כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    סדנת נהיגה מתקדמת. וקטיה.

    0 תגובות   יום שישי , 24/4/15, 22:37

    לפני כחודש קיבלתי למייל העבודה מייל ממחלקת כח אדם - הזמנה להירשם לסדנת נהיגה מתקדמת של חברת "מסלולים". מכיוון שבעבר עשיתי אצלם בהצלחה מלאה את סדנת "חרקות בשכונה", נרשמתי ללא היסוס.

    אבל קודם כל הסבר, למי שלא מעורה בנבכי עולם ההייטק הישראלי.
    מי שקרא את פוסטיי בעבר כבר הבין מן הסתם שבהיי טק מזיינים אותך כמו בכל מקום עבודה אחר, אבל משתדלים לפחות ליצור מראית עין שזה לא רק מין, זו גם אהבה. אחת הדרכים היא פעילות מוגברת של מחלקת כח האדם שמציעה מגוון פעילויות מסובסדות לעובד ובני משפחתו, כגון ספארי לילה, הופעות כאלו ואחרות, צימרים ועוד, משהו כמו המתנות שמרעיף הזיין המניאק על החברה התורנית. באופן מסורתי, מוצאות הודעות אלו את דרכן לסל המיחזור בהקדם האפשרי אך לעיתים גם איש עקרונות כמוני מוכן לעצום את עייניו לרגע אל מול טבעת יהלום המוענקת במסעדה יוקרתית. גם אני זונה.

    אז ביום שישי השקמתי קום, עליתי על המאזדה, שעדיין לא ידעה מה מצפה לה, והדרמתי לכיוון משמר דוד.
    כמובטח, קיבל את פנינו שולחן מעדות ה old school שכלל בורקות, רוגלך, נס קפה, קפה שחור ושתייה קלה. שנאמר, הנהיגה אולי מתקדמת אך הבופט - מסורתי.
    ניגשתי לעמדת ההרשמה, שולחן שעליו לפטופ ומאחוריו בחור צעיר ונמרץ.
    "אח שלי" אמרתי, "כוון אותי בבקשה לאספרסו".
    הוא חייך. חשב אני צוחק.
    ניסיתי שנית: "לשולחן של האשכנזים, התל אביבים, עם האספרסו, הקינואה והסושי".
    לא צחק החרא.
    עשיתי לי שחור ללא סוכר, פינקתי בבורקס תפוחי אדמה וויתרתי על הרוגלך מטעמי סוכר כמובן.
    בינתיים הגיעו שאר הנרשמים בחלוקה מפתיעה למדי של בערך פיפטי פיפטי גברים נשים. נשבע לכם. סתם מלכלכים על נשים שאין להן מושג בנהיגה. לאחר מספר דקות הסתבר שבערך 70% מהנשים הגיעו לשם עקב טעות בניווט, 20% התלוו לבן הזוג ו 5% זו המנקה. ה 5% הנותרת היתה דווקא נערה חמודה בשם קטיה שנתקלה בי תוך פילוס דרכה לעבר שולחן המזון ושפכה לי את השחור על מכנס הג'ינס.
    "תסתכלי איך את נוהגת, בהמה" יצא לי באינסטינקט. אחד המדריכים לקח אותי לצד והסביר לי בעדינות שאני קצת מקדים את זמני ושבהמשך היום נלמד לקלל את עמיתינו הנהגים והולכי הרגל בצורה מסודרת וללא אפליה מיגדרית שאינה תקינה פוליטית היום. סדנה מתקדמת, כבר אמרנו.

    הסדנה החלה בטחינת ראש צפויה של מנהל מחלקת הרכב של החברה. אין לי מושג מה הוא אמר. לא הקשבתי.
    אחריו עלה מוביל הסדנה מטעם חברת "מסלולים". הוא פרט מספר כללי בטיחות שישרתו אותנו במהלך היום.  אין לי מושג מה הוא אמר. לא הקשבתי.
    אחריו הציץ איזה ראש מבעד לדלת ואמר משהו. אין לי מושג מה הוא אמר. לא הקשבתי.
    "למה אתה לא מצטרף לחברה?" שמעתי קול. הסתכלתי סביב, הייתי לבד בכיתה, זולת המוביל. "כנראה שנרדמתי על ההגה" אמרתי, מותח זרועותיי לצדדים, "לא רגיל להתחיל את היום בלי אספרסו".


    השלב הבא, רגע לפני ההתחרעות המיוחלת על רכבי החברה האומללים (הסדנה נערכת על הרכבים של המשתתפים), היה הסבר מעשי על תנוחת ישיבה, כיוונון מראות והגה וכיוצא בכך. למזלי, חנה רכבי במיקום האופטימלי (אין לי כח להסביר) כך שנושאים אלו הודגמו עלי ועל רכבי.
    "הכנס ושב כמו שאתה רגיל" אמר המדריך.
    נכנסתי למושב האחורי וסימנתי לקטיה לבוא.
    "לנהיגה" אמר המדריך.
    "הא, סליחה" אמרתי.
    התמקמתי במושב הנהג, שמתי את יד שמאל על אדן החלון, ימין אוחזת קלות בתחתית ההגה, שרקתי לקטיה וחיכיתי להוראות.
    "מצוין" אמר המדריך, "מה השלב הבא?"
    "תסתכלי איך את חוצה את הכביש, בהמה" צעקתי לעבר קטיה.
    "לא רע" אמר המדריך, "אבל אתה חייב להפתר מהקטע המגדרי, וגם הטבעונים קצת עושים לנו בעיות עם הקטע של ה 'בהמה'".

    משם המשכנו סוף סוף למסלול כאשר כל שני חברה צוותו לרכבו של אחד מהם בלוויית מדריך.
    אני ישבתי במושב הנהג של המאזדה, המדריך לידי ומאחור הבחור הנוסף, שלא קלטתי את שמו. האמת, לא הקשבתי.
    "בשלב הזה אני חייב לבקש מכם להיות קשובים ביותר" אמר המדריך. בלעתי בשקיקה כל מילה (הפתעתי אתכם אה?).
    "מה לעשות עם הקונדומים המשומשים שאני מוצא פה?" שאל הבחור במושב האחורי, אוחז קונדום מיובש בכל יד, פניו מביעות סלידה קלה.
    "שלך" אמרתי.

    שמנו גז, שמנו ברקס, החלקנו בסיבובים רטובים ועשינו סיבובים של 360 מעלות כתוצאה מהרמת בלם היד. היה מגניב, אבל גם קצת מפחיד.
    לאחר כארבעים וחמש דקות חזרנו לנקודת המפגש.
    "אם אתם צריכים להשתין, השירותים מימין" אמר המדריך.
    "כבר השתנתי" אמר הבחור מהמושב האחורי במבוכה.
    הסתובבתי לאחור במהירות, נועץ בו מבט מקפיא דם.
    "שמתי קונדום" הוא חייך במבוכה.
    "אחלה גבר" חשבתי לעצמי, "יצירתי". הצטערתי שלא קלטתי את שמו. "סחתיין" אמרתי, "אבל אני מציע שתיגש להיבדק אחרי הסדנה".
    "יש לך משהו?" הוא שאל בדאגה.
    "לי לא" אמרתי, "אבל הזונה השתעלה הרבה ליחה".

    את קטיה פגשתי בהתרגשות ליד שולחן הפינוקים שבינתיים נערך מחדש עם סנדביצ'ים ושתייה קלה.
    לקחתי לי סנדביץ' פסטרמה והושטתי אחד לקטיה.
    "אני מתנצל על קודם" אמרתי, "זה היה בשביל התירגול".
    "זה בסדר" היא אמרה, "אני אוהבת שמדברים אלי מלוכלך".

    הסדנה הסתיימה במספר מילות סיכום וחלוקת תעודות.
    "אני מתנצל אם טעינו בשמות" אמר המדריך, "בכל מקרה בימינו זו לא בעיה, חמש דקות במשרד הפנים..."
    אהבתי. לץ.

    "ניקח איזה צימר באיזור?" שאלתי את קטיה כשיצאנו לעבר החנייה.
    "למה לא" היא אמרה.
    "סבבה" אמרתי, "אולי תשאירי את האוטו כאן וניסע בשלי".
    "למה לא" היא אמרה, "שאני אנהג?".
    "השתגעת?" אמרתי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה