כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    מה משותף לחינוך, גנרטור, חקלאות והמערכת האקולוגית

    9 תגובות   יום חמישי, 15/5/08, 10:03

    או מדוע מערכות שוק מובילות למשברים בתחומים שיש בהם מערכות מורכבות

     

    שוק ומערכות

    בשני דיונים שונים על חקלאות וכלכלה אחד כאן ואחד כאן עלו בעיות שנוגעות למערכת הקפיטליסטית ולכלכלה למערכת החקלאית בהקשר של קיימות.

     

    היום ולאורך ההיסטוריה של ה-250 השנים האחרונות כל תחומי החיים כמעט (?)וכל המערכות שלנו התיישרו לפי ההיגיון של מערכת המחירים - השוק כפי שהוא בא לידי ביטוי במערכת הקפיטליסטית. (אלה שני דברים שונים, שכן שוק יכול להתקיים בכל מיני סביבות - כמו לדוגמה סביבה סוציאל דמוקרטית).

     

    כפי שהוגים קפיטליסטים מראים, השוק יכול להוביל להגדלת הרווחה בכל מיני תחומים - בעיקר בטווח הזמן הבינוני (עשרות שנים) ובהנתן כל מיני תנאים. חלק מהתנאים מוכרים לכלכלנים (כמו מידע מלא או ראציונליות מלאה) אבל יש עוד תנאים אחד מהם הוא העדר מערכתיות

     

    כלומר השוק יעבוד טוב במקומות שאין בהם מערכת נוספת חיצונית לשוק שצריכה לתפקד ושיש לה היגיון פנימי משל עצמה. הדוגמה המפורסמות היא של מערכת שוק יצרנים וקונים בתחום של סירים מול מחבתות.

     

    מה שמשותף לחינוך, גנרטור, חקלאות והמערכת האקולוגית כמו גם לדברים אחרים כמו הוריקנים , בריאות ועוד זה שהם מערכות מורכבות ולכם יש בינם ובין סירים ומחבתות או תפוזים ותפוחים מספר הבדלים חשובים.

     

    תחזוקת מערכות

    למערכת מורכבת יש די הרבה מאפיינים, שלא נוכל לגעת בכולם. מאפיין אחד הוא שכדי שמערכת כזו תתקיים היא צריכה לתפקד. במילים אחרות - יש צורך להשקיע בה זרם נכבד של אנרגיה (כל הזמן) כדי לשמור עליה .

     

    הסיבה לכך היא שמערכות מורכבות מכילות כמות גבוהה של "סדר". או כמות נמוכה של אנטרופיה. לדוגמה גנרטור יכול להיות מורכב באלפי צורות, ורק אחת מהן היא הדרך ה"נכונה" (מנקודת מבט אנושית או מהבחינה שהוא יכול לעבוד)

     

    בגלל החוק השני של התרמודנימיקה המערכת "רוצה" באופן טבעי להפוך לדבר "פחות מסודר" (אנטורפיה גבוהה יותר). באופן ספונטי החדר שלכם נהיה מבוגלן יותר והמכשירים החשמליים בבית שלכם מתקלקלים - אבל לעולם לא להפך - החדר לא מסדר את עצמו ומכשיר מקולקל לא נהיה פתאום תקין מעצמו.

     

    לדוגמה הגוף שלנו (ושל כלל בעלי החיים והצמחים) הוא מערכת מורכבת. כדי להשאר במצב יציב הוא חייב לקבל זרם מתמיד של אנרגיה (מזון, אור שמש) ו או של חומר באנטרופיה נמוכה (מים, מינרלים).

     

    זו גם הסיבה שגנרטורים (ובעיקר גנרטורים עובדים) תמיד יזדקקו ליותר תחזוקה מאשר ערימת צלחות, וערימת צלחות תצטרך יותר תחזוקה מאשר ערימה של חול. בערימה של חול אין סדר פנימי ואילו בגרטור יש (לפחות מנקודת המבט של בני האדם).

     

    מערכת מורכבת לא סתם חייבת לתפקד , אלא שהיא עושה את זה לפי היגיון משל עצמה - יש חוקים וגבולות מעבר להם המערכת תתחיל במנגנון של קריסה.

     

    לדוגמה אקלים חם מידי או קר מידי, או לדוגמה תאוצה מהירה מידי יגרמו למוות - קריסה של המערכת במקרה של יצורים חיים.

     

    היפוך אילוצים

    כיום המצב הוא פשרה בין פתרונות השוק או במצב קיצוני יותר כפייה של אילוצי השוק על המערכת - יותר ויותר מערכות חינוך, בריאות וחקלאות צריכות להיישר לפי העדפות של צרכנים ולפי אילוצים שתאגידים רב לאומיים כופים על המערכת.

     

    הדבר הזה הוא מתכון לקריסה

     

    מה שצריך להיות הוא להפך - קודם כל יש לספק את התנאים שמאפשרים למערכת לפעול בצורה טובה, ורק לאחר מכן, בתוך גבולות אלה לתת למנגוני שוק או מנגנונים דמוקרטיים לאפשר לאזרחים וצרכנים להכתיב את העדפותיהם.

     

    לדוגמה בהנתן שאדם מסויים רוצה לחיות - קודם כל יש לאפשר לאדם גישה מספקת למזון (דבר שבלעדיו הוא ימות) ורק לאחר מכן לתת לו לבחור בין סוגי מזונות שונים. קודם כל יש להבטיח שהספינה מאוזנת, ורק לאחר מכן לשאול את הנוסעים כמה מטען הם רוצים להטעין עליה.

     

    העולם השטוח - מדוע כלכלנים לא רואים את זה

    כלכלנים לא רואים את זה בדרך כלל ממספר סיבות

    אחת היא שאצל כלכלנים השחקנים היחידים הם בני אדם (או כמו שתאצ'ר אמרה - אין חברה יש רק בני אדם). לדוגמה כלכלנים מנתחים מצבים של סחר בין בני אדם בתפוזים ותפוחים. מה שמאפיין תפוחים ותפוזים זה שהם פאסיביים (לא זזים לשום מקום) וחסרי סדר פנימי (ערימת תפוזים אפשר לסדר במאות צורות וכולן בסדר). לעומת זאת גנרטור או המערכת הסביבתית הם אקטיביים ובעלי סדר פנימי. להבדיל מערימת צלחות או ערימת חול או תפוזים, גנרטור לא "ישאר" במצב אותו השארנו אותו, אלא ינוע לעבר מצב אחר לפי חוקים פנימיים משל עצמו, גם ללא כל התערבות מצידנו - (לדוגמה אם יגמר לו הדלק הוא יכבה, אם יגמר לו השמן הוא ישרף וכו'). - וכך גם כל מערכת מורכבת אחרת.

     

    אם זה לא מספיק גרוע, אצל כלכלנים נאו קלאסיים הניתוח הוא סטטי (בדרך כלל אין נוכחות של זמן בתוך המשוואות) וניוטוני (גם אם יש זמן, אפשר לזוז קדימה ואחורה, כמו כדור בילארד על שולחן ביליארד בסרט שרץ אחורה) - לעומת ניתוח דינמי (התקדמות תהליכים על פני זמן) ותרמודנמי (לדוגמה כוס נשברת - שבה יש הבדל בין הרצה קדימה של הסרט לעומת הצרה אחורה שלו)

     

    מסיבות אלה בניתוח הכלכלי אין אפשרות של קריסת מערכות - כלומר כלכלנים "מאמינים" (באמצעות התאוריות שלהם) ש"העולם שטוח" - ככה שאין בעיות כמו מוות או נזק בלתי הפיך . התפקוד של המערכות הוא מובן מאליו בתאוריה הכלכלית - וגם לא נחשב כדבר שמביא תועלת (שכן כל התועלת היא כספית) - ולכן בכלל אין מקום לשאלות כמו "מה הם התנאים שחיוניים כדי שמערכת החלקאות תתקיים" - שכן הקיום של החקלאות הוא דבר שהוא מובן מאליו. בכלכלה רגילה אי אפשר לשאול בכלל את השאלה, לא כל שכן לחפש אחר תשובות.

     

    מסיבות אלה הניתוח של רוב הכלכלנים בתחומים רבים - כמו חינוך, בריאות, תחבורה , מים או חקלאות (ולמעשה גם תעשייה) הוא ניתוח שגוי. הוא יכול להיות ניתוח נכון רק כשמדברים על קבועי זמן קצרים ועל הסתכלות מקומית (שם הניתוח השולי מתאים יותר) - אבל הוא מוטעה ככל שהמערכת שמסתכלים עליה היא יותר מורכבת וגדולה וככל שמדברים עליה בהקשר ארוך טווח יותר.

     

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/5/08 17:20:

      כאוס!
       

        18/5/08 14:58:

       מאוד אוהב כדורעף, לא שאני טוב בזה, וכיום ספק אם אני יכול לשחק, אבל זה משחק נורא נחמד - גם תחרות וגם שיתוף פעולה - גם כושר אישי וגם פעילות קבוצתית. 

       

      המערכת הכלכלית מסובכת - נכון מאוד, 

      מדענים הולכים על תיאור פשוט - זה כבר פחות נכון. גם מדעני מזג האוויר עובדים עם מערכת מאוד מורכבת - אבל אצלהם יש 3 יתרונות שאין לכלכלנים רגילים 

      1 - יש להם את הזהירות לבסס את המדע שלהם על מדעים אחרים (כמו פיזיקה וכימיה לדגומה)

      2 - יש להם יותר יכולת לבצע ניסויים

      3- מזג האוויר והאקלים (לפחות עד לזמן האחרון) הם (או ליתר דיוק היו) דברים לא פוליטיים  - ולכן מדעני מזג אוויר ואקלים יכלו לחקור את התחום תוך שימוש במתודות מדעיות, חיפוש אמיתי אחר תשובות, העלאת תאוריות, ביצוע ניסויים, פסילת תאוריות וכו'. 

       

      כל זה בניגוד גמור לרוב הכלכלנים שתקועים עם דוגמות מ-1874 שעברו פיתוח מתמטי בשנות ה-50. ומהוות בחלקן הגדול תרוצים פוליטיים ורבוייות הנחות מעגליות או פשוט הנחות שנתבררו כשגויות אך לא הוחלפו מטעמים פוליטיים.

       

      דימיון ל"אם התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת" - נכון - זה אחד הסיבות לרצון שלי לנסות להגיע לתאוריות מורכבות ושלמות יותר.

       

      כיצד ניתן לבנות תאור פשוט למערכת הכלכלית - השאלה היא מה המטרה, והאם באמת המטרה היא תמיד לבנות תאור פשוט?

       

      - לדוגמה אולי לכלכלן בפירמה שמנסה לחזות את מחיר העגבניות בשבוע הבא התאוריה הקיימת מספיקה בהחלט, והנה תאור פשוט שיתן לו תשובה מקורבת.

       

      השאלה היא אם התאור הפשוט הזה הוא מספיק מדוייק ומספיק טוב גם כשרוצים לדון בשאלות גדולות יותר כמו מערכת החינוך הישראלית תקצובה והשפעת התקצוב על הכלכלה הישראלית בעתיד, או על שאלות כמו כלכלת תחבורה או רווחה חברתית של כלל העולם או של כלל המשק הישראלי, או שאלות הנוגעות לכלכלה ואקולוגיה - לשאלות האלה המערכת הקיימת אולי נותנת תשובות פשוטות, אבל התשובות (והשאלות שאפשר לשאול באמצעות המערכת) לא נכונות, ומובילות במקרים רבים למה שדיילי קורא "בטחון שאינו במקומו" ולנקיטת מדיניות מאוד בטוחה בעצמה - שמובילה להרס כלכלי חברתי וסביבתי. 

       

      לדוגמה אם תבקש מביולוג תאור ,"פשוט" של תא יכול להיות שתקבל משהו, אבל המשהו הזה הוא רק הפשטה של תאור הרבה יותר מורכב שמאחוריו יש תת ענף שלם של הביולוגיה. בכל מקרה, אף ביולוג לא יחשוב להעזר בהפשטות האלה ולנסות להגן עליהן בכל מחיר כדי לתאר את הפעילות של התא - ההנחות היסודיות שנוגעות לחקר התא , לא נמצאות בכלל בתוך הביולוגיה - אלא נמצאות בביוכימיה, כימיה ופיזיקה. 

       

      באותו אופן גם כאשר מדעני אקלים נשאל שאלה (כמו מדוע הטמפרטורה העולמית עולה בעשורים האחרונים) הוא לא מחפש את התשובה הפשוטה ביותר, אלא  מכניס את זה למודלים ממוחשבים שהופכים יותר ויותר מסובכים ומחפש שם את התשובות. (ומסיבה זו, גם , חלק גדול מהביקורת על התחממות עולמית אנושית הוא בדרך כלל בעייתי מאוד - כי הוא לא מסתמך על שימוש במודלים המורכבים האלה).

       

      לגבי כלכלה - יש כיום התעניינות רבה - מכיוונים שונים ומגוונים בנושא של מורכבות של מערכות כלכליות - וספציפית לגבי מעניין הנושא של הכיוונים אלה בהקשר של כלכלה ביופיזית - כלומר מחקר של המערכת הכלכלית כמערכת שהיא בקו-אבולוציה עם המערכת הסביבתית.

       

      ראה כלכלה אבולוציונית, כלכלת מורכבות

       

      לדעתי אחד הנסיונות המעניינים ביותר בתחום הזה היה הספר גבולות לצמיחה יחד עם המודל שלו  עולם 3 

      מה שמאוד חבל הוא שלא ניסו יותר מידי להמשיך את המגמה הזאת ולשכלל אותה, היות ובהרבה תחזיות שלהם נראה שהם צדקו, ובדברים שיש ביקורת עליהם, אפשר, במודל מורכב, לנסות להכניס פנימה ולראות מי צודק יותר

       

      אני חושב שמערכות מורכבות מאפשרות פיתוח אבולוציוני של תאוריה כלכלית , כמו כן היא מספיק גמישה כדי לאפשר הכלה של רוב הטענות מרוב התאוריות הכלכליות האחרות ובחינה שלהם בצורה מושכלת, מול טענות אחרות. 

       

       

       

       

       

       

       

       

      צטט: _העברי_ 2008-05-17 22:33:36

      הרמת להנחתה מחייך

      הנה טיעון: המערכת הכלכלית היא יותר מדי מסובכת לתיאור וכשאנשי מדע נתקלים במערכת מורכבת ומסובכת מדענים - כמו מדענים - הולכים על תיאור פשוט אשר בינו לבין המציאות שמיים וארץ.

      אגב, קראתי את המאמר התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת? באתרך הקודם

      המעלה סוגייה אחרת אבל דומה והזדהתי עם לא מעט מהטענות הרשומות שם. והנה ההנחתה: כיצד ניתן לבנות תיאור פשוט למערכת כלכלית שהיא בהגדרה סופר-מורכבת ?

       

        18/5/08 14:33:

      שושי, ברור שהעקרון של החוק השני תקף בהרבה מקומות - גם אם לא ברור לנו כרגע מה הן ההשלכות שלו.

       

      בקשר לביולוגיה חלק מההשלכות של החוק השני מופיעות בערך

      החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה 

       

       שמתייחס גם לניסוח הישן (אי הסדר במערכת מבודדת עולה) וגם לניסוח החדש יותר - של קיי ושניידר

       

      הניסוח שלהם מדבר על מערכות שאינן מבודדות (מערכות תרמודנימיות שיש בהן זרימה של אנרגיה וחומר) ושאינן בשיווי משקל.

       

      הניסוח של קיי ושניידר מעלה אפשרויות מרתקות מאוד - בין היתר

      - החיים (ולא רק המוות) הם ביטוי של החוק השני 

      - הסבר מעניין להופעה של סדר ספונטי כמו גם חיזוק הטעה שסדר ספונטי הוא מנגנון מרכזי יותר בביולגויה מאשר האבולוציה (כי האבולוציה היא מנגנון שניוני שפועל לצמצום מגוון קיים, כשהשלאה היא איך המגוון הזה התפתח מלכתחילה). מאוד ממליץ לקרוא את המאמר המקורי שלהם מ1994 שיש אליו קישור מהערך

       

      (כמו גם את הספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות", שמדבר על הנושא של החוק בניסוח הישן יותר שלו). - לדעתי  מעט מידי ביולוגים מכירים את הנושא 

       

       אגב לגבי צלופן והדגמת החוק - אפשר גם בדרך אחרת- גוף חי שמפסיק לחיות מתפרק מהר מאוד - בגלל שבלי תהליכי האנרגיה שבו ששומרים אותו במצב אם אנטרופיה נמוכה, הוא חשוף לתהליכי פירוק - הרבה מזה לא נעשה באופן ספונטי אלא על ידי סוכנים ביולוגיים שבעצמם רוצים להשתמש באנרגיה הגלומה בסדר הזה - אבל זה כנראה סיבוך נוסף על העקרון הבסיסי. 

        

       מלבד זה, נראה שהנושא של חקר מערכות מורכבות יכול לתרום הרבה במגוון נושאים בביולוגיה - הוא כבר בולט מאוד בתחום של אקולוגיה (חלק גדול מהמחקר של מערכות התפתח מתוך התחום הזה - לדוגמה על ידי האווארד ת. אודום), ומן הסתם יהיה לו חשיבות גדולה במחקרים בתחום הגנום, בביולוגיה של התא ובחקר המוח. - אבל כל אלה הם נושאים שאני מבין בהם ממש מעט. 

       

      בקיצור העקרון של החוק השני ושל סיבוכיות הם  אוניברסליים , אבל כרגע אחנו רחוקים מאוד מלהבין איך להשתמש בהם - במיוחד בתחומים של כלכלה ושל מערכות חברתיות והקשר שלהן למערכות טבעיות - ואלו תחומים בהם השאלות בוערות מאוד ונוגעות לעתיד כל המין האנושי או חלק גדול ממנו

      צטט: שושי פולטין 2008-05-17 23:12:06

      לאזרח דרור,

      היה מעניין מאוד לקרוא שאותו עקרון אותו אני מלמדת גם בביולוגיה נכון גם לחינוך, כלכלה ועוד ועוד..

      בתא החי קיימת העברה פאסיבית של חומרים בהתאם למפל ריכוזים (מריכוז גבוה לנמוך) וכן העברה פעילה של חומרים בניגוד למפל הריכוזים,ולשם כך מושקעת אנרגיה. בצורה כזו שומר התא על סביבה פנימית קבועה ויציבה. הדוגמא שאני נותנת לתלמידי היא הסדר והאי סדר בחדר שלהם. כדי לשמור על סדר קבוע בחדר יש להשקיע אנרגיה ואילו באופן ספונטני ללא השקעת אנרגיה החדר "מתבלגן".

      אני למעשה טוענת שההבדל בין חי למת הוא בדיוק היכולת הזו - כי הרי חומרים יכולים לעבור באופן ספונטני גם דרך קרום בררני כמו צלופן אבל צלופן לא יכול לעשות העברה פעילה תוך השקעת אנרגיה.

      בקיצור העקרון הוא אוניברסאלי.מחייך

       

        17/5/08 23:12:

      לאזרח דרור,

      היה מעניין מאוד לקרוא שאותו עקרון אותו אני מלמדת גם בביולוגיה נכון גם לחינוך, כלכלה ועוד ועוד..

      בתא החי קיימת העברה פאסיבית של חומרים בהתאם למפל ריכוזים (מריכוז גבוה לנמוך) וכן העברה פעילה של חומרים בניגוד למפל הריכוזים,ולשם כך מושקעת אנרגיה.  בצורה כזו שומר התא על סביבה פנימית קבועה ויציבה. הדוגמא שאני נותנת לתלמידי היא הסדר והאי סדר בחדר שלהם. כדי לשמור על סדר קבוע בחדר יש להשקיע אנרגיה ואילו באופן ספונטני ללא השקעת אנרגיה החדר "מתבלגן".

      אני למעשה טוענת שההבדל בין חי למת הוא בדיוק היכולת הזו - כי הרי חומרים יכולים לעבור באופן ספונטני גם דרך  קרום בררני כמו צלופן אבל צלופן לא יכול לעשות העברה פעילה תוך השקעת אנרגיה.

      בקיצור העקרון הוא אוניברסאלי.מחייך

        17/5/08 22:38:
      אני נטול כוכבים, כשיהיו תקבל בתוספת הריבית הנהוגה בשוק קורץ.
        17/5/08 22:33:

      הרמת להנחתה מחייך

      הנה טיעון: המערכת הכלכלית היא יותר מדי מסובכת לתיאור וכשאנשי מדע נתקלים במערכת מורכבת ומסובכת מדענים - כמו מדענים - הולכים על תיאור פשוט אשר בינו לבין המציאות שמיים וארץ.

      אגב, קראתי את המאמר   התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת? באתרך הקודם

      המעלה סוגייה אחרת אבל דומה והזדהתי עם לא מעט מהטענות הרשומות שם. והנה ההנחתה: כיצד ניתן לבנות תיאור פשוט למערכת כלכלית שהיא בהגדרה סופר-מורכבת ?

        15/5/08 13:28:
      תודה. מה עם קצת ביקורת?
        15/5/08 13:16:
      כוכב לכוכבים !
        15/5/08 12:33:

       

      כוכב לכוכב!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין