כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בחצר האחורית

    שלוש שנים

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    נחבאת אל הכלים

    47 תגובות   יום ראשון, 28/9/08, 00:06

    החגים הבאים עלינו לטובה הם שעתם הרעה של הרווקים, הנשואים האומללים, הרעבים ועוד מגזרים שכרגע אין לי היכולת לחשוב עליהם.

     

    אני כמובן, משתייכת לקבוצה הראשונה. משנה לשנה הופכת השאלה "מה חדש אצלך?", לכזאת שיש לה ניגון אחר, המביא אותי לידי עייפות. החגים מעיקים עלי השנה במיוחד גם מסיבות אחרות. זקני השבט, שתמיד מארחים ביד רחבה גם הם עייפים. חלקם חולים. ואילו אנחנו, דור ההמשך מסרבים לקחת את הפיקוד לידינו. הבתים קטנים מידי, יכולות האירוח שלנו מוטלות בספק והעומס נשאר עדיין על כתפי המבוגרים.

     

    וכך קורה אצלי לאחרונה בחגים: אחרי שיחות על כלום ושום דבר וארוחה משותפת עם בני המשפחה, אני מיד מתחפפת למטבח. מצאתי לי תפקיד חדש: שוטפת הכלים. אם בבישול נכשלתי, לפחות הכיור מקדם את פני בברכה.

    אגב מכל עבודות הבית אוהבת אני את שטיפת הכלים. פתחתי מיומנויות של סרט נע, יכולות הסיבון והשטיפה המהירה שלי כבר הפכו לשם דבר. החגיגה הזאת של מים וסבון הייתה מאז ומתמיד תרפיה אמיתית בשבילי. עכשיו בחגים, זו פינה שנעים להיות בה במיוחד. היא עדיפה בהרבה על שיחות עקרות. 

     

    ואחרי רוח הנכאים החגיגית הזאת, זה הזמן לשורר. את יכולותיי כחרזנית בגרוש, גיליתי בקפה. לאור ההצלחה של שירי הקודמים (הצלקות שלי, אורח נטה ללון) קבלו בבקשה את האיוולת הבאה:

     

     

    שיר הסמובר

     הרימו ראש מהמדף, מצפים לחג נכסף,

     זוגות זוגות, כלים שלובים: קנקנים מעוצבים,

     וספלים בצלופן, עונג קערות לפתן.

     אך הנה עומד בדד, בפינה הרחק בצד,

     פרצופו - מיותם, כלי סדוק מבית סולתם.

     

     

     והכל מתלחשים, במחבתות מקשקשים,

     מיהו זה הזר תוהים, הסכינים, הקומקומים:

     אולי זה סיר שסר חינו, בשוגג אבד מכסו?

     ממרחק צועק הדלי, השליכוהו- שבר כלי!

     אך בינה היא גם לשתוק ולהקשיב בטרם צעוק:

     

     

     לא הדר ולא הדרת, לא אדון כי אם גברת:

     זו הגברת סמובר. מבוגרת היא מכבר.

     לה מזמן רתחו המים, אך אפה עוד בשמיים.

     ולעיתים שוכחת היא, את יעודה האמיתי:

     אין אגרטל היא לקישוט, כי אם קומקום מסוג פשוט.

     איך לא תשרוק לכל עובר, שלפתחה הוא מחזר?

     

     העיקשות שלה היא טורח ובזה אולי יש כורח:

     יד ברזל היא הפתרון, נלחם עד האחרון.

     מתגייסים כל הכלים, החדים, המשוננים:

     קולפנים, פותחנים, מגיעים בהמונים.

     עוד באים חולצי פקקים, ומפצח אגוזים.

     

     

     אך סמובר היא לא תשתוק, לא יעשו ממנה צחוק!

     כמה להכיל יכול הכלי, למלא פיו מים עד לבלי,

     גם הכוסות גדשו כולן, מלחמה תשיב בזמן!

     תוך שניות מבעבעת ושורקת וצווחת,

     תעשה לכל זאת סוף, את הכלים עכשיו תשטוף!

     

    ומאז לא רק בפסח, זאת עכשיו תדעו לבטח,

    בנוהג קבע של חגים, היא מגעילה את הכלים.

     

     

     ואחרית דבר:

    בזמן שאני משוררת להנאתי, קיבלתי ברכה לחג מבן-זוגי לשעבר שמתמצתת את כל הבדידות החגיגית הזאת. אינני יודעת למה נזכר בי דווקא עכשיו, שהרי כבר הרבה זמן שאנחנו לא בקשר. הברכה הסתיימה במילים: הפעם בדרכי למוזמביק. הוא, שנכנס כבר לשנתו הארבעים ושתיים, ככל הנראה עדיין לבד. אז למה לא לטוס למוזמביק? אילו יכולתי, הייתי טסה גם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: מרב 1956 2013-08-20 07:59:03

      5 שנים מאז כתיבת/פרסום הפוסט הזה

      טיבו של חומר טוב

      שלא נס ליחו.

       

      איזה כיף לי.... תודה!

      אני עדיין אוהבת את הפוסט הזה במיוחד, למרות שחיי מאוד השתנו מאז. לפעמים כאב ותסכול מביאים ליצירתיות נפלאה. הפוסט הזה הוא גם תיעוד מאוד משקף של תקופה בחיים.

       

        20/8/13 07:59:

      5 שנים מאז כתיבת/פרסום הפוסט הזה

      טיבו של חומר טוב

      שלא נס ליחו.

       

      צטט: hafitouss 2008-10-07 15:56:02


      סמובר על סוס, ביקשת קיבלת:

      גברת סמובר רוכבת על סוס

       

      קומפלימנטים על הביצוע! הצלת את כבודי האבוד ממילא.

      רק שלא יפול הסמובר, הוא נראה לי קצת באוויר, לא?

       

        7/10/08 15:56:


      סמובר על סוס, ביקשת קיבלת:

      גברת סמובר רוכבת על סוס

      צטט: עו"דד 2008-10-02 01:28:26


      יופי ,יופי,

      נעמה,

      הקריאה היתה עונג אמיתי

      תודה

      שנה טובה

      חגי

      שמחת אותי, תודה!

       

      צטט: d/b/z 2008-10-01 20:17:12


      במשעול... עם לב *כמו שלך ,

      שדות של  אהבות  עוד  יפרחו...

      החיוך  הוא שלך  -  ,

                ואת מושכת בחוטים,

                             יורדת לכרמים

                                        ובקרוב...יאירו  כל  הכוכבים...

      כוכב אחד כבר מאיר ומסנוור!

      דורי, כמה טוב שבאת.

      זר של שיבולים אגיש לך וגם אשכול של ענבים.

      לבבתני.

       

        2/10/08 01:28:


      יופי ,יופי,

      נעמה,

      הקריאה היתה עונג אמיתי

      תודה

      שנה טובה

      חגי

        1/10/08 20:17:


      במשעול... עם לב *כמו שלך ,

      שדות של  אהבות  עוד  יפרחו...

      החיוך  הוא שלך  -  ,

                ואת מושכת בחוטים,

                             יורדת לכרמים

                                        ובקרוב...יאירו  כל  הכוכבים...

      צטט: nonone 2008-10-01 18:14:37


      עברתי ככה במקרה ועשית את זה, איני יכול להימנע

      חרוזייך הפלאים מספרים סיפור ואגדה ומשל.

      אני חושב שאת חייבת להתישב ולכתוב ספרי ילדים, תחשבי על הקהל הנפלא הזה - את תדעי לקנות את ליבם.

      שתהיה שנה של כוונים חדשים

      וגם היככבי לך

      רבה עד מאד התודה!

      אף פעם לא ראיתי בעצמי כותבת או חורזת, מקסימום משתעשעת במילים!

      יש ספרות ילדים מופלאה שממתינה שיעיינו בה.

      חבל שהוצאות הספרים חונקות אותה לטובת אי אלו שטויות בנות חלוף!

      אגב ביקרתי אצלך בגלריה, יפה אתה משרבט לעצמך...

       

        1/10/08 18:14:


      עברתי ככה במקרה ועשית את זה, איני יכול להימנע

      חרוזייך הפלאים מספרים סיפור ואגדה ומשל.

      אני חושב שאת חייבת להתישב ולכתוב ספרי ילדים, תחשבי על הקהל הנפלא הזה - את תדעי לקנות את ליבם.

      שתהיה שנה של כוונים חדשים

      וגם היככבי לך

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-10-01 15:26:53

      לא יקירתי, מדיח כלים זו המצאה גיאונית. אולי לא בסדר גודל של מכונת הכביסה אבל היא מגיעה לקרסוליים שלה. זה פשוט נהדר.

      לי זה נשמע יותר כמו המצאה גי אונית.

      ותודה על הביקור בפוסט נשכח...

      ובלי שום קשר עכשיו ראיתי סרט מופלא, "חיים של אחרים". אם לא ראית, רוצי להשאיל בבלוקבסטר.

      לא יקירתי, מדיח כלים זו המצאה גיאונית. אולי לא בסדר גודל של מכונת הכביסה אבל היא מגיעה לקרסוליים שלה. זה פשוט נהדר.

      צטט: בבושקין 2008-10-01 01:58:19


      הזדהיתי,

       

      החל מהרווקות,

      דרך השאלות המציקות,

      שטיפת הכלים

      והשיר המחורז....

      אחות לצרה, שמחתי שבאת!

       

        1/10/08 01:58:


      הזדהיתי,

       

      החל מהרווקות,

      דרך השאלות המציקות,

      שטיפת הכלים

      והשיר המחורז....

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-30 12:46:50

      צטט: במשעול בלב שדות 2008-09-29 12:10:34

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-29 11:45:15

      תשמעי, בואי ואספר לך משהו. מלבד אלות רווקת, יש עוד יצורים שנמלטים אל הכלים. אני אחד מהם.

      באמת שלעתים קל לי איתם יותר מאשר עם אנשים, אפילו עם אלה טובי הלבב.

      אז אני בוחרת לעמוד מעל הכיור של אמי, עם סינר קשור למתני, סינר שתפרתי לה בשיעור מלאכה עוד בבי"ס יסודי. ואני מוכנה לספוג את כאבי הגב שכרוכים בשטיפה, כי הברז באמת מקובע נמוך מדי.

      לעתים זה באמת יותר פשוט.

       

      ולגבי החריזה - אין לי מילים, את פשוט מעולה. 

       

      שנה טובה, שארוחת החג בכל זאת תפתיע לטובה. נשיקה 

       

      לדמיין אותך שוטפת כלים בסינר משיעור מלאכה...בעצם למה לדמיין? שלחי תמונה! ואולי אפילו נזרע הזרע לפוסט הבא.

       

      אני חייבת כאן להבהיר: בני המשפחתי  (הגרעינית והמורחבת) הם באמת אנשים נהדרים, אחד אחד. ורוצים בטובתי. הבעיה היא אצלי (קוראים לזה תהליך החיברות או משהו כזה). אין לי כח בימים אלה לאף אחד.

      שטיפה נעימה וד"ש חם עד רותח (ובזהירות עם המים) 

       אין לך מושג באיזה סדר גודל זה התממש אתמול...לגמרי הייתי שם. המדיח כלים התקלקל (אצל המארחת). אני הייתי המייבשת. בגדול.

       

      הצחקת אותי עכשיו... ליבש ולסדר בארונות אני לא אוהבת, תמיד אני משאירה את התפקיד הזה למישהו אחר.

      אגב מדיח כלים זה לא יותר עבודה מלשטוף ביד?

       

      צטט: ניר גולן1 2008-09-30 16:59:49

      לא נורא, דרכם של חגים שהם עוברים.

      הבעיה שהם עוברים דרכינו.

      מוזמביק נשמע רעיון מצויין, גם טימבוקטו נשמע לא רע, מישהו היה שם?

      אני בטח לא, אבל אם תזמין לי כרטיס אצטרף בחפץ לב. 

       

       

      צטט: רונית ronit 666 2008-09-30 12:58:35

      אני מציעה לך עיסקה חד פעמית

      החג הבא על שינו

      אני מבשלת

      את רוחצת

      שנה מלאת חיוכים

      רונית

       

      אני בפנים!

      טוב, איך לא, השארת לי את התפקיד הקל...(שהרי רחיצת הכלים נועדה לעצלנים)
      שנה של הרבה יצירה! ובכלל- רק טוב שיהיה.

       

        30/9/08 16:59:

      לא נורא, דרכם של חגים שהם עוברים.

      מוזמביק נשמע רעיון מצויין, גם טימבוקטו נשמע לא רע, מישהו היה שם?

        30/9/08 12:58:

       

       

      אני מציעה לך עיסקה חד פעמית

      החג הבא על שינו

      אני מבשלת

      את רוחצת

       

      שנה מלאת חיוכים

       

      רונית

       

      צטט: במשעול בלב שדות 2008-09-29 12:10:34

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-29 11:45:15

      תשמעי, בואי ואספר לך משהו. מלבד אלות רווקת, יש עוד יצורים שנמלטים אל הכלים. אני אחד מהם.

      באמת שלעתים קל לי איתם יותר מאשר עם אנשים, אפילו עם אלה טובי הלבב.

      אז אני בוחרת לעמוד מעל הכיור של אמי, עם סינר קשור למתני, סינר שתפרתי לה בשיעור מלאכה עוד בבי"ס יסודי. ואני מוכנה לספוג את כאבי הגב שכרוכים בשטיפה, כי הברז באמת מקובע נמוך מדי.

      לעתים זה באמת יותר פשוט.

       

      ולגבי החריזה - אין לי מילים, את פשוט מעולה. 

       

      שנה טובה, שארוחת החג בכל זאת תפתיע לטובה. נשיקה 

       

      לדמיין אותך שוטפת כלים בסינר משיעור מלאכה...בעצם למה לדמיין? שלחי תמונה! ואולי אפילו נזרע הזרע לפוסט הבא.

       

      אני חייבת כאן להבהיר: בני המשפחתי  (הגרעינית והמורחבת) הם באמת אנשים נהדרים, אחד אחד. ורוצים בטובתי. הבעיה היא אצלי (קוראים לזה תהליך החיברות או משהו כזה). אין לי כח בימים אלה לאף אחד.

      שטיפה נעימה וד"ש חם עד רותח (ובזהירות עם המים) 

       אין לך מושג באיזה סדר גודל זה התממש אתמול...לגמרי הייתי שם. המדיח כלים התקלקל (אצל המארחת). אני הייתי המייבשת. בגדול.

       

      צטט: twomanydogs 2008-09-30 07:19:35

      הזכרת לי ריטואל קבוע.

      להיות במטכח עם אימי לרחוץ כלים.לנגב וליבש,

      ולפטפט.

      פטפוטים סתמיים, פטפוטים חשובים, הגיגים, חוויות.

      רגעים של נחת, נשיים.

       

      ביני לבין אמא שלי יש בעיקר ויכוחים ליד הכיור סביב השאלה מי תשטוף את הכלים.

      ולפעמים גם שיחות. אני אפילו נזכרת בכמה אירועים בהם ניצלתי את ההזדמנות לשתף אותה בדברים אישייים במיוחד או כאלה ששמרתי בבטן. הזכרת לי נשכחות...תודה על הביקור!

        30/9/08 07:19:

      הזכרת לי ריטואל קבוע.

      להיות במטכח עם אימי לרחוץ כלים.לנגב וליבש,

      ולפטפט.

      פטפוטים סתמיים, פטפוטים חשובים, הגיגים, חוויות.

      רגעים של נחת, נשיים.

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-29 11:45:15

      תשמעי, בואי ואספר לך משהו. מלבד אלות רווקת, יש עוד יצורים שנמלטים אל הכלים. אני אחד מהם.

      באמת שלעתים קל לי איתם יותר מאשר עם אנשים, אפילו עם אלה טובי הלבב.

      אז אני בוחרת לעמוד מעל הכיור של אמי, עם סינר קשור למתני, סינר שתפרתי לה בשיעור מלאכה עוד בבי"ס יסודי. ואני מוכנה לספוג את כאבי הגב שכרוכים בשטיפה, כי הברז באמת מקובע נמוך מדי.

      לעתים זה באמת יותר פשוט.

       

      ולגבי החריזה - אין לי מילים, את פשוט מעולה. 

       

      שנה טובה, שארוחת החג בכל זאת תפתיע לטובה. נשיקה 

       

      לדמיין אותך שוטפת כלים בסינר משיעור מלאכה...בעצם למה לדמיין? שלחי תמונה! ואולי אפילו נזרע הזרע לפוסט הבא.

       

      אני חייבת כאן להבהיר: בני המשפחתי  (הגרעינית והמורחבת) הם באמת אנשים נהדרים, אחד אחד. ורוצים בטובתי. הבעיה היא אצלי (קוראים לזה תהליך החיברות או משהו כזה). אין לי כח בימים אלה לאף אחד.

      שטיפה נעימה וד"ש חם עד רותח (ובזהירות עם המים) 

      תשמעי, בואי ואספר לך משהו. מלבד אלות רווקת, יש עוד יצורים שנמלטים אל הכלים. אני אחד מהם.

      באמת שלעתים קל לי איתם יותר מאשר עם אנשים, אפילו עם אלה טובי הלבב.

      אז אני בוחרת לעמוד מעל הכיור של אמי, עם סינר קשור למתני, סינר שתפרתי לה בשיעור מלאכה עוד בבי"ס יסודי. ואני מוכנה לספוג את כאבי הגב שכרוכים בשטיפה, כי הברז באמת מקובע נמוך מדי.

      לעתים זה באמת יותר פשוט.

       

      ולגבי החריזה - אין לי מילים, את פשוט מעולה. 

       

      שנה טובה, שארוחת החג בכל זאת תפתיע לטובה. נשיקה 

      צטט: איציק דור 2008-09-29 02:31:49

      שיר מקסים *

      מאחל לך שנה של  אושר הנאה בריאות והגשמה עצמית

       

      אורחים חדשים לחג... המון תודות!

      מירב האיחולים לקראת השנה שבפתח.. שיהיה לך רק טוב!

       

       

        29/9/08 02:31:

      שיר מקסים *

      מאחל לך שנה של  אושר הנאה בריאות והגשמה עצמית

      צטט: te18 2008-09-28 19:43:26


      מקסים, מקסים, מקסים

      אני מודה לך כפליים.

      (תודה, תודה, תודה

      תודה, תודה, תודה)

       

      והתמונה החדשה שלך שובת לב וכליות.

      צטט: flicker 2008-09-28 19:13:02

      חחחח  מצחיקולה, ארגת אותי עם שיר הסמובר וגם הדמעת אותי.. את יודעת, זיכרונות ילדות של בית סבא ומעניין שלפניי יומיים נישכרתי ארוכות בסמובר שלו..

       

      כן, שעתם הרעה של הרווקים אכן (ותקרבי לכאן את האוזן - " שלא תחשבי שלבעלי המשפחות זה יותר קל..")

       

      שנה טובה, נשיקות וגאולת רווקוּת מהירה לך בשנה הקרובה.

      ארוגה שכמותך, מה שלומך?

      איזה כלי יפה ומיוחד? לפחות בבחירה הזאת הצלחתי.

      לאבי אגב יש כמה כאלה, מקשטים את הבית.  

      ולמה את מגלה לי סודות שכולם כבר יודעים?....

      שנה נפלאה ומלאה בכל טוב!
        28/9/08 19:43:

      מקסים, מקסים, מקסים
        28/9/08 19:13:

      חחחח  מצחיקולה, ארגת אותי עם שיר הסמובר וגם הדמעת אותי.. את יודעת, זיכרונות ילדות של בית סבא ומעניין שלפניי יומיים נישכרתי ארוכות בסמובר שלו..

       

      כן, שעתם הרעה של הרווקים אכן (ותקרבי לכאן את האוזן - " שלא תחשבי שלבעלי המשפחות זה יותר קל..")

       

      שנה טובה, נשיקות וגאולת רווקוּת מהירה לך בשנה הקרובה.

      סלחתי לך. כיפור מתקרב, לא?

      ובקשר לתמונה. אני לא מצליחה לשתול אותה. הרמתי ידיים.

      בכלל הממשק פה פשוט לא יאומן. לקח לי יותר זמן להעלות את הפוסט ולסדר את המרווחים, מאשר לכתוב אותו.

        28/9/08 15:18:

      צטט: במשעול בלב שדות 2008-09-28 15:05:57

      אני? מגעילה? אני אביא את הגאולה.

      וסמובר הוא כלי נפלא, עטור הסטוריה ושפעה.

      באהבה, ללא היסוס- סמובר רכוב על סוס: (סליחה מראש על הביצוע)

       

       

       

       

       

      הסתבכתי.. (:

       התכוונתי מגעילה במובן...את כבר מבינה..

       

       

      כמה פעמים הקלקתי עד 10 ושום דבר לא קרה...

       

      התמונה לא עולה, משום מה. תקליק על הריבוע.

      צטט: spring_g 2008-09-28 14:16:53



      לא חושב שיש בזה מועיל,
      לדבר לסמובר באופן מגעיל. 

      ואם להסתמך על ניסיון אישי,
      אין טעם בלחץ רגשי.

      לא איוולת אדרבא, נפלא,
      כותבת זו שמגעילה.

      היא לא מתייאשת, מצבה הפיך,
      מותר לה לצפות עדיין לנסיך.

      וגם אם להם זה לא מובן,
      כדאי לו שיבוא על סוס לבן !!

       

       

      תגידי לי איפה אפשר לחתום להזדהות...(:

       

      אני תמיד מעדיף לשהות עם הקטנים, הכי כייף..

       

      וחוץ מזה, גם אם הם שואלים שאלות נוקבות, והם מסוגלים, הם לפחות לא מצרפים להם אנחה ממושכת.....

      אני? מגעילה? אני אביא את הגאולה.

      וסמובר הוא כלי נפלא, עטור הסטוריה ושפעה.

      באהבה, ללא היסוס- סמובר רכוב על סוס: (סליחה מראש על הביצוע)

       

       

       

       

        28/9/08 14:16:



      לא חושב שיש בזה מועיל,
      לדבר לסמובר באופן מגעיל. 

      ואם להסתמך על ניסיון אישי,
      אין טעם בלחץ רגשי.

      לא איוולת אדרבא, נפלא,
      כותבת זו שמגעילה.

      היא לא מתייאשת, מצבה הפיך,
      מותר לה לצפות עדיין לנסיך.

      וגם אם להם זה לא מובן,
      כדאי לו שיבוא על סוס לבן !!

       

       

      תגידי לי איפה אפשר לחתום להזדהות...(:

       

      אני תמיד מעדיף לשהות עם הקטנים, הכי כייף..

       

      וחוץ מזה, גם אם הם שואלים שאלות נוקבות, והם מסוגלים, הם לפחות לא מצרפים להם אנחה ממושכת.....

      צטט: שמוליק_ 2008-09-28 12:59:41


      לא בגרוש ובטח שזו לא איוולת !

      שנון חמוד ומקסים.

       הסטטוס לא משנה באמת, אפשר להנות בכל מצב, הכל בראש.

      שנה טובה לך

       

      שמוליק! כמה אנושיות ולבביות יש באדם אחד? כמה?

      תודה על המחמאות.

      ולגבי עניין הסטטוס, אתה באמת צודק.

      בחג הזה אני מבטיחה לצחוק ולזלול בלי הפסקה... 

      שנה נפלאה!

      צטט: החיידק הידידותי 2008-09-28 12:39:10


      חמודה, תמיד אבל תמיד יש לך פינה חמה ליד הכיור שלי  

      עצור- יש תור!

       

        28/9/08 12:59:


      לא בגרוש ובטח שזו לא איוולת !

      שנון חמוד ומקסים.

       הסטטוס לא משנה באמת, אפשר להנות בכל מצב, הכל בראש.

      שנה טובה לך


      חמודה, תמיד אבל תמיד יש לך פינה חמה ליד הכיור שלי  

      צטט: מיה שני 2008-09-28 02:48:45


      חגים ישראלים הם אכן הזמן המושלם לעזוב את ישראל...

      שיעבור בקלות,

      ושנה טובה לך.חיוך

      בינתיים אני כאן, לפחות בגופי. ומה שבטוח, בגפי.

      שנה טובה וכיף שבאת!

       

        28/9/08 02:48:


      חגים ישראלים הם אכן הזמן המושלם לעזוב את ישראל...

      שיעבור בקלות,

      ושנה טובה לך.חיוך

      צטט: that's me 2008-09-28 01:01:21


      נעמה !

      תעשי לי כלים :)

      סתם.... כלים זה אחת המטלותהכי אהובות עלי. ואת. את פשוט עושה קסמים. דרך העינייםשלך. המחשבות שלך הדמיון וכושר הביטוי. את לא צריכה כרטיס טיסה כדי להצטרף לאקס במוזמביק.

      נפלאה את. ושתהיה לך שנה נפלאה. מתוקה מתוקה כמו שמגיע לך.

      חיבוקים והרבה אושר

      ביחד נקים את איגוד שוטפי הכלים!

      והאקס- הוא שם אני כאן. וטוב לי.

      המברך יבורך,

      שנה נפלאה ומלאה בכל טוב,

      דניאל האחד והיחיד!

      צטט: נופל ברשת 2008-09-28 00:48:43

      שנה טובה מקודמתה, לחורזת המקסימה הנחבאת אל הכלים לשוטפם ולא יוצאת מהם או שוברת אותם.

      יכולהיות שאת החגים המציאו הנשואים כדי לנקום את בדידותם?

      נופלקה, אף פעם לא ניסיתי לצאת מכליי, איך עושים את זה?

      את החגים המציאו הילדים, הם היחידים שנהנים ...

        28/9/08 01:01:


      נעמה !

      תעשי לי כלים :)

      סתם.... כלים זה אחת המטלותהכי אהובות עלי. ואת. את פשוט עושה קסמים. דרך העינייםשלך. המחשבות שלך הדמיון וכושר הביטוי. את לא צריכה כרטיס טיסה כדי להצטרף לאקס במוזמביק.

      נפלאה את. ושתהיה לך שנה נפלאה. מתוקה מתוקה כמו שמגיע לך.

      חיבוקים והרבה אושר

      צטט: דניאלה111 2008-09-28 00:27:32

       


      מקסים מקסים מקסים

      שנון, קורץ ונוגע ממש שם עמוק בפנים

      קצת כמו תרפיה במטבח עם כל הכלים

      פשוט מקסים!!!

       

      שנה נפלאה

      דניאלה

      תודה תודה תודה!

      כרגע אני מרגישה קצת כמו כלי ריק,

      אבל אם תביאי לי כלים אני מבטיחה לשטוף בחריצות.

      שנה נהדרת ותודה שבאת!

       

        28/9/08 00:48:

      שנה טובה מקודמתה, לחורזת המקסימה הנחבאת אל הכלים לשוטפם ולא יוצאת מהם או שוברת אותם.

      יכולהיות שאת החגים המציאו הנשואים כדי לנקום את בדידותם?

        28/9/08 00:27:

       


      מקסים מקסים מקסים

      שנון, קורץ ונוגע ממש שם עמוק בפנים

      קצת כמו תרפיה במטבח עם כל הכלים

      פשוט מקסים!!!

       

      שנה נפלאה

      דניאלה

      פרופיל

      תגיות