כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    סוף העולם

    43 תגובות   יום שישי , 4/4/08, 14:04

    לאור הכותרת הראשית של ידיעות: "החשש: פיגוע במטוס ישראלי", מה צריכים לחשוב כל הישראלים שמתכוונים לטוס מעתה והלאה? כלומר להפסיק לטוס? זה לא שהנוסע הפשוט יכול לעשות משהו בעניין, נכון?

     

    אני בטוחה שהוריו של גלעד שליט מאושרים מדרגת הסמ"ר שהוענקה לו. בקצב הזה, הם עוד יקבלו עבורו דרגת סגן אלוף, בדיוק כמו רון ארד, שאף הוא התקדם בסולם הדרגות ברבות השנים.

    אגב, בשביל מה מירכאות ב"טיפס" בסולם הדרגות? (ידיעות)


    הטרנד בסופשבוע הנוכחי הוא להוקיע את העיתונים הכלכליים


    דרור פויר כתב מדור מצוין השבוע (טוב, כל שבוע) על הסגידה לאיל הזהב.
    מה שיפה זה שדרור כותב ב-G של גלובס. פויר* הוא כמובן עלה תאנה, עלה נאה ומוצלח במיוחד, אבל עלה.

    היהיה עיתון כלכלי מבין העשרות שצצים פה שיפנים את דבריו? לא. למה שיהיה?
    (* איזה באסה זה שאפילו בעיתון בו אתה כותב לא מאייתים את השם שלך נכון? והנה כך מופיע פויר באתר כפוייר - גלובסביבה ערך מוסף)

     

    דן כספי כותב על אותו דבר בדיוק בעין השביעית.


    האשכנזים האלה, טפו

    בניזרי טען בראיון לסיון רהב מאיר שיש ריח של גזענות בפסק הדין שלו. אפשר לגחך על כך, מה שאני אכן עושה.

    אבל בגלובס דאמש, בכותרת, יש הפניה לראיון עם ג'קי בן -זקן הנדל"ניסט המסקרן ב-G. ומהי ההפניה בשער? "מלך השכונה"

    שכונה, נו, אתם יודעים על מה אנחנו מדברים כאן.

    כותרת המשנה היא
    "ג'קי בן-זקן התברג לליגת העל של העסקים"

    מי מתברג? מי שלא שייך לחבורת הגברים הלבנים, הכרסתנים והשבעים מכסף.


    אונס
    ידיעות מדווח על אישה שנאנסה על ידי טכנאי שהזמינה לתקן את המקרר (ע' 13).

    לא יודעת מאיפה לקוחים החומרים אבל השפה בה כתובה הידיעה משונה.

    למשל, התיאור "היא החלה לשנוא גברים והתרחקה מאוד מחברה לחיים"

    או, בהמשך ".. אחזה בחוזקה את חברה לחיים, חיבקה אותו ותקעה את ציפורניה בידו".

     

    אני לא יודעת מה להגיד עוד על הראיון ב-7 ימים עם ורד דורון, שנאנסה על ידי אביה מגיל שלוש עד גיל 11 ורבע. איילת נגב מראיינת אותה, אחרי שורד קיבלה היתר מיוחד מהשופטים לחשוף את שמה.

    איך, איך מונעים מדברים כאלו לקרות? איך מונעים מגברים כאלו להפוך לאבות?


    פרומו

    אם היה טורח ערן סויסה (עמ' 4) לחפש שנייה בגוגל היה מגלה שגיא זוארץ כבר הקליט בעבר מס' שירים (מועט) כשלאחד מהם אף צולם קליפ בהשתתפות האשה ואחותה. הצצה קצרה ביוטיוב גם תגלה את זוארץ הזמר בעוד מופעים

    שוטטה וכתבה: עינת מירון


    אוחזת ענף עץ השקד

    אין אישה כזו בישראל, ע"פ רישומי משרד הפנים. ע"פ החוק, מותר לאדם לאחוז בשני שמות פרטיים, לא יותר.
    כלומר, ההודעה (הישנה) מפורום תפוז שהבאתי אתמול, נכונה היא.
    אגדה אורבנית שלא תיאמן.

    גם אני הייתי משוכנעת במשך שנים ארוכות שיש אחת שכזו.


    בלוגלנד

    יובל דרור הודיע אתמול שהוא סוגר את הבלוג שלו, מאבד תמלילים.

    אני לא מבינה מה קרה, על מה ולמה. ניסיתי למצוא רמזים בפוסט ערפל, והבנתי, אולי בטעות, שיובל מחכה לאיזושהי הכרעה שמבוששת לבוא, אולי מגורם חיצוני. לא יודעת כרגע.
    מאבד תמלילים הוא הבלוג הכי עדכני ברשת (כמה פוסטים ביום זו כמעט השגרה) על תקשורת, טכנולוגיה, פוליטיקה, חברה, תרבות, ובקיצור החיים. הגלוב, כמו שֵכּונה, הוא גם אחד הבלוגים הפופולריים והנקראים בישראל,

    אין לי מושג מה קרה. אנסה לקבל פרטים נוספים, אם אפשר יהיה, בהמשך.

    אני מצטערת מאוד על הסגירה הפתאומית (לפחות מנקודת המבט שלי) ומאוד הייתי רוצה שיובל, מוסיף ורואה שחורות ימשיכו לכתוב.

     

    יואב ריבק, החברתי מהצמד לחץ חברתי, לא כתב שלושה חודשים.

    והנה, הוא חוזר לכתוב, על מודעות מעצבנות.

    אז נכון שעל רוב הדברים כבר נכתב, אבל אם הוא כותב, לא ניתן לו כבוד?

     


    עמיר מהשיר

    אושפז בגלל סיבוכי שפעת. אנטיביוטיקה לווריד וכן הלאה.

    החלמה מהירה מאוד.

     
    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/08 10:09:

       

      צטט: sleepy strange 2008-04-05 09:54:17

      ועוד: אני זוכר היטב 2 ראיונות מצויינים שערך עדי גולד ב"עיתון תל אביב" בתחילת שנות התשעים עם ארקדי דוכין ועם ירמי קפלן. שניהם היו בעיתוי מפתיע. לא בסמוך להוצאת אלבום כלשהו.
      כן, אבל היום מערך היח"צ יוצא חוצץ נגד נסיונות כאלו, בטענה שזה יחבל להם במכירת ליטרת הבשר שלהם כשייצא איזשהו מוצר של האובייקט. ואת לא יכול לראיין מבלי שבמנהל האישי/היחצ"ן ייאשר לך.

      פעם, כשאמן היה מוציא דיסק חדש, הוא היה יכול להופיע בתכניות טלויזיה ולשיר את שיריו. היום איפה הוא יעשה את זה היום? בתכנית בוקר

      ב-8:35 אחרי הפרסומות מול קהל של גמלאים שלא מעניין להם את קצה ספל התה?

      אצל ליאור שליין ב-23:00 ?

       אל תגיד ככה. אני רואה את תוכניות הבוקר בין שבע לשמונה פלוס.

      ומצד שני, חד- משמעית: ראיונות בעיתונות המודפסת אינם מוכרים אלבומים - אלא אם מדובר באייקון תרבותי ענק.
      בדיוק.

      דווקא ראיון באינטרנט עשוי למכור הרבה הרבה יותר טוב. לכן, לאנשים רבים כדאי לתת עדיפות ברורה לעיתונות אינטרנטית. מסיבה פשוטה: אתה יכול לשים לינק לשיר של האמן המרואיין, אתה יכול לראות אותו בחזרה, לשמוע אותו שר, להוריד שיר שלו ולהתרשם.

       כן, רק שצריך עדיין לשכנע, כי "ראיון לאינטרנט" - וסליחה על ההכללה הגסה, נחשב עדיין נחות אם משווים אותו לראיון מודפס. וזה הרי מגוחך. כי לראיון באינטרנט יש חיי נצח, וראיון מודפס, נו, כבר נכתבו על זה כל הקלישאות, אני לא רוצה לחזור. 

        5/4/08 09:54:
      ועוד:

      1

       

      אני זוכר היטב 2 ראיונות מצויינים שערך עדי גולד ב"עיתון תל אביב" בתחילת שנות התשעים עם ארקדי דוכין ועם ירמי קפלן. שניהם היו בעיתוי מפתיע. לא בסמוך להוצאת אלבום כלשהו.

       

      2

       

      מוזיקאים   נמצאים כרגע במצוקה גדולה. גלגלצ, התחנה הכי חזקה בארץ, משריינת מקומות למספר מצומצם של מוזיקאים ולא מאפשרת חשיפה טובה ל-90% מהיוצרים המצויינים שפועלים כאן. הטלויזיה, מצד שני, לא נותנת בתכניותיה המרכזיות - שום ביטוי ליצירה המוזיקלית הישראלית הטובה שנעשית כאן. 

       

      פעם, כשאמן היה מוציא דיסק חדש, הוא היה יכול להופיע בתכניות טלויזיה ולשיר את שיריו. היום איפה הוא יעשה את זה היום? בתכנית בוקר

      ב-8:35 אחרי הפרסומות מול קהל של גמלאים שלא מעניין להם את קצה ספל התה?

      אצל ליאור שליין ב-23:00 ?  

       

      3

       

      ומצד שני, חד- משמעית: ראיונות בעיתונות המודפסת אינם מוכרים אלבומים - אלא אם מדובר באייקון תרבותי ענק מסדר הגודל של נינט טייב, שבמקרה שלה (או של רן דנקר) העם ירוץ לקנות את האלבום, בלי שום קשר לתכנו. אין צורך לדבר על השירים של נינט טייב, כי אנשים לא יקנו דיסקים שלה בגלל (או בזכות) השירים.

       

      4

       

      דווקא ראיון באינטרנט עשוי למכור הרבה הרבה יותר טוב. לכן, לאנשים רבים כדאי לתת עדיפות ברורה לעיתונות אינטרנטית. מסיבה פשוטה: אתה יכול לשים לינק לשיר של האמן המרואיין, אתה יכול לראות אותו בחזרה, לשמוע אותו שר, להוריד שיר שלו ולהתרשם.  לאמנים שאינם ענקי-רוח כמו ג'קו אייזנברג, הראל מויאל, שרית חדד ונינט טייב - לאמנים כאלה האינטרנט הוא חבר טוב ונאמן

       

       

        5/4/08 09:40:

       

      צטט: sleepy strange 2008-04-05 09:34:16

      העיתונים לא רוצים לסייע למכור דיסק או ספר?

      זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך. הרי העיתונות הישראלית עושה בארטרים ללא הרף עם אמניה.

      זה הולך ככה: אנחנו נייח"צן לך את הספר/דיסק/סרט שלך - ואתה בתמורה תתן לנו ראיון שופע רכילויות חסרות קשר ליצירתך.

      זה כל-כך עמוק, מושרש וחולה - שאף אחד כבר לא עוצר לשאול את עצמו איך, והאם, אפשר אחרת.

      זה בדיוק מה שאמרתי: כדי שהעיתונים לא ירגישו שהם עוזרים במכירות, מזכירים את הספר/דיסק במשפט, ועוברים לרכילות. זה הקח-תן המפורסם.

      עפרה מזרחי (היום עורכת "את"), שערכה את מוסף התרבות הטוב ביותר שיצא בישראל אי פעם ("קליפ"). דבורית שרגל, אגב, היתה הסגנית שלה.

      מזרחי שיגרה אותי אז למשימות ראיון עם אנשים שרצו לדבר, או שהיה מעניין לשמוע אותם, בלי קשר להוצאת איזשהו דיסק או סרט שלהם (כי המרואיינים, כבר ב-1990, ממילא נתנו עדיפות, קדימות, בלעדיות וראשוניות ל"ידיעות אחרונות").

       הכל אמת.

        5/4/08 09:34:

      צטט: jero-nimo 2008-04-04 19:30:49

      אני דווקא נוטה להסכים לפחות עם חלק מדבריו. בכללי, לא נראה לי שהוא מדבר על רבקה מנהריה (במקרה הזה אתה צודק, עיתוניש), אלא על אמנים שכבר "קיימים" בשוק, ומוציאים משהו חדש. אם הבנתי נכון - הוא טוען שאם אמנים כאלה לא יסכימו להתראיין על דברים כגון טראומות ילדות כנסיון מקפצה למכירת עותקי ספר/דיסק חדש - זה ממש לא יפגע במכירות שלהם (שיהיו טובות במידה והמוצר יהיה טוב, ורעות במידה והמוצר יהיה רע). עוד הוא טוען שמי שממש טוב ועובד ממש קשה בשביל לפרוץ - יצליח.

      כל פעם שאני רואה ראיון כזה, בו כ-99% מדברים על החומר העסיסי ובאחוז הנותר מציינים בלאקוניות שהוא בדיוק מוציא עכשיו דיסק חדש (הדוגמה שקופצת לי כרגע לראש היא ראיון ב"7 ימים" עם זיו רובינשטיין. דיברו שם על הקטע עם צילום המישל-פייפר ועל עוד כל מני בלאגנים. מתישהו גם הזכירו בחצי פסקה שהוא הוציא עכשיו דיסק....

      אסביר לך מה הבעיה. עיתונים לא רוצים לראות את עצמם כמי שמסייעים למוצר מסחרי, כמי שמפיקים תוכן שיווקי. לדבר על הדיסק וכו', הופך אותם, בעיניהם, לשותפים (סרסורים) לדבר עבירה, המדיחים את האזרח התם לרכוש משהו. ולכן אומרים, אוקיי, ניתן לו ראיון בתנאי שיפתח את הקרביים שלו וייתן לנו לפשפש בהם. הרי זה מה שמעניין, לא?

      וכן, חבל על יובל. מקווה שהמצב הפיך, אם כי הוא לא מהאנשים שיכתבו "סגרתי" ולא יתכוון לכך.

      לנהל שיחה על יצירה זה לא יחצ"נות. לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. "לפשפש" אפשר גם ביצירה. תשאלי אותו על השירים, תעמתי אותו עם ביקורת שלילית על היצירה, תתקילי אותו בכל דבר אפשרי שקשור ליצירה שלו. זה לא עושה אותך לעיתונאית פחות טובה מזו שבמקום לדבר על הסיבה שבגללה יש בכלל ראיון (אחרת - למה לראיין אותו דווקא בעיתוי הזה?) שואלת אם הוא עשה סקס או קוק בשירותים של איזה בר. ההיפך - זה הופך אותה לרכילאית, לא לעיתונאית.

      (בהקשר הזה - הנה לינק לפרוייקט ראיונות שנברא בדיוק לסיבה הזו: לראיין אמנים על היצירה שלהם, ולא על הרכילות שלהם. איזה סטרט-אפ, הא?) 

      אם הייתי אמן - הייתי מסכים להתראיין רק לגבי היצירה, מקסימום פלוס נושאים "לווינים" אליה (אם כתבתי שיר על בת זוג, אז יש מקום לשאול משהו על היחסים איתה, בהקשר הזה).

      ולעיתון שהיה עונה ב"אבל רק אם אתה מספר על הפעם ההיא שהיית עם שתי שבדיות וגמד", הייתי עונה פשוט ב"לא, תודה", כי כמו יאיר לפיד - גם אני חושב שראיון כזה לא באמת ימכור את היצירה, ולכן - בשביל מה...? 

      העיתונים לא רוצים לסייע למכור דיסק או ספר? 

       זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך. הרי העיתונות הישראלית עושה בארטרים ללא הרף עם אמניה. 

      זה הולך ככה: אנחנו נייח"צן לך את הספר/דיסק/סרט שלך - ואתה בתמורה תתן לנו ראיון שופע רכילויות חסרות קשר ליצירתך.

      זה כל-כך עמוק, מושרש וחולה - שאף אחד כבר לא עוצר לשאול את עצמו איך, והאם, אפשר אחרת.

      אמנים משתפים עם זה פעולה (למעט ברי סחרוף, שלום חנוך  ואהוד בנאי יהושע קנז ועוד כמה סרבני-ראיונות עקשניים ונבונים) - ובסופו של דבר זה חבל מאוד.

      חבל, כי אנחנו מפסידים את קולם של האמנים האלה, המדברים על יצירתם.

      וזה חבל, כי התרגלנו לקרוא ראיונות אך ורק בקונטקסט צר של הוצאת ספר/דיסק/ספר (מה ששוב מחזיר אותנו אל הסוגיה היח"צנית-צרכנית הצרה ביותר).

      על קו התפר של שנות השמונים ושנות התשעים, למשך שנתיים, היתה לי ב"חדשות" עורכת  בשם עפרה מזרחי (היום עורכת "את"), שערכה את מוסף התרבות הטוב ביותר שיצא בישראל אי פעם ("קליפ"). דבורית שרגל, אגב, היתה הסגנית שלה.

       

      מזרחי שיגרה אותי אז למשימות ראיון עם אנשים שרצו לדבר, או שהיה מעניין לשמוע אותם, בלי קשר להוצאת איזשהו דיסק או סרט שלהם (כי המרואיינים, כבר ב-1990, ממילא נתנו עדיפות, קדימות, בלעדיות וראשוניות ל"ידיעות אחרונות").

       

      ודווקא בראיונות ההם (שלמה מזרחי מ"הבמה החשמלית", עדנה גורן, ברי סחרוף, ועוד) האמנים נפתחו ודיברו באופן מעניין גם על החיים שלהם וגם על האמנות שלהם, וביטאו דעות מעניינות.  

       

        4/4/08 23:18:

       

      צטט: קרן או 2008-04-04 15:00:31

      לא קראתי את הכתבה בפרומו על גיא זו-ארץ אך אני רוצה להוסיף ולחזק את דבריה של עינת מירון: גיא זוארץ אכן החל את דרכו כזמר, בלהקת חיל האוויר, ושנים מאוחר יותר, זימר את תפקידו של גבריאל במחזמר "מרי לו" (שרץ כמעט לנצח ב"הבימה"). ממה ששמעו אוזניי,
      זו-ארץ הוא זמר כשרוני ביותר והוא כבר שנים עובד על דיסק, ומופיע מעת לעת עם אהובה עוזרי המופלאה.
      אגב, לפני שנתיים וקצת, הוא אף שר את שיר הנושא של תכנית המגזין שהנחה בערוץ החיים הטובים, למילים ולחן של להקת אתניקס.

       

      אוי קרן, מה נעשה עם כל המידע הלא חשוב הזה שאנחנו זוכרות? :-)

        4/4/08 22:40:

      ויש גם עוד סיבה ללמה העיתונאים עורכים דווקא ראיונות כאלה.

      כי דיבורים על רכילות מוכרים, ודיבורים על שירים - לא.

      מה לעשות, את רוב האנשים לא מעניין לשמוע מה לאמן יש להגיד על השיר החדש שלו. מעניין אותם לשמוע מה יש לו להגיד על החברה החדשה שלו. 

        4/4/08 22:31:

       

      צטט: velvet 2008-04-04 22:20:57

       

      צטט: jero-nimo 2008-04-04 22:15:20

      לנהל שיחה על יצירה זה לא יחצ"נות. לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. "לפשפש" אפשר גם ביצירה. תשאלי אותו על השירים, תעמתי אותו עם ביקורת שלילית על היצירה, תתקילי אותו בכל דבר אפשרי שקשור ליצירה שלו. זה לא עושה אותך לעיתונאית פחות טובה מזו שבמקום לדבר על הסיבה שבגללה יש בכלל ראיון (אחרת - למה לראיין אותו דווקא בעיתוי הזה?) שואלת אם הוא עשה סקס או קוק בשירותים של איזה בר. ההיפך - זה הופך אותה לרכילאית, לא לעיתונאית.

      היי היי, רגע רגע, אני לא מדברת על עצמי. אני מסבירה לך איך המנגנון עובד, ולמה זה כך ולא אחרת! אותי לא צריך לשכנע.

       

      גם אני לא דיברתי ספציפית עליך, אלא "את" כשם גנרי לעיתונאית.

       

        4/4/08 22:20:

       

      צטט: jero-nimo 2008-04-04 22:15:20

      לנהל שיחה על יצירה זה לא יחצ"נות. לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. "לפשפש" אפשר גם ביצירה. תשאלי אותו על השירים, תעמתי אותו עם ביקורת שלילית על היצירה, תתקילי אותו בכל דבר אפשרי שקשור ליצירה שלו. זה לא עושה אותך לעיתונאית פחות טובה מזו שבמקום לדבר על הסיבה שבגללה יש בכלל ראיון (אחרת - למה לראיין אותו דווקא בעיתוי הזה?) שואלת אם הוא עשה סקס או קוק בשירותים של איזה בר. ההיפך - זה הופך אותה לרכילאית, לא לעיתונאית.

      היי היי, רגע רגע, אני לא מדברת על עצמי. אני מסבירה לך איך המנגנון עובד, ולמה זה כך ולא אחרת! אותי לא צריך לשכנע.
        4/4/08 22:15:

       

      צטט: velvet 2008-04-04 19:40:33

       

      צטט: jero-nimo 2008-04-04 19:30:49

      אני דווקא נוטה להסכים לפחות עם חלק מדבריו. בכללי, לא נראה לי שהוא מדבר על רבקה מנהריה (במקרה הזה אתה צודק, עיתוניש), אלא על אמנים שכבר "קיימים" בשוק, ומוציאים משהו חדש. אם הבנתי נכון - הוא טוען שאם אמנים כאלה לא יסכימו להתראיין על דברים כגון טראומות ילדות כנסיון מקפצה למכירת עותקי ספר/דיסק חדש - זה ממש לא יפגע במכירות שלהם (שיהיו טובות במידה והמוצר יהיה טוב, ורעות במידה והמוצר יהיה רע). עוד הוא טוען שמי שממש טוב ועובד ממש קשה בשביל לפרוץ - יצליח.

      כל פעם שאני רואה ראיון כזה, בו כ-99% מדברים על החומר העסיסי ובאחוז הנותר מציינים בלאקוניות שהוא בדיוק מוציא עכשיו דיסק חדש (הדוגמה שקופצת לי כרגע לראש היא ראיון ב"7 ימים" עם זיו רובינשטיין. דיברו שם על הקטע עם צילום המישל-פייפר ועל עוד כל מני בלאגנים. מתישהו גם הזכירו בחצי פסקה שהוא הוציא עכשיו דיסק....

      אסביר לך מה הבעיה. עיתונים לא רוצים לראות את עצמם כמי שמסייעים למוצר מסחרי, כמי שמפיקים תוכן שיווקי. לדבר על הדיסק וכו', הופך אותם, בעיניהם, לשותפים (סרסורים) לדבר עבירה, המדיחים את האזרח התם לרכוש משהו. ולכן אומרים, אוקיי, ניתן לו ראיון בתנאי שיפתח את הקרביים שלו וייתן לנו לפשפש בהם. הרי זה מה שמעניין, לא?

      וכן, חבל על יובל. מקווה שהמצב הפיך, אם כי הוא לא מהאנשים שיכתבו "סגרתי" ולא יתכוון לכך.

       

      לנהל שיחה על יצירה זה לא יחצ"נות. לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. "לפשפש" אפשר גם ביצירה. תשאלי אותו על השירים, תעמתי אותו עם ביקורת שלילית על היצירה, תתקילי אותו בכל דבר אפשרי שקשור ליצירה שלו. זה לא עושה אותך לעיתונאית פחות טובה מזו שבמקום לדבר על הסיבה שבגללה יש בכלל ראיון (אחרת - למה לראיין אותו דווקא בעיתוי הזה?) שואלת אם הוא עשה סקס או קוק בשירותים של איזה בר. ההיפך - זה הופך אותה לרכילאית, לא לעיתונאית.

       

      (בהקשר הזה - הנה לינק לפרוייקט ראיונות שנברא בדיוק לסיבה הזו: לראיין אמנים על היצירה שלהם, ולא על הרכילות שלהם. איזה סטרט-אפ, הא?) 

       

      אם הייתי אמן - הייתי מסכים להתראיין רק לגבי היצירה, מקסימום פלוס נושאים "לווינים" אליה (אם כתבתי שיר על בת זוג, אז יש מקום לשאול משהו על היחסים איתה, בהקשר הזה).

      ולעיתון שהיה עונה ב"אבל רק אם אתה מספר על הפעם ההיא שהיית עם שתי שבדיות וגמד", הייתי עונה פשוט ב"לא, תודה", כי כמו יאיר לפיד - גם אני חושב שראיון כזה לא באמת ימכור את היצירה, ולכן - בשביל מה...? 

        4/4/08 21:24:

      טרום אצבעות: בטיים אאוט השבוע במדור החביב מאוד "פרבריק", כתבה אשתו של בועז גאון את גרסתה לגבי החיים בכפר. אני חושבת שהקונספט של המדור מעולה, ושגאון מתאר בשנינות רבה את הווי הכפר הבורגני 2008.

       

      הצתה מאוחרת: קראתי סוף סוף את המדור של אבנר ברנהיימר משבוע שעבר. מעולה, מצחיק, מושחז. אני תמיד אוהבת את המדור הזה, הפעם במיוחד.

       

      הראיון עם "אב השנה", ההוא מבית שמש שלא ידע שאשתו מתעללת בילדים הוא בלשון המעטה מצמרר. חולני, מבעית איך שהאיש הזה חי בעולם אחר, ואיך אין לו שום קשר לילדיו. 12 ילדים הביא החולירה לעולם, הוא גר איתם באותו בית, אבל לא ידע שאשתו ריסקה את אפה של ביתו במערוך, "כאילו חייתי במקום אחר". אליבי של שותף לפשע בעיני.

      אמנם זה מקרה פרטי, אבל אפשר להסיק ממנו על הכלל. הגברים החרדים שנמצאים כל היום בישיבה ולא מעורבים בחיי ילדיהם, הטוטאליות של אמהות בחיי הבית, אולי חלקן נטרפות מזה בדיוק? איזה בן אנוש יכול לגדל לבד 12 ילדים? לא מזמן היה באמת קמפיין של נשים דתיות נגד ההולדה הפראית הזו.

      אבל היום בויינט כותב רב חרדי נגד הקטלוג של המתעללות כחרדיות. מתחשק לומר לו, נו באמת, הגיע הזמן שתסירו קורה

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3527504,00.html

        4/4/08 20:42:

       

      נמאס לי לקרוא על אמנים מיוסרים, לכולם היתה ילדות קשה והם סבלו וסובלים כל חייהם.

      מה עם תחלופת בנות הזוג המדהימה של כמה מהם? העובדה שחלק מהם חיים ברמת חיים נאה והבגדים שהם לובשים אינם זולים במיוחד? לא אומרת שהם לא צריכים להנות מהחיים, אבל שאחר כך לא יצפו שאקרא בשקיקה על סבלם. לא קונה אותו ולא מעוניינת לקנות סבל.

       

      יש פער בעייתי בין הסבל של אותם אמנים בראיונות לבין התמונות שלהם במדורי הרכילות.  וכמישהי שלא שייכת לעולם הבידור/תקשורת, הנטייה שלי כרגע היא להאמין יותר למדורי הרכילות. במדורים הללו ניתן למצוא אמת כלשהי. אמת בה יש מעט מאוד שלומי שבן ואין בכלל אהוד בנאי, אמת בלי ברי סחרוב.

       

       

       

      עמיר, מצטערת ששכחתי בהודעה הקודמת שלי כאן לאחל לך החלמה מהירה.

       

       

        4/4/08 20:25:

      אוחזת ענף עץ השקד

      --------------------------

      דייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!

       

      (מצטערת על סערת הרגשות,

      אבל הרגע שברת לי מיתוס)

       

      עמיר מהשיר

      ---------------

      אוי אוי,

      בהחלט החלמה מהירה!

        4/4/08 20:25:

       

      צטט: עמיר 2008-04-04 20:17:23

      בהמשך לסיפור על סגירתו הפתאומית של מאבד תמלילים - העניין מטריד...

      סגירה בהולה וללא הסבר מצידו היא עניין משונה ביותר .

       יובל ירד למחתרת.

      אנסה לרכוש ממנו ראיון בלעדי.

      ארשה לו לדבר על הדיסק החדש שלו ולא אשאל כלום על הזוגיות. 

        4/4/08 20:17:

       

      תודה רבה על איחולי ההחלמה . אני אהיה בסדר.

       

       

      בהמשך לסיפור על סגירתו הפתאומית של מאבד תמלילים - העניין מטריד. מי שעוקב אחרי הגלוב ברמה יומית יודע שכבר יש שם קשר מיוחד לכמה מהמגיבים (בלונדיניות סודיות וחגבים-עומדים-יציב למיניהם) , ויש גרעין קשה של ג'אנקיז (אני, למשל) .

      ככלל, יובל דרור שיתף בנדיבות בחייו הפרטיים - הלימודים, המשפחה, אפילו הדיאטה .

      סגירה בהולה וללא הסבר מצידו היא עניין משונה ביותר .

       

       

        4/4/08 20:09:

      החלמה מהירה לעמיר.

      מקווה שישוב אלינו בקרוב! 

        4/4/08 20:05:
      בדיוק. כעיתונאית ששנים על גבי שנים ראיינה זמרים/סופרים/אמנים שהוציאו משהו חדש, ובראיונות נדנדו "אבל אני מדבר רק על המוזיקה/אמנות שלי", אני מסכימה עם דבורית. כמו למשל בראיון פורום האחרון עם ג'קו. סליחה? התבלבלת, אני לא אשת יחסי הציבור שלך, זו מורן, והיא עושה עבודה מצויינת גם ככה. מצד שני, השתדלתי לא לשאול אף פעם שאלות כמו, מה הן הדיעות הפוליטיות שלך ולמי הצבעת.
        4/4/08 19:40:

       

      צטט: jero-nimo 2008-04-04 19:30:49

      אני דווקא נוטה להסכים לפחות עם חלק מדבריו. בכללי, לא נראה לי שהוא מדבר על רבקה מנהריה (במקרה הזה אתה צודק, עיתוניש), אלא על אמנים שכבר "קיימים" בשוק, ומוציאים משהו חדש. אם הבנתי נכון - הוא טוען שאם אמנים כאלה לא יסכימו להתראיין על דברים כגון טראומות ילדות כנסיון מקפצה למכירת עותקי ספר/דיסק  חדש - זה ממש לא יפגע במכירות שלהם (שיהיו טובות במידה והמוצר יהיה טוב, ורעות במידה והמוצר יהיה רע). עוד הוא טוען שמי שממש טוב ועובד ממש קשה בשביל לפרוץ - יצליח.

      כל פעם שאני רואה ראיון כזה, בו כ-99% מדברים על החומר העסיסי ובאחוז הנותר מציינים בלאקוניות שהוא בדיוק מוציא עכשיו דיסק חדש (הדוגמה שקופצת לי כרגע לראש היא ראיון ב"7 ימים" עם זיו רובינשטיין. דיברו שם על הקטע עם צילום המישל-פייפר ועל עוד כל מני בלאגנים. מתישהו גם הזכירו בחצי פסקה שהוא הוציא עכשיו דיסק....

      אסביר לך מה הבעיה. עיתונים לא רוצים לראות את עצמם כמי שמסייעים למוצר מסחרי, כמי שמפיקים תוכן שיווקי. לדבר על הדיסק וכו', הופך אותם, בעיניהם, לשותפים (סרסורים) לדבר עבירה, המדיחים את האזרח התם לרכוש משהו. ולכן אומרים, אוקיי, ניתן לו ראיון בתנאי שיפתח את הקרביים שלו וייתן לנו לפשפש בהם. הרי זה מה שמעניין, לא?

      וכן, חבל על יובל. מקווה שהמצב הפיך,  אם כי הוא לא מהאנשים שיכתבו "סגרתי" ולא יתכוון לכך.

        4/4/08 19:32:
      ונורא חבל על הבלוג של יובל דרור. בלוג מצוין ואיש מצוין. בוכה
        4/4/08 19:30:

       

      צטט: עיתוניש 2008-04-04 15:02:33

      תגידו, יש תחרות "שישים המיתממים של המדינה?" יחד עם הספרים והשירים והכל?

       

      כי יאיר לפיד השבוע כובש את המצעד.

       

      קרה משהו מוזר: אז הוא כתב ספר, כן? ולא הלך להתראיין בטלוויזיה ולהריץ יחסי ציבור, ועדיין קנו! ומה המסקנה, רבקה מנהריה? שגם את לא צריכה יחסי ציבור! כל מה שאת צריכה זה לכתוב ספר טוב.

       

      אה, ושיקראו לך יאיר לפיד.

       

      בין השורות עלתה מסקנה קצת אחרת, והיא שלא באמת חייבים לצאת מהארון או למכור בני משפחה וסיפורים אפלים רק בשביל קצת צומי תקשורתי. הגיוני. אבל יכול להיות שיאיר לפיד באמת לא רואה הבדל בינו לבין רבקה מנהריה?

       

      לא, נשאל את זה אחרת: נניח שרבקה מנהריה הייתה מחליטה לפרסם ספר בו היא מסבירה בשפה קולחת וגדושת טעויות היסטוריות מי הם גיבורי התנ"ך שלה. איזו הוצאה היתה טורחת בכלל לאפשר לה להוציא?

       

      וכמה סופרים אנונימים-אך-מוכשרים אירח יאיר לפיד בתכניתו כדי לפרגן להם ראיון ספרותי נטול סנסציות? (לא ראיתי את התכנית שלו אף פעם אבל יש לי ניחוש מושכל).

       

      מכל גלגולי העיניים.

       

      אני דווקא נוטה להסכים לפחות עם חלק מדבריו. בכללי, לא נראה לי שהוא מדבר על רבקה מנהריה (במקרה הזה אתה צודק, עיתוניש), אלא על אמנים שכבר "קיימים" בשוק, ומוציאים משהו חדש. אם הבנתי נכון - הוא טוען שאם אמנים כאלה לא יסכימו להתראיין על דברים כגון טראומות ילדות כנסיון מקפצה למכירת עותקי ספר/דיסק  חדש - זה ממש לא יפגע במכירות שלהם (שיהיו טובות במידה והמוצר יהיה טוב, ורעות במידה והמוצר יהיה רע). עוד הוא טוען שמי שממש טוב ועובד ממש קשה בשביל לפרוץ - יצליח.

       

      כל פעם שאני רואה ראיון כזה, בו כ-99% מדברים על החומר העסיסי ובאחוז הנותר מציינים בלאקוניות שהוא בדיוק מוציא עכשיו דיסק חדש (הדוגמה שקופצת לי כרגע לראש היא ראיון ב"7 ימים" עם זיו רובינשטיין. דיברו שם על הקטע עם צילום המישל-פייפר ועל עוד כל מני בלאגנים. מתישהו גם הזכירו בחצי פסקה שהוא הוציא עכשיו דיסק), אני תוהה כמה זה כבר יכול לעזור למכירת הדיסק הזה. היצירה ממזמן הפכה ללא יותר מ"הסיבה שלשמה התכנסנו", וכבר ברור שהיא לא נושא השיחה (בטח לא הנושא העיקרי). הוצאת סרט? סבבה, בוא נדבר על תקופת הסמים שלך. הוצאת דיסק? בוא ספר לנו על גירושיך מאישתך. ממש לדבר על הסרט? על הדיסק? אההה... אולי נציין את זה, אינפורמטיבי סטייל, איפושהו באמצע הכתבה.

      בדיוק השבוע הגיע אלי הדיסק החדש של יובל בנאי. אחת המחשבות הראשונות שעלתה לי לראש היא "בטח בשביל לקבל ראיון עיתונאי לרגל הדיסק הזה יכריחו אותו לשפוך את כל הצהוב מגירושיו". 

       

      מההסתכלות שלי על הסביבה - אפשר למצוא לא מעט סימוכין לצידקתו של לפיד.

      ברי סחרוף לא מתראיין שנים, וזה לא מפריע לו להיות הרוקר הכי פופולרי בארץ. גם אהוד בנאי לא שש אלי מקרופון, ועדיין איכשהו מקבל אלבומי זהב על כל דבר שהוא מוציא (אם אני זוכר נכון - אלבום ההופעה שלו משנה שעברה קיבל פלטינה. מישהו יכול להכווין אותי לראיון שבנאי נתן לקידום הדיסק הזה?)

      לעומת זאת, חמי רודנר ניסה לקדם את צאת אלבומו השלישי בעזרת ראיון ב"7 ימים" (כולל הפניית שער!) בו נזכר בטראומות מימיו בקיבוץ ("הרטבתי במיטה") וזה לא ממש עזר למכירות.

       

      כמאזין מושבע למוסיקה, לקרוא את האמן מדבר על נסיבות יצירת הדיסק, החומרים שבו והקונטקסט שלהם - אולי יכול לגרום לי סקרנות מספקת כדי לקנות אותו. אבל מונולוגים על ילדות קשה או גילויים על משברים אישיים/גירושין? איך זה בדיוק משכנע אותי ששווה לי לבדוק את היצירה החדשה שהוצאת עכשיו?

       

      (ועוד משהו: הבנתי שהחדש של דוד גרוסמן שבר שיאי הזמנות מקדימות. זאת עוד לפני שנפתח בכלל מסע פרומו, ובלי שגרוסמן נאלץ לספסר בכאבו על בנו המת בתמורה לאינצ'ים בעיתון, שאולי יעזרו למכור את הספר. מקווה שלא יאולץ לעשות זאת).

        4/4/08 19:18:

       

      צטט: halemo 2008-04-04 18:46:31

      לפי דעתי, הסגירה של הבלוג על ידי יובל דרור קשורה לאיזשהו קשר לידיעות אחרונות. אולי מישהו בידיעות אחרונות ניכס לעצמו את הבלוג באמצעות הטורים השבועיים במוסף 24 שעות, שנקראים "דבר היו"ר", ומסרב לשלם על זה תוספת כספית לדרור...

      אולי מישהו בידיעות שם אותו בערפל והבטיח לבדוק העלאה במשכורת, אבל זה לא קרה.

      עכשיו שאין בלוג, אז כנראה גם לא יהיה "דבר היו"ר" ב 24 שעות...

      אף אחד לא ניכס את הבלוג בידיעות, והמדור של היו"ר היה תוכן עצמאי לגמרי, ולא קשור לבלוג (למעט השם). להפך, הייתה הפרדה ברורה בין הכתיבה של יובל לעיתון לכתיבה שלו בבלוג.

        4/4/08 19:16:

       

      צטט: eladeban 2008-04-04 18:36:40

      בקשר לשמות פרטיים.

      לי יש למשל (תודה להורים) שלושה שמות פרטיים.
      אני מוכן לשלוח צילום תז (אם ישחדו אותי במשהו...)

      אלעד (אדווין צבי) 

      מאמינה לך (אולי אדווין צבי זה שם אחד? :)

        4/4/08 18:46:

      לפי דעתי, הסגירה של הבלוג על ידי יובל דרור קשורה לאיזשהו קשר לידיעות אחרונות. אולי מישהו בידיעות אחרונות ניכס לעצמו את הבלוג באמצעות הטורים השבועיים במוסף 24 שעות, שנקראים "דבר היו"ר", ומסרב לשלם על זה תוספת כספית לדרור...

       

      אולי מישהו בידיעות שם אותו בערפל והבטיח לבדוק העלאה במשכורת, אבל זה לא קרה.

       

      עכשיו שאין בלוג, אז כנראה גם לא יהיה "דבר היו"ר" ב 24 שעות...

       

       

       

       

        4/4/08 18:36:

      בקשר לשמות פרטיים.

      לי יש למשל (תודה להורים) שלושה שמות פרטיים.
      אני מוכן לשלוח צילום תז (אם ישחדו אותי במשהו...)

       

      אלעד (אדווין צבי) 

        4/4/08 18:17:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-04-04 17:46:44

      "אולי עוד נהיה טייסים" כ-20 בני נוער ממוצא אתיופי קיבלו היום כנפי צניחה בטקס סיום קורס טיס אזרחי שיזמה עמותת "יעלים"

      שימולב רק אתיופים מקבלים כנפי צניחה בסיום קורס טייס, מה שבטוח בטוח...

      זה כתב העיתונאי הדגול תומר ולמר  מNRG(זוכרים?)

      אני חושבת שגם טייסים צריכים לצנוח!

        4/4/08 18:13:
      נו נו נו, הלא אם לא הייתה סכנה לפגוע במטוס ישראלי, לא היינו מחזיקים מערך כל כך מפואר של סלקטורים ומאבטחים בכל העולם. איפה החידוש?
        4/4/08 18:05:

       

      אם זה לא היה עצוב וגו'.

      חשבתי על זה לאחר שליחת ההודעה

      למען הסר ספק זו סתם בדיחה

        4/4/08 17:56:

      עיתוניש, יפה כתבת, קראתי אותו וחשבתי בדיוק על אותו טיעון. מיתמם וחצי.

       

        4/4/08 17:46:
      "אולי עוד נהיה טייסים" כ-20 בני נוער ממוצא אתיופי קיבלו היום כנפי צניחה בטקס סיום קורס טיס אזרחי שיזמה עמותת "יעלים"

      שימולב רק אתיופים מקבלים כנפי צניחה בסיום קורס טייס, מה שבטוח בטוח...

      זה כתב העיתונאי הדגול תומר ולמר  מNRG(זוכרים?)

        4/4/08 17:39:

       

      אנשים שמתים על יאיר:

       

      אנשים שצופים בתוכנית שלו: מעולם לא צפיתי בתוכנית שלמה או בכוונת תחילה.

       

      אנשים שצופים במהדורת שישי איתו: אין לי הסבר למה זה עדיין לא קרה.

       

      אנשים שקוראים את הטור שלו: לא קוראת כבר למעלה משנה.

       

      אנשים שקוראים את הספרים שלו: אחד לפני עשור הספיק.

       

       

      המשפחה שלו מכרה את עצמה יפה מאוד, הוא לא רבקה מנהריה ולדודים מנהריה אנחנו בכלל קוראים בבית "הדוד מארגנטינה".

        

       

        4/4/08 15:33:

      בלי קשר -

       

      עברתי קצת על השירים בפורייקט עבודה עברית.

      ומה אגיד. בפתיח של השירים לא ברור אם זה רינגטון או שיר.

       

      הכל נשמע שטוח או מקסימום כמו גרסת בר מצווה לשיר ישן וטוב.

       

       

      הלכה הנשמה, נשארה הבטריה של הסלולרי.

       

       

      שניים חריגים -  אסף ארליך בביצוע לשיר של חנן יובל "כשצלצלת רעד קולך"

      ואתי אנקרי ב"משאלה" של בועז שרעבי.

       

       

       

      ומה יגיד הדור השלישי? "וואי, איך עושה יפה חיים משה את הראל מויאל"

       

      ההיסטוריה נקברת במהירות הקלדת סמס אחד.

       

       

      שיחזור עמיר במהרה, אחרת נחטוף חיידק אורגן(י)

        4/4/08 15:25:

       

       

       

      ישראלים אוהבים לשנוא (לקנטר, להכפיש, להשמיץ, ללעוג, ללגלג, לגמד) את יאיר לפיד יותר משהם אוהבים לאכול חומוס. מדהים.

       

      ומה הכי מדהים?

      שהם בעצם מתים על יאיר.

      אז זה מי שישראלי בסוף? מי ששונא את יאיר או מת על יאיר?  שוב נפלתי בין הכסאות, את אומרת. נו טוב.

       

      שיהיה ברור: אין לי שום דבר נגדו, בדרך כלל אפילו בעדו (אם כי מודה שלא טרחתי למדוד אותו יחסית לחומוס).

       

      אבל הטור של השבוע הוא היתממות תמוהה ביותר. ברור שהוא עצמו לא צריך יח"צ. מכאן ועד להגיד שכווולם יכולים למכור ספרים רק בזכות כשרונם ואין צורך ביח"צ בעולמנו, נו.

        4/4/08 15:25:

       

      צטט: שתוקית 2008-04-04 15:08:35

       

      צטט: עיתוניש 2008-04-04 15:02:33

      תגידו, יש תחרות "שישים המיתממים של המדינה?" יחד עם הספרים והשירים והכל?

      כי יאיר לפיד השבוע כובש את המצעד...

      וכמה סופרים אנונימים-אך-מוכשרים אירח יאיר לפיד בתכניתו כדי לפרגן להם ראיון ספרותי נטול סנסציות? (לא ראיתי את התכנית שלו אף פעם אבל יש לי ניחוש מושכל).

      מכל גלגולי העיניים.

      ישראלים אוהבים לשנוא (לקנטר, להכפיש, להשמיץ, ללעוג, ללגלג, לגמד) את יאיר לפיד יותר משהם אוהבים לאכול חומוס. מדהים.

      ומה הכי מדהים?

      שהם בעצם מתים על יאיר.

      בדיוק כמו עם החומוס -  לא בריא, אבל אוכלים, אוכלים ומתלוננים על גזים.

      רבותיי, חומוס זה חומוס ולא סושי.

      אבל שת' - זה לא קשור, כמו שאמרתי לך. אפשר לאהוב ואפשר לבקר. כך גם עיתוניש ולפיד.

        4/4/08 15:23:

       

      צטט: that's me 2008-04-04 15:07:20

      מקורות בלשכת הקרמטכ"ל מוסרים כי : במקור זה אמור היה להיות "(עוד) טיפש בסולם הדרגות."  ועל מנת שלא להעליב נושאי משרה

      אמור מעתה "טיפס" בסולם הדרגות אבל בעצם כולם מבינים במה מדובר.

      אם זה לא היה עצוב וגו'.

        4/4/08 15:21:

      דוד תקשיב לי, אני יודעת שאתה קורא כאן ולכן חשוב לי שהמסר יפול על אוזניים קשובות. אחרי שהתעמרת במאות עובדים מסורים שלך, קפצת ידיך בקמצנות, נהגת בהתנשאות וברהבתנות, טרטרת אותם בלך ושוב, עורכים, עיתונאים, גרפיקאים, פקידים, צלמים, משוחררי צבא, נשים בהריון, מפוטרים שחוו על בשרם את טעמו הצורב של גרזן הקיצוצים ונקלעו בדרכך וחשבו כי הגיעו למקום עבודה שכולו טוב ועד מהרה גילו את ההיפך לדאבונם, אני פונה אל הלב שבך כי אני יודעת שבתוך תוכך מאחורי החזות הצינית והמרושעת מסתתר לב אדם, נדיב ורחום, אני יודעת שתרמת לא מעט צדקה בסתר למוסדות רווחה וילדים חולי סרטן, אני פונה אליך באמת כי איכפת לי מכל אותם אלה שרוצצת את נשמתם וסחטת עד בלי די כדי שישמשו עבורך מסחטת כספים ויגדילו רווחיך, גלה את הלב הרחום שבך, האנושיות, אהבת האדם, תשפר את שכרם ב-30 אחוז, תן להם תלושי חג מוגדלים לאות רצון טוב, אני מבקשת ממך בהכירי עשרות מאנשי sbc מדוכאים ומושפלים שנרמסו תחת סוליות מגפי שפע טל ואין מושיע, דוד תקום ותעשה מעשה ואל תהיה עוד אחד מאותם מעסיקים אכזריים בני זונה פראיים שדורכים על עובדיהם וגוזלים מהם את שמחת החיים והופכים אותם לאבק אדם, דוד אתה איש יקר, אני בטוחה שתתעשת ומכתבי ייגע בך, תודה רבה ושבת שלום

       

      'הקרב על החמץ':

       

      'הארץ' מפרסם היום בהבלטה את המקומות הירושלמיים שקיבלו היתר למכור חמץ בפסח.

       

      למה יש לי את התחושה שאותם מקומות לא ימכרו בסוף חמץ בפסח? (כלומר, אם הם לא יבינו בעצמם, נשמות טובות אחרות כבר ידאגו לעזור להם להבין).

      (ומסכנים אותם מקומות שתמונתם פורסמה).

        4/4/08 15:08:

       

      צטט: עיתוניש 2008-04-04 15:02:33

      תגידו, יש תחרות "שישים המיתממים של המדינה?" יחד עם הספרים והשירים והכל?

       

      כי יאיר לפיד השבוע כובש את המצעד.

       

      קרה משהו מוזר: אז הוא כתב ספר, כן? ולא הלך להתראיין בטלוויזיה ולהריץ יחסי ציבור, ועדיין קנו! ומה המסקנה, רבקה מנהריה? שגם את לא צריכה יחסי ציבור! כל מה שאת צריכה זה לכתוב ספר טוב.

       

      אה, ושיקראו לך יאיר לפיד.

       

      בין השורות עלתה מסקנה קצת אחרת, והיא שלא באמת חייבים לצאת מהארון או למכור בני משפחה וסיפורים אפלים רק בשביל קצת צומי תקשורתי. הגיוני. אבל יכול להיות שיאיר לפיד באמת לא רואה הבדל בינו לבין רבקה מנהריה?

       

      לא, נשאל את זה אחרת: נניח שרבקה מנהריה הייתה מחליטה לפרסם ספר בו היא מסבירה בשפה קולחת וגדושת טעויות היסטוריות מי הם גיבורי התנ"ך שלה. איזו הוצאה היתה טורחת בכלל לאפשר לה להוציא?

       

      וכמה סופרים אנונימים-אך-מוכשרים אירח יאיר לפיד בתכניתו כדי לפרגן להם ראיון ספרותי נטול סנסציות? (לא ראיתי את התכנית שלו אף פעם אבל יש לי ניחוש מושכל).

       

      מכל גלגולי העיניים.

       

       

      ישראלים אוהבים לשנוא (לקנטר, להכפיש, להשמיץ, ללעוג, ללגלג, לגמד) את יאיר לפיד יותר משהם אוהבים לאכול חומוס. מדהים.

       

      ומה הכי מדהים?

      שהם בעצם מתים על יאיר.

      בדיוק כמו עם החומוס -  לא בריא, אבל אוכלים, אוכלים ומתלוננים על גזים.

       

      רבותיי, חומוס זה חומוס ולא סושי.

      יאיר זה יאיר ולא א.ברוך.

      (נראה אתכם מתמודדים עם זה)

       

       

        4/4/08 15:07:

      מקורות בלשכת הקרמטכ"ל מוסרים כי :

       במקור זה אמור היה להיות "(עוד) טיפש בסולם הדרגות."

      ועל מנת שלא להעליב נושאי משרה

      אמור מעתה

      "טיפס" בסולם הדרגות

      אבל בעצם כולם מבינים במה מדובר.

        4/4/08 15:02:

      תגידו, יש תחרות "שישים המיתממים של המדינה?" יחד עם הספרים והשירים והכל?

       

      כי יאיר לפיד השבוע כובש את המצעד.

       

      קרה משהו מוזר: אז הוא כתב ספר, כן? ולא הלך להתראיין בטלוויזיה ולהריץ יחסי ציבור, ועדיין קנו! ומה המסקנה, רבקה מנהריה? שגם את לא צריכה יחסי ציבור! כל מה שאת צריכה זה לכתוב ספר טוב.

       

      אה, ושיקראו לך יאיר לפיד.

       

      בין השורות עלתה מסקנה קצת אחרת, והיא שלא באמת חייבים לצאת מהארון או למכור בני משפחה וסיפורים אפלים רק בשביל קצת צומי תקשורתי. הגיוני. אבל יכול להיות שיאיר לפיד באמת לא רואה הבדל בינו לבין רבקה מנהריה?

       

      לא, נשאל את זה אחרת: נניח שרבקה מנהריה הייתה מחליטה לפרסם ספר בו היא מסבירה בשפה קולחת וגדושת טעויות היסטוריות מי הם גיבורי התנ"ך שלה. איזו הוצאה היתה טורחת בכלל לאפשר לה להוציא?

       

      וכמה סופרים אנונימים-אך-מוכשרים אירח יאיר לפיד בתכניתו כדי לפרגן להם ראיון ספרותי נטול סנסציות? (לא ראיתי את התכנית שלו אף פעם אבל יש לי ניחוש מושכל).

       

      מכל גלגולי העיניים.

        4/4/08 15:00:

      לא קראתי את הכתבה בפרומו על גיא זו-ארץ אך אני רוצה להוסיף ולחזק את דבריה של עינת מירון: גיא זוארץ אכן החל את דרכו כזמר, בלהקת חיל האוויר, ושנים מאוחר יותר, זימר את תפקידו של גבריאל במחזמר "מרי לו" (שרץ כמעט לנצח ב"הבימה"). ממה ששמעו אוזניי,
      זו-ארץ הוא זמר כשרוני ביותר והוא כבר שנים עובד על דיסק, ומופיע מעת לעת עם אהובה עוזרי המופלאה.
      אגב, לפני שנתיים וקצת, הוא אף שר את שיר הנושא של תכנית המגזין שהנחה בערוץ החיים הטובים, למילים ולחן של להקת אתניקס.

        4/4/08 14:53:
      כוכבית ושתוקית :) :) :)
        4/4/08 14:38:

      נדמה לי שזה "טיפס" ולא טיפס, כי זה בעצם טופס. ולא, לא "טופס". האם מישהו חשב אי פעם שהשורש ט.פ.ס בבניין פיעל יהיה סביל? מה פתאום. אולי רק במחלקה ללשון עברית בצבא ההגנה לישראל.

       

       

      (שינויים דומים - יש לומר "השתמט" ולא השתמט. כי הרי הוא הושמט. ולא, לא "הושמט". היד הצה"לית רועדת. רואים)

        4/4/08 14:30:

       

      אגב, בשביל מה מירכאות ב"טיפס" בסולם הדרגות? (ידיעות)

       

      אני חושב שהם התכוונו לשם של המחלה שהיא מדבקת , שיש במתן דרגות למתים ולנעדרים מן סוג של חולי של הצבא כפי שכתבת שגם רון ארד נידבק במחלה הזו.

       

      "טיפוס, קבוצת מחלות מידבקות הנגרמת בידי חיידקי ריקציה. היא מועברת לאדם מיונקים שבסביבתו, שבגופם יש קרציות, כינים ופרעושים, שהם נשאים של חיידקי המחלה. בקבוצת מחלות זו נמצאים, בין השאר, גם טיפוס הבהרות וקדחת המערות.

      מחלות אלו מלוות בהתקפי חום..."