כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בארגון הגדול

    חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.

    0

    הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום

    46 תגובות   יום שישי , 18/7/08, 22:07

    אם הייתי יודע מה ילד יום, הייתי עושה אותך למאושרת באדם.

    אבל בינתיים, כשהאירועים מסביבי מפתיעים כל פעם מחדש,

    אני בוחר להתחפר, להגיב בקול דל ובעיקר לא להיפגע.

     

    אם הייתי יודע מה ילד יום, הייתי עוצר אותך מלהפוך אותי לבלתי נסבל.

    אבל בינתיים, כשהטלפון אצלך מצלצל לשווא,

    אני בוחר לדמיין איך היו החיים אם הייתי שם.

     

    אני מדמיין איך הייתי מוביל אותך קדימה, מסיט אותך ברכות מהמהמורות שבמרחב.

    איך הייתי רואה גם את ההזדמנויות שבצד הדרך, אותן ההזדמנויות שעליהן דיברת.

    אז הייתי אומר לך "אהובתי הביטי, זה מה שרצית, בואי, נלך יחדיו לשם".

    אבל את הבנת - הרגילים צופים אחורה.

    ואני - רגיל לחלוטין, אין בי שום דבר מיוחד.

     

    אם הייתי יודע מה ילד יום, הייתי אומר לך הכול! גם את שאת לא רוצה.

    אבל הייתי עושה זאת רק כשאת מוכנה.

    כי הייתי מבין מתי את לא כאן.

     

    כשאת לא, את כבר יודעת - זה מכה בי חזק.

    זה חוזר אלי כמו בומרנג, אני אף פעם לא מוכן.

    אין לי לאן ללכת, וגם אם היה, עדיף שאשאר כאן.

    כבר למדתי כשברחתי - הכאב חתך בי צלקת עמוקה.

     

    אני לא יודע מה ילד יום ואולי עדיף שכך.

    כי בינתיים אני לומד לאהוב אותך כמו שאת.

    ההפתעות שיגיעו מפחידות אותי כל כך.

    אבל את איתי! כך שהן מעוררות בי עניין.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/10 11:40:
      אני רגיל לחלוטין, אין בי שום דבר מיוחד.

      הפעם נראה לי שקצת טעית.....:)
        20/8/08 12:44:

      ג'ו יקר
      כמו בפעמים אחרות שקראתי אותך

      מסתבר שכל פוסט שלך נוגע ומרגש

      מרגישים שהכל בא ממעמקי הלב

       

      מאחלת לכם לראות תמיד את פני האמת

      לשים אותה על שולחן הדיונים ולחבק אותה באהבתכם ורצונותיכם המשותפים

      לגדול ולהתחזק ביחד

       

      אל תתן לפחד מקום גם כשהוא מתעקש, הוא רק הורס ומקלקל

       

      בהצלחה

       

       

        1/8/08 16:15:

      צטט: ziv..s 2008-07-26 21:06:39


      גו'

      אני אוהב לבוא לבקר אצלך לפעמים ,

      הפשטות והכנות בדרך בה אתה כותב ומוריך עצמך ,

      מעוררת אצלי קינאה ,

      אל תשתדל יותר מידי , "תזרום" - כמו שהצעירים אומרים ....

      אהבה אמורה להיות קלה (וכואבת):)

      אתה כותב יפה

      ziv

      *

       

       

      זיו, תודה רבה.

      אכן, כשזורמים, הכל הופך להיות קל.

        26/7/08 21:06:


      גו'

      אני אוהב לבוא לבקר אצלך לפעמים ,

      הפשטות והכנות בדרך בה אתה כותב ומוריך עצמך ,

      מעוררת אצלי קינאה ,

      אל תשתדל יותר מידי , "תזרום" - כמו שהצעירים אומרים ....

      אהבה אמורה להיות קלה (וכואבת):)

      אתה כותב יפה

      ziv

      *

       

        26/7/08 09:56:

      צטט: בגימלאות 2008-07-25 09:14:47


      חיבוק גדול לשניכם

      באמת הצלחת להלחיץ לרגע קט

      נשימת רווחה נשמעה כאן

       

      מה נשמע?

      איך החיים בסיישל?

      הייתי בטוח שפסניונרים בסיישל לא נלחצים מכלום!

      בטח נשימת הרווחה נשמעה בכל האיים. הרי הכל שם שקט ורגוע...

      ועכשיו, כשאת בגמלאות וכשיש לך את כל הזמן שבעולם, אז יאלה - תתחילי לכתוב!

      אבל - תעשי את זה באווירה של סיישל...

        26/7/08 09:48:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-07-25 03:35:18


      • צטט ג'ו מ.:

       

      "קלטתי והדבר היפה הוא שאני ממשיך כל הזמן לקלוט.

      ככל שאני קולט יותר ברור לי שאני מבין פחות.

      אבל זה לא משנה לי כלום כי הדרך עצמה הופכת להיות לא פחות יפה מהתוצאה.

       

      כשכך המצב, אין צורך בתוצאה. הדרך היא התוצאה".

       

       

      תודה רבה

      ממני

       

      ניצה - תודה רבה לך על הכל.

      ואם ציטטת מתגובה שלי לתגובה שקיבלתי זה אומר שבאמת קראת.

      היות ואני יודע טוב מאוד עד כמה יש לך (או אין לך) זמן, ברור לי שזה לא מובן מאליו.

       

      ובקשר למה שציטטת. כשמבינים את זה, החיים באמת הופכים למרתקים.

      שבת שלום.

        26/7/08 09:44:

      צטט: כש-רונית 2008-07-24 07:15:50


      רק עכשיו ראיתי אותך כאן וכרגיל שמילים שלך תמיד חורטות בבשר עמוק, אתה כותב נהדר, אתה נפלא

      איזה כייף לה

       

      רונית

      רונית, תודה רבה על התגובה החמה.

      ואם כייף לה זה רק בגלל שכייף לי.

      וזה בזכותה!

       

        25/7/08 09:14:


      חיבוק גדול לשניכם

      באמת הצלחת להלחיץ לרגע קט

      נשימת רווחה נשמעה כאן


      • צטט ג'ו מ.:

       

      "קלטתי והדבר היפה הוא שאני ממשיך כל הזמן לקלוט.

      ככל שאני קולט יותר ברור לי שאני מבין פחות.

      אבל זה לא משנה לי כלום כי הדרך עצמה הופכת להיות לא פחות יפה מהתוצאה.

       

      כשכך המצב, אין צורך בתוצאה. הדרך היא התוצאה".

       

       

      תודה רבה

      ממני

        24/7/08 07:15:


      רק עכשיו ראיתי אותך כאן וכרגיל שמילים שלך תמיד חורטות בבשר עמוק, אתה כותב נהדר, אתה נפלא

      איזה כייף לה

       

      רונית

        24/7/08 07:02:

      צטט: whiteangel 2008-07-22 18:53:09


      הלחצת אותי!!!

       

      אתה תחטוף על זה :-)

       

       

      מתוקים שלי, אתם

      }{

      נורית - זאת הייתה המטרה...

      וברצינות - הכל בסדר גמור.

      תודה רבה ולהתראות.

       

        22/7/08 18:53:


      הלחצת אותי!!!

       

      אתה תחטוף על זה :-)

       

       

      מתוקים שלי, אתם

      }{

        21/7/08 22:11:

      צטט: mania-nim 2008-07-21 19:49:27


      הכתיבה שלך, ג'ו, מדהימה כמו האהבה שלך.

      היכולת שלך להעמיד את עצמך כנקודה קטנה

      אל מול נקודה גדולה וחזקה הרבה יותר,

      לא הופכת אותך לחלש בעיניי,

      אלא מראה לי בבירור, כמה עוצמות ותעצומות

      יש בך ובאהבה שלך.

      סוג כתיבה כזה.... שמעלה לחלוחית בעיניים,

      מהידיעה שאפשר גם אחרת...

       

       

      מניה, אני קורא את מה שכתבת ומתרגש.

      התיחסת אלי, ושמת אותי במקום שאני לא מעיז לשים את עצמי בו.

      היכולת שלך להעביר במילים כתובות תחושות כל כך חזקות אומרת לא מעט עלייך.

      עשית זאת כי את פתוחה, נוכחת לסביבתך ובעיקר יודעת להעניק מכל הלב.

      תודה רבה.

        21/7/08 22:07:

      צטט: shironet 2008-07-21 18:21:22

      עכשיו אני לא לגמרי הבנתי.

       

      לאהוב זה מפחיד

      להיות תלוי באהבתו של אחר

      חשוף ופרוץ לכאב.

       

      אתה לא חייב להוכיח

      לא צריך להוליך.

      יום יביא את יומו.

       

      שירה, איך את תמיד יודעת להגיע ברגע הנכון עם המילה הנכונה...

      יום יביא את יומו, ואני לא צריך להוכיח כלום.

      הבנתי שהדרך הנכונה היא לקבל את עתיד כמו שהוא, גם ואולי במיוחד ברגעים הקשים.

      רק אז, הפחד הופך לסוג של משהו מעניין.

       

        21/7/08 22:04:

      צטט: תותי123 2008-07-21 18:13:42


      ג'ו,

       הייתי רוצה לדעת מה ילד יום אך חושבת שעדיף לחיות את ההווה בלי הרבה תכנונים ,החיים יותר מעניינים ומלאים בהפתעות...

       קריצה

      תותי

       

      תותי, את בהחלט צודקת.

      אם נדע מה ילד יום זה יהיה משעמם. לא יהיו ספקולציות, לא יהיו התלבטויות, לא יהיו תיקוות ולא יהיו שאיפות.

      הכל יהיה ברור, חד משמעי ובהחלט משעמם.

       

       

        21/7/08 19:49:


      הכתיבה שלך, ג'ו, מדהימה כמו האהבה שלך.

      היכולת שלך להעמיד את עצמך כנקודה קטנה

      אל מול נקודה גדולה וחזקה הרבה יותר,

      לא הופכת אותך לחלש בעיניי,

      אלא מראה לי בבירור, כמה עוצמות ותעצומות

      יש בך ובאהבה שלך.

      סוג כתיבה כזה.... שמעלה לחלוחית בעיניים,

      מהידיעה שאפשר גם אחרת...

       

        21/7/08 18:21:

      עכשיו אני לא לגמרי הבנתי.

       

      לאהוב זה מפחיד

      להיות תלוי באהבתו של אחר

      חשוף ופרוץ לכאב.

       

      אתה לא חייב להוכיח

      לא צריך להוליך.

      יום יביא את יומו.

       

        21/7/08 18:13:

      ג'ו,

       הייתי רוצה לדעת מה ילד יום אך חושבת שעדיף לחיות את ההווה בלי הרבה תכנונים ,החיים יותר מעניינים ומלאים בהפתעות...

       קריצה

      תותי

        21/7/08 11:22:

      צטט: ג'ו מ 2008-07-20 22:51:31

      צטט: בוביקית 2008-07-20 10:25:40


      ג'ו מדהים שכמותך..

      לאחרונה ראיתי סרט עם ילדיי..

      " קונג פו פנדה "..אגב, מומלץ בחום גם למבוגרים..

      משפט אחד עדיין מהדהד..

      העבר היסטורי ..

      העתיד מסתורי..

      ההווה מתנה

      present = הווה

      כמה פשוט כמה נכון

      העתיד טמון במה שאנו עושים עם המתנה שאנו מקבלים..ההווה.

      אוהבת את כתיבתך

      נשיקות

      עופרה

       

      עופרה - היכולת לראות בהווה מתנה היא לא מובנת מאליה.

      רוב האנשים רואים את העבר והעתיד בלבד.

      רוב האנשים רואים את העתיד דרך העבר, ובכך "מסנדלים" את העתיד ל"תלאות" העבר.

      אם הצלחת להפנים את מה שכתבת ומכל הלב לראות בהווה סוג של מתנה (שמנותקת מ"תלאות" העבר) אשריך.

      אני עובד על זה ללא הרף. כשזה מצליח זה נהדר.

      תודה רבה על התגובה החכמה.

       

      ג'ו איש יקר!!!

      העבר=היסטוריה..מימנה לא מתנתקים ואותה לא ניתן לשנות..

      כמובן שמההיסטוריה ניתן ללמוד, אך, רצוי לא להתרפק.

      אפשר לוודא שההיסטוריה תראה אחרת עם כל יום שעובר..

      כמו שאמרתי ההווה יוצר את ההיסטוריה והעתיד.

      כאשר מקבלים את התובנה ו"עובדים עליה ללא הרף..." כפי שאמרת

      זה אכן מצליח..

      תודה על תגובתך והמחמאה..

      כשאיש חכם מחמיא על חוכמה האפקט עצום פי כמה!!!

       

       

        20/7/08 23:38:

      צטט: ג'ו מ 2008-07-20 22:58:24

      צטט: art1 2008-07-20 22:35:56


      למה תמיד אני האחרון שיודע ?

      אז ככה !

      תנו לזמן זמן.

      כי לזמן יש זמן משלו.

      וגם קניתי אבטיח אדום ומתוק.

      עכשיו תעשו מה שמתאים לכם עם המידע הזה.

      למה אתה האחרון? שאל אותה, אולי אתה לא שואל את השאלות הנכונות.

      ובקשר לאותו האבטיח, תל לו זמן, לאבטיח יש זמן משלו. הזמן יעשה לו טוב.

       

       

       

      לאבטיח אין זמן.

      יש לו חיי מדף קצרים.

      לארוז לכם הביתה ?

      הבנתי שלפני נובמבר אין עם מי לדבר.

        20/7/08 22:58:

      צטט: art1 2008-07-20 22:35:56


      למה תמיד אני האחרון שיודע ?

      אז ככה !

      תנו לזמן זמן.

      כי לזמן יש זמן משלו.

      וגם קניתי אבטיח אדום ומתוק.

      עכשיו תעשו מה שמתאים לכם עם המידע הזה.

      למה אתה האחרון? שאל אותה, אולי אתה לא שואל את השאלות הנכונות.

      ובקשר לאותו האבטיח, תל לו זמן, לאבטיח יש זמן משלו. הזמן יעשה לו טוב.

       

        20/7/08 22:54:

      צטט: הסמויה 2008-07-20 16:36:49


      לא מבינה, למה לפחד מהבלתי צפוי, למה לא לחכות לו, להסתקרן, לראות מה הוא יביא.

      הבלתי צפוי לא בשליטתנו, אין לנו אפשרות להשפיע עליו, וזה כל הכיף, זה מאתגר, זה מאפשר צמיחה...

      הגיע הזמן ג'וג'ו  לצאת מהקווים...

       

      אכן, אין סיבה.

      הבעיה היא שלעיתים אין על זה שליטה.

      כשזה קורה, וכשהשליטה אובדת, אני חושב בדיוק על מה שכתבת.

      אני מבין שאין לי כל כך ברירה. בפועל אין לי שליטה.

      ואז בין לפחד או להתסקרן אני בוחר בלהתסקרן.

      מפעם לפעם זה נהיה יותר קל.

      כשזה קורה, זה נפלא.

      תודה רבה.

        20/7/08 22:51:

      צטט: בוביקית 2008-07-20 10:25:40


      ג'ו מדהים שכמותך..

      לאחרונה ראיתי סרט עם ילדיי..

      " קונג פו פנדה "..אגב, מומלץ בחום גם למבוגרים..

      משפט אחד עדיין מהדהד..

      העבר היסטורי ..

      העתיד מסתורי..

      ההווה מתנה

      present = הווה

      כמה פשוט כמה נכון

      העתיד טמון במה שאנו עושים עם המתנה שאנו מקבלים..ההווה.

      אוהבת את כתיבתך

      נשיקות

      עופרה

       

      עופרה - היכולת לראות בהווה מתנה היא לא מובנת מאליה.

      רוב האנשים רואים את העבר והעתיד בלבד.

      רוב האנשים רואים את העתיד דרך העבר, ובכך "מסנדלים" את העתיד ל"תלאות" העבר.

      אם הצלחת להפנים את מה שכתבת ומכל הלב לראות בהווה סוג של מתנה (שמנותקת מ"תלאות" העבר) אשריך.

      אני עובד על זה ללא הרף. כשזה מצליח זה נהדר.

      תודה רבה על התגובה החכמה.

       

        20/7/08 22:42:

      צטט: light fighter 2008-07-20 00:23:45


      אין לי מילים

      קלטת לגמרי זה בדיוק זה...

      החיים קורים בדיוק בפער...

      אוהב

      אלן *

       

      אלן, תודה רבה.

      קלטתי והדבר היפה הוא שאני ממשיך כל הזמן לקלוט.

      ככל שאני קולט יותר ברור לי שאני מבין פחות.

      אבל זה לא משנה לי כלום כי הדרך עצמה הופכת להיות לא פחות יפה מהתוצאה.

      כשכך המצב, אין צורך בתוצאה. הדרך היא התוצאה.

      להתראות.

        20/7/08 22:39:

      צטט: קוונטין טרנטינו 2008-07-19 23:11:16


      אני לא יודע מה ילד יום ואולי עדיף שכך.

      כי בינתיים אני לומד לאהוב אותך כמו שאת.

      ההפתעות שיגיעו מפחידות אותי כל כך.

      אבל את איתי! כך שהן מעוררות בי עניין.

      מישהו יודע מה ילד יום יקירי?

      העולם היה משעמם וצפוי אם היה כך.

      ההפתעות הן הדרך.

      את הדרך נועדתם לעבור יחד.

      מאחל לכם מלבי,

      מסע מסעיר ונפלא.

      * היה כיף איתכם לקבל את הבוקר..

      תשמע - אם בזכות אותו הבוקר אתה קורא, מגיב ועוד איזו תגובה - בהחלט היה שווה!

      ובקשר להפתעות - עם כל הקושי ולמרות כל הפחדים, הן עושות לי את היום (ואולי את החיים).

       

      נעבור את הדרך ביחד, אין בכך ספק.

      לאורכה יהיו הפתעות מכל הסוגים, גם בכך אין ספק.

      אבל אם הבחירה היא אמיתית, ההפתעות, גם אם לעיתים הן לא נעימות, בסופו של דבר הן מרתקות ורק בונות.

       

      תודה רבה ולהתראות.

       

       

        20/7/08 22:35:


      למה תמיד אני האחרון שיודע ?

      אז ככה !

      תנו לזמן זמן.

      כי לזמן יש זמן משלו.

      וגם קניתי אבטיח אדום ומתוק.

      עכשיו תעשו מה שמתאים לכם עם המידע הזה.

        20/7/08 22:34:

      צטט: דינורה 2008-07-19 17:58:24


      "אני מדמיין איך הייתי מוביל אותך קדימה, מסיט אותך ברכות מהמהמורות שבמרחב..."

      זה... זה טרובדור אמיתי.

      ועכשיו שמע יקירי. בעצם שמעו שניכם, כי אתם יקרים ואהובים, כל כך.
      כל היופי בכם, שיש לכם לאן ללכת. הרבה לאן ללכת. ובכל זאת ולמרות זאת, אתם ביחד. הבחירה בדרך המשותפת, על אף ולמרות, היא שעושה אותה כה "שוות הליכה".
      אתם סוג של קסם יחד, אינכם רואים זאת?


      להביט בכם, פעם אחר פעם, גדלים אל תוך ה"יחד" הזה, ממלא אותי בכל כך הרבה חיוך, בכל כך הרבה תקווה, שבא לי לרסס את כל השמיים בספריי ורוד מתקתק ולצעוק לכל הספקנים למיניהם:

      "רק האהבה תנצח".

      _________________________________________________________

      אחר כך אני אשנה את שמי לתמרה.

       

      "ט" היקרה.

      "ת" בדרך כלל צודקת. סליחה, היא תמיד צודקת.

       

      ואת - התגובות שלך ממלאות אותי ואותה. אנחנו קוראים ביחד ומתענגים מהמילים שלך.

      יש בך את היכולת לעורר השראה בדרך שרק את יודעת.

       

      ובקשר לשמים - אין צורך לרסס אותם. הם יפים בדיוק כמו שהם.

      השאלה היא מאיזה זוית מסתכלים.

      מהזוית הנכונה הכל נראה נפלא.

       

      תמשיכי להיות בדיוק כמו שאת.

      "י". (לעיניך בלבד...)

       

        20/7/08 16:36:


      לא מבינה, למה לפחד מהבלתי צפוי, למה לא לחכות לו, להסתקרן, לראות מה הוא יביא.

      הבלתי צפוי לא בשליטתנו, אין לנו אפשרות להשפיע עליו, וזה כל הכיף, זה מאתגר, זה מאפשר צמיחה...

      הגיע הזמן ג'וג'ו  לצאת מהקווים...

        20/7/08 16:10:

      צטט: חולמת מגשימה 2008-07-19 17:21:51


      ואני - רגיל לחלוטין, אין בי שום דבר מיוחד.

       

      איך הגעת למשפט הזה??????????????

      זה מה  שאנחנו הולכים להסדיר כאן ועכשיו

      כל היתר נראה שהסתדר כברלשון בחוץ

      אם כתבת את מה שכתבת אז חשבת אחרת. כנראה שלזכותי בלבד.

      תודה רבה.

      אך בפועל כולנו רגילים. אותן מחשבות, אותן רצונות ואותם פחדים.

      ועם זאת לכל אחד איזור מיוחד משלו.

      אצלך, הוא מרתק ובהחלט ברור.

      שוב - תודה רבה.

        20/7/08 16:05:

      צטט: מאיה מיס 2008-07-19 14:37:09

       

       

       

       

       

       

      שלך

      ל-ע-ו-ל-מ-י-ם

       

      למרות שאמרת את זאת בלי הרף, בכל פעם אני מתמלא מחדש.

      האמת שלך, והטבעיות שבך הופכים את הכל לאין סופי.

      שלך.

       

       

        20/7/08 10:25:


      ג'ו מדהים שכמותך..

      לאחרונה ראיתי סרט עם ילדיי..

      " קונג פו פנדה "..אגב, מומלץ בחום גם למבוגרים..

      משפט אחד עדיין מהדהד..

      העבר היסטורי ..

      העתיד מסתורי..

      ההווה מתנה

      present = הווה

      כמה פשוט כמה נכון

      העתיד טמון במה שאנו עושים עם המתנה שאנו מקבלים..ההווה.

      אוהבת את כתיבתך

      נשיקות

      עופרה

       

        20/7/08 00:23:


      אין לי מילים

      קלטת לגמרי זה בדיוק זה...

      החיים קורים בדיוק בפער...

      אוהב

      אלן *


      אני לא יודע מה ילד יום ואולי עדיף שכך.

      כי בינתיים אני לומד לאהוב אותך כמו שאת.

      ההפתעות שיגיעו מפחידות אותי כל כך.

      אבל את איתי! כך שהן מעוררות בי עניין.

      מישהו יודע מה ילד יום יקירי?

      העולם היה משעמם וצפוי אם היה כך.

      ההפתעות הן הדרך.

      את הדרך נועדתם לעבור יחד.

      מאחל לכם מלבי,

      מסע מסעיר ונפלא.

      * היה כיף איתכם לקבל את הבוקר..

        19/7/08 17:58:

      "אני מדמיין איך הייתי מוביל אותך קדימה, מסיט אותך ברכות מהמהמורות שבמרחב..."

      זה... זה טרובדור אמיתי.

      ועכשיו שמע יקירי. בעצם שמעו שניכם, כי אתם יקרים ואהובים, כל כך.
      כל היופי בכם, שיש לכם לאן ללכת. הרבה לאן ללכת. ובכל זאת ולמרות זאת, אתם ביחד. הבחירה בדרך המשותפת, על אף ולמרות, היא שעושה אותה כה "שוות הליכה".
      אתם סוג של קסם יחד, אינכם רואים זאת?


      להביט בכם, פעם אחר פעם, גדלים אל תוך ה"יחד" הזה, ממלא אותי בכל כך הרבה חיוך, בכל כך הרבה תקווה, שבא לי לרסס את כל השמיים בספריי ורוד מתקתק ולצעוק לכל הספקנים למיניהם:

      "רק האהבה תנצח".

      _________________________________________________________

      אחר כך אני אשנה את שמי לתמרה.
        19/7/08 17:21:


      ואני - רגיל לחלוטין, אין בי שום דבר מיוחד.

       

      איך הגעת למשפט הזה??????????????

      זה מה  שאנחנו הולכים להסדיר כאן ועכשיו

      כל היתר נראה שהסתדר כברלשון בחוץ

        19/7/08 14:37:

       

       

       

       

       

       

      שלך

      ל-ע-ו-ל-מ-י-ם

        19/7/08 13:02:

      צטט: ההרמון של בלרינה 2008-07-19 12:00:30


      אני לא יודעת מה ניסיתם לרמוז לי מאוחר בלילה

      כשהיינו ביחד,

      אבל אם זה מה שאני ח-ו-ש-ב-ת שזה

      הירגעו תיכף ומיד!!

      מה שיהיה הוא מה שתיצרו שיהיה

      מעבר לכל הנסיבות

      כאן ועכשיו!!

      ו...אתה כבר יודע את זה , יקירי, לא?

      כבר אמרתי לך היום

      שאני אוהבת אותך?

      (וש"היא "תירגע" - אני אוהבת " אתכם גם!!)

      בסדר, נרגענו! חוץ מזה זה רק מייצר עניין ומחזק את מה שקיים.

      כי כשמה שאת חושבת קורה - אנחנו מדברים.

      אנחנו לומדים איך להתעלות מעל לנסיבות ולייצר אפשרויות חדשות.

      זה עובד מצוין - את רואה את זה!

       

      ובקשר לאהבתך אלנו - זה הדדי.

       

      להתראות.

       

        19/7/08 12:54:

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-07-19 11:06:10

      הפער בין הפנטזיות והמציאות יכול להיות מכאיב.


      איש לא הופך אותנו לבלתי נסבלים. אנחנו פשוט כאלה לעיתים.

       

      כרגיל יש לך יכולת נפלאה להבין את הדברים שמעבר לכתוב.

      אכן, כשאנחנו בלתי נסבלים אנחנו הם אלו שיוצרים את זה. אין טעם להאשים בכך אחרים.

      ובקשר לפער בין החלום למציאות - אכן הוא יכול להיות מכאיב.

      צריך לקבל את החיים כמו שהם. בסך הכל הם בסדר גמור.

      תודה רבה.

       

        19/7/08 12:50:

      צטט: levana feldman 2008-07-18 23:35:59


      ג'ו מ

      אתה רגיל וכולנו רגילים ולא יודעים מה ילד יום...

      והיא איתך אז הכל בסדר....

      (חוצמזה שאין לי כוכבים...אחזור)

       

      כולנו רגילים ויחד עם זאת בכל אחד יש משהו מיוחד.

      וחוץ מזה, כמו שכתבת, הכל בסדר.

      אנחנו לא יודעים מה ילד יום וטוב שכך, אחרת לא היינו מוצאים עניין.

      תודה רבה.

        19/7/08 12:48:

      צטט: בת יוסף 2008-07-18 22:36:30

      הקטע האחרון הרגיע ואיפשר תקווה.

      מה צריך יותר מכך? וטוב שאי אפשר לקרוא את העתיד. לא הייתי רוצה בכך.

      פשטות ולב אוהב- זה מה שחשוב.

      אם היה אפשר לקרוא את העתיד, הכל היה משעמם.

      ואם היה אפשר לקרוא את העתיד אף פעם לא היו הפתעות.

      התיקוה תמיד קיימת, ואהבה - זה שם המשחק.

      תודה רבה.

       

        19/7/08 12:46:

      צטט: shining 2008-07-18 22:18:40


      לרגע קט...נלחצתי.

      פששש...

      צפירת ההרגעה הגיעה בסיום.

      מזל!

       

      כל הכוונה הייתה להלחיץ - ואותך אישית!

      וחוץ מזה, הכל תחת שליטה. כמו שראית - הכל בסדר!

      להתראות בשמחות...

       

        19/7/08 12:00:


      אני לא יודעת מה ניסיתם לרמוז לי מאוחר בלילה

      כשהיינו ביחד,

      אבל אם זה מה שאני ח-ו-ש-ב-ת שזה

      הירגעו תיכף ומיד!!

      מה שיהיה הוא מה שתיצרו שיהיה

      מעבר לכל הנסיבות

      כאן ועכשיו!!

      ו...אתה כבר יודע את זה , יקירי, לא?

      כבר אמרתי לך היום

      שאני אוהבת אותך?

      (וש"היא "תירגע" - אני אוהבת " אתכם גם!!)

      הפער בין הפנטזיות והמציאות יכול להיות מכאיב.


      איש לא הופך אותנו לבלתי נסבלים. אנחנו פשוט כאלה לעיתים.

       

        18/7/08 23:35:


      ג'ו מ

      אתה רגיל וכולנו רגילים ולא יודעים מה ילד יום...

      והיא איתך אז הכל בסדר....

      (חוצמזה שאין לי כוכבים...אחזור)

        18/7/08 22:36:

      הקטע האחרון הרגיע ואיפשר תקווה.

      מה צריך יותר מכך? וטוב שאי אפשר לקרוא את העתיד. לא הייתי רוצה בכך.

      פשטות ולב אוהב- זה מה שחשוב.

        18/7/08 22:18:


      לרגע קט...נלחצתי.

      פששש...

      צפירת ההרגעה הגיעה בסיום.

      מזל!

      ארכיון

      פרופיל

      ג'ו מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין