כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : ויקרא - החודש

    4 תגובות   יום שישי , 16/3/18, 15:43

     

    שבת מיוחדת השבת , מוציאים שלשה ספרי תורה :

    א . פרשת השבוע , כמידי שבת ("ויקרא")

    ב. ראש חודש (ניסן)

    ג. פרשת החודש - שבת לפני ראש חודש ניסן

     

    בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל

    חודש טוב וגאולה קרובה !!!

     

    פרשת השבוע :

     מעלתו של משה רבנו

    ספר ויקרא נקרא "תורת כהנים" , כיוון שעיקר העיסוק בו הוא קרבנו ת, טומאה וטהרה , שאלו עניינים של כהנים .

    ובכל זאת נראה כי דמותו של משה רבינו משמעותית מאוד בספר ויקרא , וכן בתחילת מדרש רבה על פרשת ויקרא יש הדגשה רבה סביב דמותו של משה רבינו .

    ספר שמות עוסק רבות במשה רבינו , ובצדק . משה רבינו נולד , מביא את המכות על המצרים , מושיע את בני ישראל , קורע להם את הים , מביא להם את עשרת הדברות ומציל את העם בחטא העגל .

    שיא השיאים נמצא בסוף ספר שמות , כאשר משה רבינו מסיים את בניית המשכן , שעיקר העבודה בו - היא דווקא לאהרון ולבניו הכהנים .

    והנה אנחנו רואים שגם בספר ויקרא , ספרם של הכהנים , לא נעלמת דמותו של משה רבינו , ואיננה משמעותית פחות מדמותו של אהרון בספר .

    נראה מספר דוגמאות ממדרש רבה על פרשת ויקרא , שבו מודגשת דמותו של משה רבינו :

    "כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב) : 'אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ' וגו' , וּמשֶׁה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עַצְמוֹ וְחָיָה . תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן , שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא אֶלָּא לְמשֶׁה , לְכָךְ נֶאֱמַר : 'וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה' ".

    משה הוא היחיד שמסוגל לשמוע את דבר ה' - ולחיות , ולא כבני ישראל שפרחה נשמתם במעמד הר סיני .

    "לְפִי שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל משֶׁה עֲגוּמָה עָלָיו , וְאָמַר הַכֹּל הֵבִיאוּ נִדְבָתָן לַמִּשְׁכָּן וַאֲנִי לֹא הֵבֵאתִי , אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁדִּבּוּרְךָ חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִן הַכֹּל , שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה , וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה" .

    משה רבינו הצטער על שלא הביא נדבה למשכן , כשאר ישראל , והקב"ה אומר לו שמעלתו גדולה משל העם , בכך שהדיבור האלוקי פונה רק אליו .

    גם בעל הטורים מדגיש את גדולתו של משה רבינו בכך שהייתה לו את מידת הענווה , המידה שהתורה הדגישה על משה : "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב, ג) : "אל"ף דויקרא זעירא .

    שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" לשון מקרה כאילו לא דבר הקב"ה עמו אלא בחלום כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג ד) , כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה (מדרש אותיות קטנות), ואמר לו הקב"ה לכתוב גם האל"ף ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי"ן שבתורה וכתבה קטנה" .

    משה רבינו רצה להדגיש שהקריאה אליו היא מקרית 'ויקר' .

    אך הקב"ה לא היה מוכן להשוות את הקריאה אל משה לקריאה אל בלעם ,

    ולכן הקב"ה לא ויתר על האות אל"ף במילה 'ויקרא' , לא ניתן להשוות את משה לבלעם , ובאמת מדרגתו של משה הייתה גדולה מכך .

    אלא שבכל זאת היא נכתבה זעירה , בגלל בקשתו של משה רבינו ובכדי להשביע את רצונו .

    ובכך יש רמז גדול על הענווה של משה .

    הרשב"ם עומד על הקשר שבין תחילת ספר ויקרא לבין סוף ספר שמות .

    בסוף ספר שמות מתואר כי משה לא יכול לבוא אל אהל מועד :

    "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ').

    ואז מגיע ספר ויקרא , שמסביר כי משה כן נכנס אל אוהל מועד :

    "ויקרא אל משה - לפי שכתוב למעלה בסוף הספר (שמות) ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו' , לכך קראהו ה' מתוך אהל מועד." (רשב"ם).

    אמנם ספר ויקרא עוסק בענייני הכהנים, והם אלו שעובדים במשכן ולא משה , אך מדרגתו של משה נשארת עליונה , בגלל שהוא היחיד שאתו מדבר ה' באוהל מועד ,

    מבין לכרובים שמעל ארון הברית .

    משה רבינו זוכה למדרגה זאת בגלל הענווה שלו , בגלל היכולת שלו לבטל את עצמו אל מול הקב"ה .

    כך גם ביטל משה את עצמו ולא נכנס אל אוהל מועד , עד שלא קרא לו ה' :

    "דָּבָר אַחֵר , וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' , מִכָּאן אָמְרוּ כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת , נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ , תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן , צֵא וּלְמַד מִמּשֶׁה אֲבִי הַחָכְמָה , אֲבִי הַנְּבִיאִים , שֶׁהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם , וְעַל יָדוֹ נַעֲשׂוּ כַּמָּה נִסִּים בְּמִצְרַיִם וְנוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף , וְעָלָה לִשְׁמֵי מָרוֹם וְהוֹרִיד תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם , וְנִתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְלֹא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים עַד שֶׁקָּרָא לוֹ , שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, א) :

    'וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו'" (ויקרא רבה א, טו)

          

     

    גילוי השכינה במשכן לעומת ההתגלות במקדש

    "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר" (ויקרא א, א) .

    הרבה עניינים והסברים נכתבו על כך שלא נאמר בפסוק הראשון של ספר ויקרא מי זה שקרא אל משה , והיה צריך להיות כתוב : 'ויקרא ה' אל משה וידבר אליו' ,

    אלא כתוב סתם "ויקרא אל משה" .

    נביא את דבריו של ר' אלימלך מליז'אנסק , בעל ה'נעם אלימלך' , שיום פטירתו חל בכ"א אדר .

    אומר ה,נעם אלימלך' שכידוע במילה 'ויקרא' יש אל"ף קטנה .

    לכאורה נראה שמי שקרא למשה היא אותה האות אל"ף , ויקר א' אל משה , ומדוע מופיע שם ה' בתור אל"ף זעירא ?

    עיקר מקומה של השכינה הוא בבית המקדש .

    אמנם גם במדבר היה משכן , ושכנתי בתוכם , אך אין זה עיקר מקום השכינה .

    לכן , כאשר השכינה אינה נמצאת במקומה הטבעי והראוי , אז היא מופיעה בתור אל"ף זעירא .

    הקב"ה קרא למשה , אך לא בעוצמת הנבואה הגדולה , כפי שהיא יכולה להתגלות בארץ ישראל בבית המקדש .

    אמנם , בסופו של דבר אנחנו יכולים לראות כי שם ה' כן מופיע בפסוק לבסוף , "וידבר ה' אליו מאוהל מועד" .

    משה רבינו הצליח לקדש את עצמו ולעלות למדרגה גבוהה עד ששם ה' התגלה אליו בצורה מלאה יותר , ולא בתור אל"ף זעירא .

    כלומר, יהודי יכול לקדש את עצמו ולהגיע למדרגות רוחניות גבוהות , גם כאשר התנאים מסביב אינם מספיקים .

    גם כאשר יהודי בגלות , או בארץ ישראל ללא מקדש , הוא יכול להתעלות למדרגות גבוהות באופן זמני .

    אך צריך לדעת שכל זה , הוא רק באופן זמני .

    מקומה של השכינה בשיא הופעה הוא בארץ ישראל .

    ולמרות שהגענו לארץ ישראל ועל אף שהריבונות עליה היא שלנו , עדיין חסר לנו בית המקדש בכדי שהשכינה תתגלה בשיא הופעתה , ואז נאיר לכל העולם באור ה' .

    שם ה' מייצג את מידת הרחמים .

    שם 'א-לוקים' מייצג את מידת הדין .

    'ויקרא אל משה' - במידת הדין , ולאחר שהכין משה את עצמו , אז 'וידבר ה' אליו' במידת הרחמים . כפי שכתוב בחז"ל שברא הקב"ה את העולם במידת הדין , ראה שאין יכול , עמד ושיתף את מידת הרחמים .

    ואומר הנעם אלימלך , שבדיוק על כך התפלל דוד המלך בספר תהילים (מזמור קב) : "וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר" , לעתיד לבוא תהיה כל התגלות ה' במידת הרחמים , כאשר ה' לעולם ישב על כסאו , כאשר נזכה לבית המקדש במקומו הראוי ולהגלות השכינה בשיא תפארתה .


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/3/18 20:18:

      נאה דרשת שלמה היקר, רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי,

      קראתי בעיון את דרשתך המחכימה והפקתי הנאה מרובה.

       

      מאחל לך וליקיריך שבוע טוב וחודש טוב 

      וחג פסח כשר, אביבי ושמח.

         ב הו ק ר ה ובאהבה,

                ב ר ו ך

       

        17/3/18 17:40:
      מעניין.... שבוע טוב...
        17/3/18 17:02:
      מרתקת עוצמתה של א' זעירה אחת :) שמשמשת בסיס לפרשנות בדבר צניעותו של משה, וגם בסיס היא לעניין ההבדל בין השכינה במשכן להתגלות בבית המקדש. כמו תמיד, היכולת הפרשנית מעוררת הערכה רבה. ובמקביל, דווקא מפני הפרשנות, ניתן להבין שהעניין הנדון אינו חד משמעי, ויש להדגישו ולהבהירו, כמו - צניעותו של משה, וכמו ההבדל בין המשכן לבית המקדש.
        17/3/18 17:02:
      תמיד מעניין. שבוע טוב וחודש טוב.