כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    נא להכיר: רחוב רוסלאן ביפו העתיקה

    0 תגובות   יום שלישי, 19/9/17, 13:31
    ''
    רחוב רוסלאן מראה כללי [צילום: אלי אלון]

    נא להכיר: רחוב רוסלאן ביפו העתיקה

     לא רבים יודעים כי הרחוב הראשי המוליך מ"מגדל השעון" ביפו העתיקה ל"כיכר קדומים" נקרא רחוב רוסלאן על שמה של אניית רוסלאן שהגיעה ב-1919 לנמל יפו מנמל אודיסה כשעל סיפונה מחשובי הישוב בארץ ישראל ובהם רחל המשוררת.לפנכם  סיפורו של הרחוב וסיפורה של האונייה המיתולוגית.

     מאת : אלי אלון   / יום שלישי 19 ספטמבר2017  12:58 

    רבים ודאי עברו לפחות פעם בחייהם ,ברחוב העולה והמחבר בין מגדל השעון ביפו העתיקה לבין "גן הפסגה" ו"כיכר קדומים" ביפו העתיקה. אולם דומה כי רק מעטים ביותר יודעים כי שמו של רחוב זה, הוא רוסלאן ע"ש אניית רוסלאן שהגיעה ב-1919 מנמל אודיסה לנמל יפו ועליה קרוב ל-700 עולים ובהם מחשובי הישוב בארץ ישראל ובניהם רחל המשוררת. אניית רוסלאן נחשבת לפותחת העלייה השלישית ויש המשווים אותה - בשל נוכחות של אישי ציבור, אנשי רוח, רופאים ואמנים - ל"מייפלאואר" האמריקנית".

    חוקר תולדות הישוב  ומדריך הטיולים עופר רגב מציין כי  רחוב רוסלאן הוא אחד מרחובות רבים  של יפו ששמם שונה לשם בעל הקשר יהודי וציוני,

    ''

     סיביל ברחוב רוסלן 5 [ צילום :אלי אלון]

    סיירתי בימים אלה ברחוב רוסלאן ביפו . אורכו כקילומטר (אולי קצת פחות)הוא משתרע ממזרח למערב, מתחיל במספרים 1 ו-3 בפינת רחוב רזיאל מול מגדל השעון ועולה מערבה בואכה רחוב מפרץ שלמה  ושביל העלייה ל"גן הפסגה" ול"כיכר קדומים". כ-250 מטרים מתחילתו פונה רחוב רוסלן ימינה ומתחבר בסופו עם רחוב "רציף העלייה השנייה" ממש מול חוף יפו. לצדיי רחוב רוסלן בתי אוכל שונים מסעדות דגים וכדומה. בלילות הקיץ הוא הומה במטיילים ישראלים ותיירים הבאים בין השאר לאירועי ומופעי הקיץ של עיריית תל אביב הנערכים מדי שנה ב"גן הפסגה" ובכיכר קדומים וכן באים התיירים לכנסיה שב"כיכר קדומים".

    ''

    שער הכניסה הראשי  למסגד מחמודיה  רחוב רוסלאן מס' 7 [צילום:אלי אלון]
    מסגד מחמודיה 

    בתחילתו של רחוב רוסלאן (ליד בית מספר 6), שוכן בית כנסת קטן בשם "אוהל אברהם" ומולו בצד השני של הרחוב ברחוב רוסלאן 7 שוכן מסגד מחמודיה המסגד הגדול של יפו. למסגד כמה כניסות. הרשמית - ברחוב רוסלן 7. ומעל כניסה זו קבועות מספר כתובות בערבית שלא הצלחתי לפענח . אחראי המקום איפשר לי להציץ לדקה - שתיים לתוך המסגד .בהחלט מקום רחב ידיים מטופח עם חצרות פנימיים. בחצר הפנימית של המסגד אף גן מטופח. 

    המסגד נבנה על פי הערכה  בין השנים ה 1812-1814 בידי מוחמד אגא א-שאמי,(אבו נבוט) מושל העיר יפו מטעם העות'מאניים ויש אומרים נקרא על שמו של בנו של א-שאמי, מחמוד, שנפטר במהלך בניית המסגד. המסגד מעוטר בעמודי שיש וגרניט וכולל אולם תפילה גדול ומעליו שתי כיפות וחצר פנימית ובה גן מטופח .בפינה הדרום-מערבית של מתחם המסגד ניצב צריח גבוה. חלק מקירותיו החיצוניים של המסגד היוו חלק מחומות העיר יפו. 

    ''
    חצר פנימית מסגד מחמודיה [צילום אלון]
     
     סביל  סולימאן ו סביל נבוט ב' 

     על קירו החיצוני הדרומי של המסגד מחמודיה ברחוב רוסלן 5 קבוע סביל גדול ומרשים שנקרא "סביל סולימאן" הסביל נבנה בשנת 1809 ע"י מחמוד אגא ("אבו נבוט") הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו שמינה את אבו נבוט לתפקיד מושל יפו. הסביל נבנה בצורת קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הוא מעוטר במספר קשתות קטנות נוספות, בעמודים בכותרות, בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל הוצמד אל קיר מסגד מחמודיה והמים הגיעו אליו מתוך מכלים שהיו בתוך המסגד. בנייתו של הסביל מחוץ לחומות נועדה לשרת את הבאים בשער העיר.
    ''
    סביל אבו נבוט ב' [צילום אלי אלון ]

    "סביל סולימאן" אינו הסביל (רהט שתייה) היחידי הקיים ברחוב רוסלאן. ברחוב זה מול בית מס' 13 קיים סביל נוסף בשם "סביל אבו נבוט ב'"- שם שניתן לו להבדילו מ"סביל סולימאן" שנמצא באותו רחוב (רוסלאן 5) ומסביל "אבו נבוט" הנמצא בדרך בן צבי ביפו. בקרב הקהילה הערבית מכונה סביל זה אבו נאפורה. "סביל אבו נבוט ב'" נבנה בתחילת המאה ה-19 על ידי מושל יפו המכונה "אבו נבוט" ושכן סמוך למסגד מחמודיה. מעל הסביל היה מבנה מפואר. המבנה נהרס בנסיבות בלתי ברורות אולם הסביל עצמו שרד. עם הרחבת הכביש הוזז סביל "אבו נבוט ב'" כ-20 מטר מערבה. והוצב בליבו של מעין כיכר. 

    בשנת 2011 הוחל בשחזור ושימור, "סביל אבו נבוט ב' " וזאת על-פי ציורים מהמאה ה 19. בתוך הסביל הותקנו  ברזי מים עבור הציבור הרחב וסביבו טיפח משרד התיירות בשיתוף עיריית תל אביב וגורמים נוספים כיכר קטנה עם תאורה לילית. הסביל המשוחזר והכיכר   נחנכו ב-2012. 

    על קיר הכיכר בו שוכן סביל אבו נבוט ב' הוצב שלט ב-2012 מטעם משרד התיירות, עיריית תל אביב וגופים נוספים ועליו נכתב בזו הלשון:"רחוב רוסלאן-יפו. אתר זה פותח על-ידי משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות בשיתוף עיריית תל אביב יפו והמישלמה ביפו במסגרת פיתוח אתרי התיירות בארץ". אין על שלט זה כל אזכור ולו ברמז כי הרחוב נקרא ע"ש אונית רוסלאן גם על שלטי הרחוב מופיעה השם רוסלאן בלבד ללא כל הסבר ולו ברמז מי ומה הייתה רוסלן. אם כבר הוחלט להנציח בשם הרחוב את אנית רוסלאן שהפכה לסמל ציוני ראוי לציין בשלט בולט ברחוב כי הרחוב נקרא רוסלאן על שם אניית רוסלאן בצירוף סיפור עלייתה. 
    ''
    האוניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא  1919 בדרכה לנמל יפו  [צילום נחלת הכלל]

    אניית רוסלאן 

    ובכן מי הייתה אוניית רוסלאן שעל שמה נקרא הרחוב . אנית רוסלאן הפליגה מרוסיה מנמל אודיסה בסוף, 1919 לאחר מאמץ רב להשגת רשיונות יציאה ולאחר שהבריטים - שליטיה החדשים של הארץ  - נתנו הסכמתם לבואה. 

    האונייה יצאה מנמל אודיסה בדרכה לנמל יפו .הפלגתה נמשכה למעלה מ-20 יום בים לא שקט. בדרך עגנה בנמל קושטא . ב-19 בדצמבר 1919 נר שלישי לחנוכה כ״ז בְּכִסְלֵו תר״פ הגיעה   לנמל יפו כשעל סיפונה 671 עולים, מקצתם חוזרים ורובם ראשוני העלייה השלישית ובהם סופרים, רופאים ומורים. 

    היא נחשבת לפותחת העלייה השלישית ויש המשווים אותה - בשל הנוכחות הגדולה של אישי ציבור, אנשי רוח, רופאים ואמנים - ל"מייפלאואר" האמריקנית. 
    בין הנוסעים הידועים שהיו על סיפונה של האונייה: המשוררת רחל, ההיסטוריון יוסף קלוזנר, ד"ר משה גליקסון (לימים עורך עיתון  הארץ), המהנדסים והאדריכלים יהודה מגידוביץ' וזאב רכטר, הרקדן ברוך אגדתי, הקריקטוריסט אריה נבון, ישראל גורי (חבר כנסת ואביו של המשורר חיים גורי), המשורר יונתן רטוש, ד"ר חיים יסקי מנהל בית החולים הדסה שנרצח בשיירת הרופאים ב1948, הציירים פנחס ליטבינובסקי ויצחק פרנקל, רוזה כהן - אמו של יצחק רבין, הפסל משה ציפר, רחל כהן-כגן (חברת הכנסת הראשונה) השחקן מאיר תאומי הוריה של הטייסת זהרה לביטוב,הרופא הגלילי ד"ר שניאור זלמן אביגדורי  ועוד רבים.

     

    כתבה נוספת  של כותב זה  על רחוב רוסלאן :

    ''

     

    נא להכיר: רחוב רוסלאן ביפו העתיקה  לא רבים יודעים כי הרחוב הראשי המוליך מ"מגדל השעון" ביפו העתיקה ל"כיכר קדומים" נקרא רחוב רוסלאן על שמה של אניית רוסלאן שהגיעה ב-1919 לנמל יפו מנמל אודיסה כשעל סיפונה מחשובי הישוב בארץ ישראל ובהם רחל המשוררת. סיפורו של הרחוב וסיפורה של האונייה המיתולוגית  אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     

    תאריך: 19/09/2017  |  עודכן: 19/09/2017

     

     



    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות