כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    זו אני

    16 תגובות   יום שלישי, 2/6/15, 16:09

    אני מרגישה שאני משתגעת

    האנונימיות הזו

    למה?

    ממה אני מתביישת?

    מזה שיש לי ילד יפה אבל מורכב?

    מזה שאני אוהבת ויצרית ומטורפת לעיתים?

    מה הפחד המקפיא הזה אותי ועם זאת מרגש?

    אני רוצה להתמזג פעם אחת בחיים האלה עם עצמי.

    להתמזג ולישון בשקט עם התוצאות.

    אני בן אדם נהדר.

    אני יודעת את זה.

    אני עושה טעויות וחוטאת בחלומות מנצנצים ודועכים.

    אני רוצה להגיד שאישה יכולה להיות הכל.

    היא יכולה לשתות ולעשן ולהיות עבד לתחושות הכי עמוקות שיש בה עד למעמקי שיפולי הבטן התחתונה.

    היא יכולה להיות אמא מופלאה,כזאת שלא תנום ולא תשקוט עד שבנה ימריא ועד שבעולם יקבל אותו.

    היא יכולה להיות ילדה חולמת ורומנטית ועדין להיות עם לשון מושחזת ומצליפה.

    סאמק

    אני פשוט רוצה להגיד שאני זו אני.

    ואני לא מארי.

    אני לא אותה מלכה שערפו את ראשה.

    רק שבדומה לה כמעט אף אחד לא הכיר אותה באמת.

    http://cafe.themarker.com/music/3227939/

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/15 20:52:

      *
      איך אפשר לא להזדהות???

        17/7/15 16:47:
      כמה כמה שאני מזדהה אתך....המילה שהכי מתאימה שעוטפת את כל המילים היא שאגה ,אבל כזאת ענקית.
        20/6/15 08:01:

      צטט: zahal 2015-06-09 09:38:20

      את מלכה, נקודה!! ולא שיגידו לך אחרת!!!!

       

      מלכה עצובה מאמוש

        9/6/15 09:38:
      את מלכה, נקודה!! ולא שיגידו לך אחרת!!!!
        9/6/15 03:05:
      תודה על התגובות שחר ו P אני חושבת שזה להתחבר אל מי שאני כבר. זה לא להסתתר. זה עימות עם עצמי בעיקר. שחר... אני אחשוב על מה שכתבת.נשיקות
        5/6/15 00:46:

      תראי,

      את משרטטת תמונה של אמא ואשה אוטנטית ומדהימה שמתמודדת עם כל הקשיים, היום יום, החשקים, הפחדים והרצונות.

      תמונה מדהימה, שאפו גדול על זה.

       

      עכשיו את יכולה לבחור את חברייך, למי לענות, למי להתחבר ואפילו את דייט - יך.

      מה יקרה אם תצאי מהאנומימיות?

      כל זאבי הקפה יציקו לך, יתקשרו אליך וירדפו אותך.

      תחליטי.

        4/6/15 20:31:
      הכי חשוב זה לאהוב את מה שאנחנו ולהיות אנשים טובים. נראה שאת כבר שם, צאי תהני
        3/6/15 19:10:

      צטט: DesertEagle 2015-06-03 08:41:14

      את עשר

      תודה...

       

      ובאמת כנראה שאן ממה להסתתר

        3/6/15 16:16:
      אז המסקנה שאין ממה להסתתר :)
        3/6/15 08:41:
      את עשר
        3/6/15 04:13:

      צטט: נערת ליווי 2015-06-02 16:37:05

      אשה יכולה להיות הכל ותכל'ס את הרי יודעת את זה.

      כתבת בעצמך, שאת בן אדם נהדר ואמא נפלאה ומספיק שאת והילד שלך יודעים את זה. ויתר העולם? מה זה משנה מה אנשים שלא רואים אותך חושבים עלייך? תשמרי על אנונימיות. זו לפחות עצתי שלי. 

       

      את בעצמך אישה מדהימה ויצרית.

      שימי לב שנשים הרבה יותר פוחדות לחשוף עצמן מגברים.

      הרבה יותר חוששות.

      למה?

        3/6/15 04:11:

      צטט: n1free 2015-06-02 17:19:04

      יקרה את כל כולך כאן, בזכות האנונימיות.

      את לגמרי חושפת את עצמך, רק לא את שמך האמיתי.

      מצד אחד, את מפסידה את ההערכה האישית לך, האדם מאחורי הכינוי.

      מצד שני, את מוגנת מפני אנשים שאינם שוחרי טובתך.

      אין לך במה להתבייש, אבל יש לך סיבות טובות להיזהר.

      לדעתי, יחסים טובים בין אנשים דורשים סימטריה. מוטב לחשוף את הצדדים הייצריים והרגשיים בזהותך האמיתית, רק לפני מי שנחשף אליך באותו אופן.

      את הקשיים של הבן ושלך ביחס אליו, את יכולה לחשוף בפני כל מי שנמצא בקשר אישי איתו או איתך. זה יקל עליך.

      חיבוק.

      אך אני יכולה להשפיע על אנשים שאין להם מושג מהי הצמודדות עם ילד מורכב?

      למה אני צריכה להרגיש שזה לא בסדר לכתוב חושפני?

      זה כמו להיות בן אדם כפול.

      את צודקת שעלי להזהר.

      גם פה עם כל האנונימיות שלי עדין יש כאלה שפונים אליי ולא מתוך כוונות טובות.

      אני אחשוב על מה שכתבת..

        2/6/15 19:28:
      אנונימיות לעיתים משחררת את רסן הכתיבה
        2/6/15 17:19:

      יקרה את כל כולך כאן, בזכות האנונימיות.

      את לגמרי חושפת את עצמך, רק לא את שמך האמיתי.

      מצד אחד, את מפסידה את ההערכה האישית לך, האדם מאחורי הכינוי.

      מצד שני, את מוגנת מפני אנשים שאינם שוחרי טובתך.

      אין לך במה להתבייש, אבל יש לך סיבות טובות להיזהר.

      לדעתי, יחסים טובים בין אנשים דורשים סימטריה. מוטב לחשוף את הצדדים הייצריים והרגשיים בזהותך האמיתית, רק לפני מי שנחשף אליך באותו אופן.

      את הקשיים של הבן ושלך ביחס אליו, את יכולה לחשוף בפני כל מי שנמצא בקשר אישי איתו או איתך. זה יקל עליך.

      חיבוק.

        2/6/15 16:47:
      העיקר ללכת עם האמת שלך. בהערכה!
        2/6/15 16:37:

      אשה יכולה להיות הכל ותכל'ס את הרי יודעת את זה.

      כתבת בעצמך, שאת בן אדם נהדר ואמא נפלאה ומספיק שאת והילד שלך יודעים את זה. ויתר העולם? מה זה משנה מה אנשים שלא רואים אותך חושבים עלייך? תשמרי על אנונימיות. זו לפחות עצתי שלי. 

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין