כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דלקת גידים אצל נגני גיטרה

    הבלוג ייציע סקירה והסבר על תופעה של דלקת גידים אצל גיטריסטים, זיהוי, טיפול והחלמה. מבוסס על נסיון אישי שלי

    פוסטים אחרונים

    דלקת גידים אצל נגני גיטרה

    0 תגובות   יום שבת, 5/9/15, 23:37

    שלום. שמי צבי ואני נגן גיטרה מזה כחמש-עשרה שנה, מנגן על גיטרה קלאסית בעיקר בסגנון קלאסי וספרדי. הנגינה בגיטרה היא התשוקה הגדולה ביותר שלי, לה אני מקדיש מספר שעות מידי יום ובשנים האחרונות הפכה גם לחלק מרכזי בפרנסתי, הן כנגן בהופעות שונות והן כמורה. פוסט זה עוסק בסוגיה של דלקת בגידים אצל נגני גיטרה, והוא מבוסס על הניסיון אישי שלי בלבד , ניסיון שכלל זיהוי הדלקת, הכרת הגורמים לה, טיפול, החלמה ולבסוף המשך עבודה על מניעה. הפוסט נכתב על מנת לשתף את הקורא בעברית על החוויות שלי והידע שצברתי בנושא בצורה מרוכזת, ברורה ונהירה.

    .

    פרק א

    לפני כמספר חודשים, ניגנתי כהרגלי, ופתאום, תוך כדי מתיחה של אצבעות יד שמאל (היד שמחזיקה את צוואר הגיטרה) הרגשתי כאב חד,  אך לא חזק בעוצמה בלתי רגילה. הכאב מנע ממני מתיחה מקסימלית של אצבעות יד שמאל, ופחת ככל שפחתה המתיחה. כנגן ותיק, הכרתי כאבים שונים באזורים שונים בידיים (אצבעות, אגודל, אמה) תוך כדי הנגינה, וראיתי בהם תוצאה של תשישות עקב נגינה מרובה או מאומצת מדי, תנועה לא נכונה וכו', כאשר הפתרון שלי עד אז היה לנוח כמה שעות, ובדרך הכלל הכאב הלך ופחת ועבר תוך יממה או שתיים, מבלי לפגוע יותר מידי בשגרת הנגינה שלי. כך ציפיתי שיקרה במקרה זה, והמשך לנגן תוך כדי הימנעות מתנועות כואבות בצורה בלתי נסבלת. הכאב היה בנקודה ספציפית, בערך במרכז פרק כף היד השמאלית מלמעלה, ולא לווה בנפיחות או אדמומיות. לאחר יומיים שמתי לב שהכאב לא חולף, אך גם לא מחמיר. שמתי לב גם שאני מוגבל בתנועה של מפרק יד שמאל, כלומר בעוד שהכיפוף הטבעי של כף היד ביחס לאמה יוצר זווית של 90 מעלות בערך, הכיפוף שיכולתי להגיע אליו היה של כ30 מעלות בלבד, זה בכאב מינימלי, כאשר יותר מכך פשוט לא היה אפשר (אם ניסיתי בכוח ע"י כיפוף המפרק עם היד השניה, הכאב היה בלתי נסבל). מכיוון שבטכניקת נגינה של גיטרה קלאסית (גיטרה מונחת על רגל שמאל המוגבהת) לא נדרשת זוית נגינה גדולה, יכולתי להמשיך לנגן כשאני סובל את הכאב המינימלי. אז התחלתי לקרוא קצת על דלקות גידים, חשדתי שזה עלול להיות קשור, אך לא הייתי בטוח, ובכל מקרה החלטתי לנוח כמה ימים מבלי לנגן (מלבד כמה דקות ביום שלא התאפקתי..). בסוף השבוע היתה מתוכננת לי הופעה בתשלום ורציתי  וציפיתי שהעניין יעבור עד אז. לאחר שלושה ימי מנוחה, הגיע יום ההופעה, היה נדמה לי שהכאב פחת קצת, ובכל פנים לא החמיר ועל כן החלטתי לנגן. ההופעה עצמה היתה טובה, הכאב הגביל אותי מעט אך היה נסבל ונראה שפחתה עוצמתו. שמח וטוב לב חזרתי לביתי, למחרת ניגנתי מעט בבית, כאשר הכאב קיים אך נסבל וציפיתי שכל העניין יחלוף תוך כמה ימים. אך באותו הלילה (ביממה שאחרי ההופעה), מבלי שאנגן, הכאב החמיר והפך חזק בצורה בלתי רגילה, שכל תנועה קטנה ביד ישר מעוררת אותו, ובקושי הצלחתי לישון. המשכתי לקרוא בנושא באינטרנט, הבנתי שמדובר בדלקת גידים (tendonitis), קראתי על דרכי טיפול ביתיים (קרח, מנוחה, מסאז'ים, תוספי תזונה ,תרופות סבתא ), דרכי טיפול רפואיים (תרופות, מכשירי אולטרסאונד, פיזיותרפיה, ניתוח). כמו כן קראתי על תהליכי החלמה אצל מוסיקאים שנמשך כמה ימים בד"כ, לצד דלקות כרוניות שנמשכו שנים והצריכו טיפול אינטנסיבי ואף ניתוח (מה שהפחיד אותי מאד) אימצתי את דרכי הטיפול הביתיים שהופיעו במרבית המקורות שקראתי – מנוחה, קרח, ויטמין בי-6 ומגנזיום ועיסוי האזור, וקבעתי תור לרופא. הרופא, רופא משפחה אכן אמר לי שזה כנראה דלקת, רשם לי תרופה אנטי-דלקתית לעשרה ימים, המליץ לי לקבוע תור לאורטופד, בכל מקרה, ואם עד שיגיע התור (בערך כשבוע) העניין יעבור מה טוב,  ואם לא שאתייעץ עם האורטופד. במשך השבוע נמנעתי לחלוטין מנגינה, לקחתי את התרופות, המשכתי עם הקרח והעיסויים וכאשר הגיע התור לאורטופד שמתי לב שהכאב חלף כמעט לחלוטין, הייתי מסוגל לכופף את היד בזיוות של כ70 מעלות, ונראה היה שהעסק מחלים.

     

     

    פרק ב'

    כאן הגיעה התפנית המעניינת בסיפור. ביקשתי מידידה שלי, שלה רקע שטחי בעיסוי במגע, שתעסה לי את מפרק כף היד. היא עיסתה את המפרק, ואותו כאב חד ממקודם כבר כמעט ולא היה נוכח, אך היא ציינה שהיא מרגישה שכל האזור תפוס ומתוח, והמשיכה לעסות לי, עיסוי עמוק וחזק, את כל האמה מהמרפק על כף היד, תוך כדי שהיא מציינת כמה שהיא מרגישה את המתח בגידים. גם אני הרגשתי איך שלמעשה כל את  היד מתוחה ותפוסה. לאחר העיסוי החזק, כאבה לי כל אמת  היד, כאשר הכאב לא חולף ולמחרת אף החמיר. זה היה כאב שונה מהכאב המקורי )שלמעשה בשלב זה נעלם כמעט לחלוטין). בעוד שהראשון היה חד, ממוקד והגביל בתנועה, השני היה לאורך כל הגידים באמה, לא הגביל בתנועה אך הגביל בכוח של סגירת היד. למעשה שוב לא יכולתי לנגן, או שיכולתי לפרקי זמן קצרים במיוחד, כשממש הרגשתי כאילו יד שמאל לא מסוגלת לייצר מספיק כוח כדי ללחוץ על המיתרים ו"להחזיר אקורד". בנוסף, כל הפעלה של כוח, החל מלסחוב שקיות ועד פתיחת ברז כאבה לי, עד רמה שלא הייתי מסוגל לבצע פעולות בסיסיות ביד שמאל. כאן הבנתי שמדובר במשהו אחר ממה שחשבתי, חמור יותר. בנוסף, נזכרתי שהעירו לי בעבר, מורים וגיטריסטים אחרים על זה שהנגינה שלי מאומצת ולחוצה לעיתים, אך הם דווקא דיברו על יד ימין (היד הפורטת) יותר. ביקשתי מידידתי שתעסה לי גם את יד ימין והפלא ופלא, הכאב הופיעה גם שם (אם כי בעוצמה נמוכה יותר מביד שמאל). שוב ניסיתי לנוח כמה ימים והמשכתי עם טיפולי הקרח והעיסויים, אך ללא שינוי במצב. הבנתי שהעסק מסובך יותר ממה שחשבתי ופתחתי במסע חיפוש באינטרנט על הנושא מכל מקור אפשרי. בעברית כמעט ולא היה חומר, ובאנגלית היה מלא חומר, אך לא מסודר, נוגע להמון כאבים שונים לאו דווקא של גיטרה (תופעות קשורות כמו מרפק טניס ומרפק גולף). היו שהציעו ספרי הדרכה לטיפול ביתי שעלו לא מעט כסף, היו שהציעו מכשירים, היו שהמליצו על תהליכים של פיזיותרפיה וטיפול רפואי, דיאטה מיוחדת ומה לא.  ראיתי עשרות סרטוני יוטיוב של החל מפיסיותרפיסטים רציניים מארה"ב ועד סרטונים ביתיים של נגנים חובבים בברזיל שחולקים עצות. החלטתי לפעול בכל הגזרות ולנסות כל מה שזמין, זול ולא נראה שעלול לגרום נזק. החלטתי גם שאני מוכל להשקיע כסף בידע או בטיפול שעושים רוש אמין ויש עליהם ביקורות טובות מגורמים אחרים. נקודת המפנה היתה כשרכשתי את הספר Target Tendotis של  Alex Nordach (שלושים דולר, 30$, לספר אלקטרוני) שעשה רושם רציני ואמין ונכתב עליו ביקורות טובות. חשוב לציין שהמחבר גם הבטיח להחזיר את הכסף לכל מי שלא יהיה מרוצה מהספר, והוא עשה רושם אמין.

    אין כוונה כאן לפרט את תוכנו של הספר אך הוא מתעסק בנושא של דלקות גידים בכלל ולא רק אצל גיטריסטים ומבחין בין שתי תופעות – Tendonitis  בעברית 'דלקת גידים' (טנדוניטיס) , ו- Tendonisis , בעברית 'דלקת גידים כרונית' (טנדוניזיס). רוב המידע שקראתי עד אז התייחס לטנדוניטיס, וזה כנראה היה הסיבה לכאב הראשון שממנו סבלתי (כאב נקודתי בפרק כף יד שמאל). הספר לעומת זאת טען שהרבה מהמקרים הם למעשה אותו טנדוניזיס, דלקת הגידים הכרונית, שמסביר את הכאב השני ממנו סבלתי (בגידים לאורך האמה בשתי הידיים). הספר הציע בסיס להבנת התופעה, לפיו הטנדוניזיס הוא קצה הקרחון, שמתבטא בכאב, של תקופה ארוכה של לחץ ופעולה חוזרת ונשנית של הגידים (כאשר לפעמים, אך לא בהכרח, הוא יכול להיות מלווה בטכניקה לא נכונה). כאב זה יכול להופיע במקומות שונים אצל כל מי שעוסק בתנועות רפטטביות, כלומר שחוזרות על עצמן – ספורטאים (מרפק טניס ומרפק גולף למשל), אנשים שמקלידים במחשב שעות ארוכות וגם מוסיקאים כמובן. הספר טען, שבניגוד לטנדוניטיס (דלקת גידים), במקרה של טנדוניזיס (דלקת גידים כרונית) מנוחה והימנעות מנגינה לא יעזרו (ןמצד שני, נגינה למרות הכאב לא בהכרח תחמיר את המצב). הספר היציע עקרון טיפולי אחד מרכזי, שהוא אימון אקסצנטרי של השרירים המחוברים לגידים. הספר הביא דוגמאות לתרגילים של אימון ואני אימצתי שניים מהם, והמצאתי תרגילים נוספים שהיו אפקטיביים לי. בנוסף הספר הציע מספר תוספות לאימון כמו תוספי תזונה (שלא היו זמינים בארץ) וכמו כן סקר בצורה רצינית המלצות אחרות שהופיעו ונתקלתי בהם באינטרנט. התחלתי לבצע באופן יום יומי את התרגילים (למעשה שני תרגילים) שהמליץ הספר, ובכל מקרה קבעתי תור להתחיל טיפולי פיזיותרפיה תוך שבוע (טיפול יקר יחסית, אך כאמור הייתי מוכן להשקיע כסף תוך הבנה שזה עניין רציני). דבר נוסף שאימצתי, בעקבות סרטון יוטיוב של פיזיותרפיסט אמריקאי, זה עיסויים ספציפיים, שלוש פעמים ביום.

    חזרתי לנגן, תוך שהכאב נמשך ברמה נסבלת ולאחר מספר ימים שאני מתמיד בתרגילים ובעיסויים, ויום אחד לפני פגישת האבחון של אצל הפיסיותרפיסט (עסק של כ300 שקלים) הכאבים פחתו בצורה ניכרת. ביטלתי את הטיפול הפיזיותרפי ולאחר שבוע נוסף, שבו אני מנגן מידי יום, הכאב הלך ופחת עד שנעלם כמעט לחלוטין. כחודש וחצי אחרי הכאב נעלם לחלוטין, אך אני ממשיך עם התרגילים (בתדירות נמוכה ממקודם) ועושה מתיחות כטיפול מונע. חשוב להדגיש בנושא הספר, שלמעשה מעט מהמידע בו היה רלוונטי בשבילי, והוא מדבר רק על עקרן אחד מרכזי, ולמעשה כמעט כל מה שהופיע בו הופיעה גם במקורות אחרים (חינמיים) שראיתי. מה שהפך את הספר למשתלם מבחינתי היה דווקא זה שהוא הפריד בין עיקר לטפל, העיקר במקרה זה היה משהו יחסית פשוט להבנה ועוד יותר פשוט ליישום ובשורה התחתונה – הוא שיפר את מצבי עד להחלמה.

     

    סיכום

    כדי לסכם את עסק הביש הזה ארצה לציין מספר נקודות חשובות. ראשית, יש להבדיל בן טנדוניטיס (tendonitis) לבין טנדוניזיס (tendonisis) ולהבין שהראשון יכול להופיע בפני עצמו אך גם כמו במקרה שלי, כסימפטום של הטנדוניזיס. שנית, יש להכיר בכך שהטנדוניזיס אינו תסמין נקודתי ספונטני אלא כחלק מתהליך לא בריא בו הגוף סופג נזק כתוצאה מהמאמץ היומיומי בנגינה, תהליך שלאורכו הרב הגוף  מסוגל להתמודד איתו מבלי לייצר כאב, אך בסוף הגוף מגיב בכאב (כאשר אצלי העיסוי שעשתה לי הידידה היה הטריגר לכאב, שהיה קיים שם תקופה ארוכה). שלישית, הטיפול של תרגילי אימון אקסצנטרי לשרירים בנוסף לעיסויים אכן יעיל ומוכח מדעית הן כטיפול לכאב והן כטיפול מונע (מה שלא אומר שבמקרים אחרים דרוש טיפול נוסף, פיזיותרפי או רפואי) – ולמעשה הביא אותי להחלמה. אני מקווה שפוסט זה היה ברור וסיפק מידע נהיר על הנושא, אשמח לייעץ באופן אישי למי שסובל מתופעה זו ממה שלמדתי מניסיוני ומהידע שצברתי. אפשר לפנות אלי במייל Jantarish2@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      צביצבי0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין