כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיצ"ב תשע"ז: פרשנות אחרת למימצאים

    1 תגובות   יום שישי , 1/12/17, 07:49

    כמדי שנה, כך גם השנה, אנחנו עדים לטקס חגיגי בו מדווח שר החינוך על "ההישגים" של מערכת החינוך: "אני יכול לבשר היום", בישר בנט, "החזקים התחזקו, והחלשים התחזקו עוד יותר. כשנכנסתי לתפקידי, ראיתי חובה מוסרית כשר חינוך לתת לכל ילד וילדה במדינת ישראל הזדמנות הוגנת ושווה – ולנתק את הקשר שבין מקום המגורים, המוצא והעדה לבין סיכויי ההצלחה בחיים. לאור הנתונים שלפנינו אני יכול לומר בסיפוק רב שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו רואים צמצום דרמטי בפערים ועלייה במדדים".


    מעבר לעניין (המרכזי) שיש לשר – ביחסי ציבור – אפשר לסכם את הממצאים כך (אשתדל לעשות זאת ככל האפשר ידידותי למשתמש): הפער בין יהודים לערבים הצטמצם, ואילו הפער בין עשירים לעניים התרחב במקצת. ההישגים בשלוש השנים האחרונות, בכיתות ה', מצביעים על יציבות באנגלית, עליה מסוימת במתמטיקה, עליה בערבית (במגזר הערבי), ויציבות בעברית (במגזר היהודי).


    ההישגים בשלוש השנים האחרונות בכיתות ח' מצביעים על יציבות במתמטיקה ואנגלית, עליה בערבית, עליה מועטת בעברית ועליה משמעותית במדעים. כאשר אנחנו בוחנים את העשור האחרון מתקבלת התמונה הכללית הבאה: בכיתה ה' עליה משמעותית בשני מקצועות – מתמטיקה וערבית; ובכיתה ח' עליה משמעותית אחת בלבד – במדעים. במהלך העשור השקיעה מדינת ישראל הון עתק, וזה מה שקיבלה. המבט על ההפרש בין שנה אחת לבאה אחריה הוא חסר משמעות, אבל עשור כבר נותן לנו תמונה. היא מראה שאנחנו מבזבזים כספי ציבור בהיקפים אדירים מבלי לקבל תמורה ממשית. אבל עוד לא אמרנו את העיקר.


    במדדי האקלים הבית ספרי חלה התייצבות בשלוש השנים האחרונות במרבית המדדים, למעט בתי הספר העל-יסודיים דוברי הערבית, ששם חלה הרעה במרבית הפרמטרים. באופן כללי יש במהלך שלוש השנים האחרונות יציבות בתחושת המוגנות, אבל לא כך בחטיבות העליונות דוברות הערבית. אנחנו עדים למידה משמעותית של התפרקות משמעתית בחטיבות העליונות במגזר הערבי, שיש לבדוק את שורשיה. בשנתיים האחרונות יש עלייה באלימות כלפי מורים בכל בתי הספר במגזר הערבי, ובבתי הספר היסודיים במגזר היהודי. ועדיין לא הגענו לעיקר.


    הנושא בעל החשיבות הרבה ביותר נמצא בשקף: "תחושת המסוגלות, הסקרנות והעניין בלמידה". הבה נתבונן בתלמידי החטיבה העליונה (כיתות י'-י"ב) בשיא בשלותם בחינוך הפורמאלי: ההנחה שהדברים הנלמדים בבית הספר יסייעו לתלמידים מעבר לו זוכה להסכמה נמוכה בשיעור של 43%; ההנחה שהדברים שמלמדים בבית הספר מקנים ידע רב וחשוב זוכה ל-53% הסכמה; רק 40% מאשרים שהם נהנים מהלימודים; וההיגד "אני מרגיש סקרנות ועניין מן הדברים שאני לומד בבית הספר" זוכה ל-44% הסכמה. הממוצע של ארבעת ההיגדים הללו הוא 45% תמיכה. 55% מתלמידי החטיבה העליונה אינם חושבים שהם מרוויחים הרבה מן הלימודים, ובעיקר הם אינם נהנים מהם ולא מתעוררת אצלם סקרנות כלפי מה שקורה בכיתה.


    עכשיו נכון לסכם ולעשות אינטגרציה מכלל הנתונים שפגשנו. מדידות המיצ"ב נכנסו אל חיינו בשנת 2002, כאשר מי שהכינה אותם אז – שלומית עמיחי – כבר הביעה לאחרונה צער פומבי על המהלך. במשך 15 שנים הוציאה מדינת ישראל על מבחנים סטנדרטיים בגילאים השונים מיליארדי ₪ רבים, עם תוצאות עלובות ופגיעה קשה בעניין של התלמידים בלמידה, יחד עם מספר רב של אירועי האלימות בבתי הספר. אם הלימודים חסרי ערך ומשעממים בעיני התלמידים, והדבר גורר בעקבותיו אלימות מסוכנת, כדאי מאד ששר החינוך יחדל מ"מצעדי הגאווה" שלו, ויחשוב מהר על שינוי. עד כה זה נראה כמו "זורע רוח קוצר סופה".

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/17 12:33:
      נניח לגאווה שמגלה שר החינוך, אפילו היא מכעיסה ואינה מוצדקת. מה שצריך לעשות בימינו, זה לבחור צוות הולם מחוגים שונים, שמקצועותיהם נלמדים בבתי הספר, ולבקש מהם לפרט תכנית לימודים אקטואלית, כזו שתיקח בחשבון את חידושי האינפורמציה בני זמננו (מחשבים וטלפונים מתוחכמים), ואת החשיבות של חומר לימודים מעודכן למצב הכללי בארץ ובעולם. שר החינוך יכול כמובן להשתתף במבצע זה. הצעת הצוות חייבת להתעדכן כל מספר שנים שצוות זה יורה על כך.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין