כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אריק גינזבורג מוזיקה, אומנות, ארכיטקטורה הגות ספרות ובכלל

    כותב על ומשמיע מוזיקה בעיקר קלאסית,, ג'אז אבל לא רק . הגיגים על אומנות , ארכיטקטורה אבל לא רק.

    0

    פרופורציות וקנה מידה

    0 תגובות   יום ראשון, 1/11/15, 18:26

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    פרופורציות וקנה מידה : אינפורמציה, מוכרות, זיהוי ותובנות

    בעוד המושג פרופורציה מתייחס ליחס המתקיים בין שניים או יותר מספרים (למשל היחס שבין אורך החלל לרוחבו, לגובהו), המונח קנה מידה מתייחס למודעות באמצעות החושים; אומדן או הערכת גודל של מבנה, של חלק ממנו, של חלל פנים או של מרחב חיצוני כמו הגינה והרחוב.

    גודל נתפש הוא פונקציה של מרחק – אינפורמציה או "אינפורמציה" – האמנות שבלדעת לספר סיפור

    מתכנני הגינות היפניים נהגו להסתמך על האופן שבו אנחנו תופשים  מרחקים במרחב כדי ל "רמות" את העין וליצור אשליה של גודל ומרחק הגדולים מהשיעור שלהם בפועל.

    תכנון הגן היפני: איך "לספר את הסיפור" מחדש.

    כדי ליצור אשליה של גודל או מרחב, נעזרים היפנים בנטיעת צמחים מוכרים, אך בשינוי של לפחות אחד מהמאפיינים שבזכותם הם מוכרים. בדוגמה שלפנינו הצמח הוא עץ אורן והמאפיין שלו ששונה הוא גודלו הממוצע. אנחנו מכירים עצי אורן בזכות הצורה שלהם, בזכות צבעם, הטקסטורה של הגזע, פרטים מיוחדים (כגון המחטים שלהם) ובזכות גודל אופייני או ממוצע של עץ אורן.                                                                                                          באותו זמן מבססים יוצרים מתכנני הנוף היפנים את אשליית המרחב ובמקרה זה אשליית המרחק בין הצופה לבין אי הנמצא בבריכת נוי, על התובנה שלנו, שגודל נתפש הוא פונקציה של מרחק . במילים אחרות, ככל שמושא ההתבוננות שלנו יותר מרוחק מאיתנו כך הוא ייראה לנו קטן יותר.

     

    קינקאקוגי' הם הגנים הנפלאים שניטעו במאה ה- 14 בקיוטו שביפן ובליבם אחד מהמבנים המפורסמים ביותר ביפן הלא הוא "ביתן הזהב". הביתן שוכן על גדת בריכת נוי שבה זרועים איים קטנים המיוערים בחורשות עצי אורן ננסיים.        מאחר ומרחק האי מהצופה אינו מרחק גדול אנחנו מבחינים בכל המאפיינים שבזכותם אנחנו מזהים את העצים כעצי אורן. מאידך גיסא אין אנחנו מודעים לכך שהעצים הם עצים ננסיים. לכן אנחנו מפרשים את גודלם כפונקציה של המרחק שלהם מאיתנו. אילו היו אלה עצי אורן רגילים היינו מתרשמים שהאי עליו הם נטועים קרוב יותר לשפת המים ולנקודת המבט שלנו. העובדה שעצי האורן נראים קטנים מעצי אורן כפי שאנחנו מכירים אותם אכן מתיישבת עם ה"סיפור החדש" שמספר לנו שהבריכה גדולה יותר ושהאי מרוחק יותר משפת המים. משמע ישנה דרך שונה לאמוד מרחקים מבלי לערער אינפורמציה קיימת ( כל מה שאנחנו דולים מ"אנציקלופדיית ההכרה" או ב "גוגל האישי" שלנו לכשאנחנו מחפשים תחת הערך "עצי אורן").  יתר על כן, הוא אפילו משתמש בידע הקיים שלנו, באינפורמציה הישנה, כדי לתת למודעות שלנו לתפוס מחדש.                                                                              

    כאשר אנחנו מנסים לאמוד גודל או מרחק אנחנו מגייסים לעזרתנו "כלים להשוואה" ; לעניין זה קיימים 2 סוגים של קנה מידה:                                                                                         

    1. קנה מידה כללי : הגודל או המידות כפי שהן נתפשות על ידינו  בהשוואה לאלמנט(ים) אחר(ים), מוכרים, באותו קונטקסט. אנחנו מכירים בצורה ובגודל את אותם אלמנטים שיכולים להיות דלתות, גרם מדרגות כשמדובר בהערכת גובה של חלל, ריהוט ועוד.                                                                                                                 2. קנה מידה אנושי: גודל ביחס למידות ולפרופורציות של הגוף האנושי.                                            

    אכן לכל חלק בבניין ישנן מידות המיוצגות על ידי מספרים שמבטאים את אורכו, רוחבו, העומק והעובי שלו . המידות נקבעות ע"י המתכנן מסיבות של התאמת החלל לייעוד שלו, למגבלות שטח או להשפעה שיש לגודל חללים אחרים בבניין על אותו חלל.

    יחד עם זאת מספרים כמייצגי גודל הם בבחינת שפה שמייצגת באמצעות סימבולים ובמקרה זה הסימבול הוא המספר.    תפישת הגודל לעומת זאת היא המודעות לגודל באמצעות החושים לא תרגום הסימבול למשמעות.                             כשאנחנו מדברים על קנה-מידה אנחנו מדברים על האופן שבו אנחנו תופשים גודל. במילים אחרות, האופן שבו אנחנו אומדים גדלים בצורה וויזואלית, בניגוד למדידת גדלים, באמצעות סרט מדידה.                                                                                  

    אנחנו אומדים גודל באמצעות השוואה; אנחנו משווים את החלק שאנחנו מנסים לאמוד לחלק אחר, מוכר לנו הנמצא בסביבתו. לדוגמה, כאשר אנו מביטים בחזית בניין ובה 50 חלונות, אנחנו נוטים לאמוד את גודל כל אחד מהחלונות באמצעות השוואת אותו חלון  לחלונות אחרים באותה חזית, לגודל (אורך ורוחב) של רצועת הקיר שבין חלון וחלון ולגודל החלון ביחס לחזית כולה.                                                                                                     לדוגמה,אנחנו מביטים באחד החלונות בחזית בנין ובו 50 חלונות ומשווים את אחד החלונות שבחזית לחלון חדר השינה שלנו, תוך כדי מודעות לכך שהחלון שבו אנו מביטים גדול או קטן מחלון חדר השינה. לכן אנחנו גם עושים את האומדן של: בכמה אותו חלון גדול יותר או קטן יותר מחלון חדר השינה. רק אז אנחנו אומדים את החלון שבחזית ובסוף מכפילים אותו בחמישים חלונות ומקבלים מושג על גודל החזית בכללותה.( ראה את בנייו הבנק למברט מ 1962 S.O.M תכננו)

     

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריק גינזבורג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין