כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תרבויות ועסקים

    מזרח אסיה הוא מרחב של תרבויות עתיקות וכלכלות ממריאות, והוא הזדמנות עסקית גדולה.
    כדי לעשות עסקים עם מדינות דוגמת סין, הודו, יפאן או ויאטנם צריך להכיר אותן ואת תרבותן.

    0

    הזדמנויות לטכנולוגיות הסייבר הישראליות בהודו

    0 תגובות   יום שני, 13/4/15, 07:54

    [הכתבה פורסמה במסגרת מגזין הסייבר של עיתון הארץ בפברואר 2015]

     

    אם תשאלו מנהל ישראלי בחברת פיתוח בתחום הסייבר מה שוק היעד הראשון שאליו הוא פונה מרבית הסיכויים הם שהוא יענה ארה"ב. זה טבעי וזה מתבקש, הן בגלל נפח הפעילות הגדול של חברות אמריקאיות הרגישות לאיומי פריצה מהאינטרנט והן בגלל שהשקעות רבות בתחום זה מגיעות מארה"ב והמשקיעים מתמצאים ומתעניינים באופן טבעי במה שהם מכירים מהבית. זה טבעי אבל זה משתנה והודו הולכת ונכנסת אל התחום הזה.

     

    הכסף עובר מזרחה וזאת לא עובדה חדשה, השווקים המתעוררים של אסיה צומחים במהירות וביניהם הודו עם אחוזי צמיחה המעוררים קינאה במערב. הצמיחה הזאת מנביטה חברות ובתי השקעות המגלגלים סכומים הולכים וגדלים, בולטים ביניהן הגופים הנותנים שירותי IT וחברות טלקומוניקציה, ולצידם יצרני מכוניות ותרופות. הם צומחים. ראינו זאת בקונצרן טטה שהשקיע 5 מיליון דולאר בקרן של חברת המסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל-אביב, ומן הסתם שנראה זאת יותר ויותר עם הזמן.

     

    השמות ידועים, לצד קונצרן טטה בולטות חברות דוגמת אינפוסיס, רילאיינס, Cipla ועוד. החברות העולות הן מקור של השקעות והן מקור של ביקוש, ככל שאתה גדול יותר כך יש לך יותר כסף לגלגל, וגם ככל שאתה גדול יותר אתה יעד מועדף יותר ויש לך על מה להגן, להגן מפני האקרים, מפני מתחרים וגם מפני סין.

    ''

    איום הסייבר הסיני, שעלה לכותרות בעקבות פריצות למערכות אמריקאיות ידועות, ומוכחש על ידי הרשויות הסיניות, מדיר שינה מעיני החברות ההודיות. הודו מהווה יעד בגלל הידע שצוברות חברות הטכנולוגיה שלה, בגלל הסודות הכלכליים של הקונצרנים הגדולים, ובגלל המתיחות הבטחונית שבין שתי מעצמות הענק הללו. היום הידע הכלכלי הזה נחוץ למטרות כלכלה ומחר אולי גם למטרות מלחמה.

     

    בימים אלה מגיעה מהעיר פונה משלחת המבטאת את המגמה הזאת בדיוק. מדובר במשלחת של מנהלים המיועדת לנסות ולאתר טכנולוגיות בתחומי הסייבר לשימושן של חברות הודיות. המנהלים הללו, שעל לוח הפגישות שלהם אני שוקד בימים אלה, מייצגים בעלי הון ובעלי עניין שיודעים היטב את מה שתואר כאן ומחפשים פתרונות. הם מעריכים את ישראל ויכולת ההמצאה שלה, ומודל החיבור העסקי שלהם פתוח: ניתן להשקיע בחברות ישראליות המפתחות הגנת סייבר לסוגיה, ניתן להפיץ את המוצרים שלהן בשוק ההודי הענק, וניתן גם לרכוש אותן, הכל על פי האפשרות ועל פי העניין העסקי.

     

    העניין ההודי בישראל הוא חלק מעניין הולך וגדל בה בחלק זה של העולם. ישראל, שבמדינות המערב זוכה לביקורת על התנהלות מדינית בטחונית ואשר תושביה מתייחסים אליה לא פעם במידה רבה של ציניות, הולכת והופכת למותג במדינות אסיה וביניהן בהודו. ישראל היא יהודים ויהודים זה אינשטיין ופרסי נובל רבים, ישראל היא יכולת עמידה בטחונית לאורך זמן מול אויבים רבים, ישראל היא מדינת סטרטאפ, היא מקור לחדשנות והיא החותמת המצויה מאחורי פיתוחים טכנולוגיים רבים שבהם נעשה שימוש בכל מגזר כלכלי, מחקלאות ועד טלקומוניקציה.

    ''

    זה יהיה ביקור של כיסים עמוקים, כיסים של חברות הפועלות בשוק המגלגל מיליארדים רבים של דולארים, אבל הכיסים הללו לא עומדים להיפתח בקלות ובמהירות. איש העסקים ההודי אינו מערבי, הוא לא מסתמך מטבעו על מה שנכתב בניירת אלא יותר על החיבור שלו והאמון שלו באדם שמולו ובחברה שמאחורי אותו אדם. מנהל הודי שכזה ירצה לפגוש פנים אל פנים את האנשים שאיתם אולי יעבוד, להתרשם מהיכולות שלהם, להכיר אותם, לחוש אותם, לבלות איתם זמן רב ככל האפשר, לראות את המחויבות שלהם, את העניין ארוך הטווח שלהם בפעילות עם הודו והנכונות שלהם להשקיע בכך זמן, מאמץ וכסף. הוא לא יסתפק במלים והצהרות, הוא יחכה בעיקר לראות את המלים הללו מתגשמות ומתבטאות במעשים של הצד שכנגד.

     

    לחברות טכנולוגיה ישראליות המחפשות את ההזדמנות במפגשים כאלה ודומים להם מומלץ לעשות שיעורי בית. הכרחי להכין תוכנית עסקית ולגזור ממנה Executive summary, אין מקום להפנות את המנהל ההודי ללמוד את הפרטים מהאתר של החברה, גם אם הוא מפורט. על בסיס זה חיוני להגדיר את היעדים של החברה מול הודו וזה גם הרגע לעצור ולהחליט באמת אם הודו מעניינת אותו לטווח ארוך או לטווח קצר, אסטרטגית או טקטית.

     

    חיוני להיערך לקראת המפגש ולקראת אלה שיבואו בעקבותיו, לרשום ביומן את המועדים ולשריין אותם. אנשי המשלחת יבחנו את הרצינות של אלה שאיתם הם נפגשים, ואת הרצינות הזאת לא רואים בהצהרות אלא קודם כל בנכונות להקדיש זמן ומאמץ. כדאי מאוד גם להתייעץ ואף לקבל הדרכה בין תרבותית על מנת להבין את האנשים, החשיבה שלהם ודרך הפעילות המאפיינת אותם.

     

    לאחר המפגש בישראל מן הסתם שיהיו שלבי המשך, תהינה נסיעות להודו, שיהוו גם הן הוכחת רצינות מלבד הצורך העסקי שבהן, יהיה צורך לנהל משא ומתן מתמשך, כי ההודים כאמור פועלים בצורה הדרגתית ומתמשכת, כולל דיון על קוצו של כל יוד והקדשת זמן לבילוי משותף, זמן איכות ויצירת חיבור בין המנהלים שיעבדו אחר כך יחד.

     

    המאמץ גדול אך הוא יצדיק את עצמו. הודו עומדת להמשיך ולהתפתח לאורך זמן ממושך, היא תגיע להיקפי פעילות גדולים בהרבה מאלה של ארה"ב ושל אירופה ופעילות שמתחילה בה ונעשית מתוך מחשבה והשקעה תיהפך עם הזמן לאפון הפלא הממשיך לצמוח. פתחו את המדורים הכלכליים, קראו את תחזיות הצמיחה של הודו.

     

    ---------------------------------------------------------------------------------------------

    טל רשף - מומחה לפעילות עסקית מול שוקי מזרח אסיה, מייעץ ומכשיר עובדים ומנהלים בנושאי שיווק, מו"מ, רכש, ניהול עובדים ורילוקיישן באסיה.

    אימייל: Tal@intelectual.co.il , אתר: http://intelectual.co.il, טל. 054-4606270

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      טל רשף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין