כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כמו צמח בר

    מה לא יהיה כאן: פילוסופיות, הגיגים, על מה שהיה ועל מה שיהיה, כל השאר יכול להיות כאן

    כשהביקורת לא משכנעת....

    0 תגובות   יום שני, 25/2/19, 16:27

    ''

     

    אתמול הייתי בהצגה

     

    הצגה שכל המבקרים גמרו עליה את ההלל.

     

    אפילו קיבלה פרס.

     

    ולא נהניתי.

     

    ואפילו שמעתי עוד כמה שלא נהנו.

     

    ואז- נכנסתי למצב שנקרא בפסיכולוגיה "דיזוננס קוגניטיבי" . כלומר- קונפליקט בין המצב של קבלה של ביקורת של אנשי מקצוע שמבינים בתאטרון לבין איך שאני הרגשתי.

     

    מצב לא נעים.

     

    האם לשקר ולהגיד שנהניתי כדי להראות חכמה?

     

    אז פתחתי ביקורת באינטרנט ושם היה כתוב שההצגה נפלאה..ואז...פתחתי טוקבקים וגם שם כולם כתבו שההצגה נפלאה חוץ מאחד...

     

    אחד שכתב שהיה שעמום, שלא היה תוכן ברור ולא עלילה מתפתחת.

     

    וחשבתי על הילד בסיפור של האנס כריסטיאן אנדרסן שהעיז לזעוק "המלך הוא עירום" ועד כמה אנחנו מעיזים לצעוק את אותה צעקה..

     

    ואחרי שסיימתי את הפוסט נתקלתי בביקורת של אורי קליין מ"הארץ" על הסרט " יצירה ללא מחבר"  ומה לעשות? קטילה כזאת מזמן לא קראתי.

     

    אבל מר קליין, אני נהניתי. מה אפשר לעשות? צפיתי בסרט לפני כמה ימים. הצילום לדעתי נפלא. הסיפור סיפור . האמנות המודרנית מוצגת עם מבט אירוני לדעתי ..וכל מה שכתבת לא נראה לי.

     

    אבל אתה במצב רוח של קטילה מר קליין. קטלת גם את שני הסרטים שזכו בפרסים כה יוקרתיים. ודי, הגזמת.  כולם כבר יודעים שאתה יודע לקטול אבל אתה יודע מה? אנחנו בכל זאת יודעים להנות מיצירה טובה ואת זה לא תוכל לקחת מאיתנו.לא הפעם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה