כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרספקטיבה

    0

    דילמה ספרותית

    8 תגובות   יום רביעי, 22/8/18, 01:11

    מה עושים כשנתקלים בספר, שבו ההקדמה הלא קצרה, שנכתבה על ידי עוזי וייל, ושמשבחת ומהללת את הספר והסופר, מרתקת בהרבה מהפרק הראשון בספר.

    האם להיאבק בכבדות המילים, להתעקש ולצלוח ולהמשיך לקרוא, כי הביקורות מהללות, והפתיח סיקרן, או להקשיב לתחושת הבטן ולחפש ספר אחר, שישאב אותך אל בין דפיו.

     

    אגב, זן ואמנות אחזקת האופנוע, היה ספר שכזה. שכל פעם התחלתי, ולא צלחתי. עד שהגיע חודש מילואים ארוך בחרמון המושלג, והתענגתי עליו, לאט. לאט.

     

    אולי, באמת יש ספרים שהם כמו משקה מוגז ביום חם, ואחרים כמו יין, ויש כאלה שהם כמו וויסקי.

    שצריך להשתהות בהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/9/18 14:35:
      בדיוק כפי שורד (וזהו...) אמרה.. הנח לו..חזור אליו בעוד כמה חודשים.. יש כמה וכמה ספרים שהתמסרתי לקריאתם, רק אחרי כמה נסיונות שכאלה.. לא מאמינה בקריאה מאולצת, אך אם עוזי וייל ממליץ, שווה לחזור ולנסות.
        8/9/18 19:58:
      ספר יכול שלא לדבר אלינו בתקופה מסוימת בחיים ולרתק אותנו בתקופה אחרת. אז אולי כדאי להניח לספר כרגע, ולנסות לחזור אליו בזמן אחר.
        23/8/18 08:36:

      צטט: gerrillateam 2018-08-22 16:43:01

      הולך לחפש את מה שהמלצת.

       

      צטט: מרגרינה. 2018-08-22 08:04:40

      יש הרבה הקדמות שכבר הפכו לקלאסיקה, למשל ההקדמה של סוזן סונטאג לספר של ולטר בנימין כשיצא בארה"ב.

       

       

      תעדכן אם תמצא, קראתי רק ציטוטים משם ולא את כל ההקדמה

        22/8/18 17:55:

      את הספר לא קראתי.

      הוא מז'אנר של עוד מאותו דבר - ציור אינסופי של פוסט-טראומה.

      כמה אפשר לקרוא על עצמנו בקשר ישיר או עקיף ? וחשבונות הנפש ? כמה אפשר להנציח ? 

       

      אני מעדיף את העולם הריאליסטי, תמים, לא-נגמר של בשביס.


      צטט: gerrillateam 2018-08-22 16:43:44

      מדובר בספר של קניוק - היהודי האחרון.

      מכיר?

       

      צטט: רז רזיישן 2018-08-22 07:32:01

      אני תמיד מתעלם מהקדמות - האמנות תמיד נמצאת אחריה...

      עוזי וייל בימי הזוהר והעולם שיצר בסטירה, לא היו צריכים הקדמה;

      העלילה היתה מידית

      בדומה לזן ואחזקת האופנוע כתבתו עוררה ריגוש בנערים, גברברים ועלמות,

      [לרבות שהם כלואים במוסדות הצבא או בחיים...].

      אבל אני מניח שעוזי וייל התבגר, המטען והמסר שלו שונים.

      אולי, כשהוא נכנס למקום כבר לא מתעלפים מימינו ומשמאלו,

      אולי, זה אף פעם לא קרה אבל הוא רוצה ורצה.

      אז את ההתחלה בספרו הקדישו לעצמו,

      שיכירו, שיכבדו.

        22/8/18 16:43:

      מדובר בספר של קניוק - היהודי האחרון.

      מכיר?

       

      צטט: רז רזיישן 2018-08-22 07:32:01

      אני תמיד מתעלם מהקדמות - האמנות תמיד נמצאת אחריה...

      עוזי וייל בימי הזוהר והעולם שיצר בסטירה, לא היו צריכים הקדמה;

      העלילה היתה מידית

      בדומה לזן ואחזקת האופנוע כתבתו עוררה ריגוש בנערים, גברברים ועלמות,

      [לרבות שהם כלואים במוסדות הצבא או בחיים...].

      אבל אני מניח שעוזי וייל התבגר, המטען והמסר שלו שונים.

      אולי, כשהוא נכנס למקום כבר לא מתעלפים מימינו ומשמאלו,

      אולי, זה אף פעם לא קרה אבל הוא רוצה ורצה.

      אז את ההתחלה בספרו הקדישו לעצמו,

      שיכירו, שיכבדו.

        22/8/18 16:43:

      הולך לחפש את מה שהמלצת.

       

      צטט: מרגרינה. 2018-08-22 08:04:40

      יש הרבה הקדמות שכבר הפכו לקלאסיקה, למשל ההקדמה של סוזן סונטאג לספר של ולטר בנימין כשיצא בארה"ב.
        22/8/18 08:04:
      יש הרבה הקדמות שכבר הפכו לקלאסיקה, למשל ההקדמה של סוזן סונטאג לספר של ולטר בנימין כשיצא בארה"ב.
        22/8/18 07:32:

      אני תמיד מתעלם מהקדמות - האמנות תמיד נמצאת אחריה...

      עוזי וייל בימי הזוהר והעולם שיצר בסטירה, לא היו צריכים הקדמה;

      העלילה היתה מידית

      בדומה לזן ואחזקת האופנוע כתבתו עוררה ריגוש בנערים, גברברים ועלמות,

      [לרבות שהם כלואים במוסדות הצבא או בחיים...].

      אבל אני מניח שעוזי וייל התבגר, המטען והמסר שלו שונים.

      אולי, כשהוא נכנס למקום כבר לא מתעלפים מימינו ומשמאלו,

      אולי, זה אף פעם לא קרה אבל הוא רוצה ורצה.

      אז את ההתחלה בספרו הקדישו לעצמו,

      שיכירו, שיכבדו.

      פרופיל

      gerrillateam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין