כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אולי טוב שהמורים נושרים?

    1 תגובות   יום רביעי, 29/7/15, 10:45

    בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) דו"ח על נשירת המורים בישראל, שעשה גל תקשורתי קטן. למרות שכתוב בכותרת הדו"ח "2014", הוא מביא נתונים רק עד שנת 2011, ולכן אין לנו מידע על 4 השנים האחרונות – שחשיבותן רבה. לכאורה יש התמתנות מסוימת בנשירה, אבל אין להוציא מכלל אפשרות שהשנים האחרונות יהפכו את המגמה. מכל מקום, מן הנתונים הקיימים עולה, שהנושרים בשיעור רב יותר הם בעלי תארים שניים ופסיכומטרי שמעל 500. זה אינו אומר שהם מתאימים יותר למקצוע, אבל השכלתם נותנת להם יתרון התחלתי, שכאמור אינו בא למימוש כשהם פורשים.


    מורים פורשים מעבודתם מסיבות שונות, אבל סוגיות האתגר והמשמעות הן החשובות שבהן. מרבית המורים באים לעבודתם מתוך תחושת שליחות חינוכית, וכשהיא לא נמצאת שם, גם שכר גבוה לא יועיל. בפינלנד, שבה שיעור הנשירה הוא הנמוך בעולם (6.2%), שכר המורים הוא מעט גבוה מן הממוצע של ה-OECD, אבל הוא אינו העיקר עבורם.


    פאסי סאלברג, בספרו "לומדים מפינלנד" (2015) מספר ש"שלושה גורמים מושכים את הצעירים האיכותיים ביותר להוראה וגם משאירים אותם בבתי הספר. בראש ובראשונה חיוני שמקומות העבודה של המורים יאפשרו להם לממש את שליחותם הערכית. בפינלנד, כמו במדינות רבות אחרות, קריירה בהוראה נובעת מרצון פנימי לעבוד עם אנשים ולעזור להם ולקהילות שלהם באמצעות הוראה. המורים בפינלנד נהנים מתחושה חזקה של הערכה מקצועית [...]. מורים בכל רמות העשייה החינוכית מצפים לקבל אוטונומיה מקצועית מלאה כדי ליישם את מה שלמדו: לתכנן, ללמד, לאבחן, להוציא את הפועל ולהעריך" (עמ' 121). ועוד: "הצעירים בפינלנד נמשכים להוראה משום שהם רואים בה מקצוע עצמאי, מוערך ומתגמל שיעניק להם את החירות הנדרשת לממש את שאיפותיהם" (עמ' 146). אבדן אוטונומיה אצל המורים בפינלנד, כפי שהם מעידים, הוא סיבה מרכזית עבורם לפרוש מהמקצוע. משמעות, אתגר ואוטונומיה הולכים יחד או שאינם הולכים כלל.


    בכדי שמורים טובים מאד יגיעו להוראה הם זקוקים ל"תנאים של חיבה", כפי שראינו אצל הפינים. כלומר, לא מספיק שהם עצמם יהיו איכותיים, אלא נדרשת שיטה פדגוגית מערכתית שתקלוט אותם כמות שהם, על איכותם הגבוהה, ותעניק להם אמון ועצמאות. זה לא מה שקורה אצלנו. בישראל המורים הם במידה רבה "טכנאים של העברת ידע": מקבלים הנחיות מלמעלה ואת זה הם מבצעים – ביותר או פחות התלהבות, ביותר או פחות כשרון. יש להם בחינות בגרות, בחינות מיצ"ב ו-13 מקצועות חובה שבועיים שעליהם להעביר לתלמידיהם. המרחב לתמרון עצמאי הוא מצומצם, והם משיגים אותו, אם בכלל, במאמצים רבים תוך "הליכה כנגד הרוח".


    השיטה הפוליטית הישראלית מכתיבה, שלעיתים קרובות יחסית תתקיימנה בחירות ויתחלפו שרי ושרות החינוך. אותה שיטה מכתיבה, ששרי החינוך קובעים את סדר-היום החינוכי ואת הדגשים שהם מבקשים להטמיע במערכת. רק שר אחד, שי פירון, ניסה לשנות את השיטה מיסודה, אבל הוא שגה בדרך הובלת השינוי, וממילא היה בתפקידו כ-20 חודש עד שהתפרקה הממשלה שמטעמה כיהן.


    מכאן, שחשיבות שיעור הנושרים היא קטנה אם המערכת בכללותה אינה מאפשרת למורים "ליישם את מה שלמדו: לתכנן, ללמד, לאבחן, להוציא את הפועל ולהעריך". שינוי בסיסי בחינוך הישראלי מחייב תחילה הושבת צוותי חשיבה בכירים שיתוו דרך ל-10-5 השנים הקרובות, שתהיה מעוגנת בחוק. אחרת שאלת הנושרים תוסיף להיות בלתי חשובה בעליל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/15 23:48:

      גם אני חושבת שחילופי השלטון אינם מאפשרים ליישם תוכניות חינוכיות כראוי

      וזו בעיה רצינית מאד.

      החינוך חייב להיות במקום ראשון, הרי הוא עתיד הדורות הבאים.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין