כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    מעשייה. מעשה בקוקון . (בהשראה מהחזירות והחמדנות במסיבות הגאווה ת"א 2016)

    0 תגובות   יום שני, 2/5/16, 18:30

    אחרי שנתקלתי בעולם של חזירות וחמדנות בכל הקשור למסיבות הגאווה בת"א 2016 החלטתי לכתוב מעשייה שתבטא את מחשבותיי והרגשתי. מי שצריך להבין במי מדובר יבין זאת ומי שהולך כסומא אחרי אנשים בלי להבין עד כמה הם חזירים לא יבין את הסיפור הזה לעולם. צניעות זה דבר שחונכתי אליו. חזירות זה דבר שהתרחקתי ממנו והפעם באירועי הגאווה ישראל 2016 לדאבוני עם כמה שהם הולכים להיות שמחים, בכל הקשור למסיבות ומחירי כרטיסים גיליתי עולם של חזירות, חמדנות, נהנתנות ראוותנות שבאה מכיסם של ההמונים שהולכים כעוורים אחריהם כי אין בישראל משהו אחר. זה סיפור המעשייה שאומר את אשר אני מרגיש בליבי ובלב כבד אני מחרים את אירועי הגאווה בישראל 2016 כי לחמדנות פה אין גבול והאמת שמה שיש לי לומר שפשוט בא לי להקיא מזה כי בחילה כבר קיבלתי מזה.


    מעשה בקוקי איש צעיר שגר בעיר רחוקה. האיש הצעיר למד בבית ספר מקצועי ותמיד סחר בין החברים בג'ולים ובכפתורים.

    במועדון השכונתי בעיר היו מופיעים להם מידי ערב, להקת רקדנים ומתופפים שמרקידים את כולם.

    יום אחד פנו לקוקי הידוע בכינויו השכונתי קוקון, ושאלו אותם באם יוכל לעזור להם למכור כרטיסים על מנת לשפץ את המועדון ולקנות תופים חדשים כדי להרקיד את החוגגים. אמר להם קוקון, אני אמלא לכם את המועדון אבל אני רוצה מכל שקל 30 אגורות. אמרו החברים בלהקה, מוסכם הדבר וקוקון יצא למשימה.

    קוקון הלך ברחבי העיר ובשכונות מסביב, סיפר לכולם על החברים המוכשרים ומכר להם מלא מלא כרטיסים והנה הגיעה ההופעה הראשונה וכבר היו לא מעט אנשים בהופעה.

    הרוויח לו קוקון בהופעה זו 30 לירות.

    וכך זה המשיך וקוקון ראה שהכל מצליח והוא מוכר כרטיסים לכולם ואמר לעצמו, רגע, למה שאני אמכור כרטיסים לרקדנים ואולי, אני אפתח מועדון משלי ואנהל אותו לבד.

    הלך קוקון לעיר הגדולה, לאחר שעשה לעצמו קופה גדולה והשכיר מועדון קטן והחליט שמעכשיו הוא יעשה את המסיבה וירוויח מכל שקל את כל כולו בשבילו. קוקון החליט שהמחיר לכרטיס במועדון שלו יהיה 3 לירות ועשרים אגורות.

    המועדון שבנה לעצמו קוקון זה מועדון לבנים יפים מסוקסים, וחתיכים..

    רץ קוקון, תלה שלטים, עבד קשה, נעל נעלי התעמלות והתאמץ, והנה הגיעה המסיבה הראשונה והמועדון ששכר התמלא  לא מעט.

    בסוף הערב ספר את הקופה קוקון וגילה כי הרוויח קצת ממון.

    המשיך קוקון לרוץ ולפרסם את המסיבה הבאה, והנה כבר הגיעו אליה בפעם אחרי והמועדון היה כבר בתפוסה כמעט מלאה. וכך הוא המשיך והמשיך ורץ והמועדון מפעם לפעם התמלא וגם כיסו של קוקון תפח ותפח והתמלא לא מעט.

    ראה קוקון שכולם באים כל הזמן ואיש לא מוותר על אף מסיבה והעלה את מחיר המסיבה במקום שלוש לירות ועשרים אגורות ל 4 לירות ושבע אגורות..

    והרי זה פלא,  הוא המשיך לרוץ והנה הגיעה לה עוד מסיבה וכולם מגיעים וקוקון מאושר באנשים.

    התמלא כיסו של קוקון במלוא מזומנים ופתאום החליט לקנות לעצמו – לימוזין.

    התחיל להסתובב קוקון ברחבי העיר כבר לא יותר עם נעלי התעמלות וטי שירט אלא עם לימוזין ועם נהג, וחילק הזמנות ותלה שלטים וראה, שהנה במסיבה הבאה ... כולם באים.

    אוי איזה יופי, כולם באים למסיבה שלי אמר קוקון וחייך חיוך מאוזן לאוזן איזה חיוך מדהים.

    וכך עבר לו עוד זמן, המסיבות של קוקון הפכו להיות מסיבות הכי טובות שקיימות בעיר הגדולה, כולם באים, כל החתיכים והמסיבות פשוט כולם מקפיצים וצוהלים.

    ראה קוקון שהכל מצליח והכל פורח וכולם באים והעלה את המחיר של המסיבה – לשש לירות. ויותר מזה קוקון עשה גם מועדון חברים שהציע להם את הכניסה בחמש לירות וחמש אגורות.
    והנה, קצת נרשמו למועדון החברים וכל השאר המשיכו לבוא למסיבות של קוקון והלכו אחריו כמו עוורים וקוקון, ספר ומילא כל הזמן את שק המזומנים.

    וכך תפח לו חשבונו של קוקון עוד ועוד וכבר עשה את המיליון השני השלישי הרביעי ועוד ועוד. הפך להיות עשיר ושמן והעיקר מדושן מעונג ... כן כולם משלמים, כולם באים והכל הולך.

    ויום אחד קנה לעצמו קוקון ארמון בלב העיר הגדולה ועל הגג תלוי פעמון.

    וכך המשיכו המסיבות, קוקון חי חיים של משתה בארמון, משרתים שרתו אותו והשתחוו למולו, הוא מילא את כיסו עוד ועוד בהמון לירות ואז יום אחד החליט ליסוע באווירון לטייל בלונדון.

    ומה עושה קוקון, קונה את המטוס ומביא את כל החברים שלו הטובים, מגיע ללונדון, קונה את המלון הכי טוב בלונדון שיש בו את המיטות הכי טובות וישן שם ונהנה וחי חיי תענוגות ומישתאות.

    נהנה קוקון ועשה חיים ובארץ שלנו כולם המשיכו לקנות כרטיסים למסיבות של קוקון שתפח והשמין, והמשיך לדפוק את קופת המזומנים.

    כך זה המשיך תקופה ארוכה וביטנו של קוקון תפחה ותפחה והאגו שלו היה בקצה של התקרה.

    ויום אחד הגיע לעיר, איש צנוע, פושון שמו, שראה את הכל מסביב, ראה וקרא והבין את הכל ואמר לכולם המלך שלכם חמדן ושודד וחיי על חשבונכם חיי פאר במקום שייתן לכם מועדון במחיר טוב יותר.

    אמרו החברים במועדון, לא יכול להיות קוקון איש טוב, לא יכול להיות שקוקון יעשה עלינו קופה הוא גר בפחון בקצה השכונה.

    אמר להם פושון בואו תסתכלו, והראה להם תמונות שתלויות על קיר הפיסבון.

    ושם  ראו פתאום כל אותם אנשים שקוקון, שאמר שהוא חי בצריף בקצה השכונה בעצם עובד על כולם ונוסע בלימוזין הכי טובה בעולם, גר בארמון בקצה השני של השכונה, יש לו משרתים בכל מקום ובכל פינה ובעצם כל היום במקום לעבוד כולם עובדים בשבילו והוא עסוק בלאכול... גלידה מתוקה וכך ממשיך לעשות על כולם קופה שכולם חושבים שהוא דלפון ומסכן ובעצם הוא .... משהו אחר.

    ראו כולם שקוקון עובד עליהם, אבל משום מה כולם הלכו וקנו כרטיסים למסיבה שקוקון הכין ותקראו עליה מייד.

    קוקון אירגן מסיבה לכבוד פתיחת עונת הרחצה הגאה. והתחיל למכור כרטיסים לא ב 6 לירות אלא ב 12 לירות וחמש עשרה אגורות. לחוף של קוקון מותר להכניס לכל היותר 2871 אנשים אבל קוקון סיפר בפיסבון לכולם שבחוף יהיו חמשת אלפים. מכר קוקון כרטיסים עוד ועוד, והקופה תפחה תפחה וגדלה וגדלה וקוקון מכר מלא כרטיסים למסיבה.

    והנה הגיע יום המסיבה ואנשים התחילו להגיע למסיבה והם לא ראו שפושון עומד בצד ומתחיל לספור כמה אנשים נכנסים למסיבה. אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד והנה כבר נכנסו למסיבה 2871 אנשים לחוף והכל נראה כלכך נפלא, וקוקון, המשיך להכניס עוד אנשים, ופושון ספר וספר וגילה שקוקון הכניס למסיבה לא 2871 כמו שמותר אלא 5551 אנשים שזה אומר כמעט פי 2 מהמותר. התקשר פושון לפקד דמיקולו ממשטרת העיר הגדולה ואמר לו, בוא תראה מה קורה מסיבה הגדולה של קוקון וכמה מסוכן. והנה הגיעו להם מלא מכוניות של משטרה וואנו וואונו ואו ואו ואו, ופנו לקוקון ואמרו לו .... כמה אנשים הכנסת למסיבה ? וקוקון הנפוח והמדושן אמר.... אני הכנסתי 2871. התחילו לבדוק אנשי משטרת העיר הגדולה וגילו.... שבמסיבה יש הרבה מעבר למותר.

    וכך, הם אמרו לקוקון, סגור את המסיבה שזה היה רק בשעה הראשונה, כיבו את המוסיקה, פתחו את הדלתות והתחילו לספור כמה אנשים יצאו מההחוף של קוקון.

    ומה גילו להם פתאום ?

    שקוקון הכניס במקום 2871  רק..... ששת אלפים מאה ועשרים ושבעה. (6127)

    אחרי שכולם יצאו סגרו עצרו את קוקון, שמו עליו אזיקים, ולקחו אותו לבית האסורים. הביאו אותו לפני שופט שקרא את הכתוב ואמר לו ........עשית חטא ופשע ומלא דברים רעים.

    אמרו לו גם שמבקשים לערב את רשות הממון וגילו שהוא עשה הרבה יותר ממון מאשר דיווח לרשות ההמון.

    ואז פתחו לקוקון 2 תיקים במשטרת העיר הגדולה, ואפילו בלשכה של מס השכונה.

    וכך, קוקון נשאר בבית האסורים ימים ארוכים, את הלימוזינה מכר, את המשרתים פיטר, את הארמון מכר כי היה צריך לשלם כדי שיצליח להשתחרר וכך הגיע הרגע שבו קוקון הבין שכל מה שהיה ....... נגמר לו וזהו זה.

    ואחרי ימים ארוכים, הגיע הכל לשופטים שהחליטו על גזר הדין.

    ישבו השופטים בעיר הגדולה והחליטו מה העונש הכי ראוי לקוקון שלקח המון ועשה כלכך הרבה ממון בלי להתחשב בהמון

    חשבו וחשבו ובסוף החליטו שהעונש הכי נכון כדי להעניש את קוקון המדושן והמעונג יהיה לקשור אותו לעמוד בכיכר העיר שכולם רואים אותו מדושן לו מעונג והשומנים נוזלים.

    ואז הזמינו את כל אלה שקנו כל הזמן כרטיסים במחירים מטורפים וראו איך הוא התעשר בים של מזומנים ואמרו לכולם עכשיו כל אחד.... יזרוק על קוקון .... עגבניה וביצה רקובה.

    וכך במשך שלושה ימים ושלושה לילות קוקון היה קשור בכיכר העיר והתמלא לו בעגבניות רקובות וביצים סרוחות.

    זרקו עליו כולם עגבניות וביצים ואמרו לו... לך מפה קוקון, תחפש לך פראייארים אחרים.

    ואחרי שלושה ימים שחררו אותו השופטים ואמרו לו שהם מקווים שהבין את המושג חמדניים.

    וכך קוקון חזר לעיר שלו.... הרחוקה  ומי שחושב שקוקון למד לקח טעה, כי קוקון  בשקט בשקט.....

    עבר לעיר רחוקה אחרת......... ופתח לעצמו מועדון חדש והתחיל לעשות מעשה מחדש אבל מה שהוא לא ידע שפושון הוא ראש אותה עיר  ואחרי שלושה ימים פושון סגר לו את המועדון, וזרק אותו למעמקים.

    וכך קוקון ניסה עוד ועוד.... עד שהבין שבארצו הקטנה לא יעשה את הממון ונסע לו לארץ רחוקה ואמר לעצמו ....... נמצא פראיירים אחרים בארץ רחוקה ושם נדפוק שוב את המכה.....

    עלה קוקון על האווירון במחלקה ראשונה..... וטס לו עם החברים...... לארץ רחוקה רחוקה רחוקה.......  ומצא שם...............הפתעה..........

    ומה למדנו פה

    חמדנים חזירים שמנים ותפוחים תמיד ימצאו קורבנות אחרים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין