כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    מתי סבר פלוצקר "יגלה" את שיא תפוקת הנפט?

    16 תגובות   יום רביעי, 30/4/08, 16:50

    סבר פלוצקר כתב טור בשם "בלי מיתון זה לא ילך"

    כמעט כרגיל פלוצקר עושה סלט עגבניות.

    להלן כמה פנינים.

     

    1. "הבה נסתכל על ייקור הנפט מאז 2002 כעל מס כבד שהטילו מדינות מפיקות הנפט על הכלכלה הגלובלית. "

     

    אולי הוא התכוון לכתוב "הבה נסתכל על ההכנסות שירותי התוכנה מאז 1980 כעל מס כבד שהיטלו המדינות מפיקות התוכנה על הכלכלה הגלובלית" ?

     

    אתם יכולים להחליף שירותי תוכנה במילה מכוניות או כל מוצר אחר. (ולא, לשאלה האם המחיר עלה או ירד אין ממש קשר להתייחסות למכירת מוצרים כאל "מס").

     

    אף אחד לא מכריח את האנשים לקנות נפט או תוכנה. - לפחות לא לפי ההסבר הכלכלי הרגיל - הנאו קלאסי - ולכן אין כאן שום מס. מס זה דבר שלוקחים בכוח.

     

    האם פלוצקר מתכוון שהכלכלה היא כוחנית בגלל שאנשים חייבים לקנות מזון כדי לשרוד (ובעקיפין להביא לצריכת נפט) ומשום כך מופעל עליהם אלימות וכפייה מצד מוסדות השוק, קרטלים, ותאגידים? איפה הוא היה עד עכשיו? מה זה אומר על המושג של יעילות פארטו? ("יעילות כלכלית") אפשר לזרוק אותו לפח?

     

    לא. הוא בטח לא התכוון לכתוב דבר כזה, לא?

    קורץ

     

    2. "אם לא די בכך, הצרכנים במדינות מפיקות הנפט הביאו לשיאים חדשים את המושג "בכל מחיר". כשסעודיה רוצה לקנות אורז, חיטה וקפה היא קונה אותם "בכל מחיר"."

     

     

    צוחק LOL

    מה זה החארטה הזה?

     

    אולי "הצרכנים במדינות המערב הביאו לשיאים חדשים את המושג "בכל מחיר". כארצות הברית רוצה לקנות כל דבר היא קונה אותם "בכל מחיר".

     

    כן, זה נראה הרבה יותר הגיוני - לדוגמה במשך שנים אזרחי המערב קונים לדוגמה בשר, את הבשר מאביסים ביבולים והדבר הזה מביא להתייקרות המזון עבור עניי העולם.

    הנקודה היא פשוטה, פתאום מי שמרוויח זה לא "אנחנו" "במערב" אלא "הם"! אוי ואבוי!

     

    3. " הברוקרים המנהלים את העושר הפיננסי הזה מחפשים עבורו, וזה טבעי, גם משכירי השקעה אקזוטיים ונכנסים בחדווה לזירות המסחר בחומרי הגלם, בנפט, בחקלאות - ומשבשים שם את מערכות המחירים."

     

    הבנתם - כשהברוקרים מייצגים אינטרסם של מיליארדרים מערביים ותאגידי ענק מערביים אמור בבקשה שהם משקיעים בתבונה ושזו זכותם המלאה וככה הכלכלה מתפתחת ואלו זכויות קניין, וכו'. כשהברוקרים מייצגים אינרטסים של מיליארדרים סעודים וונצואלים אמור בבקשה שהם "משבשים את מערכות המחירים".

     

    4. הוא מסכם ואומר:

    תחת מחיר של 120 דולר לחבית נפט, העולם נדון להתכווץ, ורק כיווץ חמור של הפעילות הכלכלית הגלובלית יחזיר את הנפט למחיר הסביר של 50 דולר לחבית וידחוס בחזרה את שד האינפלציה לבקבוקו.

     

    אמר בלי להסמיק - אדון סבר הנכבד, אם כלכלת העולם תתכווץ (והיא אכן תתכווץ), מה המשמעות של נפט במחיר 50 דולר לחבית?

     

    זה אומר שהמחיר הראלי של מחיר הנפט - שווה הערך שלה בסחורות - ישאר גבוה בדיוק כפי שהוא היום!

     

    כלומר נקבל גם מיתון וגם אינפלציה.

     

    טוב, די עם זה

     

           (זה לא שאין עוד, אחרי שהוא הבין שיש חשיבות לזרמים ומלאים בכלכלה,        
           הוא עדיין מתעקש לכתוב שהמחיר חייב לרדת בגלל "עודפים"        
         - אבל השאלה היא לא מה יקרא למלאי      
         אלא מה יהיה היחס בין גודל הזרמים - זה מה שישנה למחיר בטווח הארוך יותר)     
             

    פלוצקר צודק בהרבה דברים - שיש בנוסף למשבר הפיזי משבר ספקולנטי, שיש מלאים ולכן המחיר לא משקף באופן מיידי את השינוי בזרם ובאמת יש בועה

     

    הבועה שיש נקראת "הכלכלה המערבית" והיא הרבה יותר גדולה מאשר בועת הסחורות. היא מבוססת על מתן של אשראי בכל מיני צורות ככה שהצרכנים ימשיכו לקנות - כרטיסי אשארי, פריסת תשלומים, תווי קניה, הנוסע המתמיד, ועוד ועוד המצאות שנועדו לנפח את הרושם כאילו באמת יש ערך מאחורי כל הכסף שלנו - כשלמעשה אחנו גוררים 2 חובות גדלים

     

    1. החוב של ארצות הברית - כלכלת ארה"ב נמצאת בחוב לעולם - ואין לה מאיפה לשלם אותו - כשהכלכלה הזאת תרד (בגלל שהיא צריכה הרבה אנרגיה להתקיים ומחיר האנריגה הראלי עולה) יגרם גם מיתון עולמי. (כמו שאומר הספר המפורסם - החגיגה נגמרה

    The party's over: oil, war and the fate of industrial societies).

     

    הנה לדומגה כתבה שאופנן הפנה את תשומת ליבי אליה על התחלת פקיעת הבועה הראשונה קניוני הרפאים של ארה"ב

     

    2. החוב הסביבתי - אנחנו חיינו על חשבון משאבי העתיד ורשמנו את החובות בסעיף "מענקים" - אני לא חושב שדורות העתיד או המערכות הפיזקליות יתרשמו מ"טריק" הזה יותר מידי.

     

    אז מה באמת קורא כאן? הרי אופק, כמו כל קרטל, לא באמת יכול להעלות מחירים כאוות נפשו. כי אחרת מישהו מהמדינות היה "בוגד" בקרטל ומוכר ברווח גבוה - כמו שהתרחש במשך 40 שנה שאופק ניסתה בכל מיני מקרים להעלות את מחיר הנפט.

     

    מה שכן קורא כאן זה שיא תפוקת הנפט.

    - זה ההסבר מדוע אופ"ק לא מורידה את מחיר הנפט (למרות שיש לה אינטרס ברור לכך - הרצון למנוע מעבר של צרכנים לאנרגיות אחרות - פחם וגרעין בראשן).

    - זה ההסבר מדוע הספקולציות כולן הן על סחורות דווקא (ולא נגיד בצבעונים או בתמונות כמו פעם). - והרי סחורות כמו אורז או נפט קשה מאוד לאגור - לא מוצר טוב לבצע בו ספקולציות!

    - זה ההסבר מדוע גם אם נקבל לרגע מסויים ירידה במחירה הנפט זה יהיה רק כדי לקבל עליה חזקה יותר מאוחר יותר.

     

    הנה מאמר ישן בהרבה מהמאמר של פלוצקר שחוזה את מה שמתרחש היום (והוא נכתב אפילו לפני משבר הסאב פריים, ואפילו שהסרט של אל גור התפרסם), ומסביר בצורה ברורה יותר מה מתרחש כאן. הכל באופן די פשוט ומובן.

    מצב החירום הממושך

    ועוד משהו :

    החיים אחרי עידן הנפט

     

     

    זהו וכעת למעט נחתום המעיד גם על עיסתו

     

    - בפעם הבאה שאתם רוצים להבין משהו , אל תלכו לידיעות, לכו לאקו ויקי או יותר טוב - לויקיפדיה האנגלית. ב-95% מהמקרים תקבלו הסבר עמוק וברור יותר. ובאופן כללי - אל תסמכו על עיתונים וגופי חדשות מסחריים או על גופים ריכוזיים (כמו ידיעות שמחזיק 90% מהקוראים של העיתונים) כספק עיקרי של הידע והמידע שלכם.

     

    הם הרי אף פעם לא יגידו "טוב, בעצם לא ידעתי שמחיר הנפט והמזון יעלו, ואני לא באמת מבין למה זה, אבל העורך היה צריך כתבה, בבקשה תקנו את העיתון שלי גם מחר".

     

    לי לעומת זאת אין שום בעיה לכתוב כזה דבר (לדוגמה, אני לא יודע אם בארצות הברית יש הרבה יותר אסירים ל-100 אלף איש מאשר בסין, בגלל תעשיית הכלא הפרטית או בגלל שהסינים פשוט הורגים הרבה אסירים). - אני לא עובד בשבילכם ומצידי לכו תבררו את זה לבד (ואולי גם תודיעו לי).

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/08 11:04:

       

      צטט: האזרח דרור 2008-05-01 08:52:25

      אופנן - כאן אנחנו חלוקים - הנה אני לא קורא עיתונים הרבה מאוד שנים - משתדל לא להכנס גם לא לעיתונות באינטרנט (לפעמים יוצא, משהו כמו פעם בשבועיים) - והנה סימן שיש לי מקורות מידע טוב בכל זאת - בדרך כלל קשה מאוד להפתיע אותי

       

      הנקודה היא לנסות להפריד בין מידע לבין ידע. כשיש למישהו מעט  ידע, אפשר "למכור" לו את אותה ה"סחורה" (מידע שלמעשה לא מחדש כלום) שוב ושוב - התפוח נפל! התפוח נפל! התפוח נפל! (בטח, אומר בעל הידע, זה בגלל שיש כוח משיכה). 

       

      מידע -information -  נתונים שהחשיבות שלהם היא דבר שתלוי במקום ובזמן (עסקת השקשוקה לדוגמה, היא דבר חשוב מאוד - אבל לא לאוזבקים בעוד 100 שנה)

      ידע - knoledge - נתונים וחוקיות של תהליכים שנכונים בהקשר כמה שיותר רחב מבחינת מקום וזמן (החוק השני של התרמודינמיקה יהיה נכון גם עוד 1000 שנה כנראה, גם בטגי'יקיסטן).  

       

      אתה (באופן אישי, לא כחברה) לא צריך לעקוב בפרטי פרטים אחרי מזג האוויר כדי להבין איך האקלים מתנהג. מספיק לראות סיכום של הנתונים על פני שנה שלימה. אני מאוד שמח, לדוגמה שיש אנשים כמוך שעוקבים אחרי האחים עופר "עם היד על הדופק" - אבל האמת היא שאם יש חברה אזרחית לא צריך יותר מאדם אחד כמוך שירכז כאלה דברים - שאר האנשים יכולים לעשות דברים אחרים. (אגב, פרוייקטים לניטור תאגידים יש בעולם - לדוגמה corpwatch _ ויש להם כמובן חשיבות) - אבל אתה צריך לקרוא הרבה מאודכדי להבין די מעט - יחס אות-רעש נמוך. 

       

      הטענה שלי היא שקודם כל יש חשיבות גדולה יותר להבין את הדברים שהם בגדר "אות-רעש" גבוהים יותר (ושאותם אנשים לא יודעים) - לדומגה יותר חשוב להבין את המנגנון הבסיסי של שיא תפוקה של משאב מחבצי (נפט, מתכות, פוספטים, פחם, אורניום)  מאשר את העלילות המדוייקות של האחים עופר - בגלל שהראשון מייצג דבר שהוא יותר בגדר ידע  והשני הוא דבר שהוא יותר בגדר מידע. 

       

      מובן שלא כדאי לוותר על המידע לחלוטין - אבל כדאי לנסות להשיג אותו במינונים קטנים יותר - שלא יפריעו להגדלת ההבנה שנובעת ממחקר ומתהיות שקשורות קודם כל בבניה אישית וקבוצתית של ידע.

       

       

       

      תודה על התגובה הממצה והמעניינת. למדתי ממנה כמה דברים.

       

      הדברים שאני קורא נמצאים באמצע בין "מידע" לבין "ידע". אני לא קורא כמעט את החדשות הראשיות, ואת עיקר המידע / ידע אני רוכש ממוספים. זה לא "מידע" טהור כמו מה שאתה קורא, אבל זה כבר הרבה יותר טוב מהכותרת הראשית של "ידיעות".

       

      הניתוח שלך לגבי "רעשים" הוא לא לגמרי מדוייק. בזכות התראות גוגל, כמו גם העובדה שחברים טובים שולחים לי כתבות רלבנטיות, היחס אות / רעש במידע שאני קורא הוא יותר מוצלח ממה שנדמה לך. אני חוצה את "דה מארקר", על כל 100 עמודיו, "מחוף לחוף" בעשר דקות, ומצליח "לדוג" בעשר הדקות האלה בדיוק את מה שמעניין אותי, בערך באותו פרק זמן שהאדם הממוצע מקדיש לקריאת "ידיעות" (שלא מלמד כלום, כמעט).

       

      עיקר הבעייה שלי הוא לא עם אנשים כמוך - שאמנם לא קוראים עיתונים, אבל כן מתעניינים במקורות מידע אחרים, מעמיקים יותר - אלא עם העובדה שהציבור ברובו הגודל לא קורא לא את זה ולא את זה.

       

      אני רואה עצמי כ"חמורו של משיח". ההנחה שלי היא, שכדי להגיע לציבור הרחב, צריך להראות לו את הכאן ועכשיו: את המפעל המזהם של האחים עופר שמול ביתו, לא את כלל הניתוח "המדעי" על שלטון התאגידים. התפקיד שלי הוא להביא לידיעת ציבור רחב את מה שתחקירנים מוצלחים וחרוצים ממני כבר פרסמו בעיתונות המסחרית.

       

      מה שחשוב - שנינו משלימים זה את זה, וטוב שכך :).

       

       

        1/5/08 09:07:

      ההשוואה למוסדות של השלטון הנציגי לא מאוד טובה - שמה אין לי כרגע ברירה (מלבד לנסות להגר למדינה אחרת, ונניח רגע לזה)- אם אני לא אצביע וההיה פעיל הברירה היא שמישהו מושחת יותר יקבע איך יראו הדברים - כלומר זה סוג של מונופול

       

      לעומת זאת, כשאני לא קורא עיתונות רעה אני גם מנסה להצמיח עיתונות טובה יותר - פחות מסחרית, יותר כזו שצריכה לחדש לי דברים באמת . ומעבר לזה - יש פשוט בעיה בסיסית באיך שהעיתונות כיום בנויה - יש לה תמריץ לשמור את האזרחים בורים מספיק כדי שאפשר יהיה למכור להם עיתון גם מחר בבוקר.

       

      חוצמזה - הדבר שבאמת ילחיץ את העיתונות הכי הרבה זה לא אנשים שיקראו הרבה עיתונים, אלא אנשים שיבנו חלופות לעיתונות - אם כולם מחר בבוקר יתחילו לקרוא (ולכתוב ב) ויקיפדיה+ויקיחדשות - יש דבר מלחיץ יותר עבור ידיעות אחרונות? עבור המפרסמים שם?

        

      כמה קישורים 

       

       יום לתקשורת דמוקרטית

      SourceWatch

      הקרב על חופש הדיבור 

       

       

      ואם נשאר בתחום החדשות (מידע ולא ידע) - סתם מחשבה - בכמה דרגות היה עולה השיח החברתי-סביבתי אם 2 ישראלים היו עוקבים פעם בשבוע ומתרגמים פעם בשבוע כתבה מ-משמר התאגידים לדוגמה ?

       

       

        1/5/08 08:52:

      אופנן - כאן אנחנו חלוקים - הנה אני לא קורא עיתונים הרבה מאוד שנים - משתדל לא להכנס גם לא לעיתונות באינטרנט (לפעמים יוצא, משהו כמו פעם בשבועיים) - והנה סימן שיש לי מקורות מידע טוב בכל זאת - בדרך כלל קשה מאוד להפתיע אותי

       

      הנקודה היא לנסות להפריד בין מידע לבין ידע. כשיש למישהו מעט  ידע, אפשר "למכור" לו את אותה ה"סחורה" (מידע שלמעשה לא מחדש כלום) שוב ושוב - התפוח נפל! התפוח נפל! התפוח נפל! (בטח, אומר בעל הידע, זה בגלל שיש כוח משיכה). 

       

      מידע -information -  נתונים שהחשיבות שלהם היא דבר שתלוי במקום ובזמן (עסקת השקשוקה לדוגמה, היא דבר חשוב מאוד - אבל לא לאוזבקים בעוד 100 שנה)

      ידע - knoledge - נתונים וחוקיות של תהליכים שנכונים בהקשר כמה שיותר רחב מבחינת מקום וזמן (החוק השני של התרמודינמיקה יהיה נכון גם עוד 1000 שנה כנראה, גם בטגי'יקיסטן).  

       

      אתה (באופן אישי, לא כחברה) לא צריך לעקוב בפרטי פרטים אחרי מזג האוויר כדי להבין איך האקלים מתנהג. מספיק לראות סיכום של הנתונים על פני שנה שלימה. אני מאוד שמח, לדוגמה שיש אנשים כמוך שעוקבים אחרי האחים עופר "עם היד על הדופק" - אבל האמת היא שאם יש חברה אזרחית לא צריך יותר מאדם אחד כמוך שירכז כאלה דברים - שאר האנשים יכולים לעשות דברים אחרים. (אגב, פרוייקטים לניטור תאגידים יש בעולם - לדוגמה corpwatch _ ויש להם כמובן חשיבות) - אבל אתה צריך לקרוא הרבה מאודכדי להבין די מעט - יחס אות-רעש נמוך. 

       

      הטענה שלי היא שקודם כל יש חשיבות גדולה יותר להבין את הדברים שהם בגדר "אות-רעש" גבוהים יותר (ושאותם אנשים לא יודעים) - לדומגה יותר חשוב להבין את המנגנון הבסיסי של שיא תפוקה של משאב מחבצי (נפט, מתכות, פוספטים, פחם, אורניום)  מאשר את העלילות המדוייקות של האחים עופר - בגלל שהראשון מייצג דבר שהוא יותר בגדר ידע  והשני הוא דבר שהוא יותר בגדר מידע. 

       

      מובן שלא כדאי לוותר על המידע לחלוטין - אבל כדאי לנסות להשיג אותו במינונים קטנים יותר - שלא יפריעו להגדלת ההבנה שנובעת ממחקר ומתהיות שקשורות קודם כל בבניה אישית וקבוצתית של ידע.

       

       

       

        30/4/08 22:46:

       

      צטט: שפי 2008-04-30 18:54:21

      כנראה שעיתונאים הם עיתונאים ולא אנשי מקצוע. זה בולט בכל תחום ואולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא עיתון אלא לחפש מידע במקורות מידע. הם זמינים לכולנו בלחיצת כפתור.

       

      דרור ושפי היקרים עד מאוד,

       

      מסכים עד מאוד עם הניתוח של דרור, וכמובן, עם הביקורת על פלוצקר.

       

      אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים.

       

      להגיד "אני לא קורא עיתונים" בגלל רמת העיתונות, זה בדיוק כמו להגיד "אני לא מתעסק בפוליטיקה, כי הפוליטיקאים מושחתים" (דבר שאני נלחם בו כל הזמן).

       

      דווקא בגלל הרמה הנמוכה בעיתונים רבים, חייבים לקרוא יותר, כדי להכיר טוב יותר את העובדות. מי שאומר "אני לא קורא עיתונים" נדון להיות עבד למניפולציות של העורכים שבוחרים כתבות ראשיות וולגריות ולא מדוייקות. מי שקורא יותר, יודע יותר.

       

      ואחרי שקוראים, אם רוצים באמת להשקיע, אפשר לגגל ולמצוא את המקורות הראשוניים - באתרי משרדי הממשלה, הכנסת, הלמ"ס וכו'.

        30/4/08 21:55:

      צוחק

      צטט: שי-כהן 2008-04-30 21:38:35

      שמעתי שמחיר הכוכבים דווקא ירד (זאת אינפלציה או דפלציה? כנראה תלוי אם כוכבים הם מוצר או כסף...) אז אני מוסיף גם תגובה למרות שכפי שניתן לראות אין לי משהו חכם לומר כרגע...

       

       

        30/4/08 21:38:

      שמעתי שמחיר הכוכבים דווקא ירד (זאת אינפלציה או דפלציה? כנראה תלוי אם כוכבים הם מוצר או כסף...) אז אני מוסיף גם תגובה למרות שכפי שניתן לראות אין לי משהו חכם לומר כרגע...

        30/4/08 20:36:

       חמוד, הרבה זמן כבר לא הצליחו להרגיז אותי. בטח לא טעויות של כלכלנים ושל עיתונאות כלכלית. זה לא בריא להתרגז.

       

      אני חושב שהרבה אנשים הם לא מנויים, אבל אם הייתי מקבל 10,000גרגרי אורז על כל אדם בעל מודעות רדאיקלית שבכל זאת הולך לאתרי החדשות כדי לנסות להבין מה מתרחש בעולם, הייתי כנראה אדם עם ביטחון תזונתי הרבה יותר טוב (טוב, בכל זאת אין כל כך הרבה  רדיקאלים). - ככה שחברים טובים שלי שולחים לי כתבות עם דברים שיש בהם אולי 10-5% חדש, 30-20% טעויות ועוד דברים שקראתי אותם לפחות חמישים פעם. ומעבר לזה - רוב הכנסות העיתונים הם לא ממנויים אלא מפרסומות. הבעיה היא קודם כל בקונספט שיש כל כך הרבה מידע חדש שאתה חייב לדעת - כשהתוצאה היא הצפה בזבל וסתימת ההזדמנות לחשוב, לגלות, להבין. 

       

      לגבי שיא תפוקת הנפט - קרא בבקשה את הערך באקו ויקי - ברור שמנגנון כזה צריך להתרחש מתישהו - פשוט בגלל התכונות הפיזיקליות והאנרגטיות של נפט (אגב, בכלכלה זה מקובל כבר במשך 200 שנה שיש תפוקה שולית פוחתת - דבר שבמקור בא מניצול של מכרות). השאלה אם הוא מתרחש היום - שאלה טובה - יש המון אינדיקטורים (נתונים, ציטוטים של גופים רשמיים, אנשי מקצוע, ואפילו פירמות נפט) שמראים שכן. כמובן שגם אני מנסה לשמור על ספק - אבל הראיות מצביעות שיש - בין היתר - התפוקה תמיד היתה בעודף קטן מעל הביקוש - וכעת כבר כמה שנים שהביקוש גדל אבל התפוקה לא מצליחה להיות כל הזמן מעליו. נגיד שאני ואחרים טועים (ובגדול) - אז נקבל שיא תפוקת הנפט עוד 5, 10 , 20 שנה - לכל היותר (ואז גם נהיה עם הרבה יותר אוכלוסיה וכלכלה שעדיין תלויה בהרבה יותר אנרגיה). 

       

       שיא תפוקת הנפט לא קשור להתחממות עולמית (מעבר לעניין ששניהם קשורים בנפט ומשפיעים על תופעות דומות). 

       

      האקו ויקי - חלק ממנו כתוב ברמה פשוטה למדי (תורגם מהויקיפידה האנגלית עם השלמות אם צריך) - והוא נכתב ללא כלכלנים בכלל - לדוגמה 

      ערכים מומלצים למתחילים
      או 

      פרבור

      שימור מזון ללא מקרר חשמלי

      אומת המזון המהיר (ספר)

      אקולוגיה עירונית

      מפה ירוקה

      ייצור ראשוני

      ספרי אקולוגיה לילדים

      אוטובוס מהלך

       ערים ללא מכוניות

       אני חושב ש 90% מהאתר הם ברמה שרוב האנשים יכולים להבין אותם

      (ובכלל - לא את הכל אני כתבתי, או תרגמתי, תסתכל לדוגמה על סרטי תעודה

       

      חלק מהאתר באמת מיועד לאנשים עם יותר רקע כלכלי (ושרוצים לנסות לעזור לנסח תאוריה כלכלית חלופית או להשתמש בכלים כלכליים)- לא שזה עוזר להם המון - כי 90% מהתאוריה הכלכלית הנוכחית) לא ממש נכונה -  ככה שלמתחיל יש יתרון מסויים של "דף נקי". - למעשה רקע במערכות מורכבות הוא נראה לי הדבר שהכי חשוב - ולא מזיק רקע באקולוגיה. 

       

      בכל מקרה אני אשמח מאוד אם תגיד לי (וכמובן גם אחרים) אם יש ערכים לא ברורים, או מושגים שחסרים ודרושים להבנת ערכים אחרים.

       

       

      צטט: _העברי_ 2008-04-30 19:04:19

      וואו !!! ממש הצלחתי להרגיז אותך צועק

      אז ראשית לכל ברצוני להרגיע : איני מנויי "לידעות אחרונות", "הארץ" או כל עיתון אחר ואין לי גם שום כוונה כזו (סתם בזבוז). שנית, גם כאשר אני קורא או צופה בקטע כלשהוא אני עושה זאת באופן ביקורתי. מבחינתי כל דבר צריך להיבחן לגופו של עניין. ישנם דברים שהם מקובלים, אחרים מעוררים חשד ונפסלים. התיזה שאתה מציג נשענת על ההנחה שאנחנו נמצאים בשיא תפוקת הנפט (ואולי אף עברנו אותה). אך האם יש לך ישנם סימוכים עובדתיים לכך ?

      החשש שלי הוא שאם המשבר הנוכחי יסתיים ונזכה למספר שנות התקררות בכדוה"א (השנה היתה כזאת) העולם המערבי יחזור ל'עסקים כרגיל' כפי שקרה לאחר משבר שנות השבעים ובכך נדחה את הקץ שבוא יבוא.

       

      עוד משהו.

      אתה כנראה כלכלן בהכשרתך, או לפחות עשית מאמץ ניכר בכדי להבין תיאוריות כלכליות. הבעיה עם אקו-ויקי היא שהוא כתוב בשפת כלכלנים. נוסחאות מתמטיות ומושגים כלכליים, הופכות את הניסיון של ההדיוט להבין חלק ממה שאתה מנסה להעביר למשימה לא פשוטה.

      לשם כך אנו זקוקים ל'כלכלה ללא כלכלנים' (נדמה לי שקיימים קורסים כאלה באוניברסיטה)

      לעומת זאת הפנייה למאמר כדוגמת המהפכה התעשייתית הבאה הרבה יותר מועיל.

       

        30/4/08 20:09:

       

      צטט: שפי 2008-04-30 18:54:21

      כנראה שעיתונאים הם עיתונאים ולא אנשי מקצוע. זה בולט בכל תחום ואולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא עיתון אלא לחפש מידע במקורות מידע. הם זמינים לכולנו בלחיצת כפתור.

      לא יודע, צפריר רינת לדוגמה הוא עיתונאי לא רע. הצרה היא שהכלכלה היא תחום בעייתי במיוחד - שבו העיתונאים נמצאים ב"קו האש" - התאוריה הקיימת לא ממש מספקת כלים להבנת המציאות - אז מאלתרים. 

        30/4/08 20:06:

      תודה

      תמים

      צטט: אנגל 2008-04-30 18:31:17

       

      שאפו!

      כוכב לכוכב.

       

        30/4/08 20:05:

       

      צטט: taya1 2008-04-30 18:08:26

      אני נתקלת שוב ושוב בבעיה הזאת כשאני קוראת כתבות על ביטוח.

      מצד אחד מעלים מודעות מצד שני כותבים שטויות לפעמים גם כתיבה שנקראת ככתיבה מטעם.

       טל, למה לקבל את עסקת החבילה הזאת? הרי גם את יכולה לכתוב על הביטוח (אני יודע שאת כותבת, אבל הכוונה לאו דווקא רק בבלוג) - העיתונות צריכה לחדש כל הזמן כדי למכור גם את העיתון של מחר - לעומת זאת האזרחים יכולים לכתוב בשופי ובנחת על נושא מסויים, לכסות אותו בצורה טובה ומכל הכיוונים, ואז לעבור לנושא הבא, ואז לחסור כעבור כמה חודשים לנושא הראשון , לראות מה התחדש, לסטט כאן, להוריד שם ויופי - יש מידע זמין נגיש ועם ביקרות הדדית. 

       

      הדבר השני הוא לעורר מודעות לזה שיש גופי תקשורת חלופיים (פחות מזה בארץ אבל יש התארגנות לזה) ויותר חשוב - כדאי להתנתק ממבול ה"חדשות" (שאינן מחדשות הרבה) ולנסות להתמקד בקבלת ידע בצורה עמוקה יותר וממקורות מגוונים יותר. - בלי זה כולם ימשיכו לקרוא את העיתונות המסחרית ולהתפלא כל פעם על זה שהם מתפלאים מחדש.

       

      הנה אמרה שנשכחה או הושכחה - "קוראיו של עיתון טוב אינם מופתעים לעולם" - ואני אוסיף - "הופתעתם ?  תעברו לקרוא במקום אחר."

       

       

       

       

       

       

        30/4/08 19:17:

       

      צטט: שפי 2008-04-30 18:54:21

      כנראה שעיתונאים הם עיתונאים ולא אנשי מקצוע. זה בולט בכל תחום ואולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא עיתון אלא לחפש מידע במקורות מידע. הם זמינים לכולנו בלחיצת כפתור.

      גם אנשי מקצוע, בכל תחום טועים ובגדול
      ההמלצה נותרת בעינה לחפש מידע ולא להסתמך על מקור יחיד.

        30/4/08 19:04:

      וואו !!! ממש הצלחתי להרגיז אותך צועק

      אז ראשית לכל ברצוני להרגיע : איני מנויי  "לידעות אחרונות", "הארץ" או כל עיתון אחר ואין לי גם שום כוונה כזו (סתם בזבוז). שנית, גם כאשר אני קורא או צופה בקטע כלשהוא אני עושה זאת באופן ביקורתי. מבחינתי כל דבר צריך להיבחן לגופו של עניין. ישנם דברים שהם מקובלים, אחרים מעוררים חשד ונפסלים. התיזה שאתה מציג נשענת על ההנחה שאנחנו נמצאים בשיא תפוקת הנפט (ואולי אף עברנו אותה). אך האם יש לך ישנם סימוכים עובדתיים לכך ?

      החשש שלי הוא שאם המשבר הנוכחי יסתיים ונזכה למספר שנות התקררות בכדוה"א (השנה היתה כזאת) העולם המערבי יחזור ל'עסקים כרגיל' כפי שקרה לאחר משבר שנות השבעים ובכך נדחה את הקץ שבוא יבוא.

       

      עוד משהו.

      אתה כנראה כלכלן בהכשרתך, או לפחות עשית מאמץ ניכר בכדי להבין תיאוריות כלכליות. הבעיה עם אקו-ויקי היא שהוא כתוב בשפת כלכלנים. נוסחאות מתמטיות ומושגים כלכליים, הופכות את הניסיון של ההדיוט להבין חלק ממה שאתה מנסה להעביר למשימה לא פשוטה.

      לשם כך אנו זקוקים ל'כלכלה ללא כלכלנים'  (נדמה לי שקיימים קורסים כאלה באוניברסיטה)

      לעומת זאת הפנייה למאמר כדוגמת המהפכה התעשייתית הבאה הרבה יותר מועיל.  

        30/4/08 18:54:

      כנראה שעיתונאים הם עיתונאים ולא אנשי מקצוע. זה בולט בכל תחום ואולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא עיתון אלא לחפש מידע במקורות מידע. הם זמינים לכולנו בלחיצת כפתור.

        30/4/08 18:31:

       

      שאפו!

      כוכב לכוכב.

        30/4/08 18:08:

      אני נתקלת שוב ושוב בבעיה הזאת כשאני קוראת כתבות על ביטוח.

      מצד אחד מעלים מודעות מצד שני כותבים שטויות לפעמים גם כתיבה שנקראת ככתיבה מטעם.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין