כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    במנזר בשרון

    ארכיון

    0

    קריסטליזציה-מקומית

    119 תגובות   יום שלישי, 4/11/08, 13:43

     

     

    שלום חברים יקרים,

     

    לא כתבתי פה המון זמן,

    הייתי במקומות אחרים,

    מקומות בלי מילים.

     

    בוררת לעצמי מחדש את הכלים,

    וטווה הקשרים.

    חווה קריסטליזציה של מהות הדברים:

    גיבוש והצטללות,

    מעבר מפריזמת-יהלום דחוס,

    לא-צלול,

    לנקי ובהיר.

    זה לא סופי, כמובן,

    זה תמיד משתנה

    ונזיל.

     

    מחר אולי ישוב הבלבול,

    לא יודעת,

    אני לא מספיק זמן בצד

    השקוף

    של הדברים.

     

    האמת:

    האמירה האחרונה -

    זו סתם אמירת-נסיגה כזאת,

    מגבה את עצמי בפני עצמי.

    יודעת שזה כבר לא נכון,

    ועדיין קשה להאמין.

     

    להאמין לעצמי עד הסוף -

    להגיע לשם - לקח לי שנים.

     

    לקבל שזו האמת וזה הנכון,

    בלי קשר להוכחות ב-בינתיים,

    לשיקוף של אחרים,

    ליכולת שלי להגשים זאת

    בכל מצב והיבט, ובכל המובנים.

     

    עדיין קשה

    להיות נינוחה ובוטחת במקום שבחרתי:

    בו אני וחיי הם מקום הניסוי

    וחובת-ההוכחה להכל.


     מה היה?

    היתה התבהרות חדה כזאת,

    מפחדת לומר "הארה",

    למרות שמה זו הארה בסך-הכל:

    בחיים יש רבות,

    מסדרי גודל שונים,

    ואחר-כך החיים ממשיכים.

     

    זו,

    היתה מקיפה,

    מאחדת,

    כזאת שמאגדת-את-כל-הקצוות:

    יוצרת סוף-סוף תוואי ברור ללכת בו.

    זה לא אומר שאין שם צמתים ובורות.

    אבל עכשיו אני רואה אותם ממרחק,

    לא נופלת בהם,

    לא הולכת לי סתם לאיבוד.

     

    היא שינתה את הכל במידה מסוימת,

    "אילצה" אותי לראות-מחדש את כל הדברים,

    לשנות היררכיות-של-תפיסה, של בחירות,

    ושל כל הבנה או ביטוי מוחשי.

     

    זה לא היה "חדש" בתוכן בכלל,

    זה חדש רק ביכולת שלי להפנים,

    עד הסוף,

    בבירור.

    עכשיו לא נותר בי ספק או ויכוח,

    אינטלקטואלי או רוחני.

     

    וזה לא נטול-קושי, המקום הזה:

    אני רגילה להתפלמס כל הזמן עם עצמי.

     

    למסגר כל הבנה או ידיעה במרכאות כפולות

    זו דרך חיים.

    להפסיק לעשות זאת סופית

    זה (שוב פעם) למות.

    זה לגדוע בי ענף מרכזי.

     

    you would expect שתבוא התרגשות,

    שתהיה התעלות בתחושה,

    שתהיה הרגשה של חיבור,

    של הישג ושל הרחבה - 

    ואכן היתה,

     

    ויש שוב לעיתים,

    אבל זה לא אושר צרוף,

    זו לא מנוחת-גיבורים.


    אבל זה מה שנולד אחרי 11 שנים של לימודים-כתוספת (ל"קריירה"),

    ועוד 7 שנים של חקירה ולימוד באופן בלעדי,

    של עבודת-עומק-ורוחב,

    וניקוי רב-מימדי.

     

    מתוך התודעה הספציפית שלי:

    המנסרה-האישית

    שליטשתי,

    לפעמים בשמחה, וחדוות-יצירה,

    לפעמים ביזע, דמעות וציפורניים -

    כשאני חופרת בכפית את דרכי

    אל החופש

    מהכלא שבניתי לי בעצמי.

     

    אני "יודעת" את "שביל-הבריחה" :

    כי הייתי שם,

    בכל פיתוליו של השביל, 

    במדמנות ובביובים הזורמים,

    שמאיימים להשקיע,

    להטביע,

    כמו גם במקומות הממלאים-בסיפוק,

    המחיים, המרעננים, 

    במקומות שגורמים לתחושת-התעלות,

    המרגשים, והמאדירים.

       

    אז עכשיו אני יותר בצד של ה"חופש" מאשר של ה"כלא",

    ומאפשרת לעצמי לבטוח בכך יותר ויותר

    מיום ליום.

     

    ...

     

    הילה

    חיוך

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (110)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/08 14:08:

      צטט: ניפי 2008-12-25 09:47:10

      הילה יקרה,

      אשרייך שמצאת

      ואשרייך שאת יודעת שלמצוא דרך חיים אמיתית

      זה לא אומר שמעכשיו נחים

      זה רק אומר שמעכשיו יודעים לאיזה כיוון ללכת...

       

      שיהיה לך המון אור בדרך שבחרת לך

      ובהצלחה :)

       

       

      תודה יפתי,

      ואכן:

      ה"מנוחה" ממני והלאה...

      "עובדים" פה ללא ליאות,

      כמעט..

      חיוך

       

        25/12/08 13:58:

      צטט: too many ideaes 2008-12-24 21:15:38

      מקסימה את.

       

       

       תודה!

      תודה רבה.

      הילה

        25/12/08 13:55:

      צטט: ליה * 2008-12-01 23:37:07


      הילה,

      תודה על המילים ..

       

       

      תודה ליה יקרה,

      ואני בדיוק מאזינה לקטע המדהים של הפסנתר

      אצלך בבלוג.

      תודה לך!

      הילה

       

        25/12/08 09:47:

      הילה יקרה,

      אשרייך שמצאת

      ואשרייך שאת יודעת שלמצוא דרך חיים אמיתית

      זה לא אומר שמעכשיו נחים

      זה רק אומר שמעכשיו יודעים לאיזה כיוון ללכת...

       

      שיהיה לך המון אור בדרך שבחרת לך

      ובהצלחה :)

       

        24/12/08 21:15:

      מקסימה את.

       

        21/12/08 19:40:

       

      תודה רבה מריסה יקרה.

      הופעתך פה אצלי,

      כל פעם בפוסט אחר,

      מחממת את ליבי

      ומשמחת מאד.

      מילותיך משמעותיות לי מאד.

      תודה!

      חיוךהילה

        21/12/08 09:16:


      קוראת אותך

      ונפעמת.

      את נפלאה

        19/12/08 17:46:

      הילה

      מסע אלונקות עברת

      ולקחת אותנו איתך

      חלק יבואו

      וחלק יצקצקו בהבנה

      וישרבטו משהו סטמי... או שלא.

      אין דבר. הילה

      אנחנו קהל בתיאטרון

      וחלקנו נהיה פה גם מחר

      "ההצגה" הרי חייבת להימשך.

       

        2/12/08 05:45:

      צטט: רומי שנהר 2008-11-06 11:48:39

      צטט: עמותת כמוך 2008-11-06 06:24:00

      * חברות

      שמח שיש לי חברה כמוך

      דודו

       

      kamocha@tricks4u.com   כתובת למשלוח מייל להצטרפות לעמותת כמוך   

      www.kamocha.org  אתר הבית של עמותת כמוך

       דודו,

      תודה!

      כבר רשומה אצלך תחת רומי,

      רומי זו אני,

      ואני גם הילה.חיוך

       

       תודה חברה טובה , תרתי משמע

      אני משתדל, כאשר איני שוכח, לחתום בשורות ההצטרפות לטובת האחרים ששכחו את הפתק....

      דודו

       

        1/12/08 23:37:


      הילה,

      תודה על המילים ..

       

        30/11/08 10:31:

      צטט: road-swimmer 2008-11-29 21:39:12

      היי הילה,

      חייב להוריד את הכובע

      ואותך להלל

      על האומץ להתאמת

      חומות אגו לנתץ

      וכמובן על הבחירה המודעת

      וקשה ללכת בדרכך ולהשאיר הסגיי חיים מאחור

      האמיץ הוא זה אשר פוחד עד מוות אך אינו מוותר

      הלמד הוא זה שמחפש ובקלות משחרר לטובת כיוון אחר

      תודה שפרשת וחשפת את הגיגייך

      חיוך

       

       

       ראובן יקירי,

      וואו,

      מילותיך גורמות לי להרגיש מלאת-השגים

      לרגע...

      סתם...

      האמת היא שישנה נקודה שכל הדברים

      שנתת לי עליהם קרדיט כה מקסים

      הופכים לבלתי-נמנעים מבחינת הדחף-הפנימי.

       

      מה שלא מנטרל את ה"מחיר"

      שמרגישים ש"משלמים" לכאורה

      עד שלא מבינים עוד קצת את התהליך...

      בשתי מילים:

      תודה רבה,

      ובעוד שתיים:

      ברוך הבא...

      הילה

        29/11/08 21:39:

      היי הילה,

      חייב להוריד את הכובע

      ואותך להלל

      על האומץ להתאמת

      חומות אגו לנתץ

      וכמובן על הבחירה המודעת

      וקשה ללכת בדרכך ולהשאיר הסגיי חיים מאחור

      האמיץ הוא זה אשר פוחד עד מוות אך אינו מוותר

      הלמד הוא זה שמחפש ובקלות משחרר לטובת כיוון אחר

      תודה שפרשת וחשפת את הגיגייך

      חיוך

       

        10/11/08 00:04:

      צטט: גילגול.. 2008-11-09 19:36:52


      הילה הרבה יותר זורם לי מרומי. אז ברשותך אזרום...

      קראתי בשקיקה את מילותייך.

      שמחתי להבין אותם ממקום של יישום.

       

      והתובנה שהולכת איתי לאורך דרכי הפתלתלה היא שהחיים בתנאים של חוסר וודאות. הם האושר.

      בלי הצהרות של מה יהיה

      בלי תוכניות גרנדיוזיות

      משתנה חסר זיכרון (כמעט)

      כאן ועכשיו יום יום. עם זה אני יכולה להתמודד. 

       

       

      תודה לך. הרבה תודה.

      גילגול

       

      תודה רבה לך יקירתי,

      על התובנות שלך כאן.

      ועל נוכחותך מלאת-האור,

      ועל הכוכב...

      חיוך

      הילה

       

        9/11/08 19:36:


      הילה הרבה יותר זורם לי מרומי. אז ברשותך אזרום...

      קראתי בשקיקה את מילותייך.

      שמחתי להבין אותם ממקום של יישום.

       

      והתובנה שהולכת איתי לאורך דרכי הפתלתלה היא שהחיים בתנאים של חוסר וודאות. הם האושר.

      בלי הצהרות של מה יהיה

      בלי תוכניות גרנדיוזיות

      משתנה חסר זיכרון (כמעט)

      כאן ועכשיו יום יום. עם זה אני יכולה להתמודד. 

       

       

      תודה לך. הרבה תודה.

      גילגול

        9/11/08 13:58:

       

      תודה, תודה!

      חיוך

        9/11/08 11:35:


      כוכב* של מזל טוב ליום הולדתך.

       

       

      הכל נפתח ופתוח לפניך.

        7/11/08 14:35:

      צטט: רומי שנהר 2008-11-07 11:21:16

      צטט: wonders 2008-11-06 21:30:48

      כל אחד מהפוסטים שלך נתן לי את התחושה ש:

      - זהו, עד לכאן זה מה שהיה ומעכשיו הכל אחרת!!!

       

      בכל פוסט את יוצאת לאור מתוך השריון בו היית כלואה

      מתחשק לי להגיד לך שזה הכל אותו הרצף

      שזה ליניארי ולא בדיד

      שבלי המרכאות, ההגדרות, התויות, הכינוס

      נשאר התהליך, הדרך.

      ובדרך יותר קל לצעוד מאשר לעשות אקזיטים

       

      מברכת אותך על השמחה, החיים, הדרך

      על האומץ, הבחירה וההתמדה.

       

       לא יכולתי להסכים יותר עם דבריך המנוסחים כל-כך יפה!

      מענין שדברי נשמעים כמו "אקזיטים",

      לא הייתי כלל מודעת לכך.

      כי אני במהותי ובהבנתי הבסיסית ביותר,

      אדם-של-דרך,

      של תהליך (ופה יקיאו רבים).

      אולי כי אני כותבת לעיתים רחוקות כל-כך

      יש בדברי איזה טון כזה.

       

      אולי תסבירי לי את?

       

      אבל האם קל לצעוד בדרך?

      תלוי מתי.

      בעבר היה קשה-קשה,

      עכשיו הרבה-יותר קל, ללא ספק.

       

      תודה על דבריך, ועל איחולייך הטובים,

      ועל שהארת את מה שהערת.

       

      הילה

       

      יותר קל מאשר לחפש דרך או ללכת לאיבוד!

      שזה המצב הקיומי של רוב האנשים.
        7/11/08 11:23:

      צטט: חלום ומימושו 2008-11-07 00:46:34

      רק זו שנדדה לתוך הידיעה

      תדע לאסוף את כל שהבאת לכאן

      ולהגיש אותו ברוחב לב מרגש ונוגע כל כך

       

       יקירתי היפה,

      וואו.

      איזה ניסוח מרגש ויפה!

       

      המון תודה לך עליהם,

      אחותי העקרב..

      הילה

        7/11/08 11:21:

      צטט: wonders 2008-11-06 21:30:48

      כל אחד מהפוסטים שלך נתן לי את התחושה ש:

      - זהו, עד לכאן זה מה שהיה ומעכשיו הכל אחרת!!!

       

      בכל פוסט את יוצאת לאור מתוך השריון בו היית כלואה

      מתחשק לי להגיד לך שזה הכל אותו הרצף

      שזה ליניארי ולא בדיד

      שבלי המרכאות, ההגדרות, התויות, הכינוס

      נשאר התהליך, הדרך.

      ובדרך יותר קל לצעוד מאשר לעשות אקזיטים

       

      מברכת אותך על השמחה, החיים, הדרך

      על האומץ, הבחירה וההתמדה.

       

       לא יכולתי להסכים יותר עם דבריך המנוסחים כל-כך יפה!

      מענין שדברי נשמעים כמו "אקזיטים",

      לא הייתי כלל מודעת לכך.

      כי אני במהותי ובהבנתי הבסיסית ביותר,

      אדם-של-דרך,

      של תהליך (ופה יקיאו רבים).

      אולי כי אני כותבת לעיתים רחוקות כל-כך

      יש בדברי איזה טון כזה.

       

      אולי תסבירי לי את?

       

      אבל האם קל לצעוד בדרך?

      תלוי מתי.

      בעבר היה קשה-קשה,

      עכשיו הרבה-יותר קל, ללא ספק.

       

      תודה על דבריך, ועל איחולייך הטובים,

      ועל שהארת את מה שהערת.

       

      הילה

        7/11/08 00:46:

      רק זו שנדדה לתוך הידיעה

      תדע לאסוף את כל שהבאת לכאן

      ולהגיש אותו ברוחב לב מרגש ונוגע כל כך

        6/11/08 21:30:

      כל אחד מהפוסטים שלך נתן לי את התחושה ש:

      - זהו, עד לכאן זה מה שהיה ומעכשיו הכל אחרת!!!

       

      בכל פוסט את יוצאת לאור מתוך השריון בו היית כלואה

      מתחשק לי להגיד לך שזה הכל אותו הרצף

      שזה ליניארי ולא בדיד

      שבלי המרכאות, ההגדרות, התויות, הכינוס

      נשאר התהליך, הדרך.

      ובדרך יותר קל לצעוד מאשר לעשות אקזיטים

       

      מברכת אותך על השמחה, החיים, הדרך

      על האומץ, הבחירה וההתמדה.

        6/11/08 21:08:

      צטט: ורד א. 2008-11-06 21:00:02


      הילה היקרה,

      ברוכה הבאה!

      שמחים שחזרת אלינו.

      שיהיה לך סופ"ש מקסים.

       

       

      תודה!

      תמים

       

        6/11/08 21:00:


      הילה היקרה,

      ברוכה הבאה!

      שמחים שחזרת אלינו.

      שיהיה לך סופ"ש מקסים.

       

        6/11/08 19:56:

      צטט: צליל מכוון 2008-11-06 19:00:32

      העיקר הוא שמצאת  את הכיוון שבו את רוצה לצעוד.

      זו כבר התחלה מה אח"כ ,תמודדי בטוחה שצליחי , אולי לא בדיוק כמו שאת רוצה אבל תדעי שניסית.

      מה שכתבת פה ,ריגש אותי, נראה שיש בך החלטה וכח להתחיל מחדש.

      אז לסיכום אומר לך דרך צלחה.

       תודה יקירה!

       

        6/11/08 19:00:

      העיקר הוא שמצאת  את הכיוון שבו את רוצה לצעוד.

      זו כבר התחלה מה אח"כ ,תמודדי בטוחה שצליחי , אולי לא בדיוק כמו שאת רוצה אבל תדעי שניסית.

      מה שכתבת פה ,ריגש אותי, נראה שיש בך החלטה וכח להתחיל מחדש.

      אז לסיכום אומר לך דרך צלחה.

        6/11/08 13:57:

       

      תודה רבה לימי יקרה,

      על התובנות ועל ההבנה!

      הילה

        6/11/08 12:31:


      לצאת כך אל תוך האמת זה כמו  לבקוע מביצה ולהסתכל על העולם בעיניים חדשות אך יודעות, רעננות אך בשלות, עם כל החוכמה שנצברה והכי חשוב - עם יכולת ההקשבה העצמית החדשה שנרכשה.

      מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך, הילה.    

        6/11/08 11:51:

      צטט: רוז' 2008-11-06 09:57:31

      יקירה שאת.. כתבת ברגישות מיוחדת צלולה וזכה.

      רומי דרך צלחה לאור הגדול בכנותך האמיצה.

      אוהבת ומחבקת

       

       

       יפתי המוכשרת כל-כך,

      תודה רבה על המילים המחזקות ומזינות,

      ועוד יותר על החיבוק והאהבה!

      שולחת לך משלי:

      ועוקבת גם אחריך בדרכך שלך אל האור!

      אוהבת,

      הילה

        6/11/08 11:49:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-11-06 09:44:50

      אין "מנוחת גיבורים", גם לא בהארה:)

       

      אוהבת אותך על המסע המתמיד שלך אל האור

       

      עלמה

       

       בדיוק.

      תודה רבה על מילותיך החמות!

      הילה

        6/11/08 11:49:

      צטט: אפור הזקן 2008-11-06 09:11:43

      הילה -רומי  יקירה

       

      מאחל  רק טוב  והמשך  צמיחה

       

       סופ"ש  נפלא

       

        נשיקהרגוע

       תודה איש טוב,

      תודה רבה!

       

        6/11/08 11:48:

      צטט: עמותת כמוך 2008-11-06 06:24:00

      * חברות

      שמח שיש לי חברה כמוך

      דודו

       

      kamocha@tricks4u.com   כתובת למשלוח מייל להצטרפות לעמותת כמוך   

      www.kamocha.org  אתר הבית של עמותת כמוך

       דודו,

      תודה!

      כבר רשומה אצלך תחת רומי,

      רומי זו אני,

      ואני גם הילה.חיוך

       

        6/11/08 11:47:

      צטט: ליריתוש 2008-11-05 23:00:58


      *לעידוד, זה לא קל לחוות את כל מה שאת חווה, בהצלחה!

      והיה מפתיע לגלות ששמך בדוי לחלוטין, כי בחרת שם שנראה אמיתי....

       

       יקירתי,

      תודה רבה על העידוד והברכות.

      זה שרומי שנהר מרגיש אמיתי זה כי זו ישות אמיתית עד מאד.

      היא חלק שריר וקיים בתוכי,

      זו לא התחזות,

      לא מסכה-ריקה של הסתתרות.

      שוב תודה חיוך

      הילה

       

        6/11/08 11:45:

      צטט: מולי. 2008-11-05 22:29:37

      יקירה, זה היה כייף לקרוא את מה שכתבת.

      לא האריך בזה רק רוצה לומר כמה נפלאה

      ואמיצה את מבעיני.

      אוהבת אותך.

       

       מולי יפתי רבת-הכישרונות,

       

      תודה רבה רבה!

      מה שאמרת מלטף וממלא באנרגיות מאד.

      ומאד מרגש אותי שאת מוצאת אותי אמיצה,

      אמיצה שכמוך!

      הרבה אהבה לך ועוד,

      הילה

        6/11/08 11:43:

      צטט: srv 2008-11-05 20:42:40

      מרגש..שמח שחזרת.

       

       

      תודה!

      לא הספקתי להודות לך על ההופעה בכוכב יאיר!

      היה אחלה!

      הילה

        6/11/08 11:42:

      צטט: נילי רווה 2008-11-05 20:40:48


      לפעמים פסק זמן וחשבון נפש מבורכים..

      הם כביכול  מובילים  לדרך צדדית ל"שביל בריחה "

      אם ממשיכים לנוע בו ממקום של למידה והבנות..

      עולים על שביל האמצע..

      המוביל אל  הדרך הראשית

      אל  דרך המלך

       

       נילי יקירה,

       

      המון תודה!

      פגשתי בך  בפסטיבל של ג'ילברט בסוכות,

      חוויתי את האנרגיה העדינה, החזקה, החכמה שלך בסדנא שהעברת,

      והתרגשתי מדיוקך,

      צניעותך,

      נכחותך הנשית.

      תודה על אז,

      ועל המילים שלך פה!

      עוד נפגש.

      הילה

       

        6/11/08 11:39:

      צטט: אורי כרמל 2008-11-05 20:25:36

      ברוכים השבים

      *

      אורי

       

       תודה,

      ברוכים הנמצאים,

      והכותבים -

      הילה

        6/11/08 11:38:

      צטט: טמבורין 2008-11-05 19:56:22

      את נשמעת בקול רם וצלול. אשמח לקרוא.

       

      תודה!

      באמת!

      הילה

       

        6/11/08 11:37:

      צטט: נובה 2008-11-05 19:48:25


      שמחה שחזרת,

      הרגשתי שהצטרפתי אלייך למסע מרתק*

       

       תודה יקרה,

      שהצטרפת אלי למסע.

      זה עושה אותו פחות בודד..

      הילה

        6/11/08 11:36:

      צטט: יפעת בן דרור 2008-11-05 19:04:38

      רומי הילה, הילה רומי

      יכולתי לשבת כאן עוד שעות ולקרוא אותך, להינשא מעל כנפי המסע הפרטי שלך ולהיות שם איתך. כל כך מרתק, כל כך אמיץ כל כך אותנטי וקשוב לעצמו (לעצמך.) אני בדרך לשם. אבל עוד לא שם. אני חושבת שאני בבילבול, אולי אפילו מתוך בחירה. מתוך איזה צורך להתפלש בערבובייה הזאת של הצבעים של עצמי. אבל ה"קריסטליזציה" הזאת שאת מתארת- בוא תבוא.

      שמחה שאת כאן:-)

      נשיקות

      יפעת

       

      יפעת יפתי המוכשרת!

      התגובה שלך שימחה אותי כל-כך!

      שהדברים שלי עיניינו אותך,

      שאת מבינה את המקום שלי.

      זה שאת מתפלשת בעירבובייה של צבעייך - זה הרווח של כולנו,

      משם את יוצרת,

      ועושה דברים כאלו מדהימים ומרגשים!

      תודה ענקית לך,

      יקירה,

      נשיקות,

      חיבוקים  חמים!

      הילה

       

       

       

        6/11/08 11:23:

      צטט: דפדפ 2008-11-05 17:20:53


      אהבתי לקרוא אותך...

       

       תודה רבה!!!

        6/11/08 11:22:

      צטט: כש-רונית 2008-11-05 17:04:24

      I hope to come back

       

       תודה!

       

        6/11/08 11:20:

      צטט: מרב1970 2008-11-05 16:58:22


      וואוו רומי - חת'כת מסע עשית.

      כתבת נהדר ומרגש.

      תודה!

      ברוכה השבה

       

       מרב יקירתי,

      איזו תגובה  ואיזה ויז'ואל מדליק !

      איך את עושה את זה?

      אם זה ריגש אותך - אז זה מרגש אותי!

      תודה רבה!

      הילה

        6/11/08 10:50:

      צטט: רומי שנהר 2008-11-06 10:41:13

      צטט: מיכל* 2008-11-05 16:26:33

      זהו בדיוק התהליך הנכון

      ככל שאת מתקרבת לעצמך, כך אי אפשר לשקר יותר

      או למכור בכורה בעבור חופן עדשים

      (וזה לא קל להתפרנס מהמקום הזה)

      אבל הרווח כולו שלך

      בהצלחה

       

       מיכלי יקירה,

      הבנת אותי,

      כמו תמיד.

      תודה!

      ושוב תודה!

      הילה

       

       בדרכי, עברתי תהליך דומה, ולכן ההבנה

      וזו הבנה שצריך לשמור עליה כמו על אתרוג

        6/11/08 10:42:

      צטט: *דבש-פיצקית 2008-11-05 16:43:49


      הילה,

      הפוסט שלך כל כך אישי, ומרגש.

      יחד עם זאת מה שמקסים בו הוא שכל אחד יכול לקחת אליו את הכתוב,

      ו"להשליך" על עצמו.

      כתוצאה מההרגשה הזו שלי, הזדהתי איתך.

      מאחלת לך להישאר את, נאמנה לעצמך ולרצונותיך.

      מאחלת לך למצוא את השביל שלך, שהפסיעה בו תהיה רכה ונעימה.

      בהצלחה..

       מתוקה,

      תודה רבה על המילים,

      על שיכולת להזדהות,

      על האיחולים,

      על שבאת לפה!

      את מתוקה מאד, כשמך,

      הילהחיוך

       

        6/11/08 10:41:

      צטט: מיכל* 2008-11-05 16:26:33

      זהו בדיוק התהליך הנכון

      ככל שאת מתקרבת לעצמך, כך אי אפשר לשקר יותר

      או למכור בכורה בעבור חופן עדשים

      (וזה לא קל להתפרנס מהמקום הזה)

      אבל הרווח כולו שלך

      בהצלחה

       

       מיכלי יקירה,

      הבנת אותי,

      כמו תמיד.

      תודה!

      ושוב תודה!

      הילה

        6/11/08 10:39:

      צטט: bosmati 2008-11-05 15:47:47

      ברוכה הבאה הילה - רומי צוחק*

      והצלחה רבה בהמשך הדרך .

       

       

      בשמתי

      תודה!!

      הילה

        6/11/08 10:39:

      צטט: נעימות 2008-11-05 14:03:54

      רומי  יקרה  מאוד  ברוכה  השבה  ריגשת  אותי  אהבה  רבה  דבורהנשיקה
      ואני  מרגישה  את  ההילה  שלך  ממרחקים  עונג  אחת

       

       דבורה יקירה,

      איזו תגובה ממלאת-באנרגיה,

      כמו שאת עושה כל הזמן...

      תודה רבה על המילים החמות!

      ותודה רבה שאת כאן.

      הילה

        6/11/08 10:38:

      צטט: בבואה 2008-11-05 14:02:16


      רומי

      אשמח לכל שיתוף

      בחוויה ובהתחדשות.

       

      יעל הרפז

       

       יעל,

      תודה

      חיוך

        6/11/08 10:37:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2008-11-05 13:56:08

      את כותבת יפה מאד.

      בלוג זה דבר נפלא, (וכתיבה בכלל)

      שיהיה בהצלחה

      וחיים טובים- מי שתבחרי להיות.

       

       עדנה יקירתי,

      מחמאה בנושא כתיבה ממך - זה המון בעיני,

      כותבת מוכשרת כל-כך שאת!

      תודה על המילים החמות ועל הביקור,

      הילה

        6/11/08 10:35:

      צטט: התלמיד הנצחי 2008-11-05 13:47:11


      יש לך כשרון לבטא את עולמך ואת חוויותייך במילים שיוצאות מלבך ומלפפות את הלב הקורא אותן ומעניקות לו הד עשיר ורב גוני של החוויה האישית שלך.
        
      את מדהימה ומיוחדת.
        
      תודה רבה ששיתפת.
      *
      אורי

       

       אורי יקירי,

       

      כאחד מהחברים שאינו וירטואלי כבר כלל,

      דבריך מחממים ומזינים את ליבי במיוחד.

      אני מעריכה אותם (ואותך, אתה יודע) עד מאד.

      תודה!

      הילה

       

        6/11/08 10:33:

      צטט: עופרה'לה 2008-11-05 13:36:19


      הילה רומי יקרה

      מרגש לקרוא על המסע אותו עברת.

      מאחלת לך בהצלחה בדרך.

       

      באהבה

      עופרה

       

      עופרה יקירה,

      תודה רבה!

      באמת!

      הילה

       

        6/11/08 10:32:

      צטט: נוב"ר 2008-11-05 13:24:32

      את, הילה-רומי, מקסימה ומייטיבה שתף וחשוף את צפונותייך המרהיבות בפנינו. תודה על ההנאה שיש במפגש איתך. תשמחי לגלות, כמוני, שכל מי שכאן, כולל את עצמך, יכול בתורו להושיט כתף תומכת לחבר. ברוכה השבה.

       

       

      המון תודה על המילים הטובות!

      שמחה מאד שבאת,

      הילה

        6/11/08 10:31:

      צטט: purecoco 2008-11-05 13:21:47

      ברור שאי אפשר להגיב ברצינות

      לרשומה כה ארוכה.....אבל יותר מכך.....כה

      אומרת באמת המון דברים.....

      על רגל אחת...(:

      אצטט רק 2 שורות.....שתפסו לי את העין....ככה ....בקריאה

      מהירה ראשונה  :

      "להאמין לעצמי עד הסוף -

      להגיע לשם - לקח לי שנים. "

      זה לא משהו פשוט. כלל וכלל לא.

      יותר קשה בהרבה.....מלגרום לאחרים להמין לך....(:

      יש לי עוד דרך.....כדי להגשים....

      אבל אני באמת....חושב על זה המון.

      ונורא רוצה.

      כי בלי זה......המון דברים נראים חסרי משמעות.....

      ברוכה הבאה רומי.

      ניראה לי שאהנה לקרוא את המילים שלך.

       

       תודה!

      הילה

       

        6/11/08 09:57:

      יקירה שאת.. כתבת ברגישות מיוחדת צלולה וזכה.

      רומי דרך צלחה לאור הגדול בכנותך האמיצה.

      אוהבת ומחבקת

       

        6/11/08 09:44:

      אין "מנוחת גיבורים", גם לא בהארה:)

       

      אוהבת אותך על המסע המתמיד שלך אל האור

       

      עלמה

        6/11/08 09:11:

      הילה -רומי  יקירה

       

      מאחל  רק טוב  והמשך  צמיחה

       

       סופ"ש  נפלא

       

        נשיקהרגוע

        6/11/08 06:24:

      * חברות

      שמח שיש לי חברה כמוך

      דודו

       

      kamocha@tricks4u.com   כתובת למשלוח מייל להצטרפות לעמותת כמוך   

      www.kamocha.org  אתר הבית של עמותת כמוך

        5/11/08 23:00:


      *לעידוד, זה לא קל לחוות את כל מה שאת חווה, בהצלחה!

      והיה מפתיע לגלות ששמך בדוי לחלוטין, כי בחרת שם שנראה אמיתי....

       

        5/11/08 22:29:

      יקירה, זה היה כייף לקרוא את מה שכתבת.

      לא האריך בזה רק רוצה לומר כמה נפלאה

      ואמיצה את מבעיני.

      אוהבת אותך.

        5/11/08 20:42:
      מרגש..שמח שחזרת.
        5/11/08 20:40:


      לפעמים פסק זמן וחשבון נפש מבורכים..

      הם כביכול  מובילים  לדרך צדדית ל"שביל בריחה "

      אם ממשיכים לנוע בו ממקום של למידה והבנות..

      עולים על שביל האמצע..

      המוביל אל  הדרך הראשית

      אל  דרך המלך

        5/11/08 20:25:

      ברוכים השבים

      *

      אורי

        5/11/08 19:56:
      את נשמעת בקול רם וצלול. אשמח לקרוא.
        5/11/08 19:48:


      שמחה שחזרת,

      הרגשתי שהצטרפתי אלייך למסע מרתק*

        5/11/08 19:04:

      רומי הילה, הילה רומי

      יכולתי לשבת כאן עוד שעות ולקרוא אותך, להינשא מעל כנפי המסע הפרטי שלך ולהיות שם איתך. כל כך מרתק, כל כך אמיץ כל כך אותנטי וקשוב לעצמו (לעצמך.) אני בדרך לשם. אבל עוד לא שם. אני חושבת שאני בבילבול, אולי אפילו מתוך בחירה. מתוך איזה צורך להתפלש בערבובייה הזאת של הצבעים של עצמי. אבל ה"קריסטליזציה" הזאת שאת מתארת- בוא תבוא.

      שמחה שאת כאן:-)

      נשיקות

      יפעת

        5/11/08 17:20:

      אהבתי לקרוא אותך...
        5/11/08 17:04:
      I hope to come back
        5/11/08 16:58:


      וואוו רומי - חת'כת מסע עשית.

      כתבת נהדר ומרגש.

      תודה!

      ברוכה השבה

        5/11/08 16:43:


      הילה,

      הפוסט שלך כל כך אישי, ומרגש.

      יחד עם זאת מה שמקסים בו הוא שכל אחד יכול לקחת אליו את הכתוב,

      ו"להשליך" על עצמו.

      כתוצאה מההרגשה הזו שלי, הזדהתי איתך.

      מאחלת לך להישאר את, נאמנה לעצמך ולרצונותיך.

      מאחלת לך למצוא את השביל שלך, שהפסיעה בו תהיה רכה ונעימה.

      בהצלחה..

        5/11/08 16:26:

      זהו בדיוק התהליך הנכון

      ככל שאת מתקרבת לעצמך, כך אי אפשר לשקר יותר

      או למכור בכורה בעבור חופן עדשים

      (וזה לא קל להתפרנס מהמקום הזה)

      אבל הרווח כולו שלך

      בהצלחה

        5/11/08 15:47:

      ברוכה הבאה הילה - רומי צוחק*

      והצלחה רבה בהמשך הדרך .

        5/11/08 14:03:
      רומי  יקרה  מאוד  ברוכה  השבה  ריגשת  אותי  אהבה  רבה  דבורהנשיקה
      ואני  מרגישה  את  ההילה  שלך  ממרחקים  עונג  אחת
        5/11/08 14:02:


      רומי

      אשמח לכל שיתוף

      בחוויה ובהתחדשות.

       

      יעל הרפז

        5/11/08 13:56:

      את כותבת יפה מאד.

      בלוג זה דבר נפלא, (וכתיבה בכלל)

      שיהיה בהצלחה

      וחיים טובים- מי שתבחרי להיות.

        5/11/08 13:47:

      יש לך כשרון לבטא את עולמך ואת חוויותייך במילים שיוצאות מלבך ומלפפות את הלב הקורא אותן ומעניקות לו הד עשיר ורב גוני של החוויה האישית שלך.
        
      את מדהימה ומיוחדת.
        
      תודה רבה ששיתפת.
      *
      אורי
        5/11/08 13:36:


      הילה רומי יקרה

      מרגש לקרוא על המסע אותו עברת.

      מאחלת לך בהצלחה בדרך.

       

      באהבה

      עופרה

        5/11/08 13:24:
      את, הילה-רומי, מקסימה ומייטיבה שתף וחשוף את צפונותייך המרהיבות בפנינו. תודה על ההנאה שיש במפגש איתך. תשמחי לגלות, כמוני, שכל מי שכאן, כולל את עצמך, יכול בתורו להושיט כתף תומכת לחבר. ברוכה השבה.
        5/11/08 13:21:

      ברור שאי אפשר להגיב ברצינות

      לרשומה כה ארוכה.....אבל יותר מכך.....כה

      אומרת באמת המון דברים.....

      על רגל אחת...(:

      אצטט רק 2 שורות.....שתפסו לי את העין....ככה ....בקריאה

      מהירה ראשונה  :

      "להאמין לעצמי עד הסוף -

      להגיע לשם - לקח לי שנים. "

      זה לא משהו פשוט. כלל וכלל לא.

      יותר קשה בהרבה.....מלגרום לאחרים להמין לך....(:

      יש לי עוד דרך.....כדי להגשים....

      אבל אני באמת....חושב על זה המון.

      ונורא רוצה.

      כי בלי זה......המון דברים נראים חסרי משמעות.....

      ברוכה הבאה רומי.

      ניראה לי שאהנה לקרוא את המילים שלך.

       

        5/11/08 13:21:

      צטט: רפאלה 2008-11-05 13:14:41

      רומי יקרה..

      הילה יקרה..

      טוב שחזרת...

      הפוסט שלך נגע בכל כך הרבה נקודות ואכן את צודקת..הרבה מאיתנו היינו במקומות בהם היית....אך כל אחד חווה את זה אחרת.

      שמחה מאד להארה שלך...

      מקווה שעתה דברים יהיו קצת יותר בהירים.

      מקווה שנראה אותך יותר בתגובותייך.

      תמיד ראיתיך כשקטה...אולי קוראת ולא מגיבה..בודקת..

      אולי עכשיו תהיי יותר משוחררת.

      אנו כאן..לפחות אני אשמח למעורבות שלך בפורום ...

      ראיתיך פעם והתרשמתי עמוקות ממך ואפילו שזה היה לכמה דקות.

      רפאלה*

       

       רפאלה המוכשרת,

      תודה רבה על המילים,

      על המסרים,

      על החיזוקים!

      אכן לא מגיבה לעיתים קרובות,

      נמצאת-לא-נמצאת כמו שהבנת.

      את ציוריך מלאי-החיים אני אוהבת מאד!

      תודה שבאת והגבת,

      הילה

        5/11/08 13:17:

      צטט: נויתי 2008-11-05 13:14:55

      תודה הילה,

      כתבת ברגישות ויופי רב,

      ברוכה השבה.

       

       נויתי יקירה,

      איזה כיף שבאת!

      תודה על המילים החמות,

      ותודה שאת פה!

       

      הילה

       

        5/11/08 13:16:

      צטט: אילת פורת 2008-11-05 13:05:22

      הילה-רומי,
      ברוכה השבה לקפה
      ועוד יותר -
      ברוכה השבה אל
      ביתך הפנימי.
      מאחלת לך יותר ויותר
      לאחד את חלקייך
      ולהיות שלמה. צוחק
      איֶלֶת.

       

       

      תודות רבות לך איילת יפתי,

       

      מי כמוך מבין ויודע..

      תודה שבאת,

      ותודה על דבריך,

      הילה

       

        5/11/08 13:15:

      צטט: venus10 2008-11-05 13:03:18


      ברוכה השבה

       

       

      תודה!

      ותודה שבאת.

      הילה

        5/11/08 13:14:

      תודה הילה,

      כתבת ברגישות ויופי רב,

      ברוכה השבה.

        5/11/08 13:14:

      צטט: joesi 2008-11-05 12:59:38

      פרשי מהילת עלינו, ברוכה השבה

       

       

      תודה יקירי מכל הלב!

      הילה

        5/11/08 13:14:

      רומי יקרה..

      הילה יקרה..

      טוב שחזרת...

      הפוסט שלך נגע בכל כך הרבה נקודות ואכן את צודקת..הרבה מאיתנו היינו במקומות בהם היית....אך כל אחד חווה את זה אחרת.

      שמחה מאד להארה שלך...

      מקווה שעתה דברים יהיו קצת יותר בהירים.

      מקווה שנראה אותך יותר בתגובותייך.

      תמיד ראיתיך כשקטה...אולי קוראת ולא מגיבה..בודקת..

      אולי עכשיו תהיי יותר משוחררת.

      אנו כאן..לפחות אני אשמח למעורבות שלך בפורום ...

      ראיתיך פעם והתרשמתי עמוקות ממך ואפילו שזה היה לכמה דקות.

      רפאלה*

        5/11/08 13:14:

      צטט: forte nina 2008-11-05 12:44:57

      הילה יקרה

      היה מעניין לקרוא את אשר עברת.

      אך לא אכביר במילים

      כי יש לך הרבה מהם כרגע בראש.

      נראה לי כמו זמן לסדר

      ובעיקר לעשיה.

      הוכחה וביטוי לכל מה

      שהפנמת הבנת והטמעת.

      מאחלת לך הצלחה

      הרבה אהבה

      פנינה

       

      פנינה יקרה,

      תודה על מילותיך,

      ואכן זה הזמן לעשיה וביטוי 

      בדיוק כפי שאמרת.

      הרבה אהבה גם לך,

      תודה שהגעת,

      הילה

       

        5/11/08 13:13:

      צטט: ריחן 2008-11-05 12:13:36

      ברכות לסיום הויפסאנה.

       

       תודה!

      שמחה לראות אותך פה.

      הילה

        5/11/08 13:05:
      הילה-רומי,
      ברוכה השבה לקפה
      ועוד יותר -
      ברוכה השבה אל
      ביתך הפנימי.
      מאחלת לך יותר ויותר
      לאחד את חלקייך
      ולהיות שלמה. צוחק
      איֶלֶת.

       
        5/11/08 13:03:

      ברוכה השבה
        5/11/08 12:59:
      פרשי מהילת עלינו, ברוכה השבה
        5/11/08 12:44:

      הילה יקרה

      היה מעניין לקרוא את אשר עברת.

      אך לא אכביר במילים

      כי יש לך הרבה מהם כרגע בראש.

      נראה לי כמו זמן לסדר

      ובעיקר לעשיה.

      הוכחה וביטוי לכל מה

      שהפנמת הבנת והטמעת.

      מאחלת לך הצלחה

      הרבה אהבה

      פנינה

        5/11/08 12:15:

      צטט: nonone 2008-11-05 11:47:01

      היית קיימת בתודעתי קודם להעלמותך ושמח לפגוש אותך שוב בשלב אחר בגלגול, פרפר יפה כנפיים. כ
      מי שבר מסלולים דומים במקצת (מאוד רחוק מתחושת המיצוי שאת מעבירה) אני מודה, ברוח נמוכה שאני מקנא בך, קנאה תכולה, כמו שמי הבוקר הבהיר הזה (לא קנאה צהובה, חלילה)

      וחוץ מזה,   ה י ל ה   - שם כה יפה

      ולהילה, אוסיף כוכב

       

       ארנון יקר,

       

      תודה רבה על דבריך!

      על המחמאות שבהם, על החיזוקים.

      קנאה תכולה זה מושג יפה כל-כך,

      אמיתי,

      אני מאמצת אותו ברשותך.

      כן, אני רואה שאתה במקום עבודה שנועד לעשות טוב

      ומאחלת שתצליחו ותהנו מכך תוך כדי.

       

      שמחה מאד שבאת לכאן עכשיו,

      ותודה על הכוכב,

      אבל בעיקר על המילים.

       

      הילה

        5/11/08 12:13:
      ברכות לסיום הויפסאנה.
        5/11/08 12:08:

      צטט: jud67 2008-11-05 10:30:33


      הילה הרבה יותר טוב מרומי

      כי כמו שאני חווה אותך

      הילתך מאירה אותנו באורה.

      אשרייך על ההארה

      7 שנים זה המון לא? אפילו מייאש.

       

       

      יודית מתוקה,

       

      תודה על מה שאמרת.

      ו-7 שנים זה ים זמן,

      וקדמו לכך עוד כמה וכמה,

      ולכן אני אומרת לך שאני יודעת איפה את עכשיו.

      אם זה מיאש?

      זה לא כל הזמן קשה ורע.

      החכמה, שאני לא יכולה לומר שנחנתי בה,

      היא לעשות זאת ממקום יותר בוטח ב"הגעה-אל-סוף-המנהרה",

      בכך שמגיעים,

      בכך שזה שם.

      כשיש את הידיעה הזו מבפנים, 

      הפחד קטן,

      ומשם התגובה לכל התהליך פחות מטלטלת,

      יותר מעוגנת,

      יותר שלווה.

       

      אני לא כל כך השכלתי או הצלחתי למצוא לי מורים-לדרך בשר-ודם,

      אז הדרך היתה לי ארוכה וקשה.

       אני בטוחה שיש דרך קצת יותר קלה לעשות זאת.

      אני לא מצאתי אותה לעצמי,

      מוכנה לנסות לתת מניסיוני לאחרים עכשיו.

      בכל דרך שתתאים,

      שתהווה עזרה.

       

      שולחת לך הרבה אהבה יקירתי,

      הילה

        5/11/08 12:00:

      צטט: גל-אור 2008-11-05 10:30:18


      להאמין לעצמי עד הסוף -

      להגיע לשם - לקח לי

       

      לא משנה הזמן... העיקר שהגעת לשם

      זה הבסיס, מפה תמריאי קדימה...

      תודה לך הילה (רומי), על הגילוי הראשוני

      זה חשוב, זה מוכיח ומאשר את שכתבת

      בהצלחה רבה בהמשך הדרך....

      אורית

       

       אורית יקרה,

      זה נכון כל כך,

      שהזמן שלקח לא חשוב העיקר שמגיעים.

      וזה אכן הבסיס,

      בלי זה אין כלום.

      המון תודה על דברייך ואיחולייך,

      הם חשובים לי מאד!

      הילה

       

        5/11/08 11:47:

      היית קיימת בתודעתי קודם להעלמותך ושמח לפגוש אותך שוב בשלב אחר בגלגול, פרפר יפה כנפיים. כ
      מי שבר מסלולים דומים במקצת (מאוד רחוק מתחושת המיצוי שאת מעבירה) אני מודה, ברוח נמוכה שאני מקנא בך, קנאה תכולה, כמו שמי הבוקר הבהיר הזה (לא קנאה צהובה, חלילה)

      וחוץ מזה,   ה י ל ה   - שם כה יפה

      ולהילה, אוסיף כוכב

        5/11/08 10:30:


      הילה הרבה יותר טוב מרומי

      כי כמו שאני חווה אותך

      הילתך מאירה אותנו באורה.

      אשרייך על ההארה

      7 שנים זה המון לא? אפילו מייאש.

       

        5/11/08 10:30:

      להאמין לעצמי עד הסוף -

      להגיע לשם - לקח לי

       

      לא משנה הזמן... העיקר שהגעת לשם

      זה הבסיס, מפה תמריאי קדימה...

      תודה לך הילה (רומי), על הגילוי הראשוני

      זה חשוב, זה מוכיח ומאשר את שכתבת

      בהצלחה רבה בהמשך הדרך....

      אורית

        5/11/08 10:13:

      צטט: m i n d the gap 2008-11-04 21:40:51

      נעים מאוד (שוב :)

      שמחה שאת כותבת

      להרגשתי... את אישה מדהימה.

       

       

       יקירתי,

      את רואה,

      here we meet again

      שמחה מאד שבאת,

      (איך ידעת?)

       

      ודברייך חממו מאד את ליבי.

      תודה מתוקה!

      הילה

       

        5/11/08 10:11:

      צטט: באמת ? תלוי 2008-11-04 18:48:15


      מה שלא מבלבל אינו יתבהר .

      אין תשובה כשאין שאלה .

      ואם כבר רומי קריצה

      משפט אחד שאומר המון : חיפוש בעולם הזה הוא חיפוש בעולם הבא .

      אני קוראת את המשפט הזה לא בהקשר של חיים אחרי המוות , אלא של חיבור לחיי הנשמה גם בעולם הזה .

      תמשיכי להתבלבל , זה מגדיל את הרצון לחפש ולגלות עוד ועוד . חיוך

       

       מסכימה מאד עם המשפט שכתבת:

       "חיפוש בעולם הזה הוא חיפוש בעולם הבא ."

      זו אחת הסיבות שהחיפוש כה חשוב בעיני...

      תודה רבה על דבריך,

      ואני אנסה להמשיך ולעדן ולהעמיק

      במקום ל"המשיך להתבלבל" עכשיו.חיוך


      המון תודה,

      הילה

        5/11/08 10:07:

      צטט: coachwithu 2008-11-04 18:45:52


      רומי יקרה,

      כה מרגש לי לקרוא את הפוסט שלך, חברה יקרה.

      מבין המילים..מבין השורות..שבאו מתוכך, באותנטיטת רבה.

      את מתגלית אישה כה חזקה, מתמודדת, יכולה.

      אישה עם המון כוחות, תעוזה ועוצמות, זה ראוי להערצה.

      אני בטוחה ביכולתך ובהצלחתך להמשיך

      ולהיות ב"תנועה" ובעשייה מלאת משמעות ובחירה,

      אשר תאפשר לך להגיע במלוא נוכחותך

      ל"מקומות" אחרים, למקומות הטובים והנכונים ביותר

      לך, לעצמך ועבורך, לחייך, להוויתך באשר היא.

      מאחלת לך הצלחה בדרך.. באופן המיטבי

      כפי שאת יודעת ובוחרת..ואת יודעת הכל.

      אני מאחלת לך שפע של ימים טובים,

      מלאי שמחה ואושר :)

      המשך שבוע טוב,

      סיגל

       

      סיגל יקרה!

       

      איזו תגובה מרגשת!

      את באמת "רואה" אנשים, ואני בטוחה שזה עושה אותך מאמנת נפלאה.

      הכנסת פה כל-כך הרבה תמיכה, עידוד, שיקוף, הבנה, הזנה, דרבון,  והאדרה -

      זהמרגיש כמו קפסולת-חיזוק שמכילה המון בכמה משפטים בלבד.

      המון תודה לך,

      שמחה מאד מאד שפגשתי בך פה,

      הילה

       

        4/11/08 21:40:

      נעים מאוד (שוב :)

      שמחה שאת כותבת

      להרגשתי... את אישה מדהימה.

       

        4/11/08 18:48:


      מה שלא מבלבל אינו יתבהר .

      אין תשובה כשאין שאלה .

      ואם כבר רומי קריצה

      משפט אחד שאומר המון : חיפוש בעולם הזה הוא חיפוש בעולם הבא .

      אני קוראת את המשפט הזה לא בהקשר של חיים אחרי המוות , אלא של חיבור לחיי הנשמה גם בעולם הזה .

      תמשיכי להתבלבל , זה מגדיל את הרצון לחפש ולגלות עוד ועוד . חיוך

        4/11/08 18:45:


      רומי יקרה,

      כה מרגש לי לקרוא את הפוסט שלך, חברה יקרה.

      מבין המילים..מבין השורות..שבאו מתוכך, באותנטיטת רבה.

      את מתגלית אישה כה חזקה, מתמודדת, יכולה.

      אישה עם המון כוחות, תעוזה ועוצמות, זה ראוי להערצה.

      אני בטוחה ביכולתך ובהצלחתך להמשיך

      ולהיות ב"תנועה" ובעשייה מלאת משמעות ובחירה,

      אשר תאפשר לך להגיע במלוא נוכחותך

      ל"מקומות" אחרים, למקומות הטובים והנכונים ביותר

      לך, לעצמך ועבורך, לחייך, להוויתך באשר היא.

      מאחלת לך הצלחה בדרך.. באופן המיטבי

      כפי שאת יודעת ובוחרת..ואת יודעת הכל.

      אני מאחלת לך שפע של ימים טובים,

      מלאי שמחה ואושר :)

      המשך שבוע טוב,

      סיגל

        4/11/08 14:26:

      צטט: guy7373 2008-11-04 14:14:33

      יפה מאוד,

      מאחל לך שתמצאי את הדרך שבה ההארה שלך תהיה יותר מרגעים

      ושהשמירה עליה תהיה ללא מאמץ :)

       

       

      תודה!

      רק הבהרה:

      ה"הארה" בעינה כל הזמן.

      זה לא בא והולך,

      ולא נדרש כל מאמץ לשמור עליה.

      מה שכן:

      זה לא מניב תחושת אופוריה-קבועה,

      זה לא מרגיש כאילו תמו המקומות לגלות.

      וגילוי -

      זהו תהליך שיש בו הכל:

      קושי, שמחה, ויתור, התחדשות, אובדן (סוג של מוות),

      ואת זה ההארה לא מפסיקה,

      לא מבטלת,

      זה המשך העבודה,

      המשך החיים האנושיים.

      ככה אני מבינה.

       

      תודה שעזרת לי להבהיר.

      זה באמת לא מובן-מאליו.

       

      הילה-רומי

       

        4/11/08 14:21:

      צטט: רומי שנהר 2008-11-04 14:19:30

      צטט: חגיגתי 2008-11-04 14:09:30


      גרמת לי לדמוע, דמעות התרגשות נוכח התהליך הכל כך מוכר

      היטבת לתאר ולהכניס לחוויה שלך ממקום כך כך משתף וחושפני

      תודה רבה לך ושאפו על האומץ ועל הכנות

      יש מצב גם לתמונה עכשיו? או שזה כבר יותר מדי חיוך

      אוהבת אותך

      חגית

       

      חגית יקירתי,

       

      זו תגובה מחממת ומחבקת באמת!

      תודה שהבנת הכל,

      שראית אותי...

      וכן, יש מצב לגמרי לתמונה ברגע שאבין איך עושים זאת.

       

      אוהבת בחזרה ועודנשיקה

      הילה-רומי

       

       

       

        4/11/08 14:14:

      יפה מאוד,

      מאחל לך שתמצאי את הדרך שבה ההארה שלך תהיה יותר מרגעים

      ושהשמירה עליה תהיה ללא מאמץ :)

        4/11/08 14:14:

      צטט: זירעונית קוסמית 2008-11-04 14:03:06

      הילה יקרה

      *

      התרגשתי לקרוא את שהבאת

      ואכן התמיכה והאהבה הגדולה שיש פה

      בקפה

      היא דבר עצום ומיוחד

      רגע לפני שאני מתנתקתמהכבלים והאינטרנט

      רוצה לאחל לך הצלחה בהמשך דרכך

      תודה להיותך......

      המשך יום נפלא

      דבי

       

       

       

       

      תודה רבה יקירתי!

       

      את תחסרי פה באמת:

      ראייתך טובת-הלב,

      את הדברים כולם,

      טובים כקשים,

      אורך שמשנה הכל,

      והפרחים המופלאים

      שהכנסת למחשבי!

       

      תבורך דרכך,

      הייחודית כל-כך,

      את מופת של נאמנות-ודיוק-פנימי,

      ומקווה שתחזרי מתישהו לחיי

      בדרך זו או אחרת.

       

      חיבוק גדול וחזק,

      הילה-רומי

       

        4/11/08 14:09:


      גרמת לי לדמוע, דמעות התרגשות נוכח התהליך הכל כך מוכר

      היטבת לתאר ולהכניס לחוויה שלך ממקום כך כך משתף וחושפני

      תודה רבה לך ושאפו על האומץ ועל הכנות

      יש מצב גם לתמונה עכשיו? או שזה כבר יותר מדי חיוך

      אוהבת אותך

      חגית

      הילה יקרה

      *

      התרגשתי לקרוא את שהבאת

      ואכן התמיכה והאהבה הגדולה שיש פה

      בקפה

      היא דבר עצום ומיוחד

      רגע לפני שאני מתנתקתמהכבלים והאינטרנט

      רוצה לאחל לך הצלחה בהמשך דרכך

      תודה להיותך......

      המשך יום נפלא

      דבי