כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    עד 100 כמו 20

    28 תגובות   יום שבת, 4/10/08, 21:51


    מה מאפיין אנשים שחיים חיים בריאים ומלאים עד גיל 100 ויותר?


    נתי יפת (שקוף) שלח אלי סרטון יפה על דנמרק שמסתבר שהיא המקום המאושר בעולם - פרטים מעניניים על זה בסרטון הראשון.

     

    כשבדקתי מי ערך את המחקר עליתי על "פרוייקט האזורים הכחולים". מצאתי ערך קצר בויקיפידה, ותרגמתי.  התוצאה לפניכם. 


    אזורים כחולים, Blue Zones  הוא פרוייקט של Quest Network, Inc שחוקר איזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים עד לגיל 100. חוקרים ממדעי החברה ודמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה מאשר רוב העולם.

    היכן מצויים ה"אזורים הכחולים"?

    צוות אחד של דמוגרפים מצא אזור כזה באי סרדיניה שבאיטליה. אנשי הכפרים הההריים מגיעים לגיל -100 בשיעור גבוה מאוד. באי אוקינואה ביפן מצאה קבוצה אחרת של חוקרים קבוצה דומה. בLoma Linda שבקליפורניה חוקרים בוחנים קבוצה של נוצרים מכנסיית Seventh-day Adventist שגם להם חיים ארוכים. התושבים של 3 המקומות האלה הם בעלי אחוז גבוה של אנשים שחיים מעל 100 שנים, סובלים מאחוז נמוך מאוד של מחלות שפוגעות באנשים אחרים השייכים למדינות מפותחות, ונהנים ממספר גדול יותר של שנות חיים בריאות. (נשיונל גאוגרפיק, נובמבר 2005, "Buettner, Dan : "The Secrets of Long Life.)


    קיימים עוד איזורים שאפשר להחשיב אותם כ"אזור כחול", אחד מהם הוא חצי האי Nicoya בקוסטה ריקה.

    אורחות חיים של אנשים באזורים כחולים


    לאנשים שחיים באזורים כחולים יש מסםפר אורחות חיים משותפות שתורמות לאורך החיים הארוך שלהם. בין המאפיינים של 3 המקומות שהזוכרו קודם אפשר לציין את הדברים הבאים:

     

    •  משפחה -  המשפחה מקבלת קדימות לפני דאגות אחרות.
    •  המנעות מעישון-  בני המאה בדרך כלל לא מעשנים.
    • דיאטה מבוססת צמחים -  רוב המזון שנאכל מקורו בצמחים.
    • פעילות גופנית מתונה ומתמדת - פעילות גופנית מתונה היא חלק בלתי נפרד מהחיים.
    • מעורבות חברתית - אנשים בכל הגילאים פעילים מבחינה חברתית ומעורים בקהילות שלהם.
    • קטניות - יש צריכה מרובה של קטניות.


    אפשר לראות עוד דברים ששמשותפים רק ל-2 קהילות מתוך ה3 כמו: המנעות מאלכוהול, העצמה של נשים,  אמונה, צריכה של סויה, גינון, דגנים מלאים וכו'.

     

    בריאות, חברה בריאה ואושר

    אגב - מי שיטרח לראות את הסרט על דנמרק יראה שמעורבות חברתית היא אחת הסיבות לא רק לחיים ארוכים אלא גם אחת החשודות ברמה גבוה של אושר. (הגיוני לא? כמו שמוריסי שר - "אני בן אנוש ואני רוצה להיות נאהב, בדיוק כמו כל אחד אחר"). 

     

    (עוד סיבות שמוזכרות שם-  רמת מיסוי גבוהה (כן , קראתם נכון) אין הפרשי סטטוס ואנשים בוחרים מקצוע לאו דווקא לפי הכנסה שהוא מביא (לדוגמה לבחור להיות עובד זבל), אוכולוסיה הומוגנית אתנית ותרבותית - נכונות למיסוי גבוה; הרגשה שהממשלה דואגת לאנשים, אמון גבוה בדנים אחרים ובממשלה; ביטחון גבוה ברחוב; דגש על חינוך חברים ומשפחה ; פשטות מרצון)

     

    בריאות ירוקה
    מבחניתי זה מדגים עוד פעם שאורח חיים סביבתי ומקיים  יותר הוא גם בריא יותר (ומאושר יותר?) - זהירות תעמולה:


    - מעורבות חברתית גבוה (בהתנדבות בארגון סביבתי-חברתי, או טוב לא פחות בארגון להעצמה קהילתית (עם נטיה סביבתית))
    - ברור שלהתרחק מטבק ואלכוהול.  (בן מזל שכמותי זה תמיד דחה אותי, מי בכלל רוצה לגעת בזה? פיכסה.)
    - לאכול אוכל צמחוני יותר עם תכולת קטניות גבוהה (חומוס, אוכל הודי, ושות). (בריא יותר גם לכם וגם ליצורים חיים אחרים (חיות וגם צמחים, כן גם לצמחים,  בגלל החוק השני של התרמודיניקה))
    - ללכת או לרכב על אופניים כמה שיותר (עוד סיבה אפשרית מדוע הדנים מאושרים, פעילות גופנית מתונה היא דבר משחרר ממריץ ומחייה). 

     

    עוד על אושר כאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/08 16:35:


      ואורי אמיתי מעדכן אותנו גם לגבי הנושא של התאבדויות - ובכן זה מיתוס. הנה הקישור לנתונים מויקיפידה שמקורם בארגון הבריאות העולמי.

       

      http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_suicide_rate

       

      זה דווקא מתאים לזה שהרוסים לא מאושרים בסקרים. 

        6/10/08 11:02:
      תיקון טעות - רוסיה במקום ה165 מבחינת אושר, בין בולגריה לפקיסטן. אוקראינה לקרת הסוף - מקום אחד מעל סודן!
        6/10/08 10:59:

      צטט: פרי הגפן 2008-10-06 08:26:46


      סליחה שאני מתערבת, אבל ככל הידוע לי, בדנמרק שיעור ההתאבדויות מהגבוהים בעולם, ותוחלת החיים נמוכה במספר שנים מבישראל הקשה והמאמללת.

       

      עם כל היתר אני מסכימה, ובקשר לקטניות, יש להשרות 24 שעות, גם כאלו שלא נהוג כמו מש, עזיקי ועדשים, ולבשל בישול איטי על אש קטנה. חוץ משעועית לבנה (ואולי גם פול, לא ניסיתי) זה פותר לחלוטין את בעיית הגזים.

       ואללה - מעניין. באמת בדנמרק יש תוחלת חיים של 77.2 לעומת 77.4  בארה"ב ו 79.7 בישראל. - אולי בגלל שאנחנו אוכלים הרבה ירקות?

       

      חקרתי קצת עוד - הלכתי למחקר אחר שקיבל גם כן תוצאות דומות. מדד הפלנטה המאושרת (שמחשיב גם את הנתונים לפי טביעת רגל אקולוגית) נותן דרוג מעט אחר (אבל מאוד דומה) 

       

      לגבי רמת אושר - המקומות הראשונים הם שוויץ, דנמרק, אוסטריה, איסלנד,  איי הבהמה, שוודיה, פינלנד, בהוטן, ולוקסמבורג. גם אצלהם ארה"ב אי שם במקום ה-24. ישראל במקום ה-64, קובה - 82, אירן במקום 96, תושבי פלסטין במקום ה122, ירדן - 138, רוסיה במקום ה167(בין לסטו לסווזילנד) בזימבוובאה ולסוטו הכי אומללים במקומות ה -177 ו178 בהתאמה. הנתונים לקוחים מכאן (העמודה הכי שמאלית) (שמרתי קובץHTML והעברתי לXL וככה אני יודע מיקומים). 

       

      לגבי אורך חיים - ישראל (79.7) מדורגת במקום ה-10 בעולם! הראשונה - יפאן עם ,82 שנים. והדרוג ממשיך - הוג קונג, איסלנד, שוויץ, אוסטליה, שוודיה, איטליה, קנדה. בריטניה (78.4) במקום ה23,   ארה"ב במקום 29,קובה במקום 30,  דנמרק במקום 31, סין במקום 74 (71.6), אירן במקום 90 (70.4),  רוסיה במקום 116 (65.3),  הודו במקום 120, (63.3 ), באהיטי חיים 51 שנים בממוצע, בטנזניה 46, בסווזילנד 32.5 שנים (המספרים הנמוכים במדינות היותר עניות מעידים בעיקר על תמותת תינוקות גבוה , לא רק על  אורך חיים קצר יותר של בוגר)

       

      התאבדויות נוגעות לחלק קטן מאוד באוכלוסיה ולא משנות כמעט בכלל תוחלת חיים. אני לא יודע אם יש מתאם בין כמות התאבויות לכמות הדכאון במדינה. 

       

      לפי הנתונים של "מדד הפלנטה המאושרת" שרטטתי גרף התפלגות שבו אפשר לראות שיש מתאם בין תוחלת חיים ארוכה לבין אושר מדווח - אבל קשה לדעת אם הקשר הוא מנתון אחד לשני (כלומר אנשים מאושרים יותר חיים יותר - או שמה זה שההורים והסבים חיים יותר-  המשפחה יותר מאושר) או בכלל קשורים שניהם לנתון שלישי (לדוגמה נסיעה על אופניים) שמשפיע על שניהם. 

       

       

       

       

       

       

        6/10/08 08:26:


      סליחה שאני מתערבת, אבל ככל הידוע לי, בדנמרק שיעור ההתאבדויות מהגבוהים בעולם, ותוחלת החיים נמוכה במספר שנים מבישראל הקשה והמאמללת.

       

      עם כל היתר אני מסכימה, ובקשר לקטניות, יש להשרות 24 שעות, גם כאלו שלא נהוג כמו מש, עזיקי ועדשים, ולבשל בישול איטי על אש קטנה. חוץ משעועית לבנה (ואולי גם פול, לא ניסיתי) זה פותר לחלוטין את בעיית הגזים.

        6/10/08 00:47:

      סרטון מעולה. תודה.
        6/10/08 00:23:

      אני לא ממפעילי שועל אש, יותר ארנב מים. צוחק מאוד עזרת לי . הנה עיינתי לי בחוביזה ותוך כדי עניתי לך. תודה
        5/10/08 23:41:

      צטט: מתי צוקרמן 2008-10-05 23:31:04

       אהלן

      מאוד מעניין הפוסט שלך. אני אחזור לראות את הסרטון בקרוב. (תודה על כל המתכונים על הדרך). אגב טיפ חזק לאושר, יש לך אפשרות כל פעם שאתה שם קישור לבחור "פתיחה בחלון חדש" בהגדרות ואז כל קישור שלך לא יעיף אותי מהפוסט קריצה.

      מה זה חובזה? אפשר קצת פרטים בבקשה...

       

       ח'ביזה הם כותבים - וזה ממש קשה למצוא אותם ככה.  זה חקלאות (אורגנית) בשיתוף הקהילה

       

      (עשיתי, וטוב לזכור, אבל למשתמשי שואל אש זה בטח מעצבן מול האפשרות של קליק שמאלי + פתח קישור בלשונית חדש  הרבה יותר נוח)

        5/10/08 23:31:

       אהלן

      מאוד מעניין הפוסט שלך. אני אחזור לראות את הסרטון בקרוב. (תודה על כל המתכונים על הדרך). אגב טיפ חזק לאושר, יש לך אפשרות כל פעם שאתה שם קישור לבחור "פתיחה בחלון חדש" בהגדרות ואז כל קישור שלך לא יעיף אותי מהפוסט קריצה.

      מה זה חובזה? אפשר קצת פרטים בבקשה...

        5/10/08 23:31:

      צטט: אפי! 2008-10-05 21:07:18

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 14:29:19


      פעם לפני למעלה ממאה שנה המציאו דבר כזה שטס בשמים,

      חוצה גבולות וימים - מטוס.

       

      את הדברים הבאמת חשובים לאריכות ימים, תתקשה ליבא -

      שלוה, ושקט פנימי וחיצוני.

       

       זה היה סתם התקטננות - לטוס לדנמרק.

       

      מזל שיש הרבה חברה שעובדים גם על זה - הבסיס האמיתי שחיוני לתמיכה לכל הדברים האחרים ומשלים אותם הוא הבסיס הרוחני (לאו דווקא דתי, ולא מיסטי, רוחני). יש הבנה גדלה גם בקרב אנשים "רציניים" ובכל רמות החברה שזה דבר חשוב. היום חלק מזה זה ברמת "ניו אייג' " - אופנות "פאסט פוד" רוחני שמקורם ב"מזון מעובד" רוחני מארה"ב (לדוגמה לגלות את "האני הפנימי") - אבל אני מאמין שהדברים העמוקים יותר יכו שורש. 

       

       

        5/10/08 23:26:

      צטט: taya1 2008-10-05 20:50:57


       אין ספק שהשיטה והרעיון שלהם נפלאים אבל בסופו של יום אני צרכנית - גם אם אלו ירקות אורגניים בגידול למען הקהילה.גם אני למדתי להשתמש בכל מיני ירקות משונים אבל תמיד נתקעתי עם עודפים. מאוד אהבתי את התרד התורכי שלהם.

      באמת אני צריכה לנסות את חבל הבשור. אני אספר לך איך הם.

      אל תדאג, יהיה לנו גם שוק איכרים אורגני זה רק עינין של זמן, או שאולי יש ורק אנחנו לא יודעים עליו ?

      אל תדאגי להם, הם מלאים עד אפס מקום. 

       שו תרד תורכי, מה זה?

        5/10/08 21:07:

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 14:29:19

      צטט: אפי! 2008-10-05 14:01:51

      אז מה נוסעים לדנמרק?

       

       מה פתאום ? איך ניסע ? הגבול בסוריה ובלבנון סגור. 

       

      למה לנסוע לשם אם אפשר להביא חלק מהדברים האלה לכאן?

       

      פעם לפני למעלה ממאה שנה המציאו דבר כזה שטס בשמים,

      חוצה גבולות וימים - מטוס.

       

      את הדברים הבאמת חשובים לאריכות ימים, תתקשה ליבא -

      שלוה, ושקט פנימי וחיצוני.

       

        5/10/08 20:50:

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 20:01:52

      צטט: taya1 2008-10-05 18:22:56

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 14:28:19

      צטט: poes 2008-10-05 13:51:58

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 08:49:18

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      יש כל מיני מתכונים, אחד הטובים שבהם הוא

       

      מרק חומוס ודלעת

       מבשלים את גרגירי החומוס שהושרו בהרבה מים (או עדיף בציר ירקות או עוף),כשהם מתרככים מוסיפים בצל קצוץ, מבשלים עד שהחומוסים ממש רכים.  מוסיפים קינמון, זנגוויל, זעפרן, ודלעת חתוכה לקוביות, מלח פלפל. ממשיכים לבשל עד שהדלעת מתפרקת למולוקלות דלעת כתומות, ומגישים עם פרוזיליה קצוצה.

       

      המתכון מרוקאי, מספר הבישול היהודי של קלודיה רודן.

         וי תודה. באמת יש לנו מתקפת דלעות (מח'ובזה) ולא תמיד יודעים מה לעשות איתן. 

       

       אתה קונה מחובזה ?

      אני הפסקתי. עשו הרבה מידי פאשלות. 

      צברתי גם כמות מטורפת של גזרים והפכתי למחלקת הגזר השכונתית. פשוט טבעתי בגזר.

       

       פאשלות או לא, אני איתם באש ובמים - לא בכל יום יש לך חקלאות נתמכת קהילה באזור. 

       

      חוצמזה - נראה לי שאני מעדיף שאם החקלאי שאני קונה ממנו מפשל - עדיף שזה יהיה יותר מידי גזר (שאני יודע מזה) ולא יותר מידי  חומר ריסוס (ושאני לא יודע מזה).חוצמזה הם חווה לא מאוד גדולה אחת, ומזג האוויר הוא גם הפכפך - אז אפשר להודות על זה שבתור חווה שכזו הם מצליחים לשמור על מגוון די גדול ואתגרים לא פשוטים בכלל (ביקרנו אצלהם פעם, וזה ממש לא פשוט לבצע את הלוגיסטיקה של גידולים טיפולים ולקוחות  - בטח בתחום כמו ירקות)

       

      עכשיו כשאת אומרת אני זוכר את מתקפת הגזר - אבל זה היה חלק מהאתגר של הארגז שלהם - גילינו ככה את הלחם (בעצם יותר דומה לעוגה) גזר ואת המרק גזר -בטטה -דלעת +ג'ינג'ר (סיני - מעולה). אגב, אשתי מזכירה לי - יש גם מתקפות חסה, צנוניות, קישואים, לפת ועשבי תיבול. - זה מעצבן אבל ככה גם גילנו את איך ומה עושים עם סלק, פקוס, שעועית תאלינד, מגנולד, פול ואדממה. (אגב לתירס שלהם אין מתחרים). עברנו גם לארגז גדול כל שבועיים. 

       

      שמעתי שבחבל הבשור יש דבר דומה אבל עם יותר מגוון ובחירה (מביאים מכמה חוות)

       

      שוק איכרים אורגני - מתי יהיה בארץ  ?

       

       

       

       

       אין ספק שהשיטה והרעיון שלהם נפלאים אבל בסופו של יום אני צרכנית - גם אם אלו ירקות אורגניים בגידול למען הקהילה.גם אני למדתי להשתמש בכל מיני ירקות משונים אבל תמיד נתקעתי עם עודפים. מאוד אהבתי את התרד התורכי שלהם.

      באמת אני צריכה לנסות את חבל הבשור. אני אספר לך איך הם.

      אל תדאג, יהיה לנו גם שוק איכרים אורגני זה רק עינין של זמן, או שאולי יש ורק אנחנו לא יודעים עליו ?

        5/10/08 20:01:

      צטט: taya1 2008-10-05 18:22:56

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 14:28:19

      צטט: poes 2008-10-05 13:51:58

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 08:49:18

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      יש כל מיני מתכונים, אחד הטובים שבהם הוא

       

      מרק חומוס ודלעת

       מבשלים את גרגירי החומוס שהושרו בהרבה מים (או עדיף בציר ירקות או עוף),כשהם מתרככים מוסיפים בצל קצוץ, מבשלים עד שהחומוסים ממש רכים.  מוסיפים קינמון, זנגוויל, זעפרן, ודלעת חתוכה לקוביות, מלח פלפל. ממשיכים לבשל עד שהדלעת מתפרקת למולוקלות דלעת כתומות, ומגישים עם פרוזיליה קצוצה.

       

      המתכון מרוקאי, מספר הבישול היהודי של קלודיה רודן.

         וי תודה. באמת יש לנו מתקפת דלעות (מח'ובזה) ולא תמיד יודעים מה לעשות איתן. 

       

       אתה קונה מחובזה ?

      אני הפסקתי. עשו הרבה מידי פאשלות. 

      צברתי גם כמות מטורפת של גזרים והפכתי למחלקת הגזר השכונתית. פשוט טבעתי בגזר.

       

       פאשלות או לא, אני איתם באש ובמים - לא בכל יום יש לך חקלאות נתמכת קהילה באזור. 

       

      חוצמזה - נראה לי שאני מעדיף שאם החקלאי שאני קונה ממנו מפשל - עדיף שזה יהיה יותר מידי גזר (שאני יודע מזה) ולא יותר מידי  חומר ריסוס (ושאני לא יודע מזה).חוצמזה הם חווה לא מאוד גדולה אחת, ומזג האוויר הוא גם הפכפך - אז אפשר להודות על זה שבתור חווה שכזו הם מצליחים לשמור על מגוון די גדול ואתגרים לא פשוטים בכלל (ביקרנו אצלהם פעם, וזה ממש לא פשוט לבצע את הלוגיסטיקה של גידולים טיפולים ולקוחות  - בטח בתחום כמו ירקות)

       

      עכשיו כשאת אומרת אני זוכר את מתקפת הגזר - אבל זה היה חלק מהאתגר של הארגז שלהם - גילינו ככה את הלחם (בעצם יותר דומה לעוגה) גזר ואת המרק גזר -בטטה -דלעת +ג'ינג'ר (סיני - מעולה). אגב, אשתי מזכירה לי - יש גם מתקפות חסה, צנוניות, קישואים, לפת ועשבי תיבול. - זה מעצבן אבל ככה גם גילנו את איך ומה עושים עם סלק, פקוס, שעועית תאלינד, מגנולד, פול ואדממה. (אגב לתירס שלהם אין מתחרים). עברנו גם לארגז גדול כל שבועיים. 

       

      שמעתי שבחבל הבשור יש דבר דומה אבל עם יותר מגוון ובחירה (מביאים מכמה חוות)

       

      שוק איכרים אורגני - מתי יהיה בארץ  ?

       

       

       

        5/10/08 18:22:

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 14:28:19

      צטט: poes 2008-10-05 13:51:58

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 08:49:18

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      יש כל מיני מתכונים, אחד הטובים שבהם הוא

       

      מרק חומוס ודלעת

       מבשלים את גרגירי החומוס שהושרו בהרבה מים (או עדיף בציר ירקות או עוף),כשהם מתרככים מוסיפים בצל קצוץ, מבשלים עד שהחומוסים ממש רכים.  מוסיפים קינמון, זנגוויל, זעפרן, ודלעת חתוכה לקוביות, מלח פלפל. ממשיכים לבשל עד שהדלעת מתפרקת למולוקלות דלעת כתומות, ומגישים עם פרוזיליה קצוצה.

       

      המתכון מרוקאי, מספר הבישול היהודי של קלודיה רודן.

         וי תודה. באמת יש לנו מתקפת דלעות (מח'ובזה) ולא תמיד יודעים מה לעשות איתן. 

       

       אתה קונה מחובזה ?

      אני הפסקתי. עשו הרבה מידי פאשלות. 

      צברתי גם כמות מטורפת של גזרים והפכתי למחלקת הגזר השכונתית. פשוט טבעתי בגזר.

       

        5/10/08 14:29:

      צטט: אפי! 2008-10-05 14:01:51

      אז מה נוסעים לדנמרק?

       

       מה פתאום ? איך ניסע ? הגבול בסוריה ובלבנון סגור. 

       

      למה לנסוע לשם אם אפשר להביא חלק מהדברים האלה לכאן?

        5/10/08 14:28:

      צטט: poes 2008-10-05 13:51:58

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 08:49:18

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      יש כל מיני מתכונים, אחד הטובים שבהם הוא

       

      מרק חומוס ודלעת

       מבשלים את גרגירי החומוס שהושרו בהרבה מים (או עדיף בציר ירקות או עוף),כשהם מתרככים מוסיפים בצל קצוץ, מבשלים עד שהחומוסים ממש רכים.  מוסיפים קינמון, זנגוויל, זעפרן, ודלעת חתוכה לקוביות, מלח פלפל. ממשיכים לבשל עד שהדלעת מתפרקת למולוקלות דלעת כתומות, ומגישים עם פרוזיליה קצוצה.

       

      המתכון מרוקאי, מספר הבישול היהודי של קלודיה רודן.

         וי תודה. באמת יש לנו מתקפת דלעות (מח'ובזה) ולא תמיד יודעים מה לעשות איתן. 

       

        5/10/08 14:01:
      אז מה נוסעים לדנמרק?
        5/10/08 13:51:

      צטט: האזרח דרור 2008-10-05 08:49:18

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      יש כל מיני מתכונים, אחד הטובים שבהם הוא

       

      מרק חומוס ודלעת

       מבשלים את גרגירי החומוס שהושרו בהרבה מים (או עדיף בציר ירקות או עוף),כשהם מתרככים מוסיפים בצל קצוץ, מבשלים עד שהחומוסים ממש רכים.  מוסיפים קינמון, זנגוויל, זעפרן, ודלעת חתוכה לקוביות, מלח פלפל. ממשיכים לבשל עד שהדלעת מתפרקת למולוקלות דלעת כתומות, ומגישים עם פרוזיליה קצוצה.

       

      המתכון מרוקאי, מספר הבישול היהודי של קלודיה רודן.

        5/10/08 09:33:

      צטט: אמיתי סנדי 2008-10-05 09:21:27


      אני לא חושב שהתאבדות היא בריחה מהתמודדות.

      אם כבר, הרי שבחירה בסמים מכל הסוגים היא הבריחה מהתמודדות.

       

      תראה, עבור אדם דכאוניחרדתי, לחיות זה לא פחות מפחיד מלמות.

      ההתמודדות עם החיים - עם האתגרים שבהם ועם האינטראקציות החברתיות שכרוכות בהם - שקולה מבחינתו להתמודדות עם הפחד מהמוות.

      התאבדות איננה דבר קל לביצוע, מכיוון שכדי לבצעו בהצלחה אתה צריך להתגבר על הפחד מהמוות, שהוא בדרך כלל הפחד הגדול ביותר.

       

      אולי לכן גם צודק החוקר שציטטת, מכיוון שדכאונים כרוניים הם אנשים חלשים, בעוד שמי שנקלע למשבר חד פעמי הוא ביסוגו אדם חזק, ולכן קל לו יותר לתכנן ולבצע התאבדות.

      אגב - מחקרים מהשנים האחרונות שהתפרסמו בעיתונות מצביעים על תופעה מעניינת - אנשים שנטלו משככי דיכאון (ממשפחת הפרוזק) במשך תקופה ואז הפסיקו חשופים יותר לסכנת התאבדות. למה? כי הם חזרו להיות מדוכאים מצד אחד, אבל עדיין נשאר להם הביטחון העצמי שאותו צברו ע"י השימוש בתרופה.

       

      אני מאחל לעצמי חיים מאושרים, בלי קשר לאורכם. 

       

       אתה יכול להגיד שגם בבחירה בסמים יש התגברות על פחד מהם, לא?

       

      נראה לי שאתה צודק שהתאבדות היא דבר שהרבה פעמים אנשים מעט חזקים יותר (שיש להם גם פחות הכנה נפשית להתמודדות עם כשלון) עושים. האמת שהמון זמן כבר בכלל לא הייתי בסביבה של דכאון או מחשבות אובדניות - ככה שקשה לי להזכר איך זה. בכל מקרה אם הם היו חזקים יותר - היו נשארים ומנסים לתקן. (זה נראה לי קשור לפנטזיות שאנשים עושים לגבי היבט מסויים בחיים שלא הולך כפי שהם תכננו)

       

      כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל.  

       

      פרוזק מבחינתי לא שונה בהרבה מסמים - השענות על דבר מה חיצוני כדי לקבל הרגשה (פנימית) טובה. אצל אנשים אחרים זה יכול להיות תלות במעריצים, באדם אהוב, בתהילה, בכוח, הישגים, קשר למקום וכו'. לדעתי הכרות אפילו שטחית עם מה שבודהה אמר יכולה לעזור מאוד להרבה אנשים. 

       

       

       

        5/10/08 09:21:

      צטט: האזרח דרור 2008-10-04 22:25:48

      צטט: אמיתי סנדי 2008-10-04 22:11:44

      היום אני אדם יחסית מאושר, אבל רוב חיי הייתי דכאוני מאוד.

      מה שנשאר איתי מימיי כדכאוני כרוני הוא חוסר הרצון לחיות הרבה.

      אני לא מחשיב את החיים מי יודע כמה.

      לא אכפת לי למות הלילה.

      אני רק מעדיף לא לסבול בתהליך.

      אם התאבדות הייתה נורמטיבית והיו משווקים גלולות התאבדות חוקיות בכל בית מרקחת, סביר שכבר הייתי בין המתים.

      אין כמו המוות כדי להעריך את החיים, אין כמו החיים כדי להעריך את המוות. זה ציטוט לא מדוייק אולי מספר המתים והחיים הטיבטי (שעוד לא קראתי). מנסיון אישי- רק כשאתה מבין שאתה הולך למות אתה מבין כמה יש לך עוד להספיק, וכמה החיים (על כל הסבל שיש בהם) הם בעצם כל מה שיש. לרוב האנשים מפגש עם המוות הוא לדעתי דבר שמעצים מאוד את החיונוית של החיים.

       

      קראתי פעם חוקר של מקרי התאבדות. הואאמר שבדרך כלל מדובר במקרי דיכאון קצרים שמעט עזרה מידיד היתה יכולה למנוע - משהו דבילי שבראייה לאחור רוב האנשים בכלל לא היו זוכרים אותו. אבל הרבה זמן אין לי מחשבות כאלה אז אני לא יודע כמה הוא קרוב לאמת. לדעתי התאבדות היא סוג של בריחה מהתמודדות, ועם קצת יותר מעורבות חברתית אחד בחיים של השני ומעט יותר פרופרציה הן לרוב היו יכולות להמנע.

       

      מאחל לך חיים ארוכים ומאושרים

       

       

       

       

       

      אני לא חושב שהתאבדות היא בריחה מהתמודדות.

      אם כבר, הרי שבחירה בסמים מכל הסוגים היא הבריחה מהתמודדות.

       

      תראה, עבור אדם דכאוני\חרדתי, לחיות זה לא פחות מפחיד מלמות.

      ההתמודדות עם החיים - עם האתגרים שבהם ועם האינטראקציות החברתיות שכרוכות בהם - שקולה מבחינתו להתמודדות עם הפחד מהמוות.

      התאבדות איננה דבר קל לביצוע, מכיוון שכדי לבצעו בהצלחה אתה צריך להתגבר על הפחד מהמוות, שהוא בדרך כלל הפחד הגדול ביותר.

       

      אולי לכן גם צודק החוקר שציטטת, מכיוון שדכאונים כרוניים הם אנשים חלשים, בעוד שמי שנקלע למשבר חד פעמי הוא ביסוגו אדם חזק, ולכן קל לו יותר לתכנן ולבצע התאבדות.

      אגב - מחקרים מהשנים האחרונות שהתפרסמו בעיתונות מצביעים על תופעה מעניינת - אנשים שנטלו משככי דיכאון (ממשפחת הפרוזק) במשך תקופה ואז הפסיקו חשופים יותר לסכנת התאבדות. למה? כי הם חזרו להיות מדוכאים מצד אחד, אבל עדיין נשאר להם הביטחון העצמי שאותו צברו ע"י השימוש בתרופה.

       

      אני מאחל לעצמי חיים מאושרים, בלי קשר לאורכם. 

       

        5/10/08 08:49:

      צטט: poes 2008-10-05 01:24:22

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

       

      מרק חומוס? לא מכיר.

       

      חומוס זה רק ההתחלה, ציינתי בגלל שהוא נפוץ באיזרנו ומקובל. האמת היא שרוב צורות האכילה שלו כוללות גם טחינה ולמרות שזה מקור טוב לסידן וברזל, זה גם שמן- מי שרוצה לקבל חלבונים זה לא אידאלי (אגב, אפשר לאכול אותו גם מבושל עם מנגולד ועגבניות - טעים)

       

      כדאי להכיר מגוון של קטניות שיש בעולם הרחב (בעיקר בהודו, ובמקום שבו אתה נמצא לא קשה להשיג אותן) - שעועית לבנות עם עין שחורה - מעולות למרק דומה למרק  שעועית אבל קל בהרבה ממנו וממש טעים. עדשים שחורות מעולות ועם טעם אשיר (לבישול הודי או הרבה מתכונים אחרים), מונג (להשרייה ולאכילה עם טחינה ולמכתונים הודים וסינים), מאש (גרגרים לבנים עשירים בחלבון), שעועית תאילנדית ירוקה - להקפצה עם טופו וגרגרי שומשום ולעוד עשרות מתכונים. - בקיצור - עולם שלם של טעמים. 

       

       

        5/10/08 08:43:

      צטט: יואב עינהר 2008-10-05 00:59:07

      אין לי בעיה עם אף מרכיב במתכון לחיים הארוכים

      חוץ מהסתייגות קלה בעניין הקטניות שיכול לגרום לדחייה חברתית ופירוק התא המשפחתי.

       

      וחשבנו שאנחנו בעד צמצום בפליטת גזי חממה...

       

       צוחק

      1. זה מקטין פליטת גזי חממה - החלופה (לקבלת חלבונים) הרבה יותר בעייתית. 

      2. אספדיטה (או משהו כזה) תבלין הודי סמי-רפואי (אסור לשים יותר מידי) להפחחת הגאזים

       

      עוד דברים שאני פחות בטוח לגביהם

      3. עוד דברים שיכולים לעזור - הנבטה, השרייה ארוכה - לדגומה חומוס במשך יומיים במקרר במקום יום, חיכוך הקטניות זו בזו לאחר שעה השריה בערך והחלפת המיים (תהליך פיזי נוסף לתהליך הכימי). 

      4. הגזים ועוד הפרעות הן בין היתר בגלל מיקרו -סביבה הרוסה בתוך המעיים שלנו, לקיחת חיידיקים פרו ביוטיים יכולה לעזור ?יכול להיות שגם שילוב של סוגי מזונות שונים בבישול או באכילה יכולים לעזור.

       

      אם שום דבר לא עוזר - אפשר לשנות גישה -  העי"ג

       

      צוחק

       

       

        5/10/08 01:24:

      דרור תודה על הפוסט - מאד מעניין

      קראתי ומייד השריתי גרגירי חומוס יבשים במים לאיזה מרק מחר.

        5/10/08 00:59:

      אין לי בעיה עם אף מרכיב במתכון לחיים הארוכים

      חוץ מהסתייגות קלה בעניין הקטניות שיכול לגרום לדחייה חברתית ופירוק התא המשפחתי.

       

      וחשבנו שאנחנו בעד צמצום בפליטת גזי חממה...

        4/10/08 22:32:

      צטט: יערת דבש 2008-10-04 22:16:48


      יש מתאם בין איכות חיים לאורכם? כי גם אני, כמו אמיתי, מעדיפה במקרה זה איכות על כמות.

       

       תלוי , מה זה איכות חיים? סקס ריגושים חזקים וסמים? במקרה זה אולי לא. 

       

      אם הכוונה באיכות חיים לחיים שבהם  את מרגישה חיה, פעילה, אקטיבית, רצויה, תורמת - אז לדעתי יש מתאם בין איכות וכמות. 

       

      לדעתי יש גם מתאם הפוך  - מי שהוא אומלל  מרע את הסיכוי שלו לחיים ארוכים - בורח לסמים (כולל אלכוהול וטבק) ומלכודות אחרות ש"פותרים" אומללות, אומללות ומתח גורמים ל"סטרס" - מצב שמדכא את המערכת החיסונית וגורם לצרור של בעיות אחרות, הפרעות אכילה, וכו' .

       

      בקיצור אני מאמין הרבה יותר ב- עד 100 כמו 20 - איכות חיים שגם מתיישבת טוב עם אריכות חיים. עוד רקע על זה - התאוריה של מקס-ניף, וגם אפשר לראות בסרטון הראשון שיש דמיון בין  התכונות שמוגדרות לאורח חיים בריא עם תכונות שמתאימות לחברה מאושרת יותר.  

        4/10/08 22:25:

      צטט: אמיתי סנדי 2008-10-04 22:11:44

      היום אני אדם יחסית מאושר, אבל רוב חיי הייתי דכאוני מאוד.

      מה שנשאר איתי מימיי כדכאוני כרוני הוא חוסר הרצון לחיות הרבה.

      אני לא מחשיב את החיים מי יודע כמה.

      לא אכפת לי למות הלילה.

      אני רק מעדיף לא לסבול בתהליך.

      אם התאבדות הייתה נורמטיבית והיו משווקים גלולות התאבדות חוקיות בכל בית מרקחת, סביר שכבר הייתי בין המתים. 

       אין כמו המוות כדי להעריך את החיים, אין כמו החיים כדי להעריך את המוות. זה ציטוט לא מדוייק אולי מספר המתים והחיים הטיבטי (שעוד לא קראתי). מנסיון אישי- רק כשאתה מבין שאתה הולך למות אתה מבין כמה יש לך עוד להספיק, וכמה החיים (על כל הסבל שיש בהם) הם בעצם כל מה שיש. לרוב האנשים מפגש עם המוות הוא לדעתי דבר שמעצים מאוד את החיונוית של החיים.

       

       קראתי פעם חוקר של מקרי התאבדות. הואאמר שבדרך כלל מדובר במקרי דיכאון קצרים שמעט עזרה מידיד היתה יכולה למנוע - משהו דבילי שבראייה לאחור רוב האנשים בכלל לא היו זוכרים אותו. אבל הרבה זמן אין לי מחשבות כאלה אז אני לא יודע כמה הוא קרוב לאמת.  לדעתי התאבדות היא סוג של בריחה מהתמודדות, ועם קצת יותר מעורבות חברתית אחד בחיים של השני ומעט יותר פרופרציה הן לרוב היו יכולות להמנע. 

       

      מאחל לך חיים ארוכים ומאושרים

       

       

       

       

        4/10/08 22:16:

      יש מתאם בין איכות חיים לאורכם? כי גם אני, כמו אמיתי, מעדיפה במקרה זה איכות על כמות.
        4/10/08 22:11:

      היום אני אדם יחסית מאושר, אבל רוב חיי הייתי דכאוני מאוד.

      מה שנשאר איתי מימיי כדכאוני כרוני הוא חוסר הרצון לחיות הרבה.

      אני לא מחשיב את החיים מי יודע כמה.

      לא אכפת לי למות הלילה.

      אני רק מעדיף לא לסבול בתהליך.

      אם התאבדות הייתה נורמטיבית והיו משווקים גלולות התאבדות חוקיות בכל בית מרקחת, סביר שכבר הייתי בין המתים. 

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין