגן סביב חוקרים, יוצרים, עיתונאים ואנשי שטח מזרחים המבקשים להציג, לנתח ולהעמיד אלטרנטיבה לדיכוי החברתי-כלכלי, תרבותי ופוליטי של המזרחים על ידי מנגנוני המדינה והחברה בישראל.  המזרחי אינו מעוניין בחברה צודקת אלא  יוצא נגד האשכנזיות והאשכנזים תוך סירוב לנהל  דיאלוג  במגמה לממש את חזון אימים להפיכת מדינת ישראל לדיקטטורה איסלמית-פונדמנטליסטית נחשלת וחשוכה.

       

      גם כאשר האשכנזי מזדהה עם העמדות של השיח המזרחי, הוא נתפס כאופורטוניסט שמנכס את השיח כדי לא לאבד את הבכורה התרבותית ואת השליטה במשרות הוראה ובתקציבי מחקר הפוסט-קולוניאליות שעליהן הוא מתבסס


      התמזרחות תוביל לדיקטטורה איסלמית חשוכה. מזרחים מתוארים בידי נציהם עצמם כ"גולם תרבותי".  הפרענקים שתפסו תחת כמו אלה שיצרו את הסידרה האליטות החדשות תפסו טרמפ כדי לעורר מחדש את ג'ננת הקיפוח האוטומטית, למרות שהם כבר מזמן רוב קולני במדינה, ושולטים על ה"מיינסטרים" במה שהם מכנים בטעות "חיי תרבות". לכל צאצאי המהגרים מארצות האיסלם שממחזרים את היותם מיעוט מקופח, כשהם מחליטים לצאת לעימות מול צאצאי הוותיקים המייסדים ומעלים "עובדות חדשות על הקיפוח", (שעליהן בקושי שמעתם מהסבתא.)

       

      בן-גוריון דיבר על הבאת 'המיליון הנשכח מיהדות המזרח'. הציונות המדינית היתה פתרון לשבר של יהודי אירופה, והם באו הנה, בני התרבות האירופית, עם התפיסה הקלאסית: 'ציוויליזציה.

       

      ואז הם פגשו בלא-צפוי, יהודי האיסלאם וכל התוכנית השתבשה. ניסו להסיר מהם את את הערביות כפי שהסירו מעל עצמם את הגלות היידישיסטית. להפוך אותם לצברים. אלה שתי משמעויות מתנגשות, כמעט סותרות. מיזוג שנכפה על חברה שמימי בראשיתה היתה מורכבת ומפולגת. הממסד הוותיק בישראל לא קיבל בברכה שותפות מלאה ומהירה מדי של כל המהגרים. המולדת החדשה ביקשה לעצמה השתלבות באוריינטציה מערבית. זוהי בעיני המזרחיים הקרירות וההתנשאות" של הוותיקים. תסביך מולד של רבים המתעקשים להיות נתונים ב"הגדרת יתר".

       

      למדנו לחיות בשלום עם "מאגיות חברתיות" ומבנה קהילתי אקזוטי-סודי, השתטחות על קברי צדיקים ופולחנים פאגאניים. שוקי הגדה ועזה הססגוניים, מזכירים לסבא שלהם את ארץ ילדותו, ואחוזת הקבר של החכם המנוח, היא משאת נפש וממלאת איזה צורך נפשי ואמונתי עמוק, להשתטח על קברו של צדיק. טקס קדום רב הוד והדר, כמעם פסיכוזה המונית.

       

      הציונות כיוונה את משאביה התרבותיים ומאמציה הרוחניים ליצירת אדם עברי חדש. להכתיב זהות יהודית אחת, שדיכאה את הרבגוניות התרבותית. אופיה המיוחד של החוויה ההיסטורית היהודית המהווה חלק בלתי נפרד מן הריבוי הכלל עולמי, במגמה לצקת "יהודי חדש". הציונות הציעה מולדת לכל היהודים, אבל יהודים ספרדו-מזרחיים נטו עוד יותר אל המזרחיות, כי במרבית המקרים שורשיהם התרבותיים היו עדיין נטועים באסיה ובצפון באפריקה.

       

      מה לקוי במזרח? חוסר ראציונליות, עודף אמוציונאליות. "כבוד". משאת נפשו של האדם המערבי היא להפיץ את ה"תרבות הנכונה". האוריינטלי הוא אמוציונלי, פראי, אקזוטי. לא מחפש את העמדה הרכה, המתפשרת, המחפשת אחר השתייכות. ממשיכים להשמיע מהשוליים קריאה מזרחית אל המרכז ההגמוני. עימות רעיוני חזיתי עם "ההגמוניה הציונית-האשכנזית". נועצים מילים מטונפות בלב המיתולוגיה שלה. 


      האשכנזים לקחו את המושכות לפני 150 שנה. הם הפכו את העברית לשפה מדוברת, הפכו את התחביר העברי לאירופאי, וכל העיצורים הגרוניים נעלמו. הם יצרו כאן אדם שמאמין אמונה לוהטת ברוח האדם העברי העובד את אדמתו, אך לא סוגד לקברי צדיקים, ולא מתגעגע בדמעות למולדתו האחרת בגלות, לא זו שבצפון אפריקה ולא ההיא במזרח אירופה.


      נו ואז? הדמיון המזרחי, יחד עם הפוילע-שטיקים של מנחם בגין החל להסית: "בשום מדינה ערבית או מזרחית לא סבלו היהודים מהשפלה אנושית ודיכוי רוחני ותרבותי, כפי שסבלו וסובלים מידי אחיהם האירופאים כאן בארץ. הם הפכו את כולנו לחולי זהות מתוסבכים".


      במקום לשנוא פלסטינים הם צריכים לראות בהם בני ברית ושותפי גורל. להבנות את זהותכם המזרחית החדשה באמצעות הזדהות עם ערביי ישראל. גם אתם וגם הם דוחים בעוצמה את השליטה האשכנזית בחיים בישראל. רבים מן הערבים רואים במדינה הישראלית ישות אירופית שנכפתה על האדמה הערבית לאחר מלחמת העולם השנייה.


      "שמאל מזרחי" הוא מיעוט בתוך מיעוט. שמאל מזרחי נאלץ לנהל מאבק חסר פשרות גם נגד אחיו המזרחיים שלרבים מהם יש דעות ברורות ונחרצות באשר לבעיית הפליטים הפלשתינית ובאשר לערבים בכלל. 


      הפרענקים, הרוויחו על "עיוותים" כאלה עשרות מנדטים. אני מכיר בעל פה את כל התחמושת החלודה שלהם, ואת כל האסוציאציות התרבותיות. כאשר אין להם נימוק ענייני - הם מרימים את הקול... במקום להודות  לקיבוצים שקלטו אותם בזרועות פתוחות, ועשו בכך מעשה בריאה מחדש.

       

      אני מכיר את כל השטויות שבני המזרח נוהגים לומר כשאין להם מה להגיד (כמו למשל "גזען קטן ופתטי...") ואני יודע כמה מעט מחשבה יש מאחורי זה. מה שקובע את זהותו של האדם הוא לא המוצא של אבותיו, אלא אוסף של תכונות נרכשות. "לא כל המזרחיים הם ערסים, ולא כל הערסים הם מזרחיים". אצלנו מעולם לא התלוננו על קיפןח, לא הצד ה"מזרחי" ולא הצד ה"אירופי", שלמעשה סבל אפילו יותר. אבותיי עשו את האינטגרציה, ופטרו אותי מן הדילמה. לקחתי דברים נפלאים משני הצדדים ואני גאה על כך. אצלנו כולם חוו דלות ומחסור ומצוקה אמיתית, אבל - אף אחד לא דיבר על אפליה מכוונת כעניין של מדיניות. במקום בו הרגש שולט הבלגן תופס פיקוד 


      כל אדם, אפילו אשכנזי, רשאי לומר את אשר על ליבו. כל מה שהעליתי כאן מבוסס על דיונים במפגשים עקרים ומביכים בין אמני ה"קשת המזרחית הדמוקרטית", לבין יוצרים "אשכנזים", שהתנדבו מרצונם החופשי להיות פה ל"מקופחים". זאת, מתוך מחשבה שהם מיטיבים לבטא את מצוקתם של בני המהגרים ולהזדהות עימה. והם לא...

       

      השטויות שלהם מופצות ברשת של אידיוטים משת"פים שחוזרים כמו תוכים על האשמות חסרות בסיס. עם הפראים האלה אנו מתעסקים, גם אם הם לבושים בחליפות, ומשתמשים בטכנולוגיה משוכללת.

       

      מה ביקשנו? לחיות כאן בשלום, לראות ישראל שמובילה קו של קידמה במזרח התיכון. למרבה הצער אנחנו עוברים תהליך של ערביזציה, ששואפת להכחדת כל סממן עברי ארץ - ישראלי. המדינה עוברת ערביזציה. הם דורשים את מה שהם מכנים "כבוד". ואנחנו נותנים להם את זה. חברי כנסת "ספרדים". הדרישות שלהם נתמכות על ידי התנהגות בלתי חוקית, החל בפשעים קטנים ובאלימות אקראית, ועד כדי מהומות בקנה מידה קטן. הם לא יצטרפו לחברה שלנו, הם רוצים להשליט את הערכים שלהם על החברה שלנו. אלימות המכוונת באופן בלעדי נגד כל מי שלא חושב כמוהם. אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם - הם מבקשים להכתיב כל היבט של חיים. ישראל שלהם תהיה מדינה ללא חופש ודמוקרטיה, שממה כלכלית, סיוט אינטלקטואלי, וכמובן הפסד של שותף עם עוצמה צבאית לאמריקה.החירות היא המתנה היקרה ביותר. החופש הוצע לנו על מגש של כסף, על ידי אנשים שנלחמו על כך ומסרו את חייהם. אנחנו לא הבעלים של החופש הזה, אנחנו רק האפוטרופוסים שלו. התפקיד שלנו הוא רק לשמור ולתת לילדינו את הזכות לחופש הזה ובמצב שהוא הוצע לנו. דורות העתיד לעולם לא יסלחו לנו. אנחנו לא יכולים לבזבז את החירויות שלנו.

       

      יש לעצור את הטיפשות המתובלת בסיפורי ניסים, דמיון ודרמה, והכנסת צה"ל לתהליך של מיסטיפיקציה ודתיזציה.