כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - יתרו

    9 תגובות   יום חמישי, 28/1/16, 16:12

    עצת יתרו - האם לא עלתה בדעתו של משה רבנו ?

     

     התורה מספרת לנולפני מעמד הר סיני , אודות בואו של יתרו חותן משה אל המדבר.

     יש מחלוקת , האם יתרו הגיע לפני או אחרי מתן תורה , אבל בכל מקרה התורה כותבת על בואו לפני מתן תורה , כיוון שיש עניין מיוחד בבואו דווקא לפני מתן התורה , גם אם יתכן שהדבר קרה לאחר מכן .

    יתרו רואה את התנהלות מערכת המשפט של בני ישראל :

    "וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב".

     ואז מציע יתרו הצעה לחלק את מערכת המשפט : "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת".

     הצעתו של יתרו מתבקשת ופשוטה , וכי משה רבנו לא יכל להעלות בדעתו להקים מערכת משפט שכזאת ?

     האם לשם כך נדרש יתרו ?

    אמנם נראה שמשה רבנו אכן משתמש בהצעתו של יתרו אך משנה בה מספר שינויים ,

     אך בכל זאת נראה שהתורה רוצה ללמד אותנו שניהול מערכת המשפט צריך ללמוד מיתרו , והוא צריך להיות לפני מתן התורה .

    כך כותב הרב קוק בספרו 'אדר היקר' (עמוד מב) :

    "וכן כשבאה האשורולוגיה (=חקר התרבות האשורית) לעולם , ונקפה את הלבבות בדימיונים שמצאה לפי השערותיה הפורחות באוויר , בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי היתדות בדעות במוסר ובמעשים .

     האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי אפילו במעט , וכי אין זה דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלוקים, נביאים וגדולי הרוח : מתושלח , חנוך , שם ועבר וכיוצא בהם .

    וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם אף על פי שלא הוכרה פעולתם כפעולתו הגדולה של "איתן האזרחי" אברהם אבינו עליו השלום ?

     ואיך אפשר שלא יהיה שום רושם כלל בדורותיהם מהשפעותיהם , והלא הם מוכרחים להיות דומים לענייני תורה .

     ובעניין דימוי המעשים , הלא כבר מימות הרמב"ם ולפניו בדברי חז"ל , מפורסם הדבר שהנבואה מתנהגת עם טבעו של אדם , כי טבעו ונטייתו היא צריכה להתעלות על פי ההדרכה האלוקית...

     על כן כל הדברים שמצד החינוך שקודם למתן תורה מצאו מקום באומה ובעולם , אם רק היה להם יסוד מוסרי , והיה אפשר להעלותם למעלה מוסרית נצחית ומתפתחת בשאיפתם בתורה האלוקית .

    וההשקפה יותר בהירה היא היסוד המאמן לההכרה התרבותית הטובה הנמצאת בעומק טבע האדם , באופן ש"זה ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א) הוא כלל התורה כולה , ושהוא עוד כלל יותר גדול מהכלל של "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) שבדברי רבי עקיבא".

    כלומר , יש חכמה ומוסר שניתן ללמוד מהגויים , כגון פוליטיקה ומשפט , ובוודאי שהיו בעולם דברי מוסר לפני מתן התורה , וחלקם מתאימים לכתוב בתורה , אלא שהתורה משתמשת בהם והופכת אותם לנצחיים על ידי שינויים מסוימים אם הדבר נצרך וכדומה .

    הקב"ה ברא גם גויים בעולם , ויש לעם ישראל גם מה ללמוד מהם , אלא שלפעמים צריך לעשות שינויים בכדי להתאים את חכמת הגויים למוסר הא-לוקי הנצחי 

    כך גם אצל יתרו , משה אומר לו , זאת לא מערכת משפט רגילה , אלא :

    "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱ-לֹקִים!"

    לכן באידאל העם אמור לשמוע ישירות ממשה את דבר המשפט , כפי שהיה בתחילה .

    אמנם בשלב הביצוע עושה משה כדברי יתרו , אך לא כהצעתו :

    "וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם",

    כיוון ש'דין פרוטה כדין מאה , הצדק הא-לוקי מתברר בפרוטה וגם במאה , אלא

    "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם" ,

    אם הדין ברור ופשוט , השופטים ידונו בו , אך אם הדבר דורש סברות , לימוד מעמיק יותר , הבחנה בין מקרים שונים , הדבר דורש שהדין יחזור למשה , 'כי יבוא אלי העם , לדרוש א-לוקים'.

     

    האם מעמד הר סיני היה בתכנון ?

    "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי .

    וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".

    חודש וחצי לאחר יציאת מצרים מגיעים בני ישראל להר סיני .

    האם בני ישראל ידעו כי הם הולכים לקבל את התורה ? שהולך להיות מעמד הר סיני ?

    אמנם הקב"ה אומר למשה :

    "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱ-לֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"

    אך לא כתוב שמשה רבנו אומר לעם שאחרי יציאת מצרים הם יעבדו את ה' על ההר ,

    אלא דווקא לפרעה משה רבנו אומר דברים אלה :

    "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹקֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר".

    כלומר , יתכן מאד ועם ישראל כלל לא ידע שהם הולכים לקבל תורה במדבר , ואולי אפילו יש כאן 'שינוי בתכניות' ,

    שהרי נאמר בתחילת פרשת בשלח שכל הסיבה לסיבוב בני ישראל במדבר היא החשש ממלחמה בפלישתים שתגרום לבני ישראל לשוב למצרים , אך אם לא היו ישראל צריכים להיתקל בפלישתים , היו הולכים ישירות אל ארץ ישראל ללא מעבר במדבר , כלומר מבלי לקבל תורה .

    בני ישראל אמנם היו מקבלים את התורה , אך בארץ ישראל , או שאולי אפילו היו מקיימים את התורה מבלי נתינתה , כפי שהאבות קיימו את התורה עוד לפני שניתנה .

    כל עניינה של התורה הוא דבר כללי , התורה שייכת לעם , כפי שמברכים בברכות התורה : "אשר בחר בנו מכל העמים , ונתן לנו את תורתו",

    קודם כל הקב"ה בחר בנו מכל העמים , ואז נתן הקב"ה את תורתו - לעמו .

    אמנם כאשר היו פרטים, אברהם יצחק ויעקב , לא נתנה התורה , הם היו יכולים לקיים את התורה מעצמם , אך בתורה יש משהו תורה היא לאומית ולא פרטית .

    התורה ניתנה לעם ולא לפרטים .

    אפשר לומר שההבדל בין 'דת' לבין 'תורה' , שדת היא דבר השייך לאדם פרטי ותורה שייכת לאומה .

    אדם יכול לחיות חיים 'דתיים' שכל הקשר שלו עם הקב"ה הוא דבר פרטי הנוגע לו עצמו בלבד , אך ללא קשר לאחרים , אך תורת ישראל איננה 'דת' אלא היא שייכת לכלל , לאומה , לעם .

    לכן , אמנם יתכן שבני ישראל היו צריכים להגיע ישירות אל ארץ ישראל , כפי שאכן אמר להם משה , שסיבת יציאתם ממצרים היא בכדי שיגיעו לארץ ישראל בכדי לקיים את שבועתו של הקב"ה לאבות , ורק בארץ ישראל היו מקבלים את התורה , כאשר היה נשלם 'המהלך הלאומי'.

    אמנם קרתה 'תקלה' ובני ישראל אכן לא היו מוכנים להיכנס ישירות ממצרים לארץ ישראל , עדיין הייתה בולטת בהם תכונת העבדות , ולשם כך היו צריכים לקבל את התורה וללכת ארבעים שנה במדבר ,  בכדי שיעברו את ההכנה הנדרשת להיכנס לארץ ישראל .

    ומה שמשה רבנו ידע שהם אכן יעבדו את ה' על ההר לפני הכניסה לארץ , זה מראה שהייתה ידיעה א-לוקית שהעם עדיין אינו מוכן , אך מצד האידיאל היו צריכים להיכנס ישירות לארץ , ללא המדבר וללא קבלת התורה במדבר .



    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/2/16 17:47:

       שלמה היקר.

       

      יישר כוח על המאמר המחכים והמאיר!

      כן ירבו כמוך בישראל.

       

      בברכה

       אהובה.

        1/2/16 17:33:

      .
      תודה רבה לך  על מאמר נפלא שכזה.

      ברכות לכל השותפים.

       

        29/1/16 23:20:
      כהרגלך שלמה, אתה מעשיר אותנו . שבת שלום :)
        29/1/16 15:34:
      לשלמה ידידי היקר כאח לי, יישר כוחך על הפוסט המושקע והמחכים השאוב מפרשת השבוע. שבת שלום לך וליקיריך, בהוקרה, ברוך
        29/1/16 15:28:
      יפה בעיני הפרשנות שאומרת שאפשר ללמוד גם מן הגויים (למרות הטעון בהמשך שמשה ידע כל זאת אלא ששאיפתו היתה להעביר ישירות מפיו אל העם את דבר האלהים). מעניין גם ההבחנה בין דת, שהיא פרטית, לבין תורה הניתנת ללאום,כגורם מאחד.
        29/1/16 11:50:

      שלמה יקר מאחלת לך שבת טובה ,משפחתית חמה ונעימה....

        29/1/16 09:33:
      מעניין... שבת טובה...
        29/1/16 06:26:

      כידוע לך, לא מתמצא הפרשות.

      את יתרו אני דווקא זוכר. ולו בגלל שזו פרשת בני בכורי.חיוך

        28/1/16 21:31:
      האם יתכן שיתרו שהיה בעל ניסיון מנהיגותי של עשרות שנים, ביקש לסייע למשה ונתן לו את העצה הזו?