כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יומני הנסיכה

    מאז שהיא נכנסה לחיי...

    ארכיון

    כפיות - מסע לגילוי האמת

    2 תגובות   יום שבת, 19/8/17, 16:02

     - ביקורת הספר כפיות/ לילך סגן - 


    קשה לכתוב על הספר המיוחד הזה מבלי להסגיר כמה פרטים או כמו שאומרים בשפה הטלוויזיונית 'בלי ספויילרים'. אז מראש אני מבטיחה 'בלי ספויילרים' לקוראים העתידיים של הספר ודבר אחד בטוח, לא בטוח שאקיים... מצד שני, מי שכבר קרא את הספר, יזהה כאן קריצות קטנות שרק הוא יכול להבין.. 

    על הכריכה האחורית של הספר נכתב:
    ''
    עד כאן תיאור העלילה. אבל רגע לפני שאני צוללת לעומק הספר, הייתי רוצה להתחיל בשם הכותר.
    'כפיות 'או 'קליפות'?
    השם 'כפיות' מפלרטט עם העולם העלטבעי ששירה מוצאת את עצמה נוגעת לא-נוגעת בו, מתרחקת בגלל הספקות והציניות ומתקרבת בזכות האהבה והתובנות שלה. מצד אחד יש את הכפיות שאורי גלר, אומן העל חושי, מכופף בכוח המחשבה, ושירה מנסה לעשות זאת שוב ושוב ללא הצלחה, מבלי להבין שהיא יכולה לכופף את החיים רק בכוח הכתיבה שלה (ובינינו,זה הרבה יותר שווה..), ומצד שני יש את היחסים הנרקמים בין שירה למיכאל באמצעות שיחות אינטימיות שמתנהלות בשעות הקטנות של הלילה, לפני השינה, כאילו הנשמות שלהן 'ישנות כפיות'.. 
    רומן מכתבים
    ''
    סגנון הכתיבה של חילופי המכתבים בין שירה למיכאל יוצרים למעשה את המבנה העלילתי ומעבר לכך, דרך הסיפורים הקטנים שהם כותבים זה לזה על העבר שלהם, הקורא למעשה מתחיל להכיר את הדמויות ולהבין את המניעים שלהם ואפילו מנהל איתם מערכת יחסים. הז'אנר הזה התחיל עוד במאה ה-18, אז קל היה לדמיין נזיר במנזר עתיק כותב מכתבים לאהובתו שאולי תקרא אותם ואולי לא.. אלא שבימינו הקסת והדיו הוחלפו במקלדת וג'מייל. זהו ז'אנר חביב עליי, כי נוסף פה אלמנט של מציצנות של הקורא שמעיז להיכנס למקום שלא הוזמן אליו עם ההתרגשות שבקריאת יומן סודי של מישהו והחשש להיתפס. להבדיל מהמציצנות הצהובה והנמוכה של הצופים בתכנית ריאלטי, דוגמת "הפח הגדול" שהגיבורה מקדמת ולהבדיל מהמציצנות החיובית של הגיבורה לנפשה שלה שמובילה לגילוי האמת.
    יד המקרה
    הסופרת לא רוצה להשאיר דבר ליד המקרה. במפגש מקסים שבו ישבנו והכרנו מעט את לילך סגן, שסיפרה על תהליך הכתיבה, היא אמרה משהו שבאותו זמן לא הבנתי, אבל הוא נחרט לי וצף בזמן קריאת הספר. היא דברה על כך שבתהליך הכתיבה היא צריכה להיות מאוד מרוכזת, עד למצב שהרגישה שהיא יושבת עם קסדה על הראש, אותה קסדה שמכילה את כל הפרטים של הסיפור, כדי שהכל יסתדר ובמקומו ולא תהיה סתירה בין הדברים. לאט לאט הבנתי וראיתי את הקסדה במו עיני... הרבה דברים שהתגלו בסוף, שפכו אור על דברים לא ברורים בהתחלה והכל פשוט 'נפל למקום'... אבל קצת יותר מידי למקום, ייתכן שהכתיבה שיוצרת את החיים כמו 'היצר' לא משאירה  מקום ליד המקרה. 
    קצת כמו קסדת מציאות וירטואלית...
    ''
    דברים אינם כפי שהם נראים.
    זה הדבר שמלווה אותנו מהרגע הראשון שהגיבורה פוגשת את הגבר שלה, כל מה שהיא חושבת שהיא יודעת עליו כל הזמן מטשטש לנגד עיניה, מתבהר בצורה חדשה וחוזר חלילה.. בשלב מסוים זה מה שקורה לה כשהיא פוגשת את עצמה וכל האמונות שלה במשך 40 שנות חייה מתערערות ומקבלות היפוך וזווית חדשה. ומאותו רגע היא כבר כ"כ מקבלת שדברים אינם כפי שהם נראים, שהיא מתחילה לתהות גם לגבי הבן שלה.. מה הוא באמת יודע ומרגיש, מה הוא מסתיר ואיזה כוחות יש לו.. גם אנחנו מסכימים שדברים אינם כמו שהם נראים, כל מי שיש לו כמה שנות ניסיון בחיים מבין את זה ומכיר את המשפט השחוק והנדוש ויחד עם זאת, לדעת את זה, זה לא כמו לחוות את זה.. 
    על חוויה ורגישות
    הספר מרתק, סוחף ומעניין, כתוב מצוין בשילוב מאוזן של שפה יומיומית וגבוהה, ומצליח להביא חוויה מיוחדת לתוך המציאות היומיומית כל כך, שנראה שהסיפור יכול לקרות בה, אפילו למישהו שאנחנו מכירים או חושבים שאנחנו מכירים... לא הצלחתי להשתחרר מההרגשה שהסופרת מנסה להגיד משהו עמוק יותר, בסגנון "כל אחד יכול לכתוב את המציאות שלו ולגלות בעצמו כוחות-על שלא האמין שיש בו", מצד שני העדפתי להדחיק את המסר הזה ולייחס אותו רק לגיבורת הספר, שאם תפגוש מישהו שיגיד לה את זה בפנים מיד תטיח בו שהוא 'מדבר טיבטית', כדי שלא יהפוך בעיני למעין מדריך רוחני ניו אייג'י, אלא רק ספר שסוחף אותי לעולמות אחרים ולא קשור לחיים שלי כהוא זה. 
    ''
    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/19 08:46:

      שולח כוכב עם הערכה ליצירתך

        20/8/17 18:00:
      תודה רבה לך, ענבל, על הביקורת הספרותית המאלפת. כלל לא ידעתי, שלילך שהכרתי כתינוקת, הפכה לסופרת מצליחה ומעניינת. בהחלט עוררת את סקרנותי לקרוא את הספר. שבוע טוב, עמוס.

      פרופיל

      לא נרדמת תל אביב

      ביקורות

      אינטרנט - מחשבות שנתפסו ברשת

      שיקופים - טור על סדנת פסיכופלייבק

      כמה שורות... דברים שפרסמתי במהלך השנים

      מייסדת קהילת תל אביב

      קהילת תל אביב