כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    האתר שלי brieut.goop.co.il

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    אוטוטוקסמיה - הרעלה עצמית - האמת על הסיבות לחולי

    0 תגובות   יום ראשון, 5/7/20, 10:20
    דווקא בעידן בלוף הקורונה, כאשר האוכלוסיה בפניקה עקב הפרסומים בתקשורת ודברי ההבל של "מומחי" הרפואה בנושא, ישנה חשיבות מיוחדת למאמר הבא. 

    הרעלה עצמית (אוטוטוקסמיה)

    27.09.2009 (09:03)
    hal767

    הרעלה עצמית היא מונח שהמציא ד"ר ג'ון ה. טילדן כאשר רצה לתמצת את הגורם היחידי למחלות השונות. גישתו לבריאות טבעית הייתה יוצאת דופן בתקופתו. זה יהיה נכון לראותו כאחד מאבני היסוד של שיטת ההיגיינה הטבעית, שיטה לבריאות טבעית אותה הפיץ בעולם ד"ר הרברט שלטון.

     

    ד"ר טילדן היה רופא, בנו של רופא, שהיה פעיל משנת 1872  כשסיים את לימודי הרפואה, ועד שנפטר בשנת  1940 בגיל 89 .

     

    לאחר מספר שנים בהם עבד כרופא, הוא החל לפקפק ביעילותן של התרופות כדרך ריפוי. ספרים רבים שקרא ומחקרים רבים שלמד במהלך שנים אלה שינו את צורת חשיבתו באשר למקצועו.

    הוא סבר שמחלות אינן גזירות משמים, אלא תוצאה של דרך חיים לא נכונה. הוא האמין שחייבת להיות דרך חיים שאינה גורמת לחולי.

     

    משלב מסויים, בהיותו עדין רופא צעיר, הוא הפסיק לרשום תרופות למטופליו. תאוריית ההרעלה אותה הוא גיבש הפכה לדרכו לרפא אנשים. במקום לרשום תרופות וסמים רעילים, הוא עסק בטיהור הגוף מרעלים כדי לאפשר לכוחות הריפוי הפנימיים שלו לרפא את עצמו. עבודה זו חייבה אותו להשקיע זמן רב בלימוד ובהדרכת המטופלים בתזונה ואורח חיים נכונים.

     

    ד"ר טילדן טען שהמחלה היא מעשה ידיו של האדם. תרופות, לטענתו, מטפלות בסימפטומים ואינן קשורות כלל לריפוי הגוף. התוצאה של האמונה בתרופות היא הזנחת הגורם האמיתי של המחלות, וכתוצאה מכך המחלות רק מחמירות, וזאת על אף שתרופות גורמות לפעמים להקלה, אבל הקלה זאת קשורה לסימפטום בלבד. היא אינה קשורה כלל לריפוי.

     

    מחלה היא משבר של רעלת, ע"פ ד"ר טילדן. כאשר רמת הרעילות יורדת עקב עבודת הגוף, חשים יותר טוב, כביכול המחלה עברה, אך לא כך הוא. כל עוד ממשיך החולה בהרגליו הרעים, הרעלן, גורם המחלה, ממשיך להצטבר. בבוא הזמן יתרחש משבר נוסף.

    ככל שמצב זה נמשך יותר זמן, כך יופיעו משברים נוספים, עד שיגרם נזק אורגני אמיתי, כזה שעלול גם להיות בלתי הפיך.

     

    רק סילוק גורם הרעלת יביא לריפוי אמיתי וסופי של הגוף. אז הגוף, באמצעות כוחותיו הטבעיים הטמונים בו, יחזיר את עצמו למצב תקין.

     

    המחלה, ע"פ ד"ר טילדן, הייתה ונשארה חידה. העולם הרפואי המודרני חסר בידע אמיתי באשר לגורמי המחלות.  תיאוריית החיידקים והווירוסים כגורמי מחלה הינה בניגוד לידע המדעי בנושא, והיא מהווה כיסוי לבורות בנושא... אבל המערכת הרפואית מתעלמת מיידע זה ולא נעזרת בו. את הרופא המודרני הוא מתאר כ"אוטומט משכיל" כאחד "שוויתר במהלך לימודיו על כל השכל הישר שאיתו נולד", אך ד"ר טילדן טוען שאין זאת אשמת הרופא המתלמד. אשמה המערכת הרפואית שבסיס עבודתה שגוי.

     

    להרעלה ישנם סימפטומים מוקדמים, ואלה הינם אורות אדומים, אזהרות שיש להתחשב בהם, לסלק את גורמיהם ולא לדכא אותם באמצעות תרופות.

     

    צרבת וגזים למשל הם תוצאה של התקלקלות מזון במערכת העיכול. ברור שמדובר במזון לא מתאים, או בתוכנית תזונתית גרועה. שימוש בתרופות סותרות חומצה משפר את ההרגשה, אבל לא משנה את המצב. הכאב המתריע על הבעיה הוא סימפטום, הוא לא המחלה.

     

    בהמשך התופעה תגרום לדלקת בקיבה, והשלב הבא יהיה כיב (אולקוס). הסרת הכיב בניתוח אינו מעלים את המחלה הבסיסית. הכיב אינו המחלה, הוא עוד סימפטום של הדלקת. הוא תוצאה של המחלה. וכל עוד לא יחול שינוי בתזונה הגרועה, הנזק ימשיך להיגרם, ובסופו עלול להפוך לסרטן.

     

    הסרטן הוא הסימפטום האחרון. הוא תוצאה של רעלת ממושכת ומתקדמת. סילוק גידול סרטני בקיבה אינו מרפא את המחלה הבסיסית. ואם לא יחול שינוי בתזונה ובהרגלי החיים הפסולים, סביר שהוא יחזור.

     

    אין תרופה בעולם שתעצור את התהליך הזה. רק סילוק גורם הבעיה ע"י מעבר לתזונה מתאימה יוכל לעצור את התהליך המחלתי ולייצר תהליכי ריפוי, תהליכים שהם עבודת הגוף המרפא את עצמו.

    התרופות הניתנות לחולים הסובלים מבעיות אלה מהוות בעצמן גורם מחלה. הן משבשות לחלוטין את הסביבה הטבעית הרצויה בקיבה ומונעות מהקיבה לפעול כראוי. זאת התערבות המדכאת את הסימפטומים של הבעיה, אך בטווח הארוך מחמירה את המצב והופכת את המחלה לכרונית ועמוקה.

     

    רעלת במקרה הזה נוצרת, ע"פ ד"ר טילדן, כתוצאה מתזונה לא נכונה, ובהמשך היא מתעצמת כתוצאה מהשימוש בתרופות.

    בוודאי שהרעלת יכולה להיווצר גם מסיבות שאינן תזונתיות.

    התשת הגוף בפעילות יתר וחוסר שינה ומנוחה משבשים לעיתים את עבודתו. במקרה הנדון, את פעולת מערכת העיכול. זאת מערכת שצורכת אנרגיה רבה כדי לתפקד, וגוף מותש עלול להחסיר ממנה אנרגיה זאת. וכך תשתבש עבודתה.

    גם מצבים נפשיים קשים, כמו עצבנות, מתח, התרגזות, פחדים וחרדות ושאר מצבי נפש שליליים, משבשים את תפקוד מערכת העיכול ועלולים לגרום לרעלת כתוצאה מכך.

     

    ללא רעלת אין מחלה.

     כתוצאה מחילוף החומרים נוצרים בגוף חומרי פסולת, והם רעילים. אך אלה מסולקים החוצה במהירות באמצעות מנגנוני ההפרשה השונים.

     

    עיכוב הפרשת הרעלים גורם לעליית כמותם של אלה בדם ובתאי הגוף השונים. אז אנו סובלים מהרעלה. הרעלה זאת היא גורם בסיסי לכל המחלות.

     

     הורדת רמת הרעלת בגוף גורמת לחולים להרגיש יותר טוב. הגוף שואף לעשות זאת כל הזמן. אם הצליח, חלה הטבה במצב החולה. אך עדיין אין זה ריפוי, זה שיפור בהרגשה ובמצב הכללי. אם החולה לא ישפר את תזונתו ואורח חייו, ההרעלה תגבר והמחלה שוב תחריף.

    זאת הסיבה שאצל חולים רבים רואים עליות וירידות במצב הבריאותי, אך לא ריפוי מוחלט.

     

    אין ספק שסילוק הרעלים ע"י הגוף גוזל ממנו אנרגיות רבות.

     הגוף מגייס את מערכת העיכול, הכבד והכליות כדי לפרק ולסלק רעלים באמצעות הצואה והשתן.

     הוא מגייס את העור כדי להזיע החוצה פסולת ורעלים. וכך נוצרות גם מחלות עור, פצעונים ופריחה על העור, הזעת יתר ועוד.

     הוא נעזר במערכת הנשימה וכך נוצרים נזלת, שיעול, ליחה, ובהמשך גם דלקות ריאות ואסטמה.

    פתחי הגוף השונים משמשים להפרשת הפסולת החוצה. הפרשות מהאוזניים ודלקות אוזניים, הפרשות מהעייניים, ודימום ממושך אצל האשה בזמן המחזור הם דוגמאות לכך.

     

    המחלות אם כן, הן למעשה תהליכי ריפוי ע"פ ד"ר טילדן. משברי הרעלת הבאים לידי ביטוי באסטמה, דלקת שקדים, דלקת בגרון, דלקת בדרכי השתן, דלקת קיבה וכד', הם מצב בו הגוף מרחיק את הרעלן מן הדם. המקומות בהם מתרחשות התופעות האלה מראים לנו היכן מופרש הרעל מהדם החוצה. אבל אין הבדל עקרוני במהות המחלות השונות. הגורמים הם אותם גורמים, הסימפטומים דומים, אלא שהם ממוקמים במקומות שונים.

     

    המחלות הנ"ל אינן מחלות מקומיות. זאת טעות לטפל בנזלת למשל.

    הנזלת יכולה להיות הפרשה של חומרי פסולת שמקורם במזון גרוע (מוצרי חלב למשל קשורים ישירות להיווצרות מחלות דרכי הנשימה השונות). אבל כשתהליך זה נמשך זמן רב נגרם נזק לרקמה רירית והיא הופכת לרגישה, עד כי אבק ואבקת פרחים גורמים להתעטשות, לדמעות בעייניים, לנזלת חזקה ואפילו לקוצר נשימה.

     

    בוודאי ש"מחלה" זאת ניתנת לריפוי בדרך טבעית הכרוכה בשינוי הרגלי חיים ותזונה. אלה יאפשרו לגוף לטהר עצמו מחומרי רעל ופסולת ובהמשך לתקן את הנזקים שנגרמו לו.

    שימוש בתרופות נגד אלרגיה (כביכול) אינו משפר את חסינות הגוף ואת בריאותו, אלא גורם לדיכוי הסימפטומים. וזה מסוכן, כי הסימפטומים הם ניסיונות הגוף לסלק החוצה חומרים שאינם טובים לו. השימוש בתרופות אלה מונע מהגוף להתגונן.

     התוצאה הבלתי נמנעת תהיה מחלה קשה יותר שתתפתח במשך הזמן כתוצאה מדיכוי מנגנוני סילוק הרעלים של הגוף. אבל הרופא המטפל לא ידע שהמחלה הקשה היא תוצאה של דיכוי פעולות הגוף באמצעות התרופות האלה. 

    בוודאי שלתרופות רעל אלה ישנן תופעות לוואי, כלומר, הן מזיקות.

     

    כאשר הגוף נאלץ לייצר תהליכים אלה לאורך זמן הוא נחלש. תהליכים אלה גוזלים מהגוף לא רק אנרגיה, אלא גם נוצר אובדן של אבות מזון חיוניים והחלשות האיברים שנוטלים חלק בפעולות אלה.

    עם הזמן, אם לא משנים הרגלי חיים ותזונה, יכולת הגוף לסלק רעלים ולרפא את עצמו, נחלשת.

    כותב ד"ר טילדן: "הרגלים מזיקים של הגוף והנפש הם הסיבות העיקריות לחולשתו של הגוף ולהידרדרותו של כושר ההתנגדות"
    דרג את התוכן:

      פרופיל

      hal767
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מתנות

      • מתנות