כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    הלחם חולה והסבתא בתנור - או :תרוץ מופרך

    11 תגובות   יום רביעי, 19/3/08, 22:04

    לפני כשבועיים, אינני זוכרת באיזה הקשר, הגעתי לבלוג של איש צעיר כאן בדה מרקר, שכתב שלימודים אקדמיים מובילים לכישלון בחיים. כן כן. הוא עצמו , על פי פרטים שנתן , גרוש. הניסיון לשכנע שלימודים אקדמיים הם תהליך הרסני  הותירו אותי במבוכה. מאיפה בדיוק הגיעה התובנה המוזרה הזו? מה זה צריך לתת בדיוק? ואז, לאחר שהפכתי והפכתי (לא הגבתי לבלוג) הבנתי שבעצם כל מה שנאמר שם הוא : "אני לא הצלחתי , אני לא לוקח , או לא מסוגל לקחת , אחריות למה שקורה לי, ולכן האשמה היא בתהליך המשמעותי ביותר שחוויתי  זה לא מכבר - ואין ספק שהוא הגורם לדברים". תירוץ כל כך מופרך לכישלון (בלימודים? בעבודה? בחיי המשפחה? ) שבו אדם מתרץ את כשלונו - אני בטוחה שגם אתם לא שמעתם.

    יוסי בנאי  מנוחתו עדן, באחד המערכונים שלו, כשרצה לתת סדרה של תירוצים מופרכים , אמר "הלחם חולה והסבתא בתנור" , זה נשמע לי ממש מאותה סדרת ייצור כמו האמירה הזו. הלימודים האקדמיים מלמדים לחשוב מסודר, להרחיב את היריעה של הידע המוכר לך, ללמוד כיצד עליך לתת סימוכין לדבריך (בהנחה בסיסית שאתה כתבת את העבודות שהיגשת לבד....) ואין כאן בכלל שאלה אם אתה אוהב את מה שאתה לומד, או לא. אנשים לומדים חשבונאות כי הם רוצים לרכוש מקצוע , לא כי אמא שלהם היתה X ואבא שלהם הוציא שורש. לא לכולם יש הזכות ללמוד מאהבה. אבל עצם הלימודים פותחים את הראש. אז לומר שזה מוביל לכישלון בחיים? זה משהו שאני לא יודעת למה - אבל אני ממש לא נרגעת ממנו..

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/08 21:43:

      אני  מסכים איתך

      לא  מבין  מה  הוא  רוצה

       

      השכלה  מעודדת  לחקור  ולהטיל  ספק  מה  שכן  פותח  כיוונים

       

       

      פורים  שמייח

         נשיקהמגניב
       

        20/3/08 19:58:

       

      צטט: ש.ר.ה 2008-03-20 12:43:07

      הדור הותיק הספרטני של סינגלובסקי אכן לא האמין בשום רכות או אנושיות באשר היא, אבל הוא היה נחוש וקשוח ולא וותרן גם כלפי עצמו לא רק כלפי הסובבים אותו. אפשר היה ללמוד מהם הרבה מאד...

       

      תודתי למר קרני ז"ל על היותי איש מקצוע ללא פשרות.

      תודתי למר יואל ליברמן - המורה לחיבור ולתנ"ך על היותו אור בעלטה.

       

       

        20/3/08 19:28:
      נסה לחפש את הפוסט הזה, אולי תענה לו אתה באופן ישיר.....
        20/3/08 15:26:

      לא צריך להתרגש, כמורה ומחנכת בישראל-:)

      סך הכל החיים לא מובילים אותנו לאן שאנו רוצים להגיע תמיד.

      ולפעמים למקומות שכלל לא חלמנו להגיע עליהם.

      אני לא מכיר את הבחור אך בהחלט יכול לומר לו ש"הכל לטובה", גם אם זה לא נראה ככה עכשיו, או בעוד חודש או בעוד שנה.

      מנסיון, וגם בתחום הזה

      אני מרגיש את התסכול שלו דרך מילותייך, אך הדרך שיועדה לו היא אחרת ככל הנראה..

      פורים שמח 

        20/3/08 15:00:

      הי שרהל'ה

      העצבות היחידה שהאקדמיה גרמה לי היום, זה כאשר הגעתי לשיעור שלך הישר מהים ולהפתעתי הרבה...טוב נו, מה לעשות אני חוזר לים !   לא באנו להנות !

      מיקי

        20/3/08 14:38:

      כל כך נכון,

      אנשים שלא לוקחים אחריות על החיים שלהם והמעשים שלהם- משליכים את ההאשמות שלהם החוצה, על דברים שלעיתים לא נראים הגיוניים בכלל...

       

      תודה על התזכורת : )

        20/3/08 12:43:
      הדור הותיק הספרטני של סינגלובסקי אכן לא האמין בשום רכות או אנושיות באשר היא, אבל הוא היה נחוש וקשוח ולא וותרן גם כלפי עצמו לא רק כלפי הסובבים אותו. אפשר היה ללמוד מהם הרבה מאד...
        20/3/08 09:39:

      באורט סינגאלובסקי ובמוסקבה לא האמינו בדמעות.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=299354

        20/3/08 01:31:

      אני ארחיב קצת- הוא אמר שזה מוביל לכישלון בזוגיות ובאהבה.

      התדייננו קצת, בקשתי דוגמא מהחיים, בפשטות, שאבין איך זה קורה לדעתו (כי אני לא רואה את זה במציאות בה אני חיה). לא הייתה לו דוגמא, רק התחמקויות (הצעה להפגש ושהוא יסביר לי בדיוק, זה רחב ואי אפשר על רגל אחת).

      אני עדיין מחכה לדוגמא פשוטה, אני היא תגיע (ובינתיים האקדמיה אשמה בכל הרוע, הפשע, הסמים והשקרים בעולם).

        19/3/08 22:17:

      הלו,ש.ר.ה

      את,צודקת.

      זה,עד,כדי,כך,פשוט,

      אבל,אולי,הבחור,לא,מסוגל,לקבל,על,עצמו,אחריות?

      אולי,רק,כך,הוא,חי,בשלום,עם,עצמו? 

      אל,תשפטי,אותו,בצערו.

       

       

       

        19/3/08 22:12:

      שרה תרגעי,

       

      לימודים אקדמיים מלמדים שיטות - ומאידך גיסא במקצועות מסוימים הם יוצרים גבולות.

       

      על כן לא ניתן להקל ראש בטענתו של האיש. רציונל מונע תעוזה.

       

      הרבה פעמים יזמים הם אנשים שלא השלימו מסלול למידה מסודר- או שהם אוטודידקטיים להפליא.

       

      החשובה ביותר היא יכולת היישום של הנלמד - לאו דווקא באקדמיה. אני משתדל כשאני מלמד להקנות לאנשים ולילדי כלים - ולא מסכת של עובדות.

       

      ויצירתיות נובעת - בין היתר מיכולת היקש והיתוך בין מקצועות שונים.

       

      אני קורא כמה פוסט-דוקטורטים בנושא.

       

      אשמח להרחיב.

       

      תלמידו של מר אליהו קרני ז"ל.

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין