כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהלב, מהבטן ושאר ירקות

    תורת האמונה

    28 תגובות   יום שני, 25/1/16, 20:53

    יום אחד נגלה שכמו תורת היחסות ופיזיקת הקוונטים והגרביטציה של ניוטון, כך קיימת תורה נוספת, תורת האמונה. אתה נמצא במקום בו מחשבותייך נמצאות, אמר פעם נחמן, תקראו לו הרשלה או לוצו או כל שם סיני/ יפני/ קבליסטי אחר, שמתעכל יותר טוב.

    התנועה שלנו כלפי דבר, הרצון שלנו, האמונה, הם משנים את התנהגות הדברים, את הציור שלנו אותם, את המחשבות, התפיסה שלנו, את החומר.
    לא נוכל להוכיח את זה. לא בצורה "מדעית חילונית".

    זה כמו לצאת מהמח על מנת להתבונן במח בלי מח או עם מח לגמרי אחר.

    כל עוד אנחנו מעורבים במשהו, יש לנו נגיעה בו, והיא עצמה משנה את התנהגותו.

     
    זה שלא ניתן להוכיח את האמת, זה לא משנה אותה ולא מבטל אותה.
    גם את אלוהים אי אפשר להוכיח. אז מה?

     
    כל הדברים נכונים בו זמנית והם אחד.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/16 01:31:
      אני מסכימה אתך, שבכוח האמונה, מתעצבת מציאות בין שהיא תואמת את השכל או המדע ובין שלא.
        14/9/16 23:04:
      את מדברת על משהו נכון על אף שלא הצלחת להסביר אותו. יש הסבר, אבל הוא אינו "מדעי" והוא חילוני בהחלט
        7/9/16 19:31:

      אמת ותמים 

        3/9/16 23:09:
      הדבר הכי יפה ש קראתי ב קפה .

      לא יודע אם לקרוא לזה "תנועה", פשוט כך "אמונה".

      ומילותיך מתאימות לי, כי לפני כשבוע כתבתי בדיוק בנושא "חיפוש אחרי היישות האלוהית".

        25/7/16 01:39:

      יש הבדל, תודעה מושתתת על דעת, אמונה היא מעל הדעות אבל לא נתרכז בזה כרגע.


      ההבנה שלנו את המציאות, היא היא המציאות. הרי אתה ואני יכולים לחוות בחושים בדיוק את אותו הדבר ולתפוס אותו אחרת.

      הבחוץ הוא הבפנים, אפילו העין עובדת בצורה הזו. נגיד את זה בצורה בולטת יותר, מה שקיים בפנים זה מה שרואים בחוץ.

       

      אתי הילסום נרצחה באושוויץ. 

      אחד הדברים שהיא כתבה (מיני רבים ומפעימים) הוא זה:

      "יש בי רק אמון רב, והכרת טובה על שהחיים יפים כל כך. ולכן זהו רגע היסטורי: לא משום שאני צריכה לגשת עוד מעט לגסטפו, אלא כיוון שלמרות זאת החיים נראים לי יפים."


      צטט: עצבן 2016-07-22 23:49:58

      הדוגמה נחמדה - אבל היא מעלה שאלה: האם הכוונה היא שהתודעה (או האמונה על פי הכתוב) משנה בפועל את המציאות, או את הדרך שבה אנו מבינים אותה.

      טכנית מדובר בחיבור של שניים שלושה פריימים בודדים שהמוח שלנו מחבר לתנועה ומהמקבץ הקטן הזה אין בעיה לייצר תנועה לשני הכיוונים. במילים פשוטות מדובר על כל שהמוח אינו משנה את המציאות החיצונית אלא את ההבנה של אותה מציאות.

      כאן יש שלוש אפשרויות נחמדות:

       

      הראשונה היא שלמעשה אנו חשופים רק למציאות הנקלטת, ולכן השאלה כיצד התודעה\ אמונה משפיעה על מציאות נקלטת היא שאלה מאוד חשובה ומאוד מעניינת.

       

      השנייה היא האם התודעה יכולה להשפיע לא רק על מה שאנו קולטים אלא גם על מה שבחוץ. במקרה זה לא מדובר במדע דימיוני, מכיוון שבתורת הקוואנטים (שנמצאת כבר זמן רב איתנו) יש פרק שעוסק בדיוק בעניין הזה - השפעת המבט שלנו (או התודעה) על מה שאנו רואים.

       

      השלישית היא שאלה פילוסופית שדרשו בה די הרבה - האם עבורנו יש בכלל הבדל בין המציאות הנתפסת למציאות ה"אובייקטית" שמעבר לתפיסתנו (בידיעה שאנו חשופים רק למה שאנו תופסים\ יודעים).

       

      לכן גם אם מאמצים עמדה מאוד זהירה (לגבי השפעתנו על המציאות החיצונית), עדיין ליכולת שלנו לחבר את תנועת הרכבת לשני הכיוונים יש משמעות רבה על המציאות "הנתפסת" ומכאן לתפיסת העולם שלנו.

        22/7/16 23:49:

      הדוגמה נחמדה - אבל היא מעלה שאלה: האם הכוונה היא שהתודעה (או האמונה על פי הכתוב) משנה בפועל את המציאות, או את הדרך שבה אנו מבינים אותה.

      טכנית מדובר בחיבור של שניים שלושה פריימים בודדים שהמוח שלנו מחבר לתנועה ומהמקבץ הקטן הזה אין בעיה לייצר תנועה לשני הכיוונים. במילים פשוטות מדובר על כל שהמוח אינו משנה את המציאות החיצונית אלא את ההבנה של אותה מציאות.

      כאן יש שלוש אפשרויות נחמדות:

       

      הראשונה היא שלמעשה אנו חשופים רק למציאות הנקלטת, ולכן השאלה כיצד התודעה\ אמונה משפיעה על מציאות נקלטת היא שאלה מאוד חשובה ומאוד מעניינת.

       

      השנייה היא האם התודעה יכולה להשפיע לא רק על מה שאנו קולטים אלא גם על מה שבחוץ. במקרה זה לא מדובר במדע דימיוני, מכיוון שבתורת הקוואנטים (שנמצאת כבר זמן רב איתנו) יש פרק שעוסק בדיוק בעניין הזה - השפעת המבט שלנו (או התודעה) על מה שאנו רואים.

       

      השלישית היא שאלה פילוסופית שדרשו בה די הרבה - האם עבורנו יש בכלל הבדל בין המציאות הנתפסת למציאות ה"אובייקטית" שמעבר לתפיסתנו (בידיעה שאנו חשופים רק למה שאנו תופסים\ יודעים).

       

      לכן גם אם מאמצים עמדה מאוד זהירה (לגבי השפעתנו על המציאות החיצונית), עדיין ליכולת שלנו לחבר את תנועת הרכבת לשני הכיוונים יש משמעות רבה על המציאות "הנתפסת" ומכאן לתפיסת העולם שלנו.

        22/7/16 04:02:

      צטט: orelius 2016-07-20 00:28:55

       

       

      ואם את ואני מסתכלים בו זמנית על אותה רכבת,  וכמובן ששנינו משפיעים על כיוון נסיעתה ( כפי שאמרת..)  רק אני "רואה" שהיא נוסעת לשם ואת "רואה" שהיא שנוסעת לכאן. 
      לאן תסע אז הרכבת?  למי שמשפיע יותר?  

       

      שאלה מצויינת, לא באמת יודעת, חושבת שכל האפשרויות אפשריות, כלומר יתכנו בו זמנית.

      אתה ואני נראה דברים שונים ונקרא להם באותו השם (אתה יכול להוכיח שכשאנחנו רואים אדום שנינו רואים או חווים אותו הדבר?)

      יחד עם זה, חושבת שיש דבר כזה "משפיע יותר", יש כח לאמונה וככל שהאמונה היא "מעל הדעת" כלומר, לא תלויה בדבר, כך האפקט שלה נרחב יותר, לא מבחינת מרחב אלא מבחינת עוצמה. ויש חשיבות לכמות, לרוב יש השפעה רבה יותר, אם כי "מעט מין האור דוחה הרבה מין החושך", כך שיכולה להיות לאמונה שלך השפעה על תפיסת המציאות שלי וההיפך.

      אם רופא, נניח, יגיד למישהו חולה שנשאר לו כך וכך מעט זמן לחיות, לאדם הזה, החולה, יהיה מאוד קשה להחלים. וככל שיותר אנשים ידעו "שנגזר דינו" כך קטנים הסיכויים שלו להחלים. זו הסיבה, כנראה, שאומרים ש"אין הברכה שרויה אלא במה שסמוי מין העין". ולמה זה ככה? כי הרופא מאמין בלב שלם שהוא צודק, ודברים שיוצאים מין הלב נכנסים אל הלב, ובטח אל לב שנמצא במצב של חוסר יציבות/ בילבול, וככל שתסבוב את החולה הזה יותר אמונה שהדברים הם גמורים, כך היא תאפיל על האור שלו.

      יחד עם זה, לאמונה יש דרגות. כולנו מאמינים בכל מיני דברים אבל יש דרגות באמונה. קשה לי לתת להן שמות ובטח יש כמה וכמה דרגות אבל יש נניח אמונה שיכולה להשתנות בהתאם לנסיבות ויש אמונה שהיא כמעט ברמת הידיעה, אולי אפילו גבוהה יותר כי "ידיעה תלוית הוכחות". אם החולה מאמין בהיפך הגמור, שהריפוי שלו אפשרי, השאלה היא כמה חזקה האמונה הזו שלו, היא בהחלט יכולה לעלות על כל האמונות הסותרות הסובבות אותו ואז הוא ראוי להערכה שכן אדם שמתמודד עם ייסורים ונשאר עם חוסן נפשי ומנטלי שמצליח להתעלות על כל האמונות הסובבות אותו הוא אדם ללמוד ממנו.

       

      תסתכל על המציאות הגלובלית בעולם, היא משקפת את הלך הרוח, את תפיסות העולם של רוב האנושות. יחד עם זה, יש משהו כמו "ספירלת שתיקה": הרוב חושב שהוא מיעוט ועל מנת להרגיש שייך הוא מצניע את קולו או משמיע קול של רוב ואז נוצרת תחושה שהרוב הולך בדרך מסויימת כשבפועל הרוב הוא המיעוט, ואז, ל"מיעוט" יש השפעה מכרעת אף על פי שעל פניו, זה נראה "בחוץ/ במציאות" כאילו זה סותר את את עצמו, כאילו מה שקורה במציאות לא תואם את התפיסות של הרוב.

       

      נראה לי שזה משהו שמתאים לשיחה ולא למלל, אין ספק שיש עוד אפשרויות חוץ מאלה שמניתי בכתב

      מרתק איך נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו על העולם הזה, חווים, מרגישים, רואים, שומעים, חשים ועדיין ואולי אפילו דווקא בגלל זה, כל כך מוגבלים בתפיסה (:


       

        20/7/16 00:28:

       

       

      ואם את ואני מסתכלים בו זמנית על אותה רכבת,  וכמובן ששנינו משפיעים על כיוון נסיעתה ( כפי שאמרת..)  רק אני "רואה" שהיא נוסעת לשם ואת "רואה" שהיא שנוסעת לכאן. 
      לאן תסע אז הרכבת?  למי שמשפיע יותר?  

       

      צטט: אלו-נה 2016-07-17 01:27:13

      צטט: orelius 2016-07-15 09:59:32

      ההתבוננות בתמונת הרכבת לא יוצרת מציאות. בתמונה רואים תנועה של שניים שלושה קרונות בלבד, ולמוח אין מספיק מידע מתוך התמונה בלבד - להחליט מה כיוון הנסיעה. לכן הוא "מתנדנד" בין 2 האפשרויות. אני משער שמי שעומד על הרציף (אפילו עם עיניים עצומות) יזהה את הכיוון על סמך הרעש המתעצם, משב הרוח וכו'. בחיפוש גוגל פשוט ניתן למצוא המון דוגמאות לתעתועי ראייה. זה תפיסת מציאות ולא שינוי מציאות - וזה כבר הבדל תהומי.

       

      הרכבת הייתה נסיון להמחיש את מה שדברת עליו, כמו משל ונמשל בעולם הורבאלי.

      ועדיין, מה שכתבת זו רק השערה, מה זה "מח מתעתע"? מי אמר שזה שאתה יודע לאן הרכבת נוסעת לא משפיע על כיוון הנסיעה שלה? ברור שאם תעמוד על הרציף ותרגיש את משב הרוח והכיוון המתעצם ועוד אלמנטים וחוויות שנשלפות מזכרונות קדומים שלך ועוזרים לך לשפוט את הסיטואציה, תזהה את כיוון הנסיעה גם בעיניים עצומות, זה בהחלט תומך בהנחה שככל שאנחנו בטוחים יותר במציאות מסויימת- כך היא נראית לנו גמורה- כאילו לא ניתן לערער עליה. רוצה לאמר שאז זה (כביכול) כבר לא "תעתועי מח" אלא "מציאות מוחלטת".

       

      מסתבר שאת מה שכתבתי בפוסט פה כבר "הוכיחו" מבחינה מדעית חילונית בנסוי שני הסדקים/ החרכים.

      ואפילו ההוכחה הזו לא מוכיחה, לדעתי, באיזה עולם מדומיין אנו חיים. רוצה לאמר שהוא פרי האמונות שלנו, יותר מאשר "פרי מציאות".

      כמו שאמרתי, בשביל להוכיח איך המח עובד- צריך לנטרל אותו, לצאת ממנו, להסתכל עליו מהצד בלי מח/ שכל בכלל, או עם כלי שלא קשור למח האנושי ולא נבנה על ידו. נשמע לי קצת קשה להוכחה. ועדיין, זה שאי אפשר להוכיח משהו, לא משנה ממהותו או אמיתותו.

       

       

       

        17/7/16 01:27:

      צטט: orelius 2016-07-15 09:59:32

      ההתבוננות בתמונת הרכבת לא יוצרת מציאות. בתמונה רואים תנועה של שניים שלושה קרונות בלבד, ולמוח אין מספיק מידע מתוך התמונה בלבד - להחליט מה כיוון הנסיעה. לכן הוא "מתנדנד" בין 2 האפשרויות. אני משער שמי שעומד על הרציף (אפילו עם עיניים עצומות) יזהה את הכיוון על סמך הרעש המתעצם, משב הרוח וכו'. בחיפוש גוגל פשוט ניתן למצוא המון דוגמאות לתעתועי ראייה. זה תפיסת מציאות ולא שינוי מציאות - וזה כבר הבדל תהומי.

       

      הרכבת הייתה נסיון להמחיש את מה שדברת עליו, כמו משל ונמשל בעולם הורבאלי.

      ועדיין, מה שכתבת זו רק השערה, מה זה "מח מתעתע"? מי אמר שזה שאתה יודע לאן הרכבת נוסעת לא משפיע על כיוון הנסיעה שלה? ברור שאם תעמוד על הרציף ותרגיש את משב הרוח והכיוון המתעצם ועוד אלמנטים וחוויות שנשלפות מזכרונות קדומים שלך ועוזרים לך לשפוט את הסיטואציה, תזהה את כיוון הנסיעה גם בעיניים עצומות, זה בהחלט תומך בהנחה שככל שאנחנו בטוחים יותר במציאות מסויימת- כך היא נראית לנו גמורה- כאילו לא ניתן לערער עליה. רוצה לאמר שאז זה (כביכול) כבר לא "תעתועי מח" אלא "מציאות מוחלטת".

       

      מסתבר שאת מה שכתבתי בפוסט פה כבר "הוכיחו" מבחינה מדעית חילונית בנסוי שני הסדקים/ החרכים.

      ואפילו ההוכחה הזו לא מוכיחה, לדעתי, באיזה עולם מדומיין אנו חיים. רוצה לאמר שהוא פרי האמונות שלנו, יותר מאשר "פרי מציאות".

      כמו שאמרתי, בשביל להוכיח איך המח עובד- צריך לנטרל אותו, לצאת ממנו, להסתכל עליו מהצד בלי מח/ שכל בכלל, או עם כלי שלא קשור למח האנושי ולא נבנה על ידו. נשמע לי קצת קשה להוכחה. ועדיין, זה שאי אפשר להוכיח משהו, לא משנה ממהותו או אמיתותו.

       

       

       

        15/7/16 09:59:
      ההתבוננות בתמונת הרכבת לא יוצרת מציאות. בתמונה רואים תנועה של שניים שלושה קרונות בלבד, ולמוח אין מספיק מידע מתוך התמונה בלבד - להחליט מה כיוון הנסיעה. לכן הוא "מתנדנד" בין 2 האפשרויות. אני משער שמי שעומד על הרציף (אפילו עם עיניים עצומות) יזהה את הכיוון על סמך הרעש המתעצם, משב הרוח וכו'. בחיפוש גוגל פשוט ניתן למצוא המון דוגמאות לתעתועי ראייה. זה תפיסת מציאות ולא שינוי מציאות - וזה כבר הבדל תהומי.
        13/7/16 09:30:
      לא חסמתי אותך חלילה...פשוט סגרתי את הבלוג לתקופת מה ... והנה סיסמי היפתחי ...:) נפתח שוב...:)
        11/7/16 00:11:
      וחבל לי שחסמת אותי לבלוג שלך. לא הייתה לי הזדמנות לאמר את זה קודם כי אין לי אפשרות לשלוח הודעה. היה מעניין שם אך סמוכה ובטוחה שסיבותייך עימך
        11/7/16 00:08:

      צטט: Gimi707Ron 2016-05-16 18:38:16

      כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות......(חגיגה יג' א')
      שלמה המלך אמר בקוהלת:  "אל תהיה צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תישומם...(קוהלת ז' טז')

       

      יצירת גבול הינה הכרחית ...שאם לא כן ... "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקחו אלוקים "

       

      בן אנוש עדיין מתהלך בכוח האכילה ... ואף כי יסכין ללכת 40 יום וארבעים לילה בכח האכילה ...

      לאחר מכן תאכלהו אש ...כי לא יסכין גופו להלוך ...לא בכח רגליו , ואפילו ולא בכוח נשמתו

      כל עוד היא מחוברת לגשם שבו...

       

       

       

      כתוב עוד משהו שמצאתי אתמול בספר ליקוטי עצות שכתב רבי נתן מעצותיו של רבי נחמן (מצחיק שנפגשתי בזה אתמול וזה מתחבר לי לתגובה שלך היום ובפוסט המקורי הוזכר רבי נחמן. איך שגלגל מסתובב לו.. אע"פ שלדעתי ייחסתי את האמירה על המקום שהאדם נמצא בו והמחשבות לרבי נחמן כשכנראה המקור הוא בעל הסולם)

      ליקוטי עצות
      לב. כשאדם חזק באמונה מאד, זוכה אחר כך לבוא אל השכל, וכל מה שמחזק את עצמו באמונה יותר בא אל שכל יותר, כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין מחמת שלא הבין הדבר, זוכה אחר כך להבינו בשכל על ידי אמונתו החזקה; אך אחר כך יש לו דברים גבוהים יותר שהם נסתרים ממנו ואינו יכול להבינם בשכל, ואזי צריך להתחזק יותר באמונה, להאמין במה שנסתר ממנו עתה ואינו מבין בשכל, עד שיזכה להבין גם אלו הדברים בשכל, וכן לעולם. אבל צריך להיות האמונה חזקה מאד מאד, עד שתתפשט האמונה בכל האיברים, ואזי יכול לזכות לבוא אל השכל על ידי האמונה, כנ"ל.

      (ליקוטי מוהר"ן  תורה  צא)

       

        16/5/16 18:38:

      כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות......(חגיגה יג' א')
      שלמה המלך אמר בקוהלת:  "אל תהיה צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תישומם...(קוהלת ז' טז')

       

      יצירת גבול הינה הכרחית ...שאם לא כן ... "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקחו אלוקים "

       

      בן אנוש עדיין מתהלך בכוח האכילה ... ואף כי יסכין ללכת 40 יום וארבעים לילה בכח האכילה ...

      לאחר מכן תאכלהו אש ...כי לא יסכין גופו להלוך ...לא בכח רגליו , ואפילו ולא בכוח נשמתו

      כל עוד היא מחוברת לגשם שבו...

       

      כתבת יפה ...נהניתי לקרוא...

       

        2/5/16 22:49:

      מסתבר שגילו את זה לפניי. מאמר שכתב אריק נווה על ניסוי במכניקת הקוונטים והצופה שיוצר מציאות:

      "הצופה יוצר מציאות........

      העץ המקורי שאותו צריך לתקן הוא עץ הדעת, אז הכול כאן זה עניין של תיקון התודעה, מה זה תיקון התודעה?
      זה לא שיש לנו דעה משובשת וצריך לישר אותה, אלה בכלל יש לנו דעת וצריך לבטל אותה, מעצם העובדה שיש לנו דעת זאת הבעיה, אבל זה לא שלא רוצים שתהיה לנו דעת, שנהיה בורים, אלה ההיפך, שנהיה אינסופיים וזה תכלית הידיעה שלא נדע, השאלה היא איך אפשר להגיע לזה?
      האמת היא שהדרכים הרבה יותר פשוטות ממה שאנו חושבים, אתן דוגמא איך זה בא לידי ביטוי: ידיעה זה כבר שפיטה, ידיעה זה כבר חיבור בין שני הקווים בין ימין לשמאל, ידיעה זה כבר מציאות, במכניקת הקוונטים יש את ניסוי שני הסדקים, בניסוי הזה הייתה תפיסה שיש שתי תופעות ביקום, יש חלקיקים ויש גלים, וחלקיקים וגלים זה לא אותו הדבר, חלקיקים זה כמו גרגר אבק, אלקטרון זה חלקיק לפי מה שהם חשבו, אז לחלקיק יש מקום וזמן, הוא לא יכול לטוס מעל מהירות האור, לעומת זאת גל- המסה שלו אפס ומסוגל להגיע למהירות האור, הוא יכול להיות בכל המקומות בעת ובעונה אחת מכיוון שהוא משתחרר במעגל כמו גל של בריכה, אז הוא בדיוק הפוך מחלקיק, גל וחלקיק זה כאילו לא אותו דבר.
      אבל אז עשו את ניסוי שני החריצים- לקחו אלקטרון וירו אותו וכשהעבירו אותו דרך חריץ אחד התנהג כמו קליעים, כשעשו עם שני פסים, ראו פס וכלום, פס וכלום, פתאום החלקיקים מתנהגים כמו גלים.
      ואז שאלו מה גורם לשינוי? שפעם אחת זה כך ופעם אחת כך?
      שמו גלאי כדי לגלות וברגע שעשו זאת הוא הפך להיות חלקיק, ואז הבינו שהצופה יוצר מציאות.

      ברגע שאתה בא לבדוק את המציאות אתה בא לדעת את המציאות, ברגע שאתה בא לחטט במציאות אתה מייצר אותה, אתה החלטת שהיא חלקיקית.
      זאת אומרת שעד לפני שאתה מחטט במציאות ואתה צופה בה וחוקר אותה- היא גלית, יש לך אינספור אופציות שהדברים יקרו, ברגע שאתה בא לחטט לדעת ולגלות- זה נהיה מציאות אחת מאוד ספציפית ומאוד מסוימת.
      אז זה עניין של לדעת, בדעת אתה יוצר מציאות חלקיקית, בהעדר דעת המציאות היא גלית, תכלית הידיעה שלא נדע זה שאנחנו נחקור את כל המציאויות החלקיקיות, המסוימות, הסופיות, הפיזיות, ומזה נבין שיש אינסוף בכלל. זה עניין של תכלית הידיעה שלא נדע.
      איך עושים את זה בפועל?

      שפיטה
      בפועל צריכים להיות כמו האריז"ל- ללמוד יומם ולילה למסור את הנפש ולמות על התורה עד שהמוח שלך נמחק לגמרי ואתה רואה אור אינסוף- זאת אפשרות אחת J.
      אפשרות שנייה היא שתהיה בן אדם, איך? אתה צריך לדעת שאתה נגוע בשופט נגוע, אתה שופט את המציאות, ברגע שיש לך שפיטה על המציאות, איך שיש לך שפיטה- הפכת את המציאות להיות השפיטה שלך, ועל זה נאמר הפוסל במומו פוסל וחז"ל לא סתם אמרו פוסל, פוסל מלשון פסל, פסול, וזה להפוך את זה מגל לחלקיק כי פיסלת את זה כבר, אז ברגע ששפטת את המציאות אתה הופך אותה מגלית לחלקיקית, אתה לקחת אינספור אפשרויות שיכולות להיות והיצרת אותם לאפשרות אחת.
      דוגמא: נניח שאני רואה אדם שעושה משהו איום ונורא, אם אני משחק עם החשד אני מייצר שפיטה אני אוציא פסק דין, לעומת זאת נניח שראית טעות שאדם עשה ואתה אומר לעצמך אני לא יודע מה הוא עשה, אני לא יודע. לכן הגמרא אומרת: למד את פיך לומר איני יודע, תלמד את עצמך לא ליצור מציאויות, תשאיר את הכול פתוח, למד את פיך לומר איני יודע, תשאיר את הכול פתוח, זה אומר שאם ראיתי אדם ואני חושד בו באיזה שהוא משהו, אני צריך לומר לעצמי אני לא יודע מה הוא עשה כי אם תוריד את זה אתה תחרוץ את דינו.
      בראש יש לך את החוויה של אני ראיתי אותו, אבל התורה אומרת תגיד שאתה לא יודע, תשאיר את כל האפשרויות פתוחות.

      הרמב"ם אמר הוו האדם לכף זכות, אבל זה לא כלל טוטאלי זה מחולק לשלוש, לאדם רשע גמור, לאדם בינוני, ולצדיק גמור.
      אם אתה מכיר אדם שהוא ככה ככה בינוני, אז הווה אדם לכף זכות.
      אם ראית אדם רשע גמור שכולם יודעים שהוא רשע, אבל אתה רואה אותו עושה מצווה, תיישר את השכל שלך ודע שהוא עושה עבירה, כי זה הלך הרוח שלו, ולעומת זאת אם ראית צדיק גמור עובר עבירה, תיישר את השכל לדעת שהוא עושה מצווה, הנקודה כאן שלדון כל אדם לכף זכות היא תפיסה קצת מסורבלת, כי אתה אומר מאיפה אני יודע מי זה צדיק ומי זה רשע?
      בשלב הזה הרמב"ם אומר תגיד אני לא יודע, הנקודה היא להשאיר את האופציה פתוחה כי מאיפה אני יודע מה הוא עשה? אני מכיר את הרגשות שלו? אני יודע מה האדם עבר? זה לא שאני משקר או מעוות את המציאות, אני בעצם אומר את האמת, אני באמת לא יודע, לכן חז"ל אמרו אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, כי כשתגיע למקומו תנהג בדיוק כמוהו.

      כשאתה אומר אני לא יודע אתה דובר אמת, כשאתה שופט אתה שקרן.
      ברגע שאתה אומר אני לא יודע יש רגע קסום, ברגע הזה אתה משחרר את כל המציאות להיות בעלת כל האופציות, הכול פתוח ולא קיבעת את המציאות, וכשאתה עושה את זה לא ניחרץ דינו של אותו אדם, מותר לשופט להשאיר הכול פתוח ולומר אני לא יודע איך לשפוט, מה עושים כשהשופט מכריז שהוא לא יודע? מה עושים איתו בשמיים?
      על מי אנחנו לא יודעים איך הוא יתפתח? תינוק, זה הופך אותו להיות תינוק, מאפס, אני בורא אותו מחדש, וזה הכוח של הבורא שבנברא.
      תקלטו מה אנחנו עושים, איזה כוח יש לאדם, אתה פשוט מחזיר אותו לבראשית כשאתה אומר – אני לא יודע, אתה בונה לו שמיים חדשים וארץ חדשה, ועכשיו אני מעצב אותו מחדש.
      ברגע שאתה מחליט בשביל מישהו אחר מה הוא מרגיש ובגלל זה הוא עושה את אותו מעשה- זה המציאות הכי גרועה שיש, ויש כאלה שמשחקים אותה נביאים- "אני אומר לך שאני יודע", עדיף שתשאיר את זה באי ידיעה."

        31/1/16 09:07:

      צטט: אלו-נה 2016-01-29 20:28:16

      לא יודעת אם אפשר לצפות בוידאו דרך הקישור ששמתי קודם אז אשים גם פה

      https://www.youtube.com/watch?v=ujh6XikDrIE

      -----------

      אכן לא ניתן לצפות בסרטון דרך ההודעה הקודמת, תודה שהבאת לכאן את הקישור.

      מסכים עם כל מילה שם..  :-)

       

        29/1/16 20:28:

      לא יודעת אם אפשר לצפות בוידאו דרך הקישור ששמתי קודם אז אשים גם פה

      https://www.youtube.com/watch?v=ujh6XikDrIE

        29/1/16 20:19:

      צטט: קוביקוב 2016-01-28 14:03:26

      הכוח עליו את מדברת קיים. יש יותר ויותר פניות לגביו כל הזמן, והכוח הזה ניתן כמובן לשדרוג אישי ולימוד וגדילה, אצל כל אחד.  לגבי האמת, לא ברור מהי אותה אמת. נוכח המקום והזמן.

       

      זה נכון, תראה במה נתקלתי עכשיו 

       

      ''

       

      אולי מדוייק יותר לקרוא לכח הזה כח אמונה במקום כח רצון. 

      יש לנו רצון עוד לפני שיש לנו דעה כלפי משהו. לפעמים אנחנו רוצים או לא רוצים משהו מסויים גם בלי לדעת מה זה בכלל.

      אמונה, בניגוד למה שאנחנו מתייחסים אליה הרבה פעמים, היא לא דעה (או לא רק) אלא ממש כח הנעה.

       

      אמונה בפני עצמה היא לא טובה או רעה, היא נייטראלית, כלום, זווית. להאמין באלוהים ולא להאמין באלוהים זה אותו הדבר. אני יכולה להאמין באלוהים ולצאת למסעות הרג נגד כל מי שלא מאמין כמוני ואני יכולה להאמין באלוהים ולראות את סידרו בכל ולכן לחבק את המציאות בכל מצב.

        28/1/16 14:03:

      הכוח עליו את מדברת קיים. יש יותר ויותר פניות לגביו כל הזמן, והכוח הזה ניתן כמובן לשדרוג אישי ולימוד וגדילה, אצל כל אחד.  לגבי האמת, לא ברור מהי אותה אמת. נוכח המקום והזמן.

        28/1/16 11:43:

       

       

      צטט: נעם דימנט 2016-01-28 08:06:53

      הרכבת היא יופי של דוגמה. אבל מה שכנראה משתנה זוהי תפיסת המציאות שלנו.

       

       

      הרכבת קיימת רק בתוכה

        28/1/16 08:06:
      הרכבת היא יופי של דוגמה. אבל מה שכנראה משתנה זוהי תפיסת המציאות שלנו.
        26/1/16 19:26:
      לא לכל דבר יש הסבר שמתקבל על דעת. העניין עם הרכבת מדהים
        26/1/16 14:04:
      מרשים !
        26/1/16 09:39:
      mind the gap
        26/1/16 08:00:
      או כמו שאומר הפילוסוף אין טעם לדון בדבר שאי אפשר להוכיח
        25/1/16 23:37:

      עומק אדיר הבאת כאן...

      בהחלט שווה קריאה והתייחסות !

        25/1/16 23:08:
      יפה!