כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    אם יש אלוהים, היכן האושר?

    51 תגובות   יום ראשון, 28/2/16, 15:45

     

    אם יש מישהו שמספר לכם שהבחירות שלכם מבדילות בין הטוב לרע

    ושאלוהים מעניש ומתגמל אותנו על הבחירות שלנו,

    אמרו לו שהוא לא מעלה על הדעת שמושגי הטוב והרע אינם קיימים,

    שהם שיפוט ואחיזת עיניים, והוא נאחז באלוהים.

    למעשה כל אחד הוא אלוהים שמחובר לנפש האנושית בתוך מסמר פלדה

    ואי אפשר לשלוף אותו משם.

    כן, אלוהים קיים. ולהגדיר אותו זה כמו לבקש מהצימוק להסביר מהו עינב.

    העולם נברא במילה, ומילה היא ערוגת המחשבות שיוצרת מציאות,

    ואם אנחנו בוחרים מציאות או מנסים לבחור אחת רבת משמעות,

    אז לא אלוהים הוא המגהץ אותנו תחת מכבש

    ולא הוא המדביק חיוך מאושר לפרצופנו.

    תתארו לכם שבין התוהו לבוהו

    גם הוא נזקק למאמץ אלוהי

    כדי להבדיל בין מים לשמים, בין אור לחושך.

    שהרי האור תפור לחושך, הטוב מקופל ברוע, הכיעור שזור ביופי,

    וביניהם מתקיים עולם מתון של עונג

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/16 07:16:
      סוקראטס 1. איש יקר. אין ספק שלאנשים עם אמונה קל יותר להשליך את העולם החיצוני על כוח אדיר שהם אינם יכולים להסבירו. אתה יודע, פעם מזמן קנאתי באנשים האלו, אבל מהר מאד הבנתי שהאנשים הללו מעגנים את חייהם בעבר- בדת, ואילו אני איני מקדשת את העבר, אלא בודקת בכל רגע מה נכון ומה אמת וצודק. ואם אנו מתדיינים ברמה הפילוסופית הרי המאמינים הם דורות של צעירים שמאמצים דרך של חיים עם היוולדם, כך שמי שנולד בתרבות חרדית יהפוך לחרדי עם ערכים ואמונות שהוטמעו עם חלב אימם. עם זאת שטיפות המוח תורמות לחשיבה חלקית ומעוותת שגורמת לרוח האדם להשאר קטנה, חשוכה ולא מפותחת. בנוסף, לא ניתנת ההזדמנות לכל אינדיוידואל להתפתח לפי דרכו, אוטונומי ובעל רצון. בסופו של דבר אתה צודק, איש לפי אמונתו יחיה, אבל כדאי שיהנה מהשכלה, יתרום לחברה, לא יהיה חלש ונשלט, ושירגיש טוב בעור שבחר.
        6/3/16 12:05:

      צטט: גילהסטחי 2016-03-06 09:28:59

      סוקראטס 1. איש באמונתו יחיה אם הוא אינו פועל בדפוסים שמרכיבים את בחירותיו. דפוסים שגורמים לו להחמיץ אפשרויות לשינוי שמעניקה החירות שניתנה
      .
      הרשי לי ברשותך לחלוק עלייך, אלו הן בדיוק הדפוסים על פיהן בוחר האדם להתנהל, וכל אחד ובחירותיו שלו, זה פחות או יותר ברמה שהיא גם פילוסופית לצורך העניין.
      מאידך, נגד אמונתו של אדם ולא משנה איזו אמונה היא זו, ובואי נאמר לצורך הדוגמא שאדם מאמין בסתם בובת גולם מקש
       גם נגד זה סטיסטית מעטים הם הפעמים שאפשר היה או לחילופין  יהיה להדיר אותו מאמונתו באותה בובת קש על אחת כמה וכמה שמדובר באלוהות שהיא מושג ערטילאי לחלוטין, שבפועל הוא פועל במוחו של האדם, בדימיונותיו, במחשבותיו
      ושאת תפקידיו מנכס לו האדם על פי הקורות אותו עצמו ובהתאם לזה הוא מפעיל את האלוהים שלו, פעם הוא יטיל את הכל עליו בטוענה שזה רצונו של האל ופעם הוא יפנה אליו בבקשת תמיכה עזרה וכיוצ"ב ופעם הוא ישטח בפניו את תחינותיו
      על פניו אנחנו גם יודעים שלאנשים מאמינים הרבה יותר קל בחיים. נקודה
      סוקראטס
        6/3/16 09:28:
      סוקראטס 1. איש באמונתו יחיה אם הוא אינו פועל בדפוסים שמרכיבים את בחירותיו. דפוסים שגורמים לו להחמיץ אפשרויות לשינוי שמעניקה החירות שניתנה לו.
        6/3/16 09:26:
      השוטה על הגבעה. צודק. המחט של המצפן פונה פנימה לתוך העצמי, ומצביע על האחריות שעלינו לקחת על מה שעשינו נכון, ובמה שטעינו. לעיתים צריך לחפור תחת הקליפות כדי למצוא את הקול הפנימי.
        5/3/16 18:20:

      ועל זה נאמר בחבקוק

      צדיק באמונתו יחיה

      כל אחד והאמונה שלו

      סוקראטס

      טוב ורע זה לא קשור לאל.
      זה הכל האני הפנימי שלנו.
      כל אחד מול המצפון שלו.

        3/3/16 13:10:
      באבא יאגה. העולם תמיד יישאר עם מאמינים שניתנו להם הזכות והחופש לבחור את האמת שלהם, לראות דברים מעבר לקליפה, ולהפוך אותה למהות המילוי הפנימי.
        3/3/16 10:09:
      היה לי לעונג - כן, אלוהים קיים. ולהגדיר אותו זה כמו לבקש מהצימוק להסביר מהו עינב. - ואת הדימוי הזה אהבתי במיוחד.
        2/3/16 14:13:
      קנולר. אם ניכנס לראש שלנו נוכל לראות איך המוח שלנו מסוגל להפוך את חיינו למשמעותיים יותר, כי הרוחניות ממוקמת במוח והיא נגישה ואנחנו יכולים לשפר את המציאות ולשנות אותה באופן מודע באמצעות כוח המחשבה.
        2/3/16 14:06:
      פרקי-חייםשרותי כתיבה ועריכה. אתה כמו השמש שקופצת בצהרים לאמצע השמיים ומפתיעה את הארץ במוזיקה מתוקה. פעם הייתי מטאטא את אלוהים כמו פרורים ממפת השולחן. היום אני מבינה שאת הסיפור שלנו כתב אלוהים במילים יפות על דפים לבנים שלפעמים מתקמטים. למדתי שהמציאות היא לא מה שנחשף לעינינו, שיש דברים מעבר לשורות ועלינו להקשיב מתוך הבנה לדברים שאלוהים אינו חושף בפנינו. (מתוך הספר בשורות טובות) אלוהים משחק משחק בלתי ברור שהוא המציא, שאפשר להשוות, מנקודת המבט של שאר השחקנים, לגרסה של משחק פוקר מבולבל: חדר חשוך לחלוטין עם קלפים ריקים, עם מחלק שלא אומר לך את החוקים ומחייך כל הזמן. ניל גיימן וטרי פראצ'אט. ונזכרתי בבדיחה: איש חוזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך ומחפש חניה. הוא מסתובב דקות ארוכות ולא מוצא. אז הוא פונה לאלוהים ואומר לו: אלוהים יקר שלי, אם תעשה שאמצא חנייה אחזור בתשובה ואאמין בקיומך לעד. ופתאום הוא קולט שמתפנה חניה בקצה הרחוב, אז הוא אומר: תודה רבה אלוהים, הסתדרתי.. וכן, אני מאמינה שאלוהים הוא חוויה פנימית. הנוכחות שלו קיימת למרות שהוא אינו מוחשי.
        2/3/16 13:49:
      עט סופר. מי שמאמין באלוהים לא צריך הוכחה לאהבתו ולקיומו. מסכימה איתך שהוא מתקיים מתחת לקליפה חיצונית של הגוף והמילים.
        2/3/16 13:46:
      נעם דימנט.ברור שיש אלוהים, אבל ההגיון לא יכול להוכיח את קיומו.
        2/3/16 13:45:
      שחר י. הלחן שבמילים מנגן את אלוהים בפרטים הגדולים ובפרטים הקטנים. אנחנו שומעים את הצלילים בחוקיות הטבע ובהרמוניה הפנימית. ולא במעשי האדם.
        2/3/16 13:42:
      remei. אנחנו יודעים רק בדעבד אם בחרנו נכון. אבל אם אנחנו שלמים עם הבחירות שלנו ולא מצטערים על מה שיכלנו לבחור,אנו מעניקים לעצמנו את התשובות.
        2/3/16 13:41:
      debie30. תודה על ההמלצה. דברייך מזכירים לי את ישו שהטיף במשל שגרגר חרדל קטן יצמח לעץ גדול ומפואר, והמשיל בכך את האמונה באלוהים כדבר צומח ומצמיח עצמה רוחנית.
        2/3/16 13:38:
      kimchid. תגובתך מעוררת את השאלה: האם אלוהים המציא את האדם, או שהאדם המציא את אלוהים?
        2/3/16 13:36:
      תלאביבי. אתה מנומס ואדיב. וזה מעיד על החוזקות שלך.
        2/3/16 13:27:
      אני חושבת שאת צודקת אם הבנתי נכון.
      גילה היקרה. ביו הגישה הפאטאליסטית של "הכל זה מלמעלה"/"הכל בידי שמים" /"הכל צפוי והרשות נתונה" לבין הגישה הנגדית של "אין אלוהים והכל בידי אדם" בחרת בדרך האמצע הקלאסית ,אם אני מבין נכון את מה את כותבת ,כרגיל בכישרון עצום ובתמציתיות מיוחדת. כי יש אלוהים לגרסתך, אבל האדם הוא האחראי על מצבו ואם יש מכשולים בחיים שאלוהים ו/או "הטבע"/ או כל אחד ע"פ אמונתו , שניצבו לאדם אפילו מרגע לידתו דרך ילדותו ,התבגרותו ו"יציאתו לחיים"- הוא נתקל בהם, אסור לו להרים ידיים לשמים תרתי משמע ולהביט בחוסר אונים ולמלמל -"הכל זה מלמעלה" אלא לעזור "לאלוהים" שיעזור לך להתגבר על הקשיים המובנים בחיים .בסוף היום ,למרות ועל אף כל הקשיים והמטענים החורגים ,לעיתים מטענים כבדים מאד שאדם צבר במשך שנות חייו, להתגבר על הכל, לחייך חיוך קטן בסוף היום ולהגיד "הצלחתי ,עברתי עוד יום טוב וואלה יש אלוהים" ולקום עם אותו חיוך ליום המחרת בתקווה ש"אלוהים" לא יפתיע אותנו לרעה ואם כן, לדעת שיש לנו כוחות להתגבר על כל מכשול, כל תקלה וכל פגע רע "בעזרת השם" ,לחייך לחיים ולדעת שהם יכולים לחייך לך בחזרה ! והעיקר להיות תמיד ,על אף הכל ולמרות הכל, בשמחה "בעזרת השם" אבל תכל'ס , בעזרת הכוחות הפנימיים החיוביים הנמצאים אצל כל אחד ואחת מאיתנו עמוק בפנים ושמהם כל אחד ואחת מאיתנו שואבים את האנרגיה ליום חדש ואופטימי !
        2/3/16 09:32:

       "אלוהים קיים. ולהגדיר אותו זה כמו לבקש מהצימוק להסביר מהו עינב.
      העולם נברא במילה, ומילה היא ערוגת המחשבות שיוצרת מציאות,
      ואם אנחנו בוחרים מציאות או מנסים לבחור אחת רבת משמעות,
      אז לא אלוהים הוא המגהץ אותנו תחת מכבש
      ולא הוא המדביק חיוך מאושר לפרצופנו.."

      הגדרת יפה וכיאות את עניין הבחירה והשיפוט...וברור הוא למבינים ...!!!

      אנשים מחפשים את אלוהים בשמיים  כאשר הוא הוא נמצא בפיהם ובלבבם לעשותו ...

        1/3/16 09:18:
      אלוהים או לא אלוהים העיקר שקיים ה"עולם המתון של עונג" והוא נגיש וצריך רק לבחור.............
        29/2/16 23:17:
      הטוב והרע הם סובייקטיבים לחלוטין, מושג אנושי לגמרי, שיפוטי, נזיל ומשתנה (פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה). אלוהים אין. האבן שואלת מהי תכלית משקלה? יופי של פוסט, הניגון שלו דיבר אלי. תודה.
        29/2/16 22:36:
      וזה כמובן אם אדם אכן מצליח לבחור ולממש את זכותו ולא פועל מהתניות מכניות
        29/2/16 21:33:
      יש ספר מצויין - "זום" שמדגים היטב את מקומנו ביקום, זה מתחיל עם חלקי פאזל שילדים מריכיבים ונגמר במבט (עד כמה שאפשר ) על היקום,ומה אנחנו יחסית ליקום לא נעים אבל פחות מגרגר אבק... לגבי היכולת לשנות ולהשתנות - אכן דרושים רצון כוחות נפש עצומים. ואיך בוחרים בטוב, מהו הטוב. לחיות לפי חוקי הדת/ החברה, לחיות לפי המצפון....
        29/2/16 18:34:
      בצלמו ובדמותו ברא את האדם....ואיזה הוא האדם שהינו האב טיפוס שלו?.....לאלוהים פתרונים..... לכל אחד האלוהים שלו.
        29/2/16 18:22:

      ערב טוב גילה :-)

       

      תודה על תשובתך

       

      :-)

        29/2/16 17:07:
      לואיס קרול. בהחלט. מהות האל אינה להשגיח על מעשי האדם כדי לתגמל או להעניש אותו, האדם קטן לעומת האלוהים האדיר והוא חלק מתוך מכלול בכדור הארץ שמקיים יחסי גומלין של משפיע ומושפע, מקבל ומעניק אנרגיה לעולם. לעתים נדמה שהפער בין הדת לקידמה הולך ומעמיק ובשמה אנשים בוחריםבחירות שגויות מתוך אשלייה השראה ובורות, דבר שעשוי ללמד שאין לאנשים אלו משמעות עצמית בעולם (ההגדרה שלהם נעשית באמצעות משהו אחר). כדי שהאנשים לא ירצו להיות כוחניים ואלימים בשם ה צריך ללמד אותם להסתכל על עצמם דרך עיני האדם בו הם פוגעים, ולחנך מקטנות לתחושת שיוך, משמעות, הרמוניה פיזית ורגשית.
        29/2/16 11:38:
      rossini. תודה לך. כשהמוח כותב את מחשבותיו הוא דומה לצייד שהרובה שלו מכוון את המילים לעבר היער. לכתיבה ולציד חוקים משלהם.
        29/2/16 11:35:
      AmitLi0. צר לי על חילול הקודש. הספק שלי מתעורר בדימויים המסורתיים של אלוהים, שהרי בכולנו קיים החלקיק האלוהי.
        29/2/16 11:33:
      debie30. בקו הגבול הדק הזה, אנחנו רוצים להשתנות. השאלה היא מה אנחנו עושים בשביל השינוי הזה? כדי לחולל שינוי צריך להתאמץ.
        29/2/16 11:32:
      יורם גרוסר. יורם. תמיד נראית לי כמו איש עם תשובות, גם לשאלות הקשות. הכנות שלך שאינך יודע מהי תכלית החיים, מעוררת בי שאלות לגבי התכנית של היקום. ולמעשה מדגישה את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו לצד ההדחקות. פעם חשבתי שהחיים הם מקום לנוח בו, היום אני שואלת מה אני עושה ולאן אני הולכת? מתוך ליקוטי המהר"ן: לעולם מדברים בך שני קולות. השקט יותר הוא בדרך בלל הקול החפץ בתכלית. תודה שבאת.
        29/2/16 11:24:
      שלויימה. עכשיו אני יודעת היכן אתה נמצא בסרט הזה. סרט שהמילים שלו לא הפכו את המחשבות, הרגשות והרעב שלך.
        29/2/16 11:22:
      ת ה י ל ה. אני בולעת בשקיקה את המחשבה המיוחדת שלך. ואכן, האמת תמיד נמצאת איפשהו באמצע.
        29/2/16 11:20:
      HagitFriedlander. בעולם האינסטנט שלנו קשה להתפנות רגשית ואנטלקטואלית כדי להבין שהניגודים אינם דיכוטומיה, אלא שלובים זה בזה. וההבנה גורמת לפינות הפנימיות שלנו להתעגל.
        29/2/16 11:18:
      תכשיט. תודה יקרה. בקווי האורך והרוחב של הזמן למדתי לחשוב חיובי ולפעול כדי להגיע למקום בו אני רוצה להיות.
        29/2/16 11:16:
      תלאביבי. אפסח ברשותך על הרקע ואתמקד בעיקר: אנחנו קבענו הגדרות לטוב ולרע ומיפינו את מכלול הדברים המחוברים לטוב או לרע. למעשה המוח מגיב אוטומטית לאותם דפוסים מתוך הזיכרון שמגיבים לסימנים של חוויה מסוימת. ואם תנסה להפריע לתהליך המחשבה, להסתכל על המצב בלי הרגש, תווכח שהפרשנות שלך והבחירה שלך נופלות כמו חומה. (הרי המוח כולו הוא תגובות כימיות), ופתאום תגלה שאתה לא תקוע בבחירה קונקרטית ותראה את המנעד המפואר שבין הטוב לרע. מקווה שעניתי בצורה בהירה וברורה.
        29/2/16 11:05:
      רק "רגע". תודה. המילים שלך צובעות את השמיים שמעל השמש באדום כלניות.
        29/2/16 11:04:
      נתןפאר. מסכימה אתך. אנחנו נעים על ציר שבקצהו האחד אשר ושמחה ובקצהו השני כאב ותסכול. ועדיין איני יודעת מהי מהות הקיום, אבל יודעת כמה מעט אני יודעת על העולם שאני חיה בו.
        29/2/16 10:50:

      איינשטיין  בסוף ימיו  טען  בלהט  שהוא  מאמין באלוהים

      עד גיל 13 האמין, מ 13  כפר..וכשהרוע עלה בגרמניה..חזר  בו

      הוא  הסביר שכמי  שעובר  בספריה, ורואה מדפים עמוסי ספרים ..ברור שמישהו כתב  אותם

      כך  גם  כשמתבוננים  ביקום

      אגב: הוא טען שאמונתו  כשפינוזה, שיש בורא, אבל קשה לו להאמין  שהבורא משגיח אישית בכל אחד ומעשיו כל הזמן.

      עד כאן  רקע...

      לעניין

      כתבת

      כל אחד הוא אלוהים שמחובר לנפש האנושית בתוך מסמר פלדה....ואי אפשר לשלוף אותו משם.

      כשאני  מסתכל  בערוץ ההסטוריה  על עדויות הצד  הגרמני ופעיליו הראשיים

      או בצד  "המזרח התיכון החדש"

      או בסוריה ,בהורה המסתכל על ההתעללות בילדו..ואומר.. "אני מבין אם הצבא היה עושה  זאת  ליהודים..אבל לסורים ?"

      מול  אלו ...אני  קצת  מתקשה להאמין במסמרי הפלדה

      שמעון

       

      http://cafe.themarker.com/image/2762916/

        29/2/16 09:36:

      מחשבו מעניינות ואיך שאת יודעת לשים את זה כתב !

        29/2/16 09:03:
      עדיין לא יודע אם אלוהים קיים אבל להגיד שאנחנו זה אלוהים מיובש זאת כפירה :)
        29/2/16 07:35:
      ערכי מוסר ומצפון של הפרט והחברה מאוד נזילים . חושבת על רגעי המעבר בין האור לחושך ובין החושך לאור רובנו מוקסמים מאותם רגעים, וכל אחד עושה את הבחירות שלו
        29/2/16 07:07:
      אין לנו מושג בשביל מה אנחנו כאן. ובין השאר אנו מנסים להבין זאת בדרך הניגודים. או אין סוף אמצעים של חלקיקי זמן....דבר אחד אנו כן יודעים משום מה, ואף כי אינו מוסבר גם כן - להמצאותנו, לקיומנו - צריכה להיות משמעות. אנחנו זקוקים שירצו אותנו, יחשיבו נוכחותנו. ואין לנו קיום רק כגוף אורגני. אנו יודעים זאת. אז אמרנו, ידיעה, משמעות, עכשיו ברור תחילתו וסופו של בלבול. חייבים להודות שזה קצת קצת קצת ...משהו ...
        29/2/16 04:32:
      לא הבנתי מילה, יש תרגום לאתאיסטים ?
        28/2/16 22:05:
      כמה כוחות נפש אלוהיים אנו נדרשים לגייס, על מנת להגיע אל שביל הזהב. שאלוהים ישמור:))
        28/2/16 19:29:
      "הטוב מקופל ברוע, הכיעור שזור ביופי..." כמה נכון ולגבי אלוהי האושר אולי נמצא מעבר להררי החושך...
        28/2/16 19:27:

      ''

       

        28/2/16 18:46:
      האמונה בעצמך... האמת שלך ... היכולת ליהנות מרגעים פשוטים ויפים.... הם הדרך לאושר.... :)) ואת כותבת נפלא...
        28/2/16 18:46:

      ערב טוב גילה :-)

       

      אהבתי מאד את מה שכתבת לגבי האבחנה בין טוב ורע

      את המשך הכתוב בהקשר לאלוהים אני מעדיף להניח כרגע

       

      מעניין אותי לדעת כיצד הגעת לכך.

       

      תודה 

       

      ערב נפלא :-)

        28/2/16 17:38:
      כל כך יפה כתבת!
        28/2/16 16:33:
      אלוהים נתן...אלוהים לקח...כל כך פשוט...הלוואי ויכולתי להאמין...בכל אדם יש מעט מהאלוהות ומעט מהשטן... בתודעה שלנו מתנהלת מלחמה תמידית בין השניים... פעם ידו של זה על העליונה ופעם ידו של השני... זה המהות של היותנו אנושיים...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין