כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    דור העבדים מול אלה שמשתמטים וחיים חיים של תותים

    0 תגובות   יום שישי , 22/4/16, 17:57

    בני חורין או עבדים מי אנחנו ומה אנחנו בני ישראל שיצאו ממצריים לפני שנים רבות והיום חיים בישראל שנת 2016 תשע"ו.
    אני יושב ותוהה לעצמי היום איפה מקומנו היום נחשב והאם אנו היום נחשבים לבני חורין או עבדים והתשובה היא אחת – רוב עם ישראל שתורם למען המדינה הוא בין העבדים, ואלה שיודעים לחיות עם חשבון המדינה – הם בני חורין.
    כן, זו התשובה שלי על השאלה הזו האם השיר עבדים היינו או שאנחנו צריכים לשיר היום את השיר, עבדים אנחנו עבדים, יש בני חורין, בני חורין.
    עבדים, אנחנו, ובזכותנו יש גם בני חורין..... (המשתמטים).

    אנחנו היום כולנו עבדים, בעצם אם נסתכל על עצם קיומנו היום הוא נע סביב דבר אחד, עבדות אחת גדולה ואם נבדוק האם ההנאות גדולות יותר או העבדות נגלה שהעבדות שלנו גדולה יותר וכל זאת כדי שנוכל להיות בעיקר שורדים.

    מדינת ישראל בדרך שבה היום היא מתנהלת מגדלת דור של עבדים, ומצד שני מטפחת בגלל גחמת הכסא של ראש הממשלה דור של "בני חורין" שהם רק זוכים, משתמטים וחיים חיים נוחים וקלים.

    לפעמים אני שואל את עצמי ואומר לעצמי אולי אני אדיוט, אולי אני הטיפש ואולי אני הטמבל וואלי אני האחד שבעצם, הולך בדרך מפגרת וטיפשה.

    הייתי יכול לחזור בתשובה, ללכת לישיבה, לקבל קצבה, הטבות דיור,  מענקים, חיים טובים,  ולחיות חיים מדושנים לא פחות  וגם להיות "שומר מצוות". זה חיים נוחים, חיים טובים וחיים נטולי דאגות, כי כולם פה דואגים.

    אם סתם ניקח את משבר הדיור ואת מחיר למשתכן וכולם זועקים וצורחים שאין בנייה ואין איך לקנות דירות אני מציע לכל אחד שמקטר מבין החילוניים כדי להבין עד כמה טוב מצב החרדים שמתבכיינים שדופקים אותם כל הזמן, לעשות סיבוב לשכונת רוממה בירושלים מאזור בניין הטלוויזה, אזור מה שהיה פעם תנובה , גן החיות התנכי לשעבר בואך עד כניסה לעיר לאורך רחוב ירמיהו ולא רק, תראו את כמות הבנייה שבונים שם רק לחרדים, אלפים אלפים של דירות ואין מצייצים.

    אם ניקח סיפור אחר שמכרתי את דירתי במודיעין, ורציתי לקנות דירה קטנה יותר, והלכתי לחפש דירות בשכונת "ציפור" כל הדירות שראיתי שרצו למכור היו דירות חדשות שמי קנה ? חרדים שקנו דירות במחיר למשתכן ורצו למכור אותם במחיר למסתכן.... במחיר כמעט פעם וחצי מהמחיר שהם קנו את הדירה ממדינת ישראל.

    דואגים לחרדים בשקט, דואגים להם והם באמת בני חורין כי הם מסודרים והם מאורגנים ואנחנו, החילוניים ברובנו, עבדים.

    מזלי, ואני מודה שאני מודה פה..... לאלוהים שלי, שיש לי מזל גדול ויש לי דירה משלי בלי משכנתא בזכות הורים מופלאים, אבל בלעדיהם........ מי יודע איפה הייתי היום ולאן הייתי הולך.

    אבל רוב הצעירים, רוב אלה שתורמים ועושים למען המדינה ונותנים לה את החיים, הם עבדים עבדים אמיתיים לחיים כי גם צריך מגורים, גם צריך לפרנס ילדים, גם צריך לקיים את החיים, במדינה שבה ה"מנהיגים" דואגים לעצמם ולא לאזרחים.

    אזרחי ישראל, אלה שעושים ימים ולילות למענה בסופו של יום לא מקבלים ממנה ולו אפילו טיפה.

    מדינה שיודעת לחלוב את האזרח אבל מצד שני לא יודעת לתת לו כוס של שמנת או חלב.
    מדינה שיודעת להוריד לאנשים את הראש, במקום, להרים להם אותו למקום של כבוד.
    מדינה, שיודעת לדאוג למי שמשתמט, ולא יודעת לדאוג למי שתורם.
    מדינה שיודעת לקחת ואין לה אפילו חמלה.
    מדינה שלא דואגת לניצולי השואה, ונזכרת בהם רק יום אחד בשנה והשאר לאנחה.
    מדינה שלא יודעת לתמוך בנכים שלה ויודעת רק למרר להם את החיים.
    מדינה שלא יודעת לתת גיבוי לחיילים ויודעת רק להאשים אותם שהם אשמים.
    מדינה של שרים אנוכיים ולא כאלה שדואגים.
    מדינה שדואגת רק לסקטורים שלה, ולא דואגת לאנשים שחיים בה.
    מדינה שלא נותנת ביטחון, וסכין בגב זה מילה קטנה ולא רק מקרוב.
    מדינה של לקחת, ולא לתת
    מדינה צבועה, עם מנהיגים כאילו שהם לא מישראל.
    הנהגה רפיסה, עלובה חמדנית, לא ראוייה וזה בעליל.
    הנהגה שחושבת רק על עצמה, ולא על אזרחי המדינה.
    הנהגה שחושבת על שרידות ובסופו של יום אני השורד האמיתי.

    כן, כל זה מוביל את כולנו לעבדות, כי אנחנו עובדים, אנחנו קורעים את התחת, אנחנו מתאמצים ויש כאלה שחיים להם חיים שהם פשוט.... תותים.

    אבל מה לעשות, אין לנו משהו אחר ואין לאן לברוח. לא נמצא משהו טוב יותר.

    יש לי חבר טוב שקיבל ויזת הגירה להתאחד עם משפחתו באמריקה הרחוקה ושהתחלנו לראות איך נראים החיים שם הבנו שהחיים פה הם תותים גם אם אנחנו עבדים.

    להגיד בוקר טוב באמריקה, זה 500 דולר לביטוח בריאות, עוד  100 או 200 דולר לביטוח לאומי, ואם נסתכל על דירה לשכירות זה מתחיל שם ב 1200 או 1500 דולר ואפילו יותר.

    אז כן, במובן הזה גם לעבדים פה החיים הם תותים, אבל זה לא פותר את העניינים כאשר אנחנו חיים פה ולא מסתכלים על השכנים.

    הייתי שמח אם יום אחד ובטח זה לא יקרה ביומלדת 68 של ישראל, יהיה פה שוויון לכולם, כולם יתרמו, כולם יהיו שווים וכולם יתנו את הכל למען חיים טוב יותר.

    אבל לדאבוני תמיד יישארו עבדים וכאלה שחיים חיים של תותים.

    כן, אנחנו החילוניים, נשאר העבדים.

    והחרדים המשתמטים יהנו להם מסלסילת תותים טריים ויפים. כן, חיים של תותים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין