כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אוטומטי להמונים

    50 תגובות   יום שישי , 28/3/08, 11:51
     

    חוק חדש איגד את עיתוני סלובניהקיה* שייאלצו לפרסם את תגובות האנשים עליהם נכתב בעיתונים. כל העיתונים התאגדו ומחו בעמודיהם הראשיים. אלא שלא הבנתי בדיוק את טיב החוק:

    איפה יפורסמו התגובות, בסמוך לידיעות? וגם, האם ייערכו, וכך אפשר יהיה להפוך תגובה של 300 מילה ל-30, או שמא ייאלצו לתת את כולן?

    לא ברור כלל מה שקורה שם, אבל ההתאגדות נאה היא.
    * ולווטו את ולווט: אביעד קדרון ואסף יערי.


    צרות בכותרות

    במחקר שערך ד"ר מוטי נייגר עולה שרוב כותרות העיתונים (נבדקו כ-1,700 כותרות) עוסקות בספקולציות ובניבוי העתיד ולא קשורות בהכרח למציאות.

    טוב, אני אומרת את זה כל יום, אבל טוב לדעת שיש עכשיו גיבוי מחקרי לעניין.

     

    קבוצת אדלר חומסקי מסרה לבורסה דיווח ראשון וחיובי.

    מה הכותרת? "נועם חומסקי". נו באמת. בשביל מה, כדי להראות שאתם יודעים שיש אדם כזה?


    מו'ל SBC מאיר דוד
    טוען שהכתבה עליו בסופשבוע עמוסה בניגוד אינטרסים ולא מזכירה את העובדה שב-2005 רצה מעריב לרכוש את הזכויות על קוסמופוליטן, מהעיתונים שמוציא דוד.

    שרה ליבוביץ'-דר, בתגובה לאייס: "עבדתי שלושה שבועות על הכתבה ונפגשתי איתו 3 פעמים. למה הוא לא נתן לי שמות של אנשים שידברו לטובתו? הניסיון ליחס לי עבודה בשירות המו"ל זו האשמה חמורה והוא יחטוף תביעת דיבה על זה. ראיתי את נמרודי פעם אחת ולא דיברתי איתו. הכתבה היא על מאיר דוד, המו"ל הרביעי בגודלו במדינה, והוא סיפור חשוב. התיחסתי לדברים נקודתית ואין לזה קשר למעריב ולסופשבוע. דיברתי לפחות עם 40 אנשים שאמרו אותם דברים".

    אה? "מה זה "ראיתי את נמרודי פעם אחת ולא דיברתי איתו"?
    והנה הכתבה עלתה לנרג'.


    7 ימים

    השתדרג בקצוות השרופים.

    הלוגו המפורסם עם ה-7 התיישר.

    הפונט בשער נראה קצת יותר מחובר לימינו.

    עמוד התוכן שונה והפך קצת פחות מיושן, הקרדיט של ניר חפץ גדל, שמות המדורים וכותביהם הועברו לשמאל למטה, מקום בולט במיוחד, ולא דחוסים שם בימין, למטה.

    עיצוב המדורים לא מוצלח. העיצוב הקודם, בלי הפסים הדקים הלא ברורים הרבה יותר מחמיא להם.


    7 לילות

    דן בורנשטיין כותב לאורנה בנאי מכתב על החלטתה האמיצה לחשוף את זהות אבי בנה במסגרת ראיון על הקדנציה התל אביבית שלה. מכתב מוזר מזה מזמן לא קראתי. נראה כי  התהיות שהעליתי בשבוע שעבר בנושא לא שכנעו את הכותב שלא מדובר פה בצעד אמיץ אלא במאבק כוחות לא נעים לעין.

     

    ח"ח לכותרת השער "ספר הדכדוך הפנימי", שמתייחסת לפרק מהספר החדש של דויד גרוסמן, "אישה בורחת מבשורה" (לא שם מוצלח במיוחד).

    אגב, "אשה", כך על כריכת ספר. בטוח גרוסמן התעצבן. מצד שני בהפניית השער נגזלה מדויד י' אחת.

     

    ח"ח גם ל"אני שקוע בג'ורה" על קצב בשער המוסף לשבת (ידיעות).

     

    ונקודות שחורות ל"חצי תל אביב על כדורי הרגעה" ( ידיעות תל אביב). באמת? ספרתם?
    כן, יש מילייה מסוים שצורך יותר כדורי הרגעה ונוגדי חרדה וכאלו. הוא מקורב לביצתנו המעופשת. אבל חצי מהעיר?


    תחרות רובינשטיין

    לא הבנתי את העניין: מה זה "אין מקום ראשון"? זו הפעם הראשונה שאני שומעת על החלטה שכזו באיזושהי תחרות. גם קריאה מדוקדקת את פרשני האירוע לא הסבירה לי מה נהיה.


    בוקי נאה

    מספר על מאהבת של קצין בכיר במשטרה, הזוכה בכל מיני טובות הנאה.

    הסיפור כעת בבדיקה של פיקוד משטרת תל אביב, אבל רגע, לא היה פס"ד בנושא אך שלשום? הרי ממילא מדובר בהטרדה מינית וביחסים אסורים (ולא, חלילה, בגלל שהמאהב נשוי).


    נשים, נשים

    זוכרים את קינתה של ריקי על שלא היו נשים בכנס האינטרנט בו השתתפה?
    רונית רוקאס מצטטת אותה בגלריה, ובודקת: אין זה מקרה, זו מציאות דפוקה.

    שתי שחקניות הוליוודיות מתראיינות במוספים המרכזיים היום, נשים לא מאוד צעירות.

    ואיך הן מתוארות? קתלין טרנר מדברת בפרומו על בגידת הגוף (כך בשער העיתון).

    ומה עושה גלן קלוז ב-7 ימים? מסבירה איך להזדקן בכבוד בהוליווד.
    נו, האבלה, אני אומרת לעצמי, על מה באמת רצית שידברו? מגיל מסוים נשים מדברות על דבר אחד בלבד. תתבגרי!


    לחם עבודה

    רן תלם יחליף את רון לשם (שפרש למטרות כתיבה) ויהיה מנהל התוכניות החדש של קשת.

     

    רפירשף עוזב את גל"צ.

     

    עצומת טוקבקים של אקדמאים מובטלים בג'וב סטורי.

    ישראל היום יגדל אחרי פסח.

    זה אומר שהעיתונאים שם יצטרכו להמציא הרבה יותר מילים, מאחר שאת התגובות שנותנים להם הם לא מפרסמים.


    השיר של עמיר

    REM עם Find the River , מתוך Automatic for the people . הופעה חיה במדריד , 2003 .


    לפני פיזור

    כן, זכרתי להחליף את השעון. והתוצאה? ששש - שש שעות שינה בלבד. אוף.


    Automatic for the people. עדיין.

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/08 14:40:

      דוגמה לחוסר מקצועיות של חנוך רון.

       

      הוא כותב שהתזמורת עצרה כשקטיה התבלבלה בברהמס.

       

      נגנים בתזמורת אומרים שהם לא עצרו.

       

      מי צודק לדעתך?

       

       

      צטט: sleepy strange 2008-03-28 15:21:42

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 15:18:55

       

      ולאחד העם - זכותך לחשוב שחנוך רון לא מספיק מקצועי (וזו כן ביקורת לגיטימית).

      אני אישית סבור אחרת, וגם זה לגיטימי.

       

       

      אני לא חושב שאפשר להאשים את חנוך רון ב"חוסר מקצועיות". 

       

       אפשר לומר "שמרן" או "בעל טעם רע", אבל "חוסר מקצועיות"?

       

        30/3/08 09:34:

       

      צטט: פינצטה 2008-03-29 13:23:51

      לי ממש לא אכפת מי זה האבא של הבן של אורנה בנאי, ואם אנשים מרגישים צורך נפשי להיות השופט וגם חבר המושבעים של אקט חשיפתו לציבור, עניין שלהם.   

      זאת בדיוק הבעיה- שהיא הפכה את העניין הפרטי הזה לעניין ציבורי ולשיחת היום.

       

      אורנה בנאי עצמה לקחה משהו שהוא הכי פרטי של הילד שלה והכי רגיש לחיים של 2 אנשים שהם לא אורנה בנאי (לאבא ולילד) והפכה את זה לנחלת הכלל בצורה הכי חסרת רגישות- נקמנית ולא ראויה שיכולה להיות.

       

      היא קיוותה שהציבור ירגיש צורך להיות השופט של האבא של הילד, וזה התהפך (בצדק) ואנשים שפטו אותה על האגואיזם והנקמנות ובעיקר על איך היא לא מתרכזת בטובת הילד ומתרכזת באגו שלה.

       

      גם לי לא אכפת מהי הזהות הספציפית של האבות של הילדים שלה. כן אכפת לי אם היא פוגעת בילד שלה בשביל לספק את האגו שלה או יצר אקסהיבציוניסטי שיש לה.

        29/3/08 13:28:

       

      צטט: פינצטה 2008-03-29 13:23:51

      אחרי שבכל אמצעי התקשורת של אימפריית מוזס נורא התפעלו מהחגיגות באפריקה, נמצא שם לפחות מישהו אחד שפחות מתפעל, והוא עושה את זה ממש טוב.  

       נכתב פה לא מעט על החגיגות המוזרות הללו.

        29/3/08 13:23:

      לי ממש לא אכפת מי זה האבא של הבן של אורנה בנאי, ואם אנשים מרגישים צורך נפשי להיות השופט וגם חבר המושבעים של אקט חשיפתו לציבור, עניין שלהם.

      לעומת זאת 'שיטת אלכסנדר' של רענן שקד, ראויה לדעתי לדיון הרבה יותר מעמיק על הפרצוף של החברה הישראלית, מאשר הדיון על זהות האב של הבן של.

      אחרי שבכל אמצעי התקשורת של אימפריית מוזס נורא התפעלו מהחגיגות באפריקה, נמצא שם לפחות מישהו אחד שפחות מתפעל, והוא עושה את זה ממש טוב.  

        29/3/08 12:28:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-03-29 11:54:52

       

      צטט: velvet 2008-03-28 18:39:54

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-03-28 14:58:14

      המכתב לאורנה בנאי נראה כמו סוכריה להקלת המצב, למי שלקתה במחלה הלא נעימה -פלטת ראיונות. 7 ימים בסיוע ארטילרי למקומוני ידיעות ?

      למה סיוע ארטילרי? המקומונים לא יצאו רע בכלל. מי שיצא רע זו א"ב. לפחות לדעתי.

      לא ניסחתי טוב - סיוע לאורנה. 7 ימים מסייעים לאח הקטן לתקן בנקודות ולצאת לטובת מראויין שנתן אחלה סיפור אבל יצא רעעעעע. לא עזר.

      7 לילות :)

       

      צטט: velvet 2008-03-28 18:39:54

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-03-28 14:58:14

      המכתב לאורנה בנאי נראה כמו סוכריה להקלת המצב, למי שלקתה במחלה הלא נעימה -פלטת ראיונות. 7 ימים בסיוע ארטילרי למקומוני ידיעות ?

      למה סיוע ארטילרי? המקומונים לא יצאו רע בכלל. מי שיצא רע זו א"ב. לפחות לדעתי.

       

      לא ניסחתי טוב - סיוע לאורנה. 7 ימים מסייעים לאח הקטן לתקן בנקודות ולצאת לטובת מראויין שנתן אחלה סיפור אבל יצא רעעעעע. לא עזר.

        28/3/08 23:10:

       

      ריקי

       

      ההנחה שלי וייתכן שהיא שגויה שמאורנה בנאי היו חוסכים מראש את הצורך להגיב, פשוט לא היו מפרסמים את המשפט בטענה של העדר רלוונטיות. פרידמן-סהר היא אישה נשואה ואם לילדים, האם באמת היה צורך שהמשפט לגבי מחזר לשעבר יופיע?

       

       

        28/3/08 22:36:

       

      זה מתוך הטור של קשוע השבוע.

       

      צטט: rikyc 2008-03-28 21:49:38

      למה הוא צייר את סייד קשוע?

       

       

      צטט: עמיר 2008-03-28 20:12:10

       

      עמוס בידרמן הוא אחד הקריקטוריסטים האהובים עלי .  למשל, החתול בקריקטורה הזאת. או הזקן השפוף שמתרחק לו, נשען על הליכון .

       

       

       

       

        28/3/08 22:29:

      לא הבנתי יסמין - מה הקשר של אלונה פרידמן לניקול הלפרין?

      ובמה חטאה ניקול? קראתי את הראיון, היא לא לכלכה על בעלה לשעבר.

      צטט: שייני (יסמין) 2008-03-28 18:54:30

       

      רק הסבר בבקשה, למה סוכריה? למה היא צריכה לקבל משהו נוסף מעבר לרייטינג שהיא מקבלת ולתמיכה העיתונאית האינסופית ביום יום?

       

      דוגמה הפוכה אליה היא אלונה פרידמן-סהר שהיום התפרסם מכתב תגובה שלה ב- 7 ימים לראיון שהעניקה בשבוע שעבר ניקול הלפרין. פרידמן-סהר עם כל האינטילגנציה והיופי זכתה וזוכה לפחות יחס חם ואוהב מהתקשורת. האם היא לא היתה ראויה שהאמירה של ניקול לא תפורסם בשבוע שעבר? לאורנה בנאי היו מתייחסים אחרת.

       

      אז לא, מבחינתי, הסוכריה הזו מיותרת ואם כבר, הטעם המר שנשאר הוא לציבור ולא לאורנה בנאי.

       

        28/3/08 22:07:

      עדכון בעניין הצ'ק של חולדאי לחרשים.

      והפעם: הצ'ק רודף את ראש העיריה שלכם

      http://www.shedim.com/bb/viewtopic.php?t=189215

       

        28/3/08 21:51:

       נכון, הייתי צריכה להעיר על זה מהבמה, תכננתי ולא יצא, אולי השתפנתי, אולי סתם לא היה הקשר.

       

       

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-03-28 19:43:25

      ברוב הכנסים יש תת ייצוג של נשים. על זה התבסס "עיקרון הרבעים", למשל. מאז שכמה פמיניסטיות מדהימות שיצרו אותו פינו את הזירה (ביניהן ויקי שירן ז"ל, שאף היתה במועצת הרשות השניה), אין מי שישמור עליו. מקוננות היו מאז ומעולם. הן לא תורמות רבות לשינוי. חשוב יותר להאבק על עיצוב הכנס ולמחות מהבמה, לא לקונן לאחר המעשה...(עניין שמציב אתגר - קינה קלה יותר, היא אינה חושפת למאמץ וביקורת).

       

        28/3/08 21:49:

      למה הוא צייר את סייד קשוע?

       

       

      צטט: עמיר 2008-03-28 20:12:10

       

      עמוס בידרמן הוא אחד הקריקטוריסטים האהובים עלי .  למשל, החתול בקריקטורה הזאת. או הזקן השפוף שמתרחק לו, נשען על הליכון .

       

       

       

        28/3/08 20:50:

      ושי גולדן אחד אחרון (כי באמת שהפעם הוא סיפק כל כך הרבה שליליות בכתיבה אחת פשוטה):

       בפסקה נוספת ומלאה בכוונות חיוביות, יוצא הגולדן נגד עידוד היצירה התרבותית המקומית. הוא החליט שעידוד של יצירה ישראלית היא לאומנות.  וטוען כי " קידום של מוזיקה מקומית כאג'נדה הוא אקט אנטי-תרבותי."

       

      שוב, אם מישהו תקוע בגיל ההתבגרות והוא שונא את כל העולם, מאויים מנשים, ולא רוצה לעודד יצירה מקומית, אולי שיתנו למישהו אחר לכתוב ביקורת טלויזיה?

        28/3/08 20:42:

      ואורנה בנאי עשתה מעשה חמור גם כלפי האב של ילדיה שניסתה להשחירו בצורה נמוכה ועשתה מעשה חמור בהרבה כלפי הילדים שלה שבעוד כמה שנים כשילכו לבית הספר- היא כבר סיפקה חומרים מאוד רגישים לכל התלמידים שירצו לצחוק עליהם וככל שיגדלו יאלצו להתמודד רגשית עם הדרך שבה אמא שלהם הוציאה בצורה נקמנית וזולה את הכביסה המלוכלכת שנוגעת להם לפני כל עם ישראל.

      אין שום סוכריה שמגיעה לאם שעושה אקט כל כך אגואיסטי על חשבון ילדיה. הגיעה הזמן להפסיק את היחס הזה לאורנה בנאי. הכישרון שלה בוודאי שאינו מצדיק זאת וההתנהלות שלה על חשבון ילדיה (וגם כלפי אבי ילדה) בודאי שראוי רק לגינוי.

        28/3/08 20:37:

      שי גולדן לא מפסיק לייצר רפש שוביניסטי. הוא נורא מתאמץ אבל נפלט לו כל פעם.

       

      הפעם הוא עבר להכללות לגבי נשים מקרלה ברוני וכתב ש "ולמה זה שככל שהגוף שלך יותר טוב, ככה השכל שלך יותר קטן?"

       

      גם הטכניקה הרגילה שלו לזלזל באנשים בפחדנות מתחילה לחזור על עצמה. הוא מתחיל מזה שאחרים טוענים ש.../ חברים שלו חושבים ש..../ הרבה אנשים חושבים ש x הוא

       

      ואז הוא מלכלך על מישהו בצורה נמוכה (הפעם הוא החליט להכריז ששונאים את חיים אתגר).

       

      אחרי שהוא ממתג אותו כמישהו שנוא, הוא כמובן מתנער מאותה קביעה ומוסיף זלזול מתנשא משל עצמו ומכריז שחיים אתגר הוא "הוא אפילו לא סימפטום שלה. הוא חתיכה קלופה קטנה של מלפפון שהושלכה לסלט הזה".

       

      אני לא יודעת מה יותר גרוע- שוביניזם או מיזנטרופיה כללית פחדנית. אם שי גולדן רוצה לרדת על מישהו, שיפסיק עם הטכניקה הזאת ויגיד- אני רוצה לרדת על אתגר ולהגיד שהוא אפילו לא חתיכת מלפפון.

      שיגיד אני קצת מאויים מנשים ומעדיף להקטין אותן, כך שאם הן גם יפות, אני רוצה למתג אותן כטיפשות וכך אני קצת פחות מאויים.

       

      לא האמנתי שבשנת 2008 מישהו מוכן להדפיס דברים כאלה ולקרוא לזה "ביקורת" בעיתון.

        28/3/08 20:12:

       

      עמוס בידרמן הוא אחד הקריקטוריסטים האהובים עלי .  למשל, החתול בקריקטורה הזאת. או הזקן השפוף שמתרחק לו, נשען על הליכון .

       

       

        28/3/08 19:43:
      ברוב הכנסים יש תת ייצוג של נשים. על זה התבסס "עיקרון הרבעים", למשל. מאז שכמה פמיניסטיות מדהימות שיצרו אותו פינו את הזירה (ביניהן ויקי שירן ז"ל, שאף היתה במועצת הרשות השניה), אין מי שישמור עליו. מקוננות היו מאז ומעולם. הן לא תורמות רבות לשינוי. חשוב יותר להאבק על עיצוב הכנס ולמחות מהבמה, לא לקונן לאחר המעשה...(עניין שמציב אתגר - קינה קלה יותר, היא אינה חושפת למאמץ וביקורת).
        28/3/08 19:30:

       

      צטט: שוטה הפק"מ מקפה הטוש 2008-03-28 19:25:42

       

      צטט: velvet 2008-03-28 18:49:35

       

      צטט: שוטה הפק"מ מקפה הטוש 2008-03-28 16:09:51

      ... וזאת בעיר שבכל הקניונים שלה ובכל מקום שלא תחשוב עליו עובדים לצד פלשתינאים גם יהודים ישראלים: רוקחים בסופרפארם, קופאיות בשופרסל, קונים ומוכרים בחנויות. וכולם חיים בדו קיום לגמרי נורמלי, ובא אדם כמו בני ציפר ונותן להם סטירת לחי באמרו להם שהם בעצם לא שייכים לכאן ושמקומם באיזו ארץ גזירה במדבר בפאתי ירדן.

      אה? על איזה עיר אתה מדבר? משהו עתידני? 1984? עולם חדש מופלא?

      וגם- אחרי שאמרת שלא תדבר בציפר סרה בגלל האבל, שחררת את חרצובותיך

        

       אויש, ולווט נערצת, אם התלמידה המצטיינת לא קלטה, המורה אשם ויסביר בשנית:

      מה שעשיתי הוא לקחת את טקסט ההספד של בני ציפר לעוזי כהן (למן הפסקה השנייה), לבצע קופי אנד פייסט,  להחליף את כל המופעים של השם "עוזי כהן" בטקסט ל-"בני ציפר" ולערוך את הבלתי-נמנע. כך שאין חרצובתיי הן.

      העיר עליה דיבר ציפר במקור היא רעננה, שכמובן היא זו בה התגורר עוזי כהן ואף כיהן בה כסגן ומ"מ ראש העיר.

      אופס, אשמתי והסמקתי. לא נכנסתי ללינק (אני מאשימה את כולם בכך שמתעלמים מהלינקים, והנה חטאתי באותו דבר בדיוק. אוי, הבושה, הבושה, אנא אוליך אותה? אולי דנקנר יעזרו לי)

      בכ"א, הבנתי. בסוף :)

       

      צטט: velvet 2008-03-28 18:49:35

       

      צטט: שוטה הפק"מ מקפה הטוש 2008-03-28 16:09:51

      ... וזאת בעיר שבכל הקניונים שלה ובכל מקום שלא תחשוב עליו עובדים לצד פלשתינאים גם יהודים ישראלים: רוקחים בסופרפארם, קופאיות בשופרסל, קונים ומוכרים בחנויות. וכולם חיים בדו קיום לגמרי נורמלי, ובא אדם כמו בני ציפר ונותן להם סטירת לחי באמרו להם שהם בעצם לא שייכים לכאן ושמקומם באיזו ארץ גזירה במדבר בפאתי ירדן.

      אה? על איזה עיר אתה מדבר? משהו עתידני? 1984? עולם חדש מופלא?

      וגם- אחרי שאמרת שלא תדבר בציפר סרה בגלל האבל, שחררת את חרצובותיך

        

       אויש, ולווט נערצת, אם התלמידה המצטיינת לא קלטה, המורה אשם ויסביר בשנית:

      מה שעשיתי הוא לקחת את טקסט ההספד של בני ציפר לעוזי כהן (למן הפסקה השנייה), לבצע קופי אנד פייסט,  להחליף את כל המופעים של השם "עוזי כהן" בטקסט ל-"בני ציפר" ולערוך את הבלתי-נמנע. כך שאין חרצובתיי הן.

       

      העיר עליה דיבר ציפר במקור היא רעננה, שכמובן היא זו בה התגורר עוזי כהן ואף כיהן בה כסגן ומ"מ ראש העיר.

       

        28/3/08 18:54:

       

      רק הסבר בבקשה, למה סוכריה? למה היא צריכה לקבל משהו נוסף מעבר לרייטינג שהיא מקבלת ולתמיכה העיתונאית האינסופית ביום יום?

       

      דוגמה הפוכה אליה היא אלונה פרידמן-סהר שהיום התפרסם מכתב תגובה שלה ב- 7 ימים לראיון שהעניקה בשבוע שעבר ניקול הלפרין. פרידמן-סהר עם כל האינטילגנציה והיופי זכתה וזוכה לפחות יחס חם ואוהב מהתקשורת. האם היא לא היתה ראויה שהאמירה של ניקול לא תפורסם בשבוע שעבר? לאורנה בנאי היו מתייחסים אחרת.

       

      אז לא, מבחינתי, הסוכריה הזו מיותרת ואם כבר, הטעם המר שנשאר הוא לציבור ולא לאורנה בנאי.

        28/3/08 18:49:

       

      צטט: שוטה הפק"מ מקפה הטוש 2008-03-28 16:09:51

      ... וזאת בעיר שבכל הקניונים שלה ובכל מקום שלא תחשוב עליו עובדים לצד פלשתינאים גם יהודים ישראלים: רוקחים בסופרפארם, קופאיות בשופרסל, קונים ומוכרים בחנויות. וכולם חיים בדו קיום לגמרי נורמלי, ובא אדם כמו בני ציפר ונותן להם סטירת לחי באמרו להם שהם בעצם לא שייכים לכאן ושמקומם באיזו ארץ גזירה במדבר בפאתי ירדן.

      אה? על איזה עיר אתה מדבר? משהו עתידני? 1984? עולם חדש מופלא?

       וגם- אחרי שאמרת שלא תדבר בציפר סרה בגלל האבל, שחררת את חרצובותיך

       

        28/3/08 18:46:

       

      צטט: יניב אלון 2008-03-28 15:49:25

      מעניין של מי הסקופ... של אומדיה או של סקופ? ("העין השביעית" עשו פולוו דווקא לאומדיה)

      velvet, בהמשך לאתמול, מתפרסם היום המאמר הזה של ראובן פדהצור ב"הארץ".

      תודה. ולא מוזכר אף כלי תקשורת שכתב על זה כבר. מוזר.

        28/3/08 18:44:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-03-28 15:19:2

      עמיר ,איזה מזל שאתה פה,תמצא לי דחוף דחוף את ניקול קרואזי(הזאבים הצעירים) i nener leave u להקדיש לבעלת הבלוג, מתחנן!!

      נראה לך שזה יעזור לך?

      פחחחח.
      והנה השיר. אפילו את זה אני צריכה למצוא לבד.
      כאמור, החליפה שלך תישאר מקומטת.

        28/3/08 18:39:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-03-28 14:58:14

      המכתב לאורנה בנאי נראה כמו סוכריה להקלת המצב, למי שלקתה במחלה הלא נעימה -פלטת ראיונות. 7 ימים בסיוע ארטילרי למקומוני ידיעות ?

      למה סיוע ארטילרי? המקומונים לא יצאו רע בכלל. מי שיצא רע זו א"ב. לפחות לדעתי.

       

        28/3/08 18:38:

       

      צטט: אחד-העם 2008-03-28 13:38:56

      איך פספסת את זה הבוקר בידיעות?

       


       

      ככה זה כשהכותבים לא יודעים לאיית והעורכים לא עובדים. 

      כרגיל, עברתי בחטף על חלק מהדברים, לא על הכל. וכן, תודה על הסריקה, וכל הכבוד לעורך/ת ולמגיה/ה.

      בוא נתזכר, כרגיל: אני לא רואה הכל.

        28/3/08 18:35:

       

      צטט: עמיר 2008-03-28 12:25:32

      גדי צודק .

      לעתים בתחרויות כאלה (מוסיקה, ספרות) שתוצאותיהן נקבעות על-סמך חבר-שופטים סובייקטיבי, ניתן להם המנדט להחליט שאין מישהו הראוי למקום ראשון .

      וזה אכן מה שקרה כאן, וזכורים לי עוד מספר מקרים דומים .

      כן, הענקתי קרדיט לשניכם. משומה חמקה התופעה התמוהה הזו מעיני.

        28/3/08 18:34:

       

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2008-03-28 12:16:14

      הציפר בפוסט מרגש על מות אביו

      ספטמבר שנת 2000. טירונות. שוכב על מיטה צבאית קורא גרוסמן,

      כבר אז היה ברור היטב:

      "ספר הדכדוך הפנימי" לאללה.

      יואו, יש אנשים שעשו טירונות בשנת 2000! פריקי.

      זוכרים איך ספד ציפר לעוזי כהן? אם לא, אנא המשיכו לקרוא ולאחר מכן היזכרו.

       

      את דעתי האמיתית על בני ציפר איני יכול להביע עכשיו כי לא נעים לי מהמשפחה שלו. מה שאני יכול לומר הוא שבני ציפר היה קצת קורבן - כמו הרבה עלק-מזרחיים שרצו למצוא חן בעיני אדוני עיתון "הארץ" האשכנזים - של השיטה העיתונאית הישראלית, זו ש"הארץ" למד מהשאר, שלפיה צריך לקחת את הבריון המילולי של השכונה, או המעברה, או עיירת הפיתוח, ולהמליך אותו למלך מקומי ולפתות אותו בחרוזי זכוכית של כבוד, כדי שיגייס מנויים לעיתון. וזה מה שבני ציפר עשה כנראה הכי טוב. ומכיוון שאנחנו חיים בעידן הטלוויזיה, שמחפשת לה מוקיונים למלא בהם את תוכניותיה, בני ציפר נהפך למין מותג מצחיק, שלקח את המותגיות שלו ברצינות יתר, והאמין שאם הקוראים מתעניינים בו סימן שיש בו משהו, והוא התחיל להפוך את עצמו להוגה דעות מדיני. אני מתבייש לספר על התוכניות שלו לעשות טרנספורמציה תרבותית לישראל, ולהפוך אותה  להיות מקום כמו מצרים או ירדן, אבל אלה דברים שהוא באמת ובתמים הגה ותיכנן. וזאת בעיר שבכל הקניונים שלה ובכל מקום שלא תחשוב עליו עובדים לצד פלשתינאים גם יהודים ישראלים: רוקחים בסופרפארם, קופאיות בשופרסל, קונים ומוכרים בחנויות. וכולם חיים בדו קיום לגמרי נורמלי, ובא אדם כמו בני ציפר ונותן להם סטירת לחי באמרו להם שהם בעצם לא שייכים לכאן ושמקומם באיזו ארץ גזירה במדבר בפאתי ירדן.

      זה מה שקורה לאנשים שהכוח משכר אותם עד שהם נהפכים לקריקטורה של עצמם. ומהבחינה הזאת, בני ציפר היה משל לענף התקשורת כולו, המורכב מכל מיני אנשים נבובים שקיבלו לידיים כוח, ושיכרון הכוח גורם להם לחשוב שקבוצת "הארץ" שייכת להם ושצריך לטאטא את כל מי שלא מוצא חן בעיניהם מתוכה. אם נלך עוד יותר רחוק, אפשר לומר שבני ציפר הוא משל לישראל כולה, ששיכרון הכוח גרם לה להאמין שהארץ שייכת לה ושהיא יכולה להתעמר בכל מי שלא מוצא חן בעיניה.

      ואז בא המוות ומראה שאנחנו אפסים מאופסים, ליצנים ותו לא, שעשו רעש גדול בחייהם, הרבה צלצולים וקשקושים, שלא נשאר מהם כלום. כך עלול לקרות גם למדינת ישראל, שהיא יום אחד תיעלם מעל פני האדמה, ואיזה אפס יספיד אותה, ואילו בלב פנימה אף אחד לא יצטער שהיא איננה, וכולם יגידו בינם לבינם "ברוך שפטרנו".

      הלקח שצריך להפיק ממותו של אביו של בני ציפר הוא שכל אחד ידאג לא להתפתות לשיכרון הכוח שנופל לידיו ולדעת לקחת צעד אחד אחורה ולהגיד לעצמו: רגע רגע, בוא נירגע ונעשה חשבון נפש. בוא נסכם מה תרמתי לאנושות בתוך כל הרעש והצלצולים שעשיתי בחיי. בוא נבדוק אם אני לא נעשיתי קריקטורה של עצמי. לשמחתי, לבני ציפר יש עוד זמן לעשות את חשבון הנפש הזה.

        28/3/08 16:01:

      צפוןגולי -

      זה קצת יותר מורכב. במהלך התחרות חנוך רון הלך והשתכנע שצריך להעניק את הפרס הראשון במשותף לחטיה ולצ'ינג יון הו.

      ואז היתה הנפילה של חטיה בפרק הסיום בקונצ'רטו מס' 2 של ברהמס, ורק אז הוא עבר לתמיכה בצ'ינג יון הו לבד לפרס הראשון.

       

        28/3/08 15:49:

       

      צטט: יניב אלון 2008-03-27 11:51:48

      הסיפור שלא ייאמן 1 על רוני דניאל והניסוי שלא היה

      לסקופ הייתה חשיפה לפני כמה ימים, על טעות במהדורת החדשות של ערוץ 2: רוני דניאל, שדיווח על ניסוי כושל של מערכת לייזר ליירוט קסאם. אלא שהניסוי כלל לא היה.

      רחביה ברמן מנסה להתחקות אחר הסיבות, הגורמים והמניעים לדיווח השגוי, ורומז כל מיני רמזים (התחרות בין נאוטילוס לכיפת הברזל).

      בהמשך הוא מלין על כי כל כלי התקשרות אליהם פנה סקופ דחו את הסיפור ולא רצו להמשיך ולפרסם אותו.

      למה זה? מישהו?

       מעניין של מי הסקופ... של אומדיה או של סקופ? ("העין השביעית" עשו פולוו דווקא לאומדיה)

      velvet, בהמשך לאתמול, מתפרסם היום המאמר הזה של ראובן פדהצור ב"הארץ".

        28/3/08 15:30:
      תודה לאחד בעם,מעניין מאוד. למרות שברסיטלים  חרון הסכים איתי (בע"פ) שקטיושקה היא מה שהוא כתב פה על ה. רק חמור לא משנה את דעתו.
        28/3/08 15:21:
      סליחה בועז בועז,(גם עמיר יכול)
        28/3/08 15:21:

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 15:18:55

       

      ולאחד העם - זכותך לחשוב שחנוך רון לא מספיק מקצועי (וזו כן ביקורת לגיטימית).

      אני אישית סבור אחרת, וגם זה לגיטימי.

       

       

      אני לא חושב שאפשר להאשים את חנוך רון ב"חוסר מקצועיות". 

       

       אפשר לומר "שמרן" או "בעל טעם רע", אבל "חוסר מקצועיות"?

        28/3/08 15:21:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-03-28 14:58:58

       

      צטט: אחד-העם 2008-03-28 13:44:21

       

      צטט: idocc1 2008-03-28 13:09:51

       

      נדמה לי שעלית על משהו: מעתה, בהשראתך, הזוכה ייבחר לא בידי המאזינים או חבר השופטים כי אם באס-אמ-אסים של מי שקרא דיווחים על נגינתו בתקשורת הכתובה. מי אמר שלחרשים יש קשיי השתלבות בחברה?

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 12:44:50

       

      כמי שלא ישב והאזין לנגינת המתחרים, ורק ניזון מהדיווחים עליה בתקשורת, נראה לי שדווקא היתה מישהי (צ'ינג יונג הו) שהיתה ראויה למקום הראשון.

       

       

      אני דווקא נכחתי ביום שלישי בחצי הגמר השני כשרבינוביץ, והו ניגנו. שניהם ניגנו מצוין.

      ולגבי ביקורתו של חנוך רון הבוקר בידיעות, אני אגיד ככה: דעתו של רון הפוכה לדעתם של מקורות אחדים הרבה יותר קרובים לפסנתרנים והרבה יותר מקצועיים מאשר חנוך רון.

       

      מה ח רון כתב? אני לא קורא ידיעות?

       

      "נעשה עוול למתחרה הטייואנית: היא זו שהייתה הכישרון הגדול של התחרות. ולא יעזור בית דין. היא הפסנתרנית שהיצירתיות והדמיון נשפכים לה מתוך הפסנתר. מי שמתחלק איתה בפרס השני -- רומן רבינוביץ' -- הוא פסנתרן טוב, יודע את העבודה, וירטואוז מצוין, הוא טכנאי. אבל הו היא המוזיקאית הרגישה, היא האמן הגדול של התחרות. אפילו בנגינת הקונצ'רטו מספר 3 של פרוקופייב הווירטואוזי היו לה קטעים של פיוט נהדר

       

      כך חנוך רון. להגיד על רבינוביץ שהוא טכנאי ושהיא האמן הגדול של התחרות, זה

      כפי שאמרתי קודם, דעת יחיד לא מלומדת. 

       

       

        28/3/08 15:19:

       

      פרומו של מעריב. שלוש המלצות, אותו גיליון.

       

      1

      לקרוא את הרשימה על "אולפן שישי" ויאיר לפיד (העורך-שלא-יודע-איך-נראה-חדר-עריכה-מבפנים, כדברי אחד המרואיינים). מעניין.

       

      2

      לא להחמיץ את רון מיברג שכותב על עוגיות. וכרגיל, גם כשמיברג כותב על עוגיות, זה לא רק על עוגיות. נפלא. 

       

       3

      בפרומו ממשיכים להציב מראה אכזרית מול התרבות הישראלית, שלא מכירה חסד

      לגיבוריה.  אחרי הכתבה על מצבם הנורא של חלק משחקני התיאטרון של ישראל, באה הכתבה (המצויינת) של רוגל אלפר היום על יצחק קלפטר - גיבור גיטרה סובל

       

      http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/714/448.html

       

       

       

        28/3/08 15:19:

       

      צטט: sleepy strange 2008-03-28 15:10:47


      תחרות רובינשטיין

      לא הבנתי את העניין: מה זה "אין מקום ראשון"? זו הפעם הראשונה שאני שומעת על החלטה שכזו באיזושהי תחרות. גם קריאה מדוקדקת את פרשני האירוע לא הסבירה לי מה נהיה.

       

       

      היי

       

      ממש לא הפעם הראשונה!  ראשית, גם בשנת 1986 לא הוענק פרס ראשון בתחרות רובינשטיין.

       

      שנית, לא לחלק פרס ראשון  זה ענין שהופך ליותר ויותר שכיח בשנים האחרונות.  בתחרות הסיפור הקצר של הארץ (שבוטלה, בינתיים! מכיוון שלטענת השופטים לא נכתבים יותר "סיפורים בולטים"), וזה קרה בפסטיבל סרטים כלשהו, לפני שנה, שהפרס הראשון לא הוענק, מכיוון שלא היה סרט שהיה ראוי לפרס ראשון - לדעת השופטים

      עמיר ,איזה מזל שאתה פה,תמצא לי דחוף דחוף את ניקול קרואזי(הזאבים הצעירים) i nener leave u להקדיש לבעלת הבלוג, מתחנן!!

        28/3/08 15:18:

      לעדו, אכן נראה לי שעליתי כאן על משהו: והמשהו הזה הוא שלא ברור לך שזהו בלוג תקשורת שדן באופן שבו התקשורת מכסה את האירועים.

      כלומר - שהשאלה היא לא אם השתתפת בהפגנה אלא באיזה אופן התקשורת כיסתה את ההפגנה, ומה יש לך לומר על אופן הכיסוי.

       

      ולאחד העם - זכותך לחשוב שחנוך רון לא מספיק מקצועי (וזו כן ביקורת לגיטימית).

      אני אישית סבור אחרת, וגם זה לגיטימי.

        28/3/08 15:10:

      תחרות רובינשטיין

      לא הבנתי את העניין: מה זה "אין מקום ראשון"? זו הפעם הראשונה שאני שומעת על החלטה שכזו באיזושהי תחרות. גם קריאה מדוקדקת את פרשני האירוע לא הסבירה לי מה נהיה.

       

       

      היי

       

      ממש לא הפעם הראשונה!  ראשית, גם בשנת 1986 לא הוענק פרס ראשון בתחרות רובינשטיין.

       

      שנית, לא לחלק פרס ראשון  זה ענין שהופך ליותר ויותר שכיח בשנים האחרונות.  בתחרות הסיפור הקצר של הארץ (שבוטלה, בינתיים! מכיוון שלטענת השופטים לא נכתבים יותר "סיפורים בולטים"), וזה קרה בפסטיבל סרטים כלשהו, לפני שנה, שהפרס הראשון לא הוענק, מכיוון שלא היה סרט שהיה ראוי לפרס ראשון - לדעת השופטים

        28/3/08 14:58:

       

      צטט: אחד-העם 2008-03-28 13:44:21

       

      צטט: idocc1 2008-03-28 13:09:51

       

      נדמה לי שעלית על משהו: מעתה, בהשראתך, הזוכה ייבחר לא בידי המאזינים או חבר השופטים כי אם באס-אמ-אסים של מי שקרא דיווחים על נגינתו בתקשורת הכתובה. מי אמר שלחרשים יש קשיי השתלבות בחברה?

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 12:44:50

       

      כמי שלא ישב והאזין לנגינת המתחרים, ורק ניזון מהדיווחים עליה בתקשורת, נראה לי שדווקא היתה מישהי (צ'ינג יונג הו) שהיתה ראויה למקום הראשון.

       

       

      אני דווקא נכחתי ביום שלישי בחצי הגמר השני כשרבינוביץ, והו ניגנו. שניהם ניגנו מצוין. 

      ולגבי ביקורתו של חנוך רון הבוקר בידיעות, אני אגיד ככה: דעתו של רון הפוכה לדעתם של מקורות אחדים הרבה יותר קרובים לפסנתרנים והרבה יותר מקצועיים  מאשר חנוך רון.

       

      מה ח רון כתב? אני לא קורא ידיעות?

       

      המכתב לאורנה בנאי נראה כמו סוכריה להקלת המצב, למי שלקתה במחלה הלא נעימה -פלטת ראיונות. 7 ימים בסיוע ארטילרי למקומוני ידיעות ?
        28/3/08 14:55:

      רובינשטיין,1,קורה בתחרויות שלא נותנים פרס ראשון (גם פה זה קרה קודם)

                     2,בשלבים של הרסיטל והמוסיקה קאמרית, היה די ברור שקטיושקה מועמדת רצינית(וגם קיבלה פרס על מוסיקה קאמרית). משהו קרה לה בחצי גמר במוצרט, ובגמר בברהמס.בשני המיקרים  היא חייכה לסגל, אבל עשתה יותר מה שבא לה,ואין מה לבוא בטענות לתזמורת "בית אבות" שניגנה בסדר, ובברהמס אפילו יפה.

      א ב ל,השופטים (כמה בהחלט מכובדים) צריכים לנקד לאורך כל התחרות, ולא לפי הגמר והחצי גמר!! ולא של מי היא תלמידה!!!!ועוד כל מיני אינטרסים.טעות נוספת של חטיה היתה שבחרה בברהמס 2(למרות שזאת יצירה מוכרת ע"י הקהל, הקהל לא שופט).שני המתחרים שלה ניגנו את הפרו קוף עיף 3 יצירה וירטואזית שאפשרה להם להוכיח בעיקר טכניקה           מ ר ה י בה ! אם היא היתה מנגנת שופן או שומן, היא הייתה זוכה במקום הראשון(אם כמובן לא הייתה קנוניה בין השופטים).

      חטיושקה,מחר אני ברסיטל שלך(מקווה שנשאר לך כח קפרה),ועם יחצנות טובה את המרטה ארחריץ החדשה!!!!!!!!.

       

        28/3/08 13:44:

       

      צטט: idocc1 2008-03-28 13:09:51

       

      נדמה לי שעלית על משהו: מעתה, בהשראתך, הזוכה ייבחר לא בידי המאזינים או חבר השופטים כי אם באס-אמ-אסים של מי שקרא דיווחים על נגינתו בתקשורת הכתובה. מי אמר שלחרשים יש קשיי השתלבות בחברה?

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 12:44:50

       

      כמי שלא ישב והאזין לנגינת המתחרים, ורק ניזון מהדיווחים עליה בתקשורת, נראה לי שדווקא היתה מישהי (צ'ינג יונג הו) שהיתה ראויה למקום הראשון.

       

       

      אני דווקא נכחתי ביום שלישי בחצי הגמר השני כשרבינוביץ, והו ניגנו. שניהם ניגנו מצוין. 

      ולגבי ביקורתו של חנוך רון הבוקר בידיעות, אני אגיד ככה: דעתו של רון הפוכה לדעתם של מקורות אחדים הרבה יותר קרובים לפסנתרנים והרבה יותר מקצועיים  מאשר חנוך רון.

       

       

        28/3/08 13:38:

      איך פספסת את זה הבוקר בידיעות?

       


       

      ככה זה כשהכותבים לא יודעים לאיית והעורכים לא עובדים. 

        28/3/08 13:09:

       

       נדמה לי שעלית על משהו: מעתה, בהשראתך, הזוכה ייבחר לא בידי המאזינים או חבר השופטים כי אם באס-אמ-אסים של מי שקרא דיווחים על נגינתו בתקשורת הכתובה. מי אמר שלחרשים יש קשיי השתלבות בחברה?

       

      צטט: אסקלנטה 2008-03-28 12:44:50

       

      כמי שלא ישב והאזין לנגינת המתחרים, ורק ניזון מהדיווחים עליה בתקשורת, נראה לי שדווקא היתה מישהי (צ'ינג יונג הו) שהיתה ראויה למקום הראשון.

       

        28/3/08 12:44:

      אכן היו מקרים בעבר בתחרויות מסוג זה שלא ניתן מקום ראשון, זה לא חדש.

      השאלה המעניינת היא למה לא ניתן מקום ראשון?

      האם בגלל שאף אחד מהפסנתרנים לא היה ראוי להיות מקום ראשון,

      או - בגלל שבין השופטים נתגלע ויכוח מי ראוי יותר, ואף אחד לא הצליח לשכנע את השני, אז הפתרון היה שאף אחד לא יקבל מקום ראשון?

       

      אני מאוד מקווה שזה לא המקרה השני.

      כמי שלא ישב והאזין לנגינת המתחרים, ורק ניזון מהדיווחים עליה בתקשורת, נראה לי שדווקא היתה מישהי (צ'ינג יונג הו) שהיתה ראויה למקום הראשון.

        28/3/08 12:25:

       

      גדי צודק .

      לעתים בתחרויות כאלה (מוסיקה, ספרות) שתוצאותיהן נקבעות על-סמך חבר-שופטים סובייקטיבי, ניתן להם המנדט להחליט שאין מישהו הראוי למקום ראשון .

      וזה אכן מה שקרה כאן, וזכורים לי עוד מספר מקרים דומים .

        28/3/08 12:23:

       

      גם אני תהיתי לגבי המכתב של דן בורנשטיין לאורנה בנאי. אולי כיוון שאורנה בנאי שראיתי כבר מזמן, מתגלה בימים אלו לעיני כל.

       

       

      הציפר בפוסט מרגש על מות אביו

      -   -   -   -   -   -

       

      ספטמבר שנת 2000. טירונות. שוכב על מיטה צבאית קורא גרוסמן,

      כבר אז היה ברור היטב:

      "ספר הדכדוך הפנימי" לאללה.

        28/3/08 12:13:

      קראתי את הכתבה על מאיר דוד והתחלחלתי, איזו נבזות של איש מאוס וקטן לא לשלם ככה לאנשיו. אבל בעוד שאותו אני יכולה להבין על התעללותו באנשיו מחמת שמדובר באדם ציני שרק טובתו לנגד עיניו אני לא מבינה איך גם אנשיו העורכים שסובלים מנחת קמצנותו משתפים פעולה ונוהגים כמותו והכוונה למשל לאותה רונית שוה שביקשה משימשען הגיבער לכתוב למגזין סטטוס חינם אין כסף ועוד דרבנה אותו שמדובר במגזין שווה כמו השם שלה, איזה עלבון לאינטלגנציה ועליבות שיש עורכי תוכן כאלה שמשעבדים את עצמם לנוכלי עיתונים ונוהגים כמותם, הייתי יורקת בפרצופם של אלה וגם של אלה שמנצלים אנשים כולל נשים בשמירת הריון וסוחבים אותם חודשים בעבור פרוטות מועטות על מאמציהם ויגיע כפיהם, איחסה. עצוב איך אנשים שפויים עוד מוכנים לשבת בכוכים הקטנים האלה של מערכת sbc ולסבול בשקט עריכה של 100 עמודים לבדם ואחרי זה לרוץ אחרי הכסף, רונית שוה את מגעילה אותי

        28/3/08 12:09:
      נדמה לי שגם בתחרות הסיפור הקצר של הארץ היה מקרה שבו לא חולק פרס ראשון (מהזיכרון).