כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אריק גינזבורג מוזיקה, אומנות, ארכיטקטורה הגות ספרות ובכלל

    כותב על ומשמיע מוזיקה בעיקר קלאסית,, ג'אז אבל לא רק . הגיגים על אומנות , ארכיטקטורה אבל לא רק.

    0

    חדרים חיצוניים

    0 תגובות   יום חמישי, 30/6/16, 22:15

    חדרים חיצוניים | צורה וחלל

    יש לנו נטייה לארגן את האינפורמציה שנמצאת בתוך שדה הראייה שלנו ב- 2 קבוצות:

    אלמנטים חיוביים:  מסות/דמויות.  

    אלמנטים שליליים: הרקע שמסביב למסות ולדמויות.                       

     

    חדרים פנימיים וחדרים חיצוניים והאפשרות להחליף ביניהם

    התניית קיימות המבנה בקיימות החלל סביבו ולהפך

    על אדריכל לתכנן את המבנה (אלמנטים חיוביים) ואת החלל סביבו (אלמנטים שליליים) כישות אחת; אלמנטים חיוביים אינם יכולים להתקיים אלא כשהם קיימים בתוך קונטרסט של רקע ולהפך.   

    צורות ורקע הם יותר מאשר 2 ישויות מנוגדות; שניהם יחד יוצרים מציאות אחת בלתי נפרדת;  בין הצורה והחלל מתקיימים יחסים סימביוטיים כבין 2 צורות מאחר וגם לחלל יש צורה.

    המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה איננה מורכבת מאובייקטים נפרדים שחללים ממלאים את התווך ביניהם או מאובייקטים הקיימים על גבי רקע; המציאות היא ישות אחת שבתוכה מסה וחלל המתחלפים ביניהם. אין האחד חשוב מהשני ואין השני חשוב פחות מהאחד. יתר על כן: צורת האחד יוצרת את צורת השני ולהפך;  במילים אחרות: החלל החיצוני אינו קיים ללא האובייקט והאובייקט אינו קיים ללא החלל[1].

     


     

    "חדר חוץ חיובי" (כוונה) מול "חדר חוץ שלילי" (תוצאה):

    חלל שיצרו אותו מול חלל שנוצר  

    "חדר חיצוני" הוא חלל חיצוני המוגדר חלקית ע"י לפחות מישור אחד אם לא יותר : קיר, רצפה, תקרה,גדר ו/או צמחייה.                                                                                 

    באותו אופן שלכל חדר פנים יש צורה מוגדרת (צורה של נפח), כך גם על חדר חיצוני להיות בעל צורה משל עצמו. לחדרים כאלה אנחנו מתייחסים כאל "חדרים חיצוניים חיוביים".

    לעומת זאת "חדרים חיצוניים שליליים" הם חללים שאין להם צורה מוגדרת ונהירה ; חלל כזה הוא בבחינת פחת או חלל נדחה;  שאריות החלל שנותרות כפועל יוצא של התהוות המסה (אפשר להשוות את החדר החיצוני הנדחה למים הנידחים מהאמבטיה כאשר משקיעים בתוכה אובייקט).

    ההבדל בין חדר חיצוני חיובי ובין חדר חיצוני שלילי נעוץ בקשר שבין דמות לבין רקע, בין מסה לבין חלל.

    כאשר מסת הבית גורמת לחללים להיווצר סביבה כתופעת לוואי ולא ככוונה או מטרה בפני עצמה, ובלשון אחרת, כאשר הבניין הוא הכוונה או ה"מופע" ואילו החללים סביבו הם תוצאה בלתי נמנעת או רקע ל "מופע", אנחנו מחשיבים את אותם חללים כ"חדרים חיצוניים שליליים".                                                             

    לעומת זאת ב"חדרים חיצוניים חיוביים" הסיטואציה היא שונה: מצד אחד מסת הבית היא הדמות או האובייקט ואילו החלל סביבה הוא הרקע של הדמות, אך באותו זמן אפשר לראות את החלל שסביב הבית (או את החלל(ים) שבין 2 בניינים או יותר), כצורה בפני עצמה ואילו את המסה(ות) כרקע לצורה של החלל (ראה את הדיאגרמה של רובין ואת ציור הקיר והחלונות).

     

    הדפוסים החיוניים ליצירת חדר חיצוני חיובי

    מה הם אותם מאפיינים של חלל חיצוני שהופכים אותו ל"חדר חיצוני חיובי " ?

    1.       חלל שאיננו סגור לחלוטין אלא חלקית ; ייתכן שהוא מוגדר באמצעות רצפה וקיר, רצפה ו 2 קירות, או באמצעות תקרה וקיר וכן הלאה.

    2.       חלל שהחשיבות שלו אינה נופלת מהחשיבות של הבניין הקיר הגדר חייה שמגדירים אותו.                                                                                                                                                                 

    3.       חלל שיש לו צורה ברורה משלו באותה מידה שלאובייקט(ים) שמגדיר(ים) אותו יש צורה מוגדרת משל עצמם;  צורת הבניין מתחלפת עם צורת החלל שמסביבו אך באותו זמן צורת החלל מתחלפת עם הצורה של הבניין שמגדיר אותו.

    4.       חלל שניתן לראות ממנו את החלל שאחריו, משמע, את החלל שאליו אנו עומדים להיכנס מהחלל שבו אנחנו נמצאים ברגע זה. על החלל שבו אנו נמצאים להכין אותנו לחלל שבא אחריו.[2] 

     

    מחרוזת של חדרים חיצוניים על ציר התנועה

    הירארכיה של חשיבות בתוך רצף של חדרים חיצוניים 

    אבן המוטלת לבריכת מים יוצרת אדוות, מעין "טבעות" מעגליות, שתחילתן במקום שבו נפלה האבן למים והן מתפשטות כלפי חוץ, כל אחת גדולה מקודמתה.                                                                                                    בנין מורכב מחללים היוצרים מעין מעגלים קונצנטריים ההולכים ומתרחקים מהליבה שלו. אפשר לראות במרכז הבית מגנט שכוח המשיכה שהוא מפעיל על שאר חלקי הבניין הולך ופוחת כל שמתרחקים ממנו. כל אחד מהמעגלים מייצג איזורבבנין שרמת החשיבות שלו בתוך השלם הולכת ופוחתת ככל שהוא יותר מרוחק מליבת הבנין.

    שלא בשונה מכך, החדרים החיצוניים מתוכננים כרצף לינארי של חלליםשכל אחד מהם מקרב את הולכי הרגל לדלתות הכניסה לבית.

    כל אחד מהחדרים החיצוניים אינו קיים כחלל סטטי מבודד העומד בפני עצמו אלא כחדר חיצוני שהוא אחד בתוך סדרה של חללים שחשיבותם עולה ביחס ישר לקרבתם לכניסה לבית.

    המעבר מחלל לחלל מתבטא, בין השאר, בעליית מדרגה או שתיים. ככל שהחלל קרוב יותר לבית כך הוא גם גבוה מהחלל שלפניו. תנועת אנשים המתקרבים לבית נבנית בהדרגה במעבר מחלל אחד לשני; כל אחד מהחדרים החיצוניים מקרב אותם למגנט שהוא הכניסה לבית. ההתקדמות מלווה בבניית ציפיות ובעליית מתח.                                                                                        

    המעבר מהחוץ אל הפנים, דלתות הכניסה לבית, משול למקום שבו שקעה האבן במים וכל אחד מהחדרים החיצוניים משול לכל אחת מה"טבעות" הקונצנטריות שקוטרן הולך ופוחת ככל שהן קרובות יותר למעבר מהחוץ אל הפנים.

     

     

     

     

     

    חקר מקרה

    בדוגמא שלפנינו "מפסלת" צורת המסה של בית המגורים 2 חדרים חיצוניים חיוביים. באותה מידה "מפסלים" 2 החדרים החיצוניים את מסת הבנין, דבר היוצר סימביוזה בין החדרים החיצוניים החיוביים לבין חללי הפנים בבנין.

    1.         הכיכר - רחבת הכניסה כחדר חיצוני חיובי 

    (ראה להלן תרשים    A-  "צורה וחלל I") 

    לא ייתכן ליצור קו הפרדה אקראי בצורה שרירותית ונוקשה ובו שער כניסה בין המתחם הציבורי לבין המתחם הפרטי משל היתה זאת חומת בית כלא. הפרדה כזאת היתה יוצרת נתק מוחלט בין הבית והשכונה הסתגרות וניכור. אחרי הכל המתחם הפרטי הוא חלק מהמתחם הציבורי ולהפך. לכן יש לתכנן איזור מיוחד שייקשר בין השנייםבאופן הדרגתי וטבעי.

    בחזית הבניין הפונה לרחוב תוכננה מעין כיכר עירונית, פתוחה לרחוב. הכיכר מהווה מקום ה "מתווך" בין המרחב הפרטי, דהיינו הבית והגינה, לבין המרחב הציבורי / עירוני, קרי, הרחוב והשכונה.

    מבחינה גאומטרית יוצר שטחה של הכיכר מובלעת או מפרץ בתוך שטח החלקה. קונפיגורציה זאת המכניסה את השטח העירוני לתוך שטח החלקה שומרת על השייכות של הכיכר, כחדר חיצוני חיובי, למתחם הפרטי אך באותו זמן למרות שמדובר ב "חלל עירוני נוצר", או כחלל ציבורי/פרטי, על גם על שייכות הכיכר למתחם הציבורי (ר' תרשים             ).      

    המרחב הפרטי והמרחב הציבורי שונים מאד האחד מהשני; האחד מוגן השני פרוץ, האחד שקט השני הומה כלי רכב ואנשים ועוד. ומכאן חשיבותו של החדר החיצוני הזה כאזור "מפורז" שמטרתו למנוע מעבר חד ופתאומי ממרחב אחד לשני בכניסה לבית, ובאותו

    זמן גם למנוע את המעבר החד שבעזיבת המתחם הפרטי והחזרה לרחוב הסואן.  

    מאפייני הכיכר:

    לחדר החיצוני שיוצרת הכיכר צורה ריבועיתהמוגדרת ע"י רצפה, ע"י קיר הבניין הקרוב ביותר לרחוב וע"י 2 "קירות" מקבילים בדמות 2 גדרות שבכת ברזל.

    המראה הראשון והדומיננטי המתגלה ברגע שפוסעים לכיכר, היישר לפנים, הוא מראה הקיר הקדמי של הבית - הקיר הקרוב ביותר לשביל הולכי הרגל השייך כבר למרחב הציבורי. גובהו הנמוך של הקיר (3.5 מ'), מעניק לחלל את קנה המידה האנושי שלו (ראה תרשים       - A ). רוחב הקיר שהוא 9.00 מ', כרוחב 2 מודולים, מכתיב את רוחב החדר החיצוני.                                    

    2 גדרות שבכת ברזל בגובה 1.80 מ', הניצבות לקיר הבית ומקבילות האחת לשנייה, מגדירות את הכיכר מ - 2 צדדיה . שער הכניסה הוא חלק רציף מהגדר בצד ה........... ( שער כניסת שרות הוא חלק מגדר השבכה המקבילה בצד הנגדי ).   גדרות השבכה מאפשרות לצופה לראות את החלל הבא, שהוא החלל שאליו נכנסים לאחר שחוצים את שער הכניסה ועוברים מחלל ציבורי למחצה (הכיכר) לחלל פרטי לחלוטין ולהפך.חלל זה הוא כבר חלק מהגינה הפרטית המקיפה את הבית וכחלל המקרב את המבקר צעד אחד קרוב יותר לכניסה לבית, הוא נמצא בשלב אחד גבוה יותר מחלל הכיכר בסולם החשיבויות.                                                                      

    הקיר הרביעי[3]

    הקיר הרביעי של החדר החיצוניש "דרכו" נכנסים לכיכר הוא "קיר" המקביל לקיר הבית, הוא קיר דמיוני שדרכו ניתן להסתכל לתוך ה"חדר" או הבמה.                                                 

    את ההד ל "קיר הרביעי" בכיכר ניתן לראות בתוך הבית : כאשר עומדים בכיכר ונושאים את העיניים למעלה לקומה א', בצידה השמאלי של חזית הבית,  ניתן לראות את חלל חדר השינה המוגדר ע"י 3 קירות פנים, תקרה ורצפה. קיר הזכוכית הקדמי של החדר הוא "הקיר הרביעי" או הקיר החסר שדרכו יכול הקהל ב"אולם" לחזות במתרחש על "הבמה" (ראה תמונה   - A).                                     (ר' להלן סעיף 4 ב"דפוסים חיוניים ליצירת חדרים חיצוניים חיוביים"). 

    רצפת הכיכר מכוסה בצמחייה נמוכה, חובקת קרקע, הזוחלת מתחת לגדרות השבכה, מהכיכר לתוך חלל גינת הבית, ומחזקת את החיבור שבין הכיכר לבין אזור הגינה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           

    2.         חלל הכניסה לבית כחדר חיצוני חיובי

    (ר' להלן תרשים  A  " צורה וחלל II ")

    החלל המקורה בכניסה לבית הוא חדר חיצוני חיובי שמוגדר במישור האופקי, מלמעלה, ע"י תקרת האלומיניום (חלקה התחתון של קומה א' המרחפת מעל איזור הכניסה) ומלמטה, במישור הרצפה,באמצעות פני המים בבריכת ההשתקפויות. במישור האנכי מוגדר החלל באמצעות קיר זכוכית ובו דלתות הכניסה לבית, שמהווה את הקיר האחורי של חלל הכניסה לבית. מכל שאר הצדדים החלל פתוח לגינה ולבריכת ההשתקפויות.

    צורת החלל וגודלו נקבעת לפי צורת התקרה שהיא חלקה התחתון של ריצפת קומה א'. תקרת החדר החיצוני דלעיל המגדירה מלמעלה את החדר החיצוני, מורכבת מ 2 "שדות"  מרובעים (2 בסיסים של 2 מודולים) היוצרים תקרה שמידותיה : 9.00 מ' X  4.50 מ' (בשיעור 2 מודולים או 2 ח.ש. בקומה א' מעל ). החומר ממנו עשויה התקרה הוא אלומיניום רפלקטיבי והיא חולפת באין מפריע דרך קיר הזכוכית מתוך חלל המגורים מעל לבריכת ההשתקפויות ולהפך.

    השתקפות השמש במים והאדוות שנוצרות תודות לבריזות משתקפות בתקרת רצועות האלומיניום.

    גם כאן, כמו בחלל רחבת הכניסה, הגובה הנמוך של החלל(כ - 3.60 מ' ), בין מפלס המים לבין חלקה התחתון של רצפת קומה א' מעל, מעניק לו קנה מידה אנושי.  (ר' להלן איור "צורה וחלל II" ותרשים    - A ).                                                                                                                   

    חלל הכניסה לבית, מוביל, לחלל הבא בסולם ההירארכי שהוא חלל הפנים בקומת הקרקע. דלתות הכניסה השקופות "מבשרות" את החלל הבאעל מחרוזת החללים (ר' להלן סעיף 4 ב: "דפוסים חיוניים ליצירת חדרים חיצוניים חיוביים").

     


    [1]העיר בפארק : ב - 1930 התפרסמה הקונספציה האורבאנית של האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה. העיר המרכזנית  ((Ville Radieuseשקורבוזיה תכנן היא עיר שבה זרועים מגדלים גבוהים המאכלסים אלפי אנשים כ"אוהמרוחקים אחד מהשני באופן שהשטחים ביניהם יוצרים פארקים רחבי ידיים. תפיסה זאת היתה האנטיתזה לתפישה הגורסת שצורה ורקע הם מציאות הפיכה לחלוטין.  אצל קורבוזיה הדומיננטיות של מגדלי המגורים העצומים ומאידך המרחקים העצומים ביניהם הופכת את המגדלים לצורה ואילו את החללים ביניהם לרקע ללא אפשרות להחליף ביניהם.

    [2]Kevin Lynch/ Site Planning . The M.I.T Press

    Christopher Alexander  & Others/  A Pattern Language.

     

    [3]"הקיר הרביעי" בתיאטרון הוא קונספט שנועד ליצור סימביוזה בין המתרחש על הבמה לבין המתרחש באולם, קרי בעולם שבחוץ.  במציאותהבמה היא חלל מגורים רגיל הפונה לקהל. הקהל צופה בהצגה מבעד לקיר רביעי חסר  דמיוני, שקוף לקהל אך אטום לשחקנים.

    ''

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריק גינזבורג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין