כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רגולציה? באינטרנט? בישראל? ועוד איך.

    2 תגובות   יום ראשון, 8/7/07, 23:03

    וואי-נט פרסמו ידיעה בנוגע לפאנל שהתקיים היום והעלה את סוגיית העדר הפיקוח על האינטרנט ותחושת המקופחות שיש לגופי שידור ופרסום אחרים כתוצאה מכך. גדי שמשון היום התייחס באותו הקשר למובן הלוקלי של הרגולציה באינטרנט. מלבד הצביעות שבאמירות שצוטטו שם, אני, כהרגלי, מנסה לחלוץ מהראיונות והאמריות עוד נקודה למחשבה.

     

    אפילו 892 ה’מרוככת’ לכאורה עלתה לדיון. כשבסופו של דבר הובן כי יצרניות המדיה המסורתיות, אלה שהאינטרנט נוגסת בכל חלקה טובה של פרסום, תוכן ועיניין מהן, מתחילות לומר בקול שבמקום להבין שפעילות מקבילה ומזינה בין המדיומים הישנים (נייר/מסך טלוויזיה/רדיו) לרשת האינטרנט, הן רוצות ברגולציה.

     

    הדבר מזכיר לי קצת את מלחמת מייקרוסופט בחברות הקוד הפתוח. או את מלחמות הסרק של חברות התקליטים  בהעברת המדיה האסטרונומית (סרטים ומוזיקה) בין משתמשים (כך גם ראו את תביעת ויאקום נגד יו טיוב). גם כאן, וגם שם, מדובר בענקיות של מדיה ישנה שנלחמות בתפיסה, בטכנולוגיה. ולא בשוק. במקום להתאים את מודל ההכנסות שלהן לשוק המתחדש, הן בוחרות פשוט לנסות ולהרוג את השוק.

     

    יכלתי לרשום כאן פוסט ארוך ומנומק מדוע קולותיהן של חברות המדיה הישנה מתחילות לדבר בעד הרגולציה (אותה רגולציה שרדפה אותן עד היום, ושהן בכו על קיומה). אבל כל בר דעת שרואה את חנויות הדיסקים הריקות, זכייני ערוצי הטלוויזיה המפסידים, תחנות הרדיו (מבוססות גלי רדיו) המדלדלות (בארה”ב בינתיים) ומנגד את העליה הליניארית באחוז צרכני המדיה מקוונת יבין שהסיבה היא כלכלית גרידא.

     

    הדרך הנלוזה, התבוסתנית, והמסוכנת ביותר לשוק החופשי היא עידוד רגולציה על ידי בעלי כוח שקיימים בשוק על מנת לדחוק את רגלם של מביאי בשורות חדשות, הן בהיבטים טכנולוגים, והן בחדשנות התוכן. שני סוגי הנשקים המקובלים ביותר לסייע לאותם ענקים שנופלים הם סוגיית זכויות היוצרים, וסוגיית הרגולציה. בעוד שפרופ’ לורנס לסיג, המיילד של Creative Commons, הציג מגן אפשרי מפני הכלי הראשון (ליצור ולפרסם מבלי לשתף את ענקיות המדיה). עלינו להזהר מאוד מאוד מהכלי השני, הרגולציה.

     

    השימוש במונחים כמו “מוסר”, “תקנת הציבור”, “תועבה” על ידי השלטון, עלול להשתיק ולהפוך  את החדש, הבועט, האמיתי והטוב, ללא חוקי. מלבד הפגיעה בעקרון התחרות החופשית,הרגולציה היא בדר”כ דלת רחבה ופעורה אליה נשאבת השחיתות הציבורית. אולי אין זו יד המקרה, שדווקא אותו פרופ’ לסיג, שהשקיע את 10 שנותיו ביצירת הפתרון הקסום בשם CC, הודיע לאחרונה שהוא מפנה את מלוא כוחו למלחמה בשחיתות הציבורית. אולי עבודתו במסגרת זכויות היוצרים והרגולציה, פתחה עבורו עולם חדש ואפל יותר?

     

    לכל האופטמיסטים והנאיבים שהסבירו לי ש’892 לא תעבור’, ושיאמרו עכשיו שהרגולציה לא תנצח את דרישת הצרכנים לעתיד טוב יותר- אני יכול רק לשלוח לראות את הסרט ‘מי הרג את המכונית החשמלית‘ שמראה איך אילי הון, ותאגידי ענק, מצליחים להשפיע פוליטית על נבחרי הציבור רק בשביל לשמור על השוק שלהם, ולעצור התקדמות טכנולוגית שיכולה לעזור לאנושות כולה.

     

    למרות הכל, אני חושב שיש מקום למעורבתה של המדינה בכל המערכה הבלתי פוסקת הזו. המקום הוא שמירה על כללי המשחק. התרת הסדרים כובלים שיפגעו בהתפתחות. מניעת מונופוליזם בתוך הרשת. אבל את הנימוקים לדיעה הלא פופולארית הזאת רשמתי כבר לפני כחצי שנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/07 01:24:

      האופטימיות שלי אבדה

      מהשתתפותי בכמה דיונים כאלה והגילוי הנורא שידם של המחוקקים נורא, אבל נורא קלה על ההדק - כדאי לדאוג ולהתארגן מהר לפני שיהיה מאוחר מדי.

      אני מסכים עם כל מילה שלך כמובן

       

        8/7/07 23:33:

      מומלצ. למרות שאני עדיין אופטימי, וחושב שהמציאות חזקה מהרגולטור, למרות זאת, אפשר לחסוך הרבה באמצעות המאבק (הבלתי מועיל אך חינני) הזה ברגולציה. כידוע, מאבק ברגולציה עושים במסדרונות הנכונים, אבל בכל זאת, צריך להשתדל.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אפי פוקס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין