כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    איך להרגיע ילדים מופגזים

    90 תגובות   יום חמישי, 1/1/09, 15:06

     

    קטעים מהפוסט של רחל הפסיכולוגית

    [הערותי - בסוגריים מרובעים]:

     

    הנה, ההפגזות הגיעו גם אלינו, האשדודים [והעזתים]. אתמול נכנסנו למסדרון של הבית שלנו כשהיתה אזעקה, ובלילה ישנו כולנו בסלון, כי הוא לא דרומי, כמו חדרי השינה שלנו.

    [אנחנו, למשל, עדיין מחפשים את חדר השינה. שאלנו את אבו-שדיד, השכן מלמטה, אם הוא ראה חתיכות מחדר השינה שלנו. הוא טוען שלא.

    שקרן. הוא בטח מנצל את המצב כדי לגנוב לנו את המצעים.]

     

    אז איך בעצם עושים את זה, איך עוברים את הימים האלו בשלום? איך אפשר לשמור על הרוגע (היחסי) של הילדים, ושל ההורים?

    [אצלנו 400 איש כבר שודרגו מרוגע יחסי לרוגע נצחי.]

     

    אז הנה צרור עצות ורעיונות:

    [סמירה ז"ל קיבלה דווקא צרור מסוג אחר.]

     

    השגרה הברוכהמחקרים הראו שהמרכיב שעוזר יותר מכל לשמור על בריאות נפש של ילדים בזמנים שכאלו הוא השמירה על הרגלי השגרה של הילדים.

    [סוליימן! תעזוב את העצמות של סבא! ואל תגיד לי שהפסיכולוגית אמרה!]

     

    נכון, השגרה שלהם שובשה בגלל אזעקות, ובגלל שהם רואים מבוגרים מתכופפים פתאום יחד איתם באמצע הערב במסדרון,

    [סאמי התכופף אתמול, ומאז אנחנו מנסים ליישר אותו. ממש מרגיע. אני חושב שנעבור להשחלת חרוזים אחרי זה.]

     

    ובעיקר בגלל שביטלו את הלימודים,

    [גם אצלנו ביטלו את הלימודים. ממילא לא נכנס לראש של עזייאתים נחותים ומפגרים כמונו שום טקסט פסאודו-פוסט-קולוניאליסטי שנלקח היישר מביקורת הדקונסטרוקציה.]

     

    אבל מה שאפשר לשמור מהשגרה – כדאי מאוד לשמור. אז מה נשאר מהשגרה שעליו אפשר לשמור? לא מעט: אפשר לשמור על קימה בבוקר,

    [אצלנו דווקא לא כולם קמים בבוקר. סוליימן, תעזוב את סבא! אני יודע שהוא לא קם מהמיטה הבוקר. עזוב אותו. צא לשחק בחצר. תחפור בור. אני מיד מביא לך את סבא, טוב? אבל בור גדול, טוב?]

     

    ועל סידור המיטות והחדר – כרגיל,

    [סוליימן, תסדר את החדר שלך!

    מה זאת אומרת "אני לא מוצא אותו"?

    אז תשאל את אבו-שדיד, השכן מלמטה. אולי זה אצלו.]

     

    ועל ארוחת-בוקר – כרגיל,

    [במוחי המצועף עולים זכרונותיה החולמניים של ארוחת הבוקר הרגועה האחרונה שלנו, אי-אז בפברואר 1930. אח, הימים הטובים, כשעוד לא היו בומים על-קוליים של המטוסים של היאהוד. נו, טוב, עוד לא היו אז מטוסים.]

     

    ועל צחצוח השיניים,

    [מצחצח מי שיכול. סבתא, למשל, עוד מחפשת את השיניים, שעפו לה מההדף. מעניין למה אבו-שדיד לא שותה את המרק שלו. אולי זה קשור?]

     

    ועל תורנויות העזרה בבית,

    [גם אנחנו עושים תורנויות חיפוש חתיכות מהבית. אבו-שדיד כבר משתגע מאיתנו. הוא חושב לפנות לוועד הבית ולהתלונן עלינו, אבל הוא עוד לא מצא אותם.

    (ליתר דיוק, הוא מצא חצי מגאנם, אבל זה בדיוק החצי שלא יכול להקשיב).]

     

    וגם על זמני שאר הארוחות המשותפות, והמקלחות, והליכה לישון בשעה לא מאוחרת מדי.

    [אבל גברתי הפסיכולוגית, סוליימן הקטן מתעקש להישאר ער עד מאוחר:

    "אבא, תודה שעשית לי מדורה בחצר."

    "זה לא אני עשיתי, זה היאהוד."

    "זה ממש יפה מצדם. בוא נדמיין שאנחנו שמים שם תפוחי אדמה. אולי כדאי לכתוב להם שיעשו מדורה יותר קרוב? לא פייר שרק הילדים של שוקרי ייהנו."

    לך תסביר לו שהמדורה גמרה את ההנאה של הילדים של שוקרי. ואת הילדים של שוקרי.]

     

    כלומר כל מה שלא השתנה בגלל "המצב" – כדאי לעמוד על כך שיתקיים, גם אם זה דורש כוחות מן ההורים לדרוש, ומן הילדים – לבצע.

    [סוליימן, אמרתי לך לעזוב את סבא! הילדים של היום. נותנים להם אצבע והם רוצים את כל היד.

    מישהו מכיר טלפון של פסיכולוג טוב בעזה? ובלי בדיחות כמו "הוא מחפש את עצמו. מתחת להריסות". לא מצחיק.]

     

    להרגיע ולהסבירחשוב ועוזר פשוט להסביר לילדים מה קורה: מאין מגיעים הסקדים

    [סקדים?

    מתוך ויקיפדיה:

    "יכול לשאת ראש קרב נפיץ סטנדרטי, ראש גרעיני בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או ראש נפץ כימי (בדרך כלל גז עצבים מסוג VX)."

    ואני חשבתי שפסיכולוגים אמורים להרגיע.]

     

    חשוב שההסברים יהיו מתאימים לילדים: פשוטים, מובנים, הגיוניים, ובעיקר – אופטימיים. גם אם יש לנו פחדים לא הגיוניים מהסקאדים,

    [שוב סקאדים?

    זו כבר לא פליטת מקלדת, אלא דפוס נפשי.

    פסיכולוגית יקרה, אני מבין שיש לך פלשבקים ממלחמת המפרץ.

    אני מכיר מישהו טוב שיכול לעזור לך.]

     

    מגע גופניבזמני אזעקה, וגם סתם כאשר הילדים משוחחים איתנו על המצב או מפחדים – עוזר מאוד לחבק וללטף אותם. מחקרים רבים הראו את חשיבות המגע הגופני כאמצעי להרגעה ולהענקת ביטחון, ומגע שכזה יכול מאוד להרגיע את הילדים ולהשרות בהם הרגשה שיש מי שדואג להם ויגן עליהם.

    [סוליימן, פעם עשירית אני אומר לך – עזוב את סבא! ואם אני שומע שוב "הפסיכולוגית אמרה", אני מפרק לה את הצורה!]

     

    מציאת עיסוקים מעניינים בביתחשוב למצוא לילדים עיסוקים מעניינים ... אפשר לעודד משחקים ביניהם, משחקי תפקידים ביניהם או ביניהם לבין ההורים (שבהם הם אולי ישלבו משחקי מלחמה והתחבאות מפני טילים...),

    ["ילדים! מי רוצה להתחבא מהטיל?"

    "אני! אני! אני!"

    "סתאאאם, עבדתי עליכם."

    "מה, אין טיל?"

    "לא. אין מחבוא."]

     

    קשר עם משפחה וחבריםהתמיכה החברתית והמשפחתית חשובה מאוד בתקופות שכאלו, להורים ולילדים.

    [גם אנחנו רוצים לעשות מה שממליצים בפיקוד העורף: לנסוע לבקר קרובים ביפו, בעכו, בחיפה. אבל היאהוד לא נותנים.]

     

    מצד אחד לא כדאי שתוכניות החדשות ידלקו זמן רב מדי,

    [ומצד שני, לא כדאי שגם הבית ידלוק זמן רב מדי. זה חוסם אנרגיות חיוביות לפי הפאנג-שואי.]

     

    משום שהן  יכולות לדכא ולהלחיץ שלא לצורך

    [זה לצורך, תאמינו לנו. זה ממש לצורך.]

     

    צפייה משפחתית משותפת ומוגבלת במהדורת החדשות המרכזית, במיוחד עבור ילדים מבוגרים יותר, שכוללת גם הסברים ושיחה משותפת על מה שרואים בטלוויזיה – יכולה להוסיף לתחושת הליכוד המשפחתי ולהבנת הילדים את המתרחש, וכך גם להרגעתם.

    [היאהוד הרגו לנו ארבעה מאות איש והרסו לנו את השכונה.

    זהו, נרגעת, סוליימן? או שצריך עוד סטירה?

    יופי, סוליימן. כשמדברים איתך בהגיון - אתה מבין.]

     

    אותם עקרונות שמרגיעים ילדים יכולים להרגיע גם אותנו: שמירה על השגרה ועל סדר היום הקבוע – במה שניתן, קבלת הסברים מרגיעים מאמצעי התקשורת, מציאת עיסוקים משמעותיים עבורנו בבית,

    [סוליימן, עוד פעם אחת אתה נוגע בעצמות של סבא ואני מפרק לך את הצורה לפני שהיאהוד יעשו את זה!

    ואל תמכור לי את הסיפור הזה של "עבודת שורשים". תיכף עוד תגיד לי שאתה נוסע עם משלחת לפולין.]

     

    קבלת תמיכה רגשית מהקרובים לנו בצורה מילולית או בצורת מגע גופני ואירועים משפחתיים מלכדים – כל אלו יכולים לעזור לנו רבות.

    [אנחנו ממש מקנאים במשפחת דרוויש. הם מלוכדים יותר מתמיד. לא זזים זה מזה. אבל אין ברירה, נצטרך להפריד ביניהם לפני שיתחילו להסריח.]

     

    מי שממש נכנס למצבי חרדה מוזמן לעשות תרגילי הרפיה קלים: לעקוב אחרי הנשימות שלו,

    [ניסיתי לעקוב אחרי הנשימה של סוליימן בן השבע. לא הלך. וגם דופק לא ממש היה. עוד הצעות קונסטרוקטיביות, יא אום-שרינק?]

     

    הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מאשדוד, המטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.

    [המגיב הינו פסיכופת ברשיון משרד הבריאות מס' 9769769786 המטופל על ידי ילדים, נוער ומבוגרים, בטיפולי ארומתרפיה, הטבעה חלקית, מריטת גבות, כיסוח במכות ו"טיפול שב"כ סטנדרט" ושום דבר מזה לא עבד עד עכשיו.]

     

    [ואל תודו לי – זה בסה"כ שירות לציבור.]

     

    ובנימה רצינית:

    המלחמה הזו מטומטמת.

    עוד שנה נהיה בדיוק באותו מקום.

    מינוס כמה אנשים טובים שנהרגו לנו בגלל קיבעון מחשבתי מטומטם של הגנרלים שלנו.

    וכמובן, מינוס כמה מאות עזתים מתים, מה שרק ידרבן את תושבי עזה להיכנס בנו באבי-אבינו.

     

    והחשיבה של "הילד שלי או הילד של האויב" היא מסוכנת.

    כי זה לא עובד ככה.

    ככה זה עובד:

    אם הילד של האויב ימות, גדל הסיכוי למותו של הילד שלי.

    כי שנאה מניבה שנאה, ודם שפוך מוליד דם שפוך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (90)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/11 13:15:

      צטט: מקטרגם 2011-05-26 12:11:12

      יא אבו אל בנאת! אם תמשיך להרגיז את היאהוד בפעם הבאה הכתובת שלך תכלל במסגרת "השבת אש אל מקורות הירי", ושלא תאמר שלא הוזהרת. אנחנו יודעים איפה אתה גר. וחוצמזה, עדיין לא הבנת שלפי חוק בשעות שבין התגובה לירי והתגובה על התגובה לירי הסאטירה אסורה? נו מילא, נראה לי שהילדות שלך כבר יבינו. אנחנו יודעים איפה אתה גר.

       

      ברוכים הבאים. רק לא בשעות שבהן אסור לירות לפי חוק איסור ירי באזור מגורים בשעות המנוחה בין שתיים לארבע. אם אין לך עותק של לשון החוק, תבקש מהבנות שלי. אבל בשקט, כי ישנים.

        26/5/11 12:11:
      יא אבו אל בנאת! אם תמשיך להרגיז את היאהוד בפעם הבאה הכתובת שלך תכלל במסגרת "השבת אש אל מקורות הירי", ושלא תאמר שלא הוזהרת. אנחנו יודעים איפה אתה גר. וחוצמזה, עדיין לא הבנת שלפי חוק בשעות שבין התגובה לירי והתגובה על התגובה לירי הסאטירה אסורה? נו מילא, נראה לי שהילדות שלך כבר יבינו. אנחנו יודעים איפה אתה גר.

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 19:59:28

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 19:35:46

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 18:50:12

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 16:49:34

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 14:14:02

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

      וזה מפליא אותך???

       

       

      לא.

      מפליאה אותי מאד מסכת ההסברים ובניית התאוריות שמתיימרות לתאר את המכניקה שמובילה לזה ועד כמה הן דומות לקו הרישמי של ההסברה של אירן ושאר אוהבי אדם ידועים.

      גם מפליאה אותי העובדה שחלק מאזרחי ישראל הערבים בצורה מופגנת מגדלים רוצחים קטנים לאור יום,מתראיינים וקוראים מפורשות למאבק מזוין בי ובך ובמישפחות שלנו, ושאלות של פליאה מתגנבות לשיח ברלוונטיות נון שאלנט.

      כוונתך להסברים כדוגמת  "זה לא יכול להיות" של נחמיה שטרסלר?

       

      איך זה שילד המניף רובה צעצוע הופך אצלך אוטומטית ל"רוצח קטן"?

       

      הפליאה שלי הולכת וגדלה, והיא בכלל לא נון-שאלנט.

       

      אצטט לך קטע ממאמר שכתב העיתונאי יגאל סרנה:

       

      "הדרך היחידה לשקט עוברת דרך הדיבור והמו"מ האיטי והסבלני, כמו עם מצרים וירדן, מו"מ שהוביל להסכמים שנשמרים היטב שנים רבות. מו"מ עם כולם. מה שיש לעשות בניגוד לכל היצרים הוא להפוך את פני הדברים בעזה ב-180 מעלות. לדבר, לסייע ולפתוח. להביא לעזה את האמצעי היחיד שטרם נוסה שם: תקווה.
       כי שום פתרון לא יצמח מן הכתישה. ממרבדי - הפצצה ומיעדי - תקיפה. אין בהיסטוריה אף דוגמא לניצחון חיל אוויר על עם אחר. אם לא נעביר את הטיפול בעזה מידי המרסקים לידי הנושאים ונותנים, נטבע יחד איתה, חבוקים בטבח, שדרות ובית חנון, נתיבות וחאן יונס, אשקלון, אשדוד, תל אביב ועזה".

      המאמר המלא שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות": http://www.notes.co.il/igal/51075.asp

       

      "איך זה שילד המניף רובה צעצוע הופך אצלך אוטומטית ל"רוצח קטן"? "

       

      אנא ממך, התייחסי לכל המישפט של האב ולא רק למה שמסתדר עם שאר הטקסט שלך, הנה הוא שוב לנוחות המשתמש: "

       

      "ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר". "

       

      בהחלט הדור הבא של הרוצחים לא מצליח להבין זאת אחרת ודליה, מדובר בערביי ישראל מה הקשר למצרים וירדן?

       

      ברור שהקטע המצוטט שהבאתי מתייחס למבצע "עופרת יצוקה", ולא לערביי ישראל. הבאתי זאת בהקשר למשפט שלך: "מפליאה אותי מאד מסכת ההסברים ובניית התאוריות שמתיימרות לתאר את המכניקה שמובילה לזה ועד כמה הן דומות לקו הרישמי של ההסברה של אירן ושאר אוהבי אדם ידועים".  רציתי להדגים בפניך כיצד גם נחמיה שטרסלר וגם יגאל סרנה, שלא חשודים כמסבירני הקו האיראני, קרובים בדעותיהם לאהוד ולי, ולא לך. אבל נראה לי שעשית מזה סלט שלם. אז בוא נרד מזה.

        3/1/09 21:42:


      וואו,

      איזה פוסט דינאמי!

      על זה נאמר כי ... צדיקים עבודתם נעשת בידי אחרים"...


      הכי מחכה להצעה  שלך. להצעה בכלל.

      למשהו שמראה שמישהו חושב ולא רק פועל מהאגו, הביצים והארטילריה.

      קיבינימאט, טוב?

        3/1/09 20:52:
      אהוד - הפוסט שלך הסאטירי עולה על כל דמיון. קודם שמעתי תושב עזה מתראיין בטלפון אצל אושרת קוטלר והוא אמר שבהפגזות הוא עושה מה שפיקוד העורף ממליץ - רק עם אשתו ושמונת ילדיו לחדר המדרגות, ועוקב אחר שאר ההנחיות של פיקוד העורף. אז תמשיך עם הנחיותיך - יש מי שמבצע ומיישם!

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 19:35:46

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 18:50:12

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 16:49:34

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 14:14:02

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

      וזה מפליא אותך???

       

       

      לא.

      מפליאה אותי מאד מסכת ההסברים ובניית התאוריות שמתיימרות לתאר את המכניקה שמובילה לזה ועד כמה הן דומות לקו הרישמי של ההסברה של אירן ושאר אוהבי אדם ידועים.

      גם מפליאה אותי העובדה שחלק מאזרחי ישראל הערבים בצורה מופגנת מגדלים רוצחים קטנים לאור יום,מתראיינים וקוראים מפורשות למאבק מזוין בי ובך ובמישפחות שלנו, ושאלות של פליאה מתגנבות לשיח ברלוונטיות נון שאלנט.

      כוונתך להסברים כדוגמת  "זה לא יכול להיות" של נחמיה שטרסלר?

       

      איך זה שילד המניף רובה צעצוע הופך אצלך אוטומטית ל"רוצח קטן"?

       

      הפליאה שלי הולכת וגדלה, והיא בכלל לא נון-שאלנט.

       

      אצטט לך קטע ממאמר שכתב העיתונאי יגאל סרנה:

       

      "הדרך היחידה לשקט עוברת דרך הדיבור והמו"מ האיטי והסבלני, כמו עם מצרים וירדן, מו"מ שהוביל להסכמים שנשמרים היטב שנים רבות. מו"מ עם כולם. מה שיש לעשות בניגוד לכל היצרים הוא להפוך את פני הדברים בעזה ב-180 מעלות. לדבר, לסייע ולפתוח. להביא לעזה את האמצעי היחיד שטרם נוסה שם: תקווה.
       כי שום פתרון לא יצמח מן הכתישה. ממרבדי - הפצצה ומיעדי - תקיפה. אין בהיסטוריה אף דוגמא לניצחון חיל אוויר על עם אחר. אם לא נעביר את הטיפול בעזה מידי המרסקים לידי הנושאים ונותנים, נטבע יחד איתה, חבוקים בטבח, שדרות ובית חנון, נתיבות וחאן יונס, אשקלון, אשדוד, תל אביב ועזה".

      המאמר המלא שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות": http://www.notes.co.il/igal/51075.asp

       

      "איך זה שילד המניף רובה צעצוע הופך אצלך אוטומטית ל"רוצח קטן"? "

       

      אנא ממך, התייחסי לכל המישפט של האב ולא רק למה שמסתדר עם שאר הטקסט שלך, הנה הוא שוב לנוחות המשתמש: "

       

      "ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר". "

       

      בהחלט הדור הבא של הרוצחים לא מצליח להבין זאת אחרת ודליה, מדובר בערביי ישראל מה הקשר למצרים וירדן?

       

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 18:50:12

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 16:49:34

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 14:14:02

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

      וזה מפליא אותך???

       

       

      לא.

      מפליאה אותי מאד מסכת ההסברים ובניית התאוריות שמתיימרות לתאר את המכניקה שמובילה לזה ועד כמה הן דומות לקו הרישמי של ההסברה של אירן ושאר אוהבי אדם ידועים.

      גם מפליאה אותי העובדה שחלק מאזרחי ישראל הערבים בצורה מופגנת מגדלים רוצחים קטנים לאור יום,מתראיינים וקוראים מפורשות למאבק מזוין בי ובך ובמישפחות שלנו, ושאלות של פליאה מתגנבות לשיח ברלוונטיות נון שאלנט.

      כוונתך להסברים כדוגמת  "זה לא יכול להיות" של נחמיה שטרסלר?

       

      איך זה שילד המניף רובה צעצוע הופך אצלך אוטומטית ל"רוצח קטן"?

       

      הפליאה שלי הולכת וגדלה, והיא בכלל לא נון-שאלנט.

       

      אצטט לך קטע ממאמר שכתב העיתונאי יגאל סרנה:

       

      "הדרך היחידה לשקט עוברת דרך הדיבור והמו"מ האיטי והסבלני, כמו עם מצרים וירדן, מו"מ שהוביל להסכמים שנשמרים היטב שנים רבות. מו"מ עם כולם. מה שיש לעשות בניגוד לכל היצרים הוא להפוך את פני הדברים בעזה ב-180 מעלות. לדבר, לסייע ולפתוח. להביא לעזה את האמצעי היחיד שטרם נוסה שם: תקווה.
       כי שום פתרון לא יצמח מן הכתישה. ממרבדי - הפצצה ומיעדי - תקיפה. אין בהיסטוריה אף דוגמא לניצחון חיל אוויר על עם אחר. אם לא נעביר את הטיפול בעזה מידי המרסקים לידי הנושאים ונותנים, נטבע יחד איתה, חבוקים בטבח, שדרות ובית חנון, נתיבות וחאן יונס, אשקלון, אשדוד, תל אביב ועזה".

      המאמר המלא שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות": http://www.notes.co.il/igal/51075.asp

       

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-03 16:49:34

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 14:14:02

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

      וזה מפליא אותך???

       

       

      לא.

      מפליאה אותי מאד מסכת ההסברים ובניית התאוריות שמתיימרות לתאר את המכניקה שמובילה לזה ועד כמה הן דומות לקו הרישמי של ההסברה של אירן ושאר אוהבי אדם ידועים.

      גם מפליאה אותי העובדה שחלק מאזרחי ישראל הערבים בצורה מופגנת מגדלים רוצחים קטנים לאור יום,מתראיינים וקוראים מפורשות למאבק מזוין בי ובך ובמישפחות שלנו, ושאלות של פליאה מתגנבות לשיח ברלוונטיות נון שאלנט.

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-03 14:14:02

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

      וזה מפליא אותך???

       

       

        3/1/09 16:13:

      אני היסטוריון, תזכרו. קשה להתווכח איתי על זה. זה אפשרי אבל קשה.

      אבל זה לפוסט אחר.

      חכו חכו.

       

      "חכו חכו"???

      קודם כל, אל תאיים פה...לשון בחוץ

      .

      ולגבי תוכנו של הפוסט....

      קראתי וחייכתי

      <השתדלתי להתייחס לפוסט שלך באופן מחוייך בלבד, ולהנות מאותו הומור שנון וציני המייחד אותך>

      עם זאת, לאחר שקראתי את תגובות החברים החלטתי להוסיף עוד כמה מילים לתגובתי, אז, בניגוד אליך, איני חשה חמלה רבה, ואיני יוצאת מגדרי ברחמים כלפי הילדים בעזה, את כל רחמיי אני משאירה ל"עניי עירי" לאותם ילדי הישובים בעוטף עזה והוריהם שגדלים וחיים במציאות בלתי אפשרית שלא מתוך בחירה.

      אותם אנשים אשר מאפשרים במשך שנים לקבוצות טרור לפעול מתוך ביתם צריכים לשלם על כך,

      אותם אנשי דת ההופכים את המסגדים למחסני נשק, ישלמו על כך,

      אותם אנשי רוח ומרצים אשר הופכים את האוניברסיטאות למעבדות ליצירת תחמושת ארוכת טווח, גם הם ישלמו על מעשיהם...

      שנים שאוכלוסיית האזרחים בעזה משתפת פעולה עם ארגוני טרור שפוגעים באזרחי ישראל, לא שמעתי כל התנגדות או תחושת חוסר נוחות מצידם...

      אני בטוחה כי כתבת את הפוסט מתוך הרבה אמונה בצידקת דבריך, אך, בנושא טעון כל כך ושנוי במחלוקת לא יהיה <לעולם כנראה> קונצנזוס בעם.

      שבת שלווה.

        3/1/09 14:37:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-03 11:41:06

      ברור שאני צריך תגובות.

      no man is an island.

      ואצלי זה יותר חמור.

      אני צריך תגובות כמו שאני צריך חמצן.

      מעין אישור לכך שאני לא פועל בחלל החיצון (כמו שחשתי רוב חיי).

      אבל עזוב, זה לפסיכולוג, לא לכאן.

      עד שנפתחנו ככה כולנו?

       

       

      חשבתי שתוסיף גם את זה לרשימה:

       

      [מתוך כתבה היום ב YNET על ההפגנה של ערביי ארץ ישראל בסכנין]

       

      "בהפגנה משתתפות משפחות רבות, שהגיעו עם ילדיהן. ראקד שחאדה בא לסכנין ביחד עם בנו הצעיר סלאח, שניצב בהפגנה כשבידו רובה קלצ'ניקוב צעצוע. "הבן רואה כל היום את תמונות הילדים ההרוגים בעזה ובוכה כל הלילה. מבחינתו זה הפתרון. אנחנו לא רואים שיש פתרון אחר", אמר ל-ynet שחאדה"

       

      (הכתבה כאן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html)

       

        3/1/09 11:41:

      צטט: da vinci 2009-01-03 05:04:30

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-02 22:47:32

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:22:13


      אני מניח שאהוד מעוניין להציג זוית ראיה אחרת, הומניסטית, פציפיסטית וכו' לכלל עם ישראל, שרובו חושב אחרת.

       

      אהוד כותב כאן מה שבא לו. אהוד לא חושב למי הוא כותב. ביום שאהוד יחשוב למי הוא כותב, אהוד יחתוך  לעצמו את הXXX (צונזר על ידי גורמים במשפחה)

       

      הקנטרנות, ההצגה האבסורדית של המצב, וההצהרות של שלא אכפת מה יגידו, שפרות קדושות צריך לשחוט, בעד החיילים אבל נגד הצבא וכולי, מרחיקה דווקא את אלו שהוא רוצה לשכנע.

       

      רפי יקירי - אני לא רוצה לשכנע אף אחד. אני עייף. אני כותב כאן בתענוג טהור. אם אתחיל לחשוב איך לשכנע, אשתגע.

       

      זהו אנטגוניזם מכוון ומופגן, משל "אני אומר מה שיש לי לומר [זה נכון] ותקפצו לי כולכם [וזו כבר פרשנות שלך]

       

      תודה רפי. דעתך חשובה לי.

       

       

       

       

       

       

      טוב אהוד, הבנתי אותך.

       

      לשיטתך - אם אתה באמת פורק כאן את אשר על ליבך ולא מעוניין לפתוח במסע של שכנועים ודיונים, ואפילו לא במסע של חיזוק עצמי בתוך קבוצתך, (וגם לא בציד כוכבים חו"ח), ואפילו בהמשך לפוסט שלך על הדרך למיזנטרופיה, אתה אמור לחסום כל פוסט כזה לתגובות ולכוכבים מייד עם עלייתו לאויר העולם.

      אם לא כך תעשה - הרי ישנו פגם לוגי יסודי בטענתך שכל מה שאתה עושה זה כתיבה לשם הכתיבה.

      שוב פרובוקציה מצידי - אני יודע. אבל הייתי חייב, אני לא יכול להתאפק, זה נותק לי סיפוק. תראה אפילו באיזו שעה זה נכתב...

      ברור שאני צריך תגובות.

      no man is an island.

      ואצלי זה יותר חמור.

      אני צריך תגובות כמו שאני צריך חמצן.

      מעין אישור לכך שאני לא פועל בחלל החיצון (כמו שחשתי רוב חיי).

      אבל עזוב, זה לפסיכולוג, לא לכאן.

       

        3/1/09 10:17:

      צטט: מיא 2009-01-03 09:12:58

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:45:57


      אולי באמת ניתן לאהוד לומר מה מטרותיו. אם היו כאלו.

      יתכן שכתב מתוך דחף, ללא מטרות מוצהרות.

      סתם מן יצר שכזה לפרוק את אשר על ליבו.

      ולקבל כמה כוכבים מהחוג הסגור.

      (גם לי מותר לעשות פרובוקציות, לא?!)

       

      ולעניין הכלב.

      החמאס הוא תנועה שמטרתה המוצהרת להעלים את מדינת ישראל ולהעיף מכאן את כל אלו שתפסו את אדמות הערבים. אם אתה לא מוסלמי - אין לך מה לעשות כאן.

      לכן נמשוך בזנבך עד שתעלם מכאן או עד שתתאסלם.

      אה, כן, עוד אופציה, מופרכת אומנם אבל קיימת:

      עד שתודה שאתה הכלב במשל הזה ותנשך בחזרה.

       ראה תשובתי הקודמת להבדל בין החמאס לבין העם הפלשתינאי.

       

      אהוד מחק בבקשה את תגובתי הקודמת - היא שוגרה בטרם עת ללא התוספת שלי.

      (לא ברור לי אם ידי היתה קלה על ההדק או שהשרת כאן בקפה נטל לו סמכויות באופן לא דמוקרטי)

      ולעניננו: 

       

      מאי,

      ראשית,  בוקר סביר ושבת שלום לך ולכולנו.

      טיעונך לעייל שמירקרתי לעייפה בצהוב, תקף עבור דיקטטורים אפלים ברפובליקות בננות שלקחו את השלטון בכוח הזרוע, החמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות,  כלומר- על פי הפילוסופיה המקובלת למהות השלטון הדמוקרטי: החמאס מייצג נאמנה את גישת הרוב בציבור הפלסטיני. טרם ראיתי את הרחוב העזתי מתקומם, מפגין, ומתנער מהחמאס לאמור "לא זו דרכנו", ולמען הסר ספק, המצע שלו לא השתנה מאז הבחירות.

      טרם ראיתי גם הפגנות כאלו בגדה המערבית, שם החמאס לא שולט, ולכן לא ניתן לטעון שרוב שקט המתנגד למדיניות החמאס, פוחד מאימת הקלגסים של החמאס ולכן לא נשמע קולו. 

       

        3/1/09 09:12:

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:45:57


      אולי באמת ניתן לאהוד לומר מה מטרותיו. אם היו כאלו.

      יתכן שכתב מתוך דחף, ללא מטרות מוצהרות.

      סתם מן יצר שכזה לפרוק את אשר על ליבו.

      ולקבל כמה כוכבים מהחוג הסגור.

      (גם לי מותר לעשות פרובוקציות, לא?!)

       

      ולעניין הכלב.

      החמאס הוא תנועה שמטרתה המוצהרת להעלים את מדינת ישראל ולהעיף מכאן את כל אלו שתפסו את אדמות הערבים. אם אתה לא מוסלמי - אין לך מה לעשות כאן.

      לכן נמשוך בזנבך עד שתעלם מכאן או עד שתתאסלם.

      אה, כן, עוד אופציה, מופרכת אומנם אבל קיימת:

      עד שתודה שאתה הכלב במשל הזה ותנשך בחזרה.

       ראה תשובתי הקודמת להבדל בין החמאס לבין העם הפלשתינאי.

       

        3/1/09 09:11:

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 22:13:07


      חברים, הרשו לי לסיים את הופעתי כאן באקורד הבהרה.

      אני לא יודע, אם המלחמה הזו תצליח.

      אני חושב, שכל מה שהאדם עושה בחייו, דבר ראשון הוא צריך לשמור על צלם אנוש, ע"פ הבנתו, ולמרות שההשרדות היא ערך חשוב - איננה ערך עליון בעיניי.

      אני באמת חושב, שעלינו להכנס בכנופייה המזויינת, שהשתלטה על הרצועה. לא בכל מחיר, נכון.

      אני מוטרד מה"אנטי" האוטומטי לכל ביצוע כוחני, שמאפיין חוגים מסויימים אצלנו. לכל פגיעה בצד השני. הצד השני הוא אויב, ולוואי שאהוד ברק היה מצליח בנסיונו האמיץ (והכושל) בתחילת המאה העשרים ואחת, לשים קץ לאיבה. אני, אולי בתמימותי, עדיין מאמין שזה אפשרי, קודם ע"י ניפוץ היסודות המפגרים אצל שכנינו, ואחר-כך ע"י התקרבות ליסודות המתקדמים.

      הכוונה כאן, בשיח הזה, היתה להעלות את הנושא לדיון. לא התכוונתי לגרום להתפרצות כזו ולניתוק. על כך אני מצר.

       

       אבל זה בדיוק, אבל בדיוק מה שמלחמה לא תצליח - והפיכה כן תצליח, או מגעים חשאיים, או 'מבצע' אמיתי, של מודיעין.

       

      לא, אני בהחלט לא רואה את הצד השני כאויב. אני רואה אותנו ואת הפלשתינאים, העם הפשוט, אחים, שנקלעו לסכסוך ונשבו בידי מנהיגות כושלת וקצרת-ראות ונטולת חזון, וזו הטרגדיה שלנו, בשני הצדדים.

       

      זה נכון שבעתיים באשר לכנופיית החמאס ששולטת כעת. לכן המלחמה הזאת היא מהלך טראגי במיוחד, בגלל שבמקום לבודד את החמאס במהלך של יחסי ציבור ולהציגו כארגון טרור המוקצה גם על ידי הפלשתינאים עצמם ועל ידי הפתח בגדה - זיהינו אותו עם העם הפלשתינאי באמצעות ההפצצות שלא הבדילו בין חמאס לבין אזרחים. זה הטמטום המשווע שבמלחמה הזאת - פרט לחוסר המוסריות שבהרג אזרחים.

       

      וכן - כל מהלך כוחני יזכה לבוז מצדי. מהלך כוחני נגד טילים תוקפנות איראנית זה משהו אחר. נגד סבל של אוכלוסייה מזת רעב פלשתינית, המתענה גם תחת שלטון חמאס - זה משהו אחר.ואם תנפץ את היסודות המפגרים כלשונך ותטבח תוך כדי כך ללא הבחנה, באמת שלא יהיה לך שום יסודות שירצו לדבר איתך. אני באמת מתפלאת שאתה לא רואה את כל הדברים האלה.

       

      ובכלל, אתה לא רואה את הבעיה המוסרית? אתה לא רואה את העובדה שעם שטוען לעליונות מוסרית ומאשים את 'האויב' בפגיעה באוכלוסייה אזרחית, מאבד את כל יתרון מוסרי כשאינו מהסס לפגוע באוכלוסייה אזרחית? אני מתביישת במדינה שלנו (לא מהיום). אהוד ברק הוא לא מצביא בעיניי. הוא כאחרוני הרוצחים אם הוא מורה על פעולות כאלה. ממתי צבא ההגנה לישראל הפך לצבא כוחני כדבריך? 

       

      אין תשובות לשאלות האלה ולא תמצא, כי המלחמה הזאת אין לה סיבה ואין לה כפרה. לא יהיו לה כל תוצאות, לא במישור האפקטיבי, ואין לה כמובן כל הצדקה מוסרית. העובדה שבתחילתה (עכשיו הרי כבר לא) היתה לה תמיכה של 99 אחוזים מעידה שוב שהעם הזה טיפש כמו נעל ובעיקר לא למד לא לקנות את כל מה שמוכרים לו הפוליטיקאים הציניים ורודפי השררה. אחרת איך בכלל היו שני כשלונות מהלכים כמו ברק וביבי באים בחשבון בכלל לכהונה נוספת?

       

      אבל כמו שכתבתי כבר במקום אחר - גם אם 100 אחוז של האנשים יגידו שהים אדום הוא עדיין יהיה כחול, והאמת היא מטבעה אחת, ולכן אי אפשר לברוח. העובדה שבוש מגבה את ברק רק מוכיחה איזו שטות הוא עשה.

        3/1/09 05:04:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-02 22:47:32

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:22:13


      אני מניח שאהוד מעוניין להציג זוית ראיה אחרת, הומניסטית, פציפיסטית וכו' לכלל עם ישראל, שרובו חושב אחרת.

       

      אהוד כותב כאן מה שבא לו. אהוד לא חושב למי הוא כותב. ביום שאהוד יחשוב למי הוא כותב, אהוד יחתוך  לעצמו את הXXX (צונזר על ידי גורמים במשפחה)

       

      הקנטרנות, ההצגה האבסורדית של המצב, וההצהרות של שלא אכפת מה יגידו, שפרות קדושות צריך לשחוט, בעד החיילים אבל נגד הצבא וכולי, מרחיקה דווקא את אלו שהוא רוצה לשכנע.

       

      רפי יקירי - אני לא רוצה לשכנע אף אחד. אני עייף. אני כותב כאן בתענוג טהור. אם אתחיל לחשוב איך לשכנע, אשתגע.

       

      זהו אנטגוניזם מכוון ומופגן, משל "אני אומר מה שיש לי לומר [זה נכון] ותקפצו לי כולכם [וזו כבר פרשנות שלך]

       

      תודה רפי. דעתך חשובה לי.

       

       

       

       

       

       

      טוב אהוד, הבנתי אותך.

       

      לשיטתך - אם אתה באמת פורק כאן את אשר על ליבך ולא מעוניין לפתוח במסע של שכנועים ודיונים, ואפילו לא במסע של חיזוק עצמי בתוך קבוצתך, (וגם לא בציד כוכבים חו"ח), ואפילו בהמשך לפוסט שלך על הדרך למיזנטרופיה, אתה אמור לחסום כל פוסט כזה לתגובות ולכוכבים מייד עם עלייתו לאויר העולם.

      אם לא כך תעשה - הרי ישנו פגם לוגי יסודי בטענתך שכל מה שאתה עושה זה כתיבה לשם הכתיבה.

      שוב פרובוקציה מצידי - אני יודע. אבל הייתי חייב, אני לא יכול להתאפק, זה נותק לי סיפוק. תראה אפילו באיזו שעה זה נכתב...

        3/1/09 00:46:

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 22:13:07

       

      אני מוטרד מה"אנטי" האוטומטי לכל ביצוע כוחני, שמאפיין חוגים מסויימים אצלנו. לכל פגיעה בצד השני. הצד השני הוא אויב . . .

       

      אני מסכימה עם האמירה הזו שהבעת בלשון כ"כ נקייה.

       

      אני כבר לא יודעת היכן להתחיל את הרשימה של נימוקים ועובדות שתמוססנה כאן את ה"אנטי".  מרוב שהדברים מובנים מאליהם -- להפנות כאן לדיווחים שכולנו ממילא עוקבים אחריהם ולהיסטוריה שלנו עם הפלסטינים שרובינו מכירים את עיקריה -- נראית לי בנאלית.  אילו בני השיח כאן היו אירופיים ממוצעים שמקורות המידע שלהם לרוב מוטים ושטחיים, הייתי מבינה את הצורך לחזור לא'-ב' של הסכסוך שלקיצו א ף א ח ד לא חושב שהמלחמה הזו תביא לסיומו.  אולם, כמו שמשא ומתן משמש -- גם בעצם הימים האלו -- ככלי, כך גם הכוח.  אומנם, כפי שאמר "דה וינצי", פציפיסט יפסול את כלי הכח בכל מצב ובכל הקשר.  כנראה שלא ניתן לגשר בינו יבין העמדות הבלתי-פציפיסטיות.  לדעתי, המאמר של המרצה ממכון ספיר איננו מנוגד לטענתי שהמלחמה הזו לא תסיים את הסכסוך, אם כי היא נותנת דגש על ההרס שכרוך במבצע הזה ולא על הכוונה להקטין או להרתיע לזמן מה את הסכנה של כל אזור הנגב.

       

      חייבת להעיר ל"סניגור" שעל פשעי מלחמה במבצע הנוכחי צריך להעמיד את חאמס שמשתמש באוכלוסייה שלו כמגן אנושי.  ועל ריצ'רד פאלק היהודי (ש"סניגור" מצטט ממסקנותיו המוכנות מראש לאו"ם על רצח העם -- בפעם אחרת.

        2/1/09 22:51:

      דליה - הגבתי לרפי לפני שקראתי את דברייך. את מבטאת אותי במדויק. אמנה אותך לדוברת שלי. בהתנדבות, כמובן.

       

      לגו - מדהים. וואוו. כמה נסיכים שמבקרים אותי (תרתי משמע) באתר שלי יאמרו, מן הסתם, שלאיש הזה, מקרן שלום עליכם יש, מן הסתם, פיצול אישיות קשה.

        2/1/09 22:47:

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:22:13


      אני מניח שאהוד מעוניין להציג זוית ראיה אחרת, הומניסטית, פציפיסטית וכו' לכלל עם ישראל, שרובו חושב אחרת.

       

      אהוד כותב כאן מה שבא לו. אהוד לא חושב למי הוא כותב. ביום שאהוד יחשוב למי הוא כותב, אהוד יחתוך  לעצמו את הXXX (צונזר על ידי גורמים במשפחה)

       

      הקנטרנות, ההצגה האבסורדית של המצב, וההצהרות של שלא אכפת מה יגידו, שפרות קדושות צריך לשחוט, בעד החיילים אבל נגד הצבא וכולי, מרחיקה דווקא את אלו שהוא רוצה לשכנע.

       

      רפי יקירי - אני לא רוצה לשכנע אף אחד. אני עייף. אני כותב כאן בתענוג טהור. אם אתחיל לחשוב איך לשכנע, אשתגע.

       

      זהו אנטגוניזם מכוון ומופגן, משל "אני אומר מה שיש לי לומר [זה נכון] ותקפצו לי כולכם [וזו כבר פרשנות שלך]

       

      תודה רפי. דעתך חשובה לי.

       

       

       

       

       

        2/1/09 22:45:


      אולי באמת ניתן לאהוד לומר מה מטרותיו. אם היו כאלו.

      יתכן שכתב מתוך דחף, ללא מטרות מוצהרות.

      סתם מן יצר שכזה לפרוק את אשר על ליבו.

      ולקבל כמה כוכבים מהחוג הסגור.

      (גם לי מותר לעשות פרובוקציות, לא?!)

       

      ולעניין הכלב.

      החמאס הוא תנועה שמטרתה המוצהרת להעלים את מדינת ישראל ולהעיף מכאן את כל אלו שתפסו את אדמות הערבים. אם אתה לא מוסלמי - אין לך מה לעשות כאן.

      לכן נמשוך בזנבך עד שתעלם מכאן או עד שתתאסלם.

      אה, כן, עוד אופציה, מופרכת אומנם אבל קיימת:

      עד שתודה שאתה הכלב במשל הזה ותנשך בחזרה.

      צטט: da vinci 2009-01-02 22:22:13

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-02 16:01:26

      צטט: da vinci 2009-01-01 16:47:59

      אהוד אתה אדם יקר,

      אני מבין שחלק מהעניין שלך הוא ליצור פרובוקציה שתביא לדיון ולמודעות לסבל האנושי שמעבר לגדר.

      אבל תחת אש - פוסט כזה מעמיד את הסובלנות שלי ושל רבים אחרים במבחן קשה.

      אתה יוצר ריחוק ואפילו ניכור בין דעותיך לבין מה שהוא היום כמעט קונצנזוס באוכלוסיה היהודית. ובכך אתה יורה לעצמך ברגל. לא יקשיבו לך כשתעמוד בשער ותוכיח על פגיעה בקשישים, או בתינוקות, או בנשים, או במזרחיים. זה אהוד "יפה הנפש" השמאלן הפנאטי יאמרו בליבם וידפדפו הלאה.

       

      ולגופו של עניין:

      הם סובלים יותר מאיתנו כי הם חלשים יותר ולא כי הם מוסריים רודפי שלום ותמימים ואנחנו חארות.

      לו יכלו לפגוע בנו יותר- ברור שהיו עושים זאת.

      תן גם קצת קרדיט על הסבל שלהם להנהגה המוטרפת שבחרו בדרך דמוקרטית, זו שהחליטה לשחק משחק קשוח מתוך ידיעת המחיר הצפוי. אם תמשוך לכלב בזנב לא תקבל נגיסה בישבן? בחייך, הם באמת עבדו קשה מאוד על העניין ואתה לוקח מהם את כל הקרדיט.

      ושוב, אל תשכח גם שאם רוצים פר-פייט, לא יורים מתוך מרכזי אוכלוסין, לא מחביאים רקטות בתוך מסגדים, ולא יורים לריכוזי אוכלוסיה מתוך מטרה ברורה לפגוע באזרחים.

      מתוך היותי חייל במיל' אני אומר לך בכנות, שצה"ל משתדל למזער ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה תמימה, גם מסיבות הומניטריות וגם מטעמים של יחסי ציבור ודעת קהל עולמית. עזוב אנושיות וחמלה - זה פשוט לא מקדם אותנו. אז אל נא תאשים במפורש או במרומז  את צה"ל בפגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.

       

      א) לא תמיד הקונצנזוס צודק. רק מפרספקטיבה של זמן מתבהרת התמונה. מי שרוצה את אהבת העם יגיד מה שהקונצנזוס רוצה לשמוע, כלומר יתחנף לקונצנזוס. מי שרוצה להיות נאמן למצפונו יכתוב את דעותיו ללא כחל וסרק.

       

      ב) זהו, נדמה לי שאהוד מסרב להיות כלב.

       

       

      דליה,

      קונצנזוס צודק או טועה - זו לא הנקודה שלי. (ואני גם לא בדיוק נציג "ישראל ביתנו" בקפה)

      אני מנסה לומר שיש לבחון אפקטיביות של מעשים - ביחס למטרה אותם הם אמורים לשרת.

      כפי שטוענים כאן שהפצצות מהאויר ו/או כניסה קרקעית לעזה ישיגו תוצאה הפוכה לזו שרוצים, ולפיכך יש לנקוט בדרכים אחרות, כך גם צריך נביא ומוכיח לשקול את אופן אמירת הדברים שלו לנוכח האפקטיביות שלהם על קהל היעד, ואני מניח שאהוד מעוניין להציג זוית ראיה אחרת, הומניסטית, פציפיסטית וכו' לכלל עם ישראל, שרובו חושב אחרת.

       

      הקנטרנות, ההצגה האבסורדית של המצב, וההצהרות של שלא אכפת מה יגידו, שפרות קדושות צריך לשחוט, בעד החיילים אבל נגד הצבא וכולי, מרחיקה דווקא את אלו שהוא רוצה לשכנע.

      זהו אנטגוניזם מכוון ומופגן, משל "אני אומר מה שיש לי לומר ותקפצו לי כולכם" ולכן באופן טבעי יזכה לתגובה באותה מטבע, כלומר: "אנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים לנכון ותקפוץ לנו אתה!.. וגם לך תחפש מי ינענע אותך"  

       

      מי שנשאר לשמוע ולהגיב הם המשוכנעים ממילא, ולפיכך קריאת התגובות לפוסט יוצרת מצג שוא שבקפה "דברי אהוד - דברי אלוהים חיים הם".

       

      שורה תחתונה:

      אם המטרה היא ליצור חיזוק פנימי לקבוצת אנשים הנבדלת בדעותיה מרובה המוחלט של האוכלוסיה, שלא לומר חלילה קבוצה אליטיסטית - אז אחלה! אבל אם המטרה היא לתקשר עם נתח גדול ככל האפשר מהציבור - אז זה פיספוס!

       

      ודומה שעל פי התפיסה הפונדמנטליסטית הקיצונית של החמאס, אם אהוד לא רוצה להיות כלב -  עליו להתאסלם. אחרת הם ימצאו כבר משהו אחר למשוך לו.

       

      לא רוצה לדבר בשם אהוד. הוא עושה זאת מצוין בעצמו. אבל נראה לי שפספסת בשני הניחושים: לא ליצור חיזוק לקבוצה מסוימת, ולא לתקשר עם נתחים - אהוד פשוט מבטא את דעותיו בדרך האהובה עליו - הסאטירה.

       

      לא הבנתי את טעמה של ההתחכמות. נגזר עלינו להיות כלבים? (בהנחה שלא נרצה להתאסלם). לא נראה לי.

        2/1/09 22:23:


      אפרופו סבתות וסבים,

       

      ידעתם שיש  גוף שנקרא: "הקרן להנצחת שלום עליכם" ? לא ידעתם, אבל יש, בארה"ב 

       

      הנה קטע ממכתב שכתב ופרסם  נשיא הקרן , לנשיאו הנבחר - אובמה:

      "ההפצצה הישראלית על פלסטינים תמימים ובלתי חמושים מתרחשת בתמיכת המדינה שלנו. ממשל בוש ממשיך לתרום ביליוני דולרים כל שנה לישראל ולספק לה ציוד צבאי ופצצות אשר מנציחות את המדיניות העוינת כלפי איראן וסוריה. בטבח שהתרחש אתמול נהרגו למעלה מ 350 איש ונפצעו אלפים אשר אינם מצליחים במקרים רבים לקבל טיפול רפואי. ההפצצה של ישראל על איזורים שאינם צבאיים ובהם מתגוררת אוכלוסיה אזרחית בצפיפות, וביניהם מסגדים ואוניברסיטאות, ובייחוד האוניברסיטה האיסלאמית של עזה אשר בה לומדים 18,000 תלמידים, 60% מהם נשים, היא מזוויעה ובלתי נסלחת. ישראל מתכננת כעת התקפה נוספת על אזרחים ומאשימה את חמאס, אשר מוקדם יותר הגיב לפרובוקציות ישראליות; תגובה אשר שימשה תירוץ לישראל לפעולותה הנוכחיות המתועבות.

      כיהודי, אני מתנגד באופן מוחלט לפעולה של ישראל אשר מהדהדת את השואה והטרגדיה בוורשה. האשמת הפלסטינים בטרגדיה הנוכחית, האשמתם על פעולות הגנה שהם נוקטים, היא בבירור תחבולה, בהתחשב במדיניות החנק המתמשכת בעזה".

       

        2/1/09 22:22:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-02 16:01:26

      צטט: da vinci 2009-01-01 16:47:59

      אהוד אתה אדם יקר,

      אני מבין שחלק מהעניין שלך הוא ליצור פרובוקציה שתביא לדיון ולמודעות לסבל האנושי שמעבר לגדר.

      אבל תחת אש - פוסט כזה מעמיד את הסובלנות שלי ושל רבים אחרים במבחן קשה.

      אתה יוצר ריחוק ואפילו ניכור בין דעותיך לבין מה שהוא היום כמעט קונצנזוס באוכלוסיה היהודית. ובכך אתה יורה לעצמך ברגל. לא יקשיבו לך כשתעמוד בשער ותוכיח על פגיעה בקשישים, או בתינוקות, או בנשים, או במזרחיים. זה אהוד "יפה הנפש" השמאלן הפנאטי יאמרו בליבם וידפדפו הלאה.

       

      ולגופו של עניין:

      הם סובלים יותר מאיתנו כי הם חלשים יותר ולא כי הם מוסריים רודפי שלום ותמימים ואנחנו חארות.

      לו יכלו לפגוע בנו יותר- ברור שהיו עושים זאת.

      תן גם קצת קרדיט על הסבל שלהם להנהגה המוטרפת שבחרו בדרך דמוקרטית, זו שהחליטה לשחק משחק קשוח מתוך ידיעת המחיר הצפוי. אם תמשוך לכלב בזנב לא תקבל נגיסה בישבן? בחייך, הם באמת עבדו קשה מאוד על העניין ואתה לוקח מהם את כל הקרדיט.

      ושוב, אל תשכח גם שאם רוצים פר-פייט, לא יורים מתוך מרכזי אוכלוסין, לא מחביאים רקטות בתוך מסגדים, ולא יורים לריכוזי אוכלוסיה מתוך מטרה ברורה לפגוע באזרחים.

      מתוך היותי חייל במיל' אני אומר לך בכנות, שצה"ל משתדל למזער ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה תמימה, גם מסיבות הומניטריות וגם מטעמים של יחסי ציבור ודעת קהל עולמית. עזוב אנושיות וחמלה - זה פשוט לא מקדם אותנו. אז אל נא תאשים במפורש או במרומז  את צה"ל בפגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.

       

      א) לא תמיד הקונצנזוס צודק. רק מפרספקטיבה של זמן מתבהרת התמונה. מי שרוצה את אהבת העם יגיד מה שהקונצנזוס רוצה לשמוע, כלומר יתחנף לקונצנזוס. מי שרוצה להיות נאמן למצפונו יכתוב את דעותיו ללא כחל וסרק.

       

      ב) זהו, נדמה לי שאהוד מסרב להיות כלב.

       

       

      דליה,

      קונצנזוס צודק או טועה - זו לא הנקודה שלי. (ואני גם לא בדיוק נציג "ישראל ביתנו" בקפה)

      אני מנסה לומר שיש לבחון אפקטיביות של מעשים - ביחס למטרה אותם הם אמורים לשרת.

      כפי שטוענים כאן שהפצצות מהאויר ו/או כניסה קרקעית לעזה ישיגו תוצאה הפוכה לזו שרוצים, ולפיכך יש לנקוט בדרכים אחרות, כך גם צריך נביא ומוכיח לשקול את אופן אמירת הדברים שלו לנוכח האפקטיביות שלהם על קהל היעד, ואני מניח שאהוד מעוניין להציג זוית ראיה אחרת, הומניסטית, פציפיסטית וכו' לכלל עם ישראל, שרובו חושב אחרת.

       

      הקנטרנות, ההצגה האבסורדית של המצב, וההצהרות של שלא אכפת מה יגידו, שפרות קדושות צריך לשחוט, בעד החיילים אבל נגד הצבא וכולי, מרחיקה דווקא את אלו שהוא רוצה לשכנע.

      זהו אנטגוניזם מכוון ומופגן, משל "אני אומר מה שיש לי לומר ותקפצו לי כולכם" ולכן באופן טבעי יזכה לתגובה באותה מטבע, כלומר: "אנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים לנכון ותקפוץ לנו אתה!.. וגם לך תחפש מי ינענע אותך"  

       

      מי שנשאר לשמוע ולהגיב הם המשוכנעים ממילא, ולפיכך קריאת התגובות לפוסט יוצרת מצג שוא שבקפה "דברי אהוד - דברי אלוהים חיים הם".

       

      שורה תחתונה:

      אם המטרה היא ליצור חיזוק פנימי לקבוצת אנשים הנבדלת בדעותיה מרובה המוחלט של האוכלוסיה, שלא לומר חלילה קבוצה אליטיסטית - אז אחלה! אבל אם המטרה היא לתקשר עם נתח גדול ככל האפשר מהציבור - אז זה פיספוס!

       

      ודומה שעל פי התפיסה הפונדמנטליסטית הקיצונית של החמאס, אם אהוד לא רוצה להיות כלב -  עליו להתאסלם. אחרת הם ימצאו כבר משהו אחר למשוך לו.

       

        2/1/09 22:13:


      חברים, הרשו לי לסיים את הופעתי כאן באקורד הבהרה.

      אני לא יודע, אם המלחמה הזו תצליח.

      אני חושב, שכל מה שהאדם עושה בחייו, דבר ראשון הוא צריך לשמור על צלם אנוש, ע"פ הבנתו, ולמרות שההשרדות היא ערך חשוב - איננה ערך עליון בעיניי.

      אני באמת חושב, שעלינו להכנס בכנופייה המזויינת, שהשתלטה על הרצועה. לא בכל מחיר, נכון.

      אני מוטרד מה"אנטי" האוטומטי לכל ביצוע כוחני, שמאפיין חוגים מסויימים אצלנו. לכל פגיעה בצד השני. הצד השני הוא אויב, ולוואי שאהוד ברק היה מצליח בנסיונו האמיץ (והכושל) בתחילת המאה העשרים ואחת, לשים קץ לאיבה. אני, אולי בתמימותי, עדיין מאמין שזה אפשרי, קודם ע"י ניפוץ היסודות המפגרים אצל שכנינו, ואחר-כך ע"י התקרבות ליסודות המתקדמים.

      הכוונה כאן, בשיח הזה, היתה להעלות את הנושא לדיון. לא התכוונתי לגרום להתפרצות כזו ולניתוק. על כך אני מצר.

        2/1/09 21:56:

      צטט: m i n d the gap 2009-01-02 16:31:15

      נ.ב. אפשר גם לכתוב את הפוסט על איך להרגיע פגזים.

       

       "תרגע, חמודי, תחשוב שאתה נר של וזלין... תתכופף...עוד... זהו. תודה. הבא אחריו."

        2/1/09 21:54:

      צטט: הסנגור 2009-01-01 23:14:33

       

      וכל מי שלא קרא את מאמרה של תושבת הנגב ומרצה במכללת ספיר בשדרות - ד"ר ג'וליה צ'ייטין - חייב לקרוא כאן.

       

       המאמר הזה הוא חובה

      חובה

      חובה

      האישה הזו גרה בארץ הקסאמים ומתנגדת למלחמה האומללה והמטומטמת הזו.

      תקראו.

      אני לא לבד.

       

        2/1/09 21:50:

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 16:25:10

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-02 15:39:29

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 15:18:58

      אהוד, אני רק שאלה.

      הכותבת התחילה זה שהיא אשדודית.

      ואילו אתה- אשדודי ? אשקלוני ? שדרותי ? מעוטף-עזה ?

      אם לא - מי שם אותך ללעוג לה ? נבוך

       לעג?

      איפה אתה רואה פה לעג?

       

      אה, סליחה. אני שמאלני וזה אוטומטית אומר - עוד לפני שפתחתי את הפה - שאני לועג לכל מי שאינו חושב כמוני.

      סליחה.

      אני הולך לשבת בצד בשקט ולסתום את הפה.

       

       

      גם אני שמאלני - ואידיאולוגית, אולי יותר קיצוני ממך.

      בקשר ללעג, אנסה לתת דוגמא לטענתי.

       נניח, שאתה עכשיו תושב ישראל, המופצצת מאיראן, ואתה מדבר בטלפון עם הדוד הליברלי שלך בארצות הברית ומתלונן על כל הנורא שקורא לך ולמשפחתך, ואז הדוד אומר לך משהו כמו : "רק על עצמכם אתם יודעים לרחם. ומה עם הסבל של הילדים המוסלמים המקופחים ברחבי העולם". לא היית רואה את זה כלעג או אפילו גרוע יותר ?

       

       אתה טוען שאני כמו הדוד הליברלי ההוא מארה"ב? אתה טוען שאני חי חיים חסרי דאגה ומעז לבקר את אלה שסובלים מטרור?

      לא קראת מה שכתבתי בתגובה למעלה, על הטרור שחוויתי גם אני?

      ההשוואה שלך אינה תקפה.

       

       

       

        2/1/09 21:14:

      לפתוח במלחמה מטומטמת ולא אפקטיבית שכולם מודים שלא תשיג את יעדיה - זו הישרדות בעיניך? בעיניי זו התאבדות. ועדת וינוגרד -  דיברה על צעדי הישרדות? תעשה לי טובה. אף אחד עוד לא חטא כאן בעודף מוסריות במדינה. רק בעודף טמטום ובקוצר ראייה. ותאמין לי, שרגשות מוסריים מפותחים לא סותרים יכולת ניתוח - ובמקרה, כמו שציינתי בפוסט אחר, זה גם תחום הלימודים האקדמי שלי: מדעי המדינה, מזרחנות ויחסים בינלאומיים, כך שאני ממש יודעת על מה אני מדברת. אתה יכול כמובן להתנגד לדעותיי ולהביא נימוקים. אבל כל כינויי הגנאי האלה לגופה החטוב של מגיבה ולא לגופו של עניין - מתייפייפת נפש והשטויות האלה באמת עולים לי על העצבים. האם זה מפני שאני אישה? יפה? מצליחה? כותבת טוב? פופולרית? מתמצאת באמנות? בספרות? בהיסטוריה? שוכבת עם בחורים צעירים? באיזה חטא בדיוק אני מואשמת?

       

      אין לי כוח לזה. בני הצעיר, שרובץ פה על ידי ורואה טלוויזיה אומר לי להפסיק. ואני מפסיקה. באמת הקדשתי לך יותר מעשר השניות שאתה לא ראוי להן. 

        2/1/09 20:52:

      צטט: מיא 2009-01-02 20:43:34

      סבתא שלך מתייפייפת נפש. של מה שאבא שלי זכרונו לברכה עשה היה מכוון להישרדות. אני שומעת עכשיו פה באולפני הטלוויזיה - פתאום כל הפרשנים המתלהמים לשעבר ומצדדים ב'מבצע הבזק' מדברים שפיתרון יכול להיות מושג רק באופן מדיני ורק בהתערבות של גורמים בינלאומיים, ושלזה היו צריכים לדאוג חודשים לפני המלחמה...

       

      אז מה שאבא שלי עשה כבר שנים זה הידברות - ואם זה לא היה מכוון להישרדות - אני לא יודעת מה. היו לו המון חברים ערביים, בעלי תעודות זהות כחולה וכתומה, ובאינתיפאדה הראשונה הוא הלין בסטודיו שלו פועלים ללא אישור שהייה בישראל שנאבקו לפרנס את משפחותיהם, ובעצמו פרנס כמה משפחות כאלה, ואשתו הרופאה ואחותי הרופאה התנדבו ומתנדבות ברופאים ללא גבולות בשטחים, ואבי עצמו נסע כל שבת לשטחים לעזור במה שיכול. והזרעים האלה עוד ינבטו. 

       

      ולפני שנתיים, כשאבא שלי מת, היתה הלוויה גדולה. וליוו אותו לדרכו האחרונה, פרט לתלמידיו הרבים מבצלאל שאהבו אותו, גם מספר רב להפתיע (אותנו) של ערבים, והם התעקשו להיפרד ממנו בנאומים שנשאו על הקבר, בעברית, ודיברו עליו כעל אחד ההומניסטים האמיתיים שהכירו. אוהב אדם. לא מתייפייף נפש. פשוט אוהב אדם אמיתי. ללא הבדל דת, מין, לאום וגזע. ואני מאוד מאוד אשתדל לקיים את צוואתו הלא כתובה ולהגיע לשם. ומכל הזרעים שהוא זרע לקטוף יום אחד פירות. כי בלי הומניזם ובלי אהבת אדם ובלי תקווה ובלי בני ברית בצד השני - ויש כאלה וזכיתי להכירם אישית - אין לנו קיום בעולם הזה על פני האדמה המדממת הזאת.

       

      אבא שלך עושה רושם של אדם מרשים ביותר.

      מה שאמרתי על התיפייפות - אמרתי ע ל י י ך, גברתי.

        2/1/09 20:51:
      עוזר למקם אותך. אני פעם הייתי מבולבלת. היום אני כבר לא. גם זה חשוב.
        2/1/09 20:45:

      צטט: מיא 2009-01-02 19:46:07

      צטט: m i n d the gap 2009-01-02 16:29:22


      כתוב מצויין.

      אני מתקשה, בעצם לא יכולה, להביע עמדה ומתפעלת מהיכולת (?) המהירה של אנשים להיות בעלי דיעה בעניין.

      כי כשזה מהיר מדיי, אני חושדת באוטומטיות

      וכשזה איטי מדיי, באימפוטנטיות.

       

       

       אתן לך טיפ. כשישראל פותחת במלחמה - התנגדי לה תמיד.

       

      האמרה שלפיה במלחמות אין מנצחים, יש רק מפסידים, נכונה היום כמו תמיד.

       

      תמיד יש דרך אחרת.

       

       

       

       

      אני מתנגדת לכל מלחמה, לא משנה מי הפוצח.

      מה זה עוזר ?

       

        2/1/09 20:43:

      סבתא שלך מתייפייפת נפש. של מה שאבא שלי זכרונו לברכה עשה היה מכוון להישרדות. אני שומעת עכשיו פה באולפני הטלוויזיה - פתאום כל הפרשנים המתלהמים לשעבר ומצדדים ב'מבצע הבזק' מדברים שפיתרון יכול להיות מושג רק באופן מדיני ורק בהתערבות של גורמים בינלאומיים, ושלזה היו צריכים לדאוג חודשים לפני המלחמה...

       

      אז מה שאבא שלי עשה כבר שנים זה הידברות - ואם זה לא היה מכוון להישרדות - אני לא יודעת מה. היו לו המון חברים ערביים, בעלי תעודות זהות כחולה וכתומה, ובאינתיפאדה הראשונה הוא הלין בסטודיו שלו פועלים ללא אישור שהייה בישראל שנאבקו לפרנס את משפחותיהם, ובעצמו פרנס כמה משפחות כאלה, ואשתו הרופאה ואחותי הרופאה התנדבו ומתנדבות ברופאים ללא גבולות בשטחים, ואבי עצמו נסע כל שבת לשטחים לעזור במה שיכול. והזרעים האלה עוד ינבטו. 

       

      ולפני שנתיים, כשאבא שלי מת, היתה הלוויה גדולה. וליוו אותו לדרכו האחרונה, פרט לתלמידיו הרבים מבצלאל שאהבו אותו, גם מספר רב להפתיע (אותנו) של ערבים, והם התעקשו להיפרד ממנו בנאומים שנשאו על הקבר, בעברית, ודיברו עליו כעל אחד ההומניסטים האמיתיים שהכירו. אוהב אדם. לא מתייפייף נפש. פשוט אוהב אדם אמיתי. ללא הבדל דת, מין, לאום וגזע. ואני מאוד מאוד אשתדל לקיים את צוואתו הלא כתובה ולהגיע לשם. ומכל הזרעים שהוא זרע לקטוף יום אחד פירות. כי בלי הומניזם ובלי אהבת אדם ובלי תקווה ובלי בני ברית בצד השני - ויש כאלה וזכיתי להכירם אישית - אין לנו קיום בעולם הזה על פני האדמה המדממת הזאת.

        2/1/09 20:00:

      צטט: מיא 2009-01-02 19:44:14

      כשירו על אבא שלי שגר בחיפה וגם בכל מצב תמיד, תמיד, תמיד חשבתי בראש ובראשונה על סבלם של הפלשתינאים, כי אין סימטריה בסכסוך.  

       

       

      אכן, "התייפיפות הנפש" מנוגדת לאינסטינקטים של ההישרדות.

       

        2/1/09 19:46:

      צטט: m i n d the gap 2009-01-02 16:29:22


      כתוב מצויין.

      אני מתקשה, בעצם לא יכולה, להביע עמדה ומתפעלת מהיכולת (?) המהירה של אנשים להיות בעלי דיעה בעניין.

      כי כשזה מהיר מדיי, אני חושדת באוטומטיות

      וכשזה איטי מדיי, באימפוטנטיות.

       

       

       אתן לך טיפ. כשישראל פותחת במלחמה - התנגדי לה תמיד.

       

      האמרה שלפיה במלחמות אין מנצחים, יש רק מפסידים, נכונה היום כמו תמיד.

       

      תמיד יש דרך אחרת.

       

       

       

       

        2/1/09 19:44:

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 16:25:10

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-02 15:39:29

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 15:18:58

      אהוד, אני רק שאלה.

      הכותבת התחילה זה שהיא אשדודית.

      ואילו אתה- אשדודי ? אשקלוני ? שדרותי ? מעוטף-עזה ?

      אם לא - מי שם אותך ללעוג לה ? נבוך

       לעג?

      איפה אתה רואה פה לעג?

       

      אה, סליחה. אני שמאלני וזה אוטומטית אומר - עוד לפני שפתחתי את הפה - שאני לועג לכל מי שאינו חושב כמוני.

      סליחה.

      אני הולך לשבת בצד בשקט ולסתום את הפה.

       

       

      גם אני שמאלני - ואידיאולוגית, אולי יותר קיצוני ממך.

      בקשר ללעג, אנסה לתת דוגמא לטענתי.

       נניח, שאתה עכשיו תושב ישראל, המופצצת מאיראן, ואתה מדבר בטלפון עם הדוד הליברלי שלך בארצות הברית ומתלונן על כל הנורא שקורא לך ולמשפחתך, ואז הדוד אומר לך משהו כמו : "רק על עצמכם אתם יודעים לרחם. ומה עם הסבל של הילדים המוסלמים המקופחים ברחבי העולם". לא היית רואה את זה כלעג או אפילו גרוע יותר ?

       

       

      תפסיקו (כולכם) להתפלפל ולזיין את השכל מה מותר להגיד ומה אסור לכתוב.

       

      המעשה עצמו תמיד חמור מהדיבור עליו.

       

      שממשלת ישראל תפסיק להרוג חפים מפשע.

       

      שתפסיק את המלחמה הלא מוסרית הזאת והלא אפקטיבית בהכרח "למען השלום".

       

      שהשמאל-דמיקולו יפסיק  לעבור לדום כל פעם שעולה מטוס לאוויר. 

       

      שהפוליטיקאים יפסיקו לחשוב שהם יכולים לעבוד על מדינה שלמה ולפתוח במלחמות בתור תעמולת בחירות.

       

      ותפסיקו לבכות על סבלם של תושבי הדרום. הממשלה הצבועה לא עשתה כלום בשביל תושבי הדרום תקופה שערורייתית ובלתי נסבלת, רק כי מדובר באוכלוסייה חלשה. והרי כולכם יודעים שטיל אחד על תל אביב שהיה מסכן חלילה את עילית המדינה ואת השגרירויות הזרות - וכל הפוליטיקאים היו מזיזים את התחת הענוג שלהם במהירות הבזק ומנסים אולי גם למצוא פיתרון נורמלי בדרך של תיווך בינלאומי - ולא להעלות את כל צה"ל לאוויר.

       

      וכן - גם כשירו על אבא שלי שגר בחיפה וגם בכל מצב תמיד, תמיד, תמיד חשבתי בראש ובראשונה על סבלם של הפלשתינאים, כי אין סימטריה בסכסוך. אין דינו של עם חופשי בארצו, שמדי פעם נופל עליו טיל, או קורה חלילה פיגוע, עם כל הצער שבדבר, לעם של מזי רעב, שחי בתנאי אפרטהייד במדינת גטו או במדינת מחסומים כמו בגדה וסובל מייחס כמו אל בהמות. ונכון, הם שונאים אותנו ורוצים במפלתנו. ויש להם כל הסיבות לכך. ממשלות ישראל העיוורות הרוויחו את השנאה הזאת ביושר. 

       

        2/1/09 19:35:

      צטט: כבודו 2009-01-02 19:11:27

       

      אחרי נבזות כזאת, מן הראוי שתחשוף את פניך.

        2/1/09 19:11:

      מסתבר שעוד נשארו פה ושם בני אדם שלא לקו בפיגור השכלי העמוק של הפסיכולוגית המצוטטת לעיל, או בטירוף צמא-הדם של ההמונים המשולהבים.

      למי שעוד לא קרא: "טייסינו לא שבו בשלום", גדעון לוי

        2/1/09 16:31:
      נ.ב. אפשר גם לכתוב את הפוסט על איך להרגיע פגזים.
        2/1/09 16:29:


      כתוב מצויין.

      אני מתקשה, בעצם לא יכולה, להביע עמדה ומתפעלת מהיכולת (?) המהירה של אנשים להיות בעלי דיעה בעניין.

      כי כשזה מהיר מדיי, אני חושדת באוטומטיות

      וכשזה איטי מדיי, באימפוטנטיות.

       

        2/1/09 16:25:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-02 15:39:29

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 15:18:58

      אהוד, אני רק שאלה.

      הכותבת התחילה זה שהיא אשדודית.

      ואילו אתה- אשדודי ? אשקלוני ? שדרותי ? מעוטף-עזה ?

      אם לא - מי שם אותך ללעוג לה ? נבוך

       לעג?

      איפה אתה רואה פה לעג?

       

      אה, סליחה. אני שמאלני וזה אוטומטית אומר - עוד לפני שפתחתי את הפה - שאני לועג לכל מי שאינו חושב כמוני.

      סליחה.

      אני הולך לשבת בצד בשקט ולסתום את הפה.

       

       

      גם אני שמאלני - ואידיאולוגית, אולי יותר קיצוני ממך.

      בקשר ללעג, אנסה לתת דוגמא לטענתי.

       נניח, שאתה עכשיו תושב ישראל, המופצצת מאיראן, ואתה מדבר בטלפון עם הדוד הליברלי שלך בארצות הברית ומתלונן על כל הנורא שקורא לך ולמשפחתך, ואז הדוד אומר לך משהו כמו : "רק על עצמכם אתם יודעים לרחם. ומה עם הסבל של הילדים המוסלמים המקופחים ברחבי העולם". לא היית רואה את זה כלעג או אפילו גרוע יותר ?

       

      צטט: da vinci 2009-01-01 16:47:59

      אהוד אתה אדם יקר,

      אני מבין שחלק מהעניין שלך הוא ליצור פרובוקציה שתביא לדיון ולמודעות לסבל האנושי שמעבר לגדר.

      אבל תחת אש - פוסט כזה מעמיד את הסובלנות שלי ושל רבים אחרים במבחן קשה.

      אתה יוצר ריחוק ואפילו ניכור בין דעותיך לבין מה שהוא היום כמעט קונצנזוס באוכלוסיה היהודית. ובכך אתה יורה לעצמך ברגל. לא יקשיבו לך כשתעמוד בשער ותוכיח על פגיעה בקשישים, או בתינוקות, או בנשים, או במזרחיים. זה אהוד "יפה הנפש" השמאלן הפנאטי יאמרו בליבם וידפדפו הלאה.

       

      ולגופו של עניין:

      הם סובלים יותר מאיתנו כי הם חלשים יותר ולא כי הם מוסריים רודפי שלום ותמימים ואנחנו חארות.

      לו יכלו לפגוע בנו יותר- ברור שהיו עושים זאת.

      תן גם קצת קרדיט על הסבל שלהם להנהגה המוטרפת שבחרו בדרך דמוקרטית, זו שהחליטה לשחק משחק קשוח מתוך ידיעת המחיר הצפוי. אם תמשוך לכלב בזנב לא תקבל נגיסה בישבן? בחייך, הם באמת עבדו קשה מאוד על העניין ואתה לוקח מהם את כל הקרדיט.

      ושוב, אל תשכח גם שאם רוצים פר-פייט, לא יורים מתוך מרכזי אוכלוסין, לא מחביאים רקטות בתוך מסגדים, ולא יורים לריכוזי אוכלוסיה מתוך מטרה ברורה לפגוע באזרחים.

      מתוך היותי חייל במיל' אני אומר לך בכנות, שצה"ל משתדל למזער ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה תמימה, גם מסיבות הומניטריות וגם מטעמים של יחסי ציבור ודעת קהל עולמית. עזוב אנושיות וחמלה - זה פשוט לא מקדם אותנו. אז אל נא תאשים במפורש או במרומז  את צה"ל בפגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.

       

      א) לא תמיד הקונצנזוס צודק. רק מפרספקטיבה של זמן מתבהרת התמונה. מי שרוצה את אהבת העם יגיד מה שהקונצנזוס רוצה לשמוע, כלומר יתחנף לקונצנזוס. מי שרוצה להיות נאמן למצפונו יכתוב את דעותיו ללא כחל וסרק.

       

      ב) זהו, נדמה לי שאהוד מסרב להיות כלב.

       

        2/1/09 15:41:

      אתה בן אדם מבריק

      מתי אני פוגש אותך שוב, בן אדם !

        2/1/09 15:39:

      צטט: prince hamlet 2009-01-02 15:18:58

      אהוד, אני רק שאלה.

      הכותבת התחילה זה שהיא אשדודית.

      ואילו אתה- אשדודי ? אשקלוני ? שדרותי ? מעוטף-עזה ?

      אם לא - מי שם אותך ללעוג לה ? נבוך

       לעג?

      איפה אתה רואה פה לעג?

       

      אה, סליחה. אני שמאלני וזה אוטומטית אומר - עוד לפני שפתחתי את הפה - שאני לועג לכל מי שאינו חושב כמוני.

      סליחה.

      אני הולך לשבת בצד בשקט ולסתום את הפה.

       

        2/1/09 15:35:

      צטט: אירה ג 2009-01-01 18:32:35

      ולכמה משכניה שלא הספיקו לברוח.

       יחי (או ימות) ההבדל הקטן. (קטן?)

       

        2/1/09 15:18:
      אהוד, אני רק שאלה.

      הכותבת התחילה זה שהיא אשדודית.

      ואילו אתה- אשדודי ? אשקלוני ? שדרותי ? מעוטף-עזה ?

      אם לא - מי שם אותך ללעוג לה ? נבוך
        2/1/09 13:06:

      ג א ו נ י

      צטט: הסנגור 2009-01-01 23:58:18

      עכשיו הרבה מגיבים יכעסו עלי ויגידו למה השתמשת בביטוי "רצח עם".

      זה לא רק הפצצות של אוכלוסיה אזרחים מהאוויר מהים - דברים שאסורים בתכלית האיסור לפי דיני המלחמה.

      אלא המצור האכזרי והרצחני שממשלת ישראל הטילה בשנתיים האחרונות על האוכלוסיה הענייה והרעבה של רצועת עזה.

      לשם קידום מטרות פוליטיות - החלפת שלטון פלשתינאי פנימי שנבחר בבחירות דמוקרטיות אבל הוא קיצוני מדי לטעמנו - מדינת ישראל מנעה מתושבי עזה דלק, אוכל, מים, תרופות, מצרכים חיוניים, חומרי בניין, מכשור רפואי, ספרים לבתי-ספר, עטים ועפרונות, והרשימה עוד ארוכה.

      היא כלאה אותם בבית הסוהר הגדול בעולם.

      היא מנעה את כניסתם של רופאים שרצו לעבוד בבתי-חולים ברצועה.

      היא מנעה מחולים שהיו צריכים טיפול רפואי מציל חיים - לצאת מעזה (רק בשנה האחרונה נהרגו כתוצאה מכך כ-230 תושבי עזה).

      היא גרמה לתת-תזונה שממנו סובלים כ- 75% מהאוכלוסיה.

      היא גרמה ל46% מילדי עזה לסבול מאנמיה חריפה.

      הדברים הללו ביחד מצטרפים למעשה נוראי שאני קורא לו בקיצור רצח עם. איטי ומתמשך, כזה שלא עושה כותרות.

       

      (וכדאי שאף אחד לא יאשים אותי: אין באמור לעיל משום הבנה או הצדקה כלשהי לירי קסאמים על אוכלוסיה אזרחית. גם זהו פשע מלחמה, ואני תומך בהבאתם של משגרי הקסאמים ושולחיהם למשפט בבית דין פלילי בינלאומי, שם יישפטו ביחד עם הגנרלים הישראליים ושרי הממשלה שביצעו רצח עם באוכלוסיית רצועת עזה).

       

      32% מהדברים שלך שטויות אנמיות 45% פרופוגנדה חריפה 80% שיעמום מרדים 40% סילוף עובדות ו 15% חיטה מלאה ב 100% קמח לבן.

      יצא יותר ממאה? לא נורא ככה עושים חשבון גם ב אל ג'זירה.

       

      ולהציע בית דין בין-לאומי למחבלים של חמאס ניצח באבסורד שלו כל טיעון אידיוטי שהועלה אי פעם באיזשהו פורום בכל צורת חיים בכל עידן.

      ודיון תרבותי לא מתחיל וניגמר בפרוטוקול של גינונים נימוסין אלא ראוי שיהיה בו גם מידת עומק ובגרות כראוי לגודל השעה בשעון חורפי זה.

      כך לפחות טוען  מרשי השיח יאללה יאללה

        2/1/09 11:13:

      צטט: מתגלגלת 2009-01-02 09:19:24


      אה. עדכון.

      אילנה מכנה שם את אהוד 'מתיפייף'.

       

      אני לא בעסק הזה.

      לא המלצתי על כלום.

       

      מה שחסר לי. עוד מלחמה - ובין החברים שלי פה.

       

      אהוד לא מתיפייף. הוא יפיוף.

      מתיפייף זה משהו זמני - אצלו זה קבוע.

        2/1/09 09:19:


      אה. עדכון.

      אילנה מכנה שם את אהוד 'מתיפייף'.

       

      אני לא בעסק הזה.

      לא המלצתי על כלום.

       

      מה שחסר לי. עוד מלחמה - ובין החברים שלי פה.

        2/1/09 09:17:

       

      אני ממליצה לכולם על הקורס לדיבור טנטרי שפתחה אילנה.

      אין לי מושג איך אחרי כל השבוע הארוך הזה - עדיין יש לכם מילים.

       

        2/1/09 01:10:
      "חנה ארנדט ב"על האלימות" קבעה שהפוליטי מבוסס על דיבור ואילו האלימות היא אילמת. עד כה הייתי די אמביוולנטי לגבי קביעה זו, אולם כעת אני חושב שזו הגדרה נאותה למה שמתרחש פה כעת. בשיח מכוון של אילמים וחרשים ישראל מסרבת להכיר בכך שלתושבי עזה ולשלטון החמאס יש דרישות לגיטימיות ויותר מכך, מדובר בקיום שלהם. מבחינת ישראל מדובר בחבורת ברברים, אלימים מטבעם, ולכן יש "לדבר" אליהם ב"שפה" זו.

      בסדר נכון, אף מדינה לא הייתה סובלת התקפות טילים, ונכון ירי טילים שכזה הוא טרור נפשע וברברי. אבל מי מכיר אנשים, כמו תושבי עזה, שמסוגלים לסבול דיכוי כה חריף ומתמשך מבלי לנסות לשנות את המצב? על אף שאני מגנה בכל לשון את ירי הטילים בשבוע שעבר, זהו היה ניסיון אלים להשיג מטרה פוליטית - את זה שהרגיעה של חצי שנה רק החריפה את המצב בעזה. אולם, כאשר השיח האלים הוא אילם, התגובה היא גם אלימות ברברית.

      גם אם נשים את המוסר בצד, האם משהו משלה את עצמו\ה שהתקיפה הברברית בעזה תחסל את ירי הטילים? אפילו הגנרלים לא טוענים זאת. אז מה נשאר לנו, נקמה עיוורת, אלימות שתוביל לעוד אלימות. מתי כבר נבין, שאין ביכולתה של ישראל לחסל את האיום ולהיפך. רק הצד השני יכול להסיר את האיום. אנחנו נמצאים במצב של שתי דרגות של אי-רציונאליות: אלימות אילמת (שאיננה מסוגלת להוביל לדיאלוג פוליטי), ואלימות לא אינסטרומנטאלית כיוון שאין לה מטרה פרט לנקמה. עד מתי?"
        1/1/09 23:58:

      עכשיו הרבה מגיבים יכעסו עלי ויגידו למה השתמשת בביטוי "רצח עם".

      זה לא רק הפצצות של אוכלוסיה אזרחים מהאוויר מהים - דברים שאסורים בתכלית האיסור לפי דיני המלחמה.

      אלא המצור האכזרי והרצחני שממשלת ישראל הטילה בשנתיים האחרונות על האוכלוסיה הענייה והרעבה של רצועת עזה.

      לשם קידום מטרות פוליטיות - החלפת שלטון פלשתינאי פנימי שנבחר בבחירות דמוקרטיות אבל הוא קיצוני מדי לטעמנו - מדינת ישראל מנעה מתושבי עזה דלק, אוכל, מים, תרופות, מצרכים חיוניים, חומרי בניין, מכשור רפואי, ספרים לבתי-ספר, עטים ועפרונות, והרשימה עוד ארוכה.

      היא כלאה אותם בבית הסוהר הגדול בעולם.

      היא מנעה את כניסתם של רופאים שרצו לעבוד בבתי-חולים ברצועה.

      היא מנעה מחולים שהיו צריכים טיפול רפואי מציל חיים - לצאת מעזה (רק בשנה האחרונה נהרגו כתוצאה מכך כ-230 תושבי עזה).

      היא גרמה לתת-תזונה שממנו סובלים כ- 75% מהאוכלוסיה.

      היא גרמה ל46% מילדי עזה לסבול מאנמיה חריפה.

      הדברים הללו ביחד מצטרפים למעשה נוראי שאני קורא לו בקיצור רצח עם. איטי ומתמשך, כזה שלא עושה כותרות.

       

      (וכדאי שאף אחד לא יאשים אותי: אין באמור לעיל משום הבנה או הצדקה כלשהי לירי קסאמים על אוכלוסיה אזרחית. גם זהו פשע מלחמה, ואני תומך בהבאתם של משגרי הקסאמים ושולחיהם למשפט בבית דין פלילי בינלאומי, שם יישפטו ביחד עם הגנרלים הישראליים ושרי הממשלה שביצעו רצח עם באוכלוסיית רצועת עזה).

       

        1/1/09 23:14:

      יישר כח אהוד.

      אלו שלא מבינים בשכל ישר, לפעמים זה עובד בסאטירה עוקצנית.

      כל מי שלא רואה את הקשר בין הטרור המדינתי של המצור על עזה - שלא רק הרג מאות אנשים (שלא יכלו לקבל טיפול רפואי ואפילו לא הורשו לעזוב את עזה) אלא הפך את חייהם של מיליון וחצי תושבים לגיהנום עלי אדמות - ובין הטרור של הקסאם - הוא עיוור ורשע.

      אבל עוורים ורשעים שיש להם מאות מטוסי קרב ומסוקי אפאצ'י ומלאי בלתי מוגבל של פגזים ופצצות מצרר - מה אכפת להם להיות עוורים  ורשעים??? מה אפכת להם לבצע רצח עם באוכלוסייה של חבל ארץ מהצפופים בעולם, להשאיר אדמה חרוכה, ואז לרחוץ בנקיון כפיהם ולהגיד לעולם "ידינו לא שפכו את הדם הזה" כי הם, המנוולים האלו, לא הסכימו להמשיך לחיות תחת מצור שלנו?

      וכל מי שלא קרא את מאמרה של תושבת הנגב ומרצה במכללת ספיר בשדרות - ד"ר ג'וליה צ'ייטין - חייב לקרוא כאן.

       

        1/1/09 22:53:

      צטט: איל נבו 2009-01-01 20:00:47

      אני מת על ניסוחי התקשורת הישראלית. "פגז נפל בשדה פתוח ליד אשדוד. 400 נפגעי חרדה"

      אני זוכר את עצמי יושב לילה לילה עם מסיכת אב"כ וניילונים לרוב ושומע בום ועוד בום ועוד בום, חלק קרובים, חלק רחוקים. אני זוכר שפה ושם היו בומים שממש הבהילו אותי, ושהרגשתי פחד. אבל זה אני שאני פחדן ידוע.

      אני לא זוכר שמישהו הגדיר אותי כ"נפגע חרדה".

       

       

       

       לי היה התקף חרדה כשהגבר ה-822 עזב אותי. זה נחשב?

       

        1/1/09 22:51:

      צטט: אישון 2009-01-01 22:39:39


      קרא לי אסקפיסט אבל נהנתי .

      לגמרי :)

       

        1/1/09 22:39:

      קרא לי אסקפיסט אבל נהנתי .
        1/1/09 22:34:

      צטט: jerusalem320 2009-01-01 22:16:58


      ועם זאת (מפעל ההתנחלויות), עוד שנים לפני שקיבלנו לידינו -- הערבים/פלסטינאים ואנחנו --את האדמה הזו לחלוקה, חיינו במלחמה מתמדת על זכות קיומינו.  לא לשם "לפיתה" של עם אחר, כדוגמת הקולוניאליסטים ואימפריליסטים בארצות לא להם.  לא יצאנו למלחמה כדי לאחוז בשטחים מעבר לקו ירוק שכמובן נתווה רק מאוחר יותר -- ולא בירושלים מאוחדת, לא בעזה, לא בסיני, לא בגולן.

       

       נכון. מה שמעלה שוב את השאלה: אם יצאנו למלחמה הזו לא כדי לאחוז בשטחים - מה אנחנו עושים שם אחרי 41 שנה?

       

       

       

       

        1/1/09 22:16:

      צטט: jerusalem320 2009-01-01 22:01:27

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 21:08:01

      צטט: jerusalem320 2009-01-01 19:32:54

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 19:16:50

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון - והכוח המניע - של כל תנועת שחרור: הודו תחת הבריטים, המחתרת בניקרגואה, היהודים תחת הבריטים, ולא חסרות דוגמאות.

      מדוע תמיד מתבלבלים בהשוואות בין תנועות שחרור של מדינות שפלשו לארצות רחוקות מגבולותיהן מרחק של אוקיינוסים, כמו במקרה של בריטניה להודו שהבאת כדוגמא, לבין "תנועת השיחרור" של פלסטינים -- שמהם אנחנו מחפשים כל הזמן דרך רק להיפרד?

       

       טעות. מפעל ההתנחלויות של 41 שנה, של כל ממשלות ישראל, אינו "דרך להיפרד" אלא להעמיק את לפיתתנו בהם, במעין חיבוק מוות. או ריקוד מוות.

      ועם זאת (מפעל ההתנחלויות), עוד שנים לפני שקיבלנו לידינו -- הערבים/פלסטינאים ואנחנו --את האדמה הזו לחלוקה, חיינו במלחמה מתמדת על זכות קיומינו.  לא לשם "לפיתה" של עם אחר, כדוגמת הקולוניאליסטים ואימפריליסטים בארצות לא להם.  לא יצאנו למלחמה כדי לאחוז בשטחים מעבר לקו ירוק שכמובן נתווה רק מאוחר יותר -- ולא בירושלים מאוחדת, לא בעזה, לא בסיני, לא בגולן.

       

       

       

       

       

        1/1/09 22:01:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 21:08:01

      צטט: jerusalem320 2009-01-01 19:32:54

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 19:16:50

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון - והכוח המניע - של כל תנועת שחרור: הודו תחת הבריטים, המחתרת בניקרגואה, היהודים תחת הבריטים, ולא חסרות דוגמאות.

      מדוע תמיד מתבלבלים בהשוואות בין תנועות שחרור של מדינות שפלשו לארצות רחוקות מגבולותיהן מרחק של אוקיינוסים, כמו במקרה של בריטניה להודו שהבאת כדוגמא, לבין "תנועת השיחרור" של פלסטינים -- שמהם אנחנו מחפשים כל הזמן דרך רק להיפרד?

       

       טעות. מפעל ההתנחלויות של 41 שנה, של כל ממשלות ישראל, אינו "דרך להיפרד" אלא להעמיק את לפיתתנו בהם, במעין חיבוק מוות. או ריקוד מוות.

      ועם זאת (מפעל ההתנחלויות), עוד שנים לפני שקיבלנו לידינו -- הערבים/פלסטינאים ואנחנו --את האדמה הזו לחלוקה, חיינו במלחמה מתמדת על זכות קיומינו.  לא על אחיזה של שטחים מעבר לקו ירוק שכמובן נתווה רק מאוחר יותר -- ולא בירושלים מאוחדת, לא בעזה, לא בסיני, לא בגולן.

       

       

       

        1/1/09 21:33:

      צטט: איל נבו 2009-01-01 20:00:47

      אני מת על ניסוחי התקשורת הישראלית. "פגז נפל בשדה פתוח ליד אשדוד. 400 נפגעי חרדה"

      אני זוכר את עצמי יושב לילה לילה עם מסיכת אב"כ וניילונים לרוב ושומע בום ועוד בום ועוד בום, חלק קרובים, חלק רחוקים. אני זוכר שפה ושם היו בומים שממש הבהילו אותי, ושהרגשתי פחד. אבל זה אני שאני פחדן ידוע.

      אני לא זוכר שמישהו הגדיר אותי כ"נפגע חרדה".

       

       

       

       

      ובתקופת הפיגועים בירושלים, כשבתוך שנתיים (קיץ 2001 עד קיץ 2003 - נרצחו - רק בירושלים - למעלה מ-150 איש בלמעלה מ-20 פיגועי התאבדות (ספרתי בוויקיפדיה, לרענן את הזיכרון . וזה לא כולל פיגועי דקירה ומכוניות תופת) -

       

      וכשריסקו 17 יהודים בשלושה פיגועים שהייתי בין מאה לחמש מאות מטר מהם ושמעתי אותם טוב טוב - אחד מהאוטובוס, ושניים כשהייתי בבית -

       

      אני לא זוכר שהגדירו אותי כנפגע חרדה.

       

      (2 בנובמבר  2000 - 2 הרוגים במחנה יהודה - 50 מטר מהבית של אמי, אחי ואחותי. שמעתי, ירדתי מהאוטובוס, ורצתי. למזלי זה היה בית אבן. אחי ישב ליד החלון. הוא הרגיש את ההדף אבל לא נפגע. הייתי היסטרי, בכיתי, רעדתי. נפגע חרדה? זכיתי באישור רשמי של האנליסטים והאנאלים? ושל אלה שדגל ישראל תקוע להם אני לא רוצה להגיד מאיפה?

       

      9 בספטמבר 2003 - 7 הרוגים בקפה הילל. 100 מטר מהבית שלי. תמיד עם הכלב הייתי עוקף בסמטא מסביב. תמיד אמרתי לאשתי לא ללכת לשם. ידעתי שזה יקרה. האבטחה שם היתה חרא. ויכולת המיגון - אפסית. הרחתי את זה בא.

       

      לילה. אשתי ישנה. אני עוד מעט. פיצוץ. הבית רעד. ראיתי אנשים רצים ברחוב. ידעתי עוד לפני שפתחתי טלויזיה (אז עוד הייתה לנו טלויזיה): קפה הלל. ידעתי. ידעתי. בליינד.

       

      22 בפברואר 2004 - 8 הרוגים בקו 14 ליד גן הפעמון. אשתי עלתה על הקו הזה. למזלנו, זה היה 14 של חצי שעה קודם.)

       

      אז שלא יגידו לי כלום.

        1/1/09 21:11:
      המלחמה היא הזדמנות טובה להשתדרג מפאזל של 20 חלקים לפאזל של 2000 חלקים!
        1/1/09 21:08:

      צטט: jerusalem320 2009-01-01 19:32:54

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 19:16:50

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון - והכוח המניע - של כל תנועת שחרור: הודו תחת הבריטים, המחתרת בניקרגואה, היהודים תחת הבריטים, ולא חסרות דוגמאות.

      מדוע תמיד מתבלבלים בהשוואות בין תנועות שחרור של מדינות שפלשו לארצות רחוקות מגבולותיהן מרחק של אוקיינוסים, כמו במקרה של בריטניה להודו שהבאת כדוגמא, לבין "תנועת השיחרור" של פלסטינים -- שמהם אנחנו מחפשים כל הזמן דרך רק להיפרד?

       

       טעות. מפעל ההתנחלויות של 41 שנה, של כל ממשלות ישראל, אינו "דרך להיפרד" אלא להעמיק את לפיתתנו בהם, במעין חיבוק מוות. או ריקוד מוות.

       

       

        1/1/09 20:08:

      צטט: איל נבו 2009-01-01 20:00:47

      אני מת על ניסוחי התקשורת הישראלית. "פגז נפל בשדה פתוח ליד אשדוד. 400 נפגעי חרדה"

      אני זוכר את עצמי יושב לילה לילה עם מסיכת אב"כ וניילונים לרוב ושומע בום ועוד בום ועוד בום, חלק קרובים, חלק רחוקים. אני זוכר שפה ושם היו בומים שממש הבהילו אותי, ושהרגשתי פחד. אבל זה אני שאני פחדן ידוע.

      אני לא זוכר שמישהו הגדיר אותי כ"נפגע חרדה".

      אני מקווה בשבילך שלהבדיל מבפוסטים אחרים - אף אחד לא יאמר בפוסט הזה

      שאין לך זכות להיות 'פחדן ידוע' מכיוון שאתה 'שם' ולא 'כאן'...

       

       

        1/1/09 20:05:

      צטט: ליאת z 2009-01-01 17:37:21


      אגו גברי. עכשיו אני משוכנעת. 

       רק עכשיו? ראית פעם ילד בן 3 שרואה אקדח צעצוע בפעם הראשונה? זה מולד העניין הזה. כמו אינסטינקטים הרסניים אחרים שאת חלקם הצלחנו להכניע. גברים הם אלו שאחראים הן על ה"קדמה" בעולם והן על ההרס. 

       

        1/1/09 20:00:

      אני מת על ניסוחי התקשורת הישראלית. "פגז נפל בשדה פתוח ליד אשדוד. 400 נפגעי חרדה"

      אני זוכר את עצמי יושב לילה לילה עם מסיכת אב"כ וניילונים לרוב ושומע בום ועוד בום ועוד בום, חלק קרובים, חלק רחוקים. אני זוכר שפה ושם היו בומים שממש הבהילו אותי, ושהרגשתי פחד. אבל זה אני שאני פחדן ידוע.

      אני לא זוכר שמישהו הגדיר אותי כ"נפגע חרדה".

       

       

       

        1/1/09 19:32:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 19:16:50

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון - והכוח המניע - של כל תנועת שחרור: הודו תחת הבריטים, המחתרת בניקרגואה, היהודים תחת הבריטים, ולא חסרות דוגמאות.

      מדוע תמיד מתבלבלים בהשוואות בין תנועות שחרור של מדינות שפלשו לארצות רחוקות מגבולותיהן מרחק של אוקיינוסים, כמו במקרה של בריטניה להודו שהבאת כדוגמא, לבין "תנועת השיחרור" של פלסטינים -- שמהם אנחנו מחפשים כל הזמן דרך רק להיפרד?

       

       

        1/1/09 19:19:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 18:53:22

      א

      אני לא מבין מה יוצא לנו מלהרוג ילדים בעזה.

       

       


      תיקון:

      אנחנו לא חושבים שייצא לנו משהו מההרוגים האלו.  לכן אתמול או שלשום, התקשרו ל-1,000 עזתים, אני חוזרת, 1,000 כדי לבקשם לפנות את בתיהם לפני פעולה אוירית שלנו -- הבתים שבמרתפיהם מייצרים את חומרי הנפץ. 

        1/1/09 19:16:

      א

      אני לא מבין מה יוצא לנו מלהרוג ילדים בעזה.

      ב

      אם לפחות זה היה מחליש את המורל שלהם, את יכולת העמידה,  את התיפקוד, את הנחישות, את התאחדות העם מאחורי החמאס - מילא. אז הייתי מבין את ההגיון.

      אבל זה לא מחליש אותם.

      זה פשוט לא.

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון - והכוח המניע - של כל תנועת שחרור: הודו תחת הבריטים, המחתרת בניקרגואה, היהודים תחת הבריטים, ולא חסרות דוגמאות.

       

       

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 18:53:22

      א

      אני לא מבין מה יוצא לנו מלהרוג ילדים בעזה.

      ב

      אם לפחות זה היה מחליש את המורל שלהם, את יכולת העמידה,  את התיפקוד, את הנחישות, את התאחדות העם מאחורי החמאס - מילא. אז הייתי מבין את ההגיון.

      אבל זה לא מחליש אותם.

      זה פשוט לא.

      ממשלה עיוורת וגנרלים תאבי כוח שמבינים רק פתרונות כוח, ולא מבינים שהחמאס מתעצם ככל שהוא נחלש פיזית. זה ההיגיון האיסלמי.

      נכון ולכן כל-כך מייאש. הבעיה שאתה מדבר עליה אמיתית, ככל שנפגיז הם יתעצמו אבל נכונה גם הבעייתיות בכל אלטרנטיבה שמדברים עליה כמו לוותר, להמשיך לספוג, ללכת להפסקת אש שהיא גרועה ממה שהיה לפני. החמאס , בפילוסופיה הקיצונית (ובכלל זה כל האיסלם הקיצוני) יוצר משוואה שלא ניתנת לפיתרון. במושגים אבסולוטיים המשוואה שהחמאס או אל-קאידה מציבים אומרת, רוצים לנצח אותנו ? תאבדו את עצמכם, את המוסר שלכם, את האנושיות שלכם.

       

      בכל מקרה, ועד שתמצא נוסחה או יבוא גואל לישראל צריך לזכור שהרג ילדים הוא לא המטרה. קרל האור שלי נמצאת במנהיגים שלהם, בהבנה שהם לא אמיצים כמו שהם מבקשים מהעם שלהם להיות. ולכן אני מקווה אם כי לאט בטוח שהמשך הפעולה ויצירת צחיר למנהיגים עצמם יכול להביא איזושהי רגיעה. ומה לעשות שהזבלים האלה מתחבאים בבתי ספר?

      מייאש

       

        1/1/09 18:40:

      "לא יאה, לא יאה, הארץ בוערת ואתם לועגים? שקט, בואו נראה חדשות" (דקלה/ ארנה בנאי, ארץ נהדרת)

       

      (חיבבתי פלאס)

        1/1/09 18:39:

      צטט: mom.doc 2009-01-01 15:18:09

      כנראה שהעמקה יתרה בשואה גרמה וממשיכה לגרום לך יסורי נפש וחמלה

      כלפי חלשים או חלשים לכאורה.

       

      ואני מקווה שהחמלה על חלשים לעולם לא תיעלם ממני, ושבנותי יתחנכו ברוח זו.

       

      היכולת האנושית לחמול ולהכיל היא מוגבלת ולכן

      כדאי לו לאינדיבידואל, לחמול את מי שקרוב אליו או שיש לו ענין ממשי בו.

       

      נו? וזה סותר את הערכתי וחמלתי כלפי ילדי שדרות?

       

      החמלה שלי שמורה לילדי שלי ולילדי שדרות ועוטף עזה.

      שעשירי אבו-דאבי וההיסטוריונים של מצריים וסוריה יזילו עכשיו דמעות על סולימאן ואבו-שדיד מעזה.

      זה לגיטימי וזה סבבה.

       

      חבל שאתה כל כך מבולבל אהוד

       

      אוי, פה הרגזת אותי. 

      אני בהיר מחשבה יותר מאשר אי פעם בחיי.

       

      (ואם יש לך פתרונות כהיסטוריון, כאלה שמשקפים את ההיסטוריה החוזרת, ספר לנו עליהם. יהיה מענין ואולי תאיר את עינינו)

       

      לא אאיר. היסטוריונים מומחים בלעשות חושך ובלבלבל. רק אצור עניין.

       

       

        1/1/09 18:37:

      צטט: da vinci 2009-01-01 16:47:59

      אהוד אתה אדם יקר,

      אל נא תאשים במפורש או במרומז  את צה"ל בפגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.

       

       

       אוי, רד ממני.

      צה"ל הוא פרה קדושה שנועדה לשחיטה, אבל החיילים הם קדושים.

      הם מגינים עלי בדמם. ואת זה אני לא שוכח לרגע. הביקורת שלי היא רק על הדרגים הדן-חלוציים.

        1/1/09 18:34:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-01-01 18:02:07

      אני מקווה שיום אחד נחיה כולם ביחד , שהילדים שלי יחיו חיים נורמלים ויקיימו חיי משפחה. שזה יגמר כבר ובכמה שפחות הרוגים לשני הצדדים, תפילה לחיילים.

       

      אחח. למה לשכנה יש שני שהידים ילדים ושלי כאלה לפלפים? אוסמא , למה אתה ויאסין כאלה נמושות תראה את הבן של השכנה קונטאר הוא יגדל להיות לפחות כמו סמיר הגיבור וינפץ לא ילדה יהודיה אחת את הראש על הסלעים אלא ל10 ואיזה מסיבה יעשו לו ואתם? איזה נמושות. יאללה עד אחרון היהודים כולנו שהידים וכדיברי המשורר נסראללה עד שיצא לכולם דם מהעיניים. יאללה לחזור לחדר ולילמוד את עמוד 24 בזיקני ציון ומי שלא זוכר בעל פה משת"פ ואותו להנייה

       ועכשיו ברצינות

      העובדה שאתה היסטוריון ועם כל הכבוד לא אומרת דבר וחצי דבר על היתרון שלך לנתח בצורה יותר נכונה את המציאות כי על כל היסטוריון שחושב א יש שניים שחושבים ב, שלוש חושבים ג וארבעה שמיתפרנסים מלחשוב א אבל לומר ב בנימה של ג ואם אפשר אז מהוססת ובמבט שלא יהרוס את הפריים של השימלה של יונית שמתנופנפת ברוח להנאתו (או סיבלו) של סוקניק בעל הבלוטה. זה קל לגנות, למצוא את האבסורד ולהיות בצד שמראש חוזה כישלון. זה גם נוח כשרוול מתנפנף ומאוורר בבריזת ערב שפשפת בוערת לקבוע מערכת חוקים שלפיה כל תוצאה של פעולה שכרה בהפסדה.

       

       

       

      סאטירה נהדרת הבאת.

      באמת.

      ואיפה אתה מוצא שאמרתי שהעובדה שאני היסטוריון נותנת לי יתרון?

      להיפך: אני מבין מורכבויות יותר טוב. אני מבין עד כמה אני מוגבל בניתוח המציאות, ועד כמה אי אפשר להסיק מארועים אחרים על המציאות. אבל יהיה מעניין. מבטיח. אין קשר בין הפוסט הרציני שאביא בנושא לבין הסאטירה.

       

      בכל אופן, מהתגובות הרציניות פה אני מבין שהסאטירה שלי פוגעת. כלומר, במטרה. יופי.

       

       

        1/1/09 18:32:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-01 18:29:56

      צטט: ranbo3 2009-01-01 18:16:13


      פרות קדושות תמיד הולכות טוב עם צ'יפס בצד .

      וגם כשאני לא מסכים לדברים , אני בעד השחיטה , לפחות ברמת הפרות .

       

       

       הפרות לא תסכמנה איתך.

       

      חבוב, את הפרות שלי אני מוביל כצאן לטבח . קדושות או חילוניות, העיקר שיבואו מדיום .

        1/1/09 18:32:
      ולכמה משכניה שלא הספיקו לברוח.
        1/1/09 18:29:

      צטט: ranbo3 2009-01-01 18:16:13


      פרות קדושות תמיד הולכות טוב עם צ'יפס בצד .

      וגם כשאני לא מסכים לדברים , אני בעד השחיטה , לפחות ברמת הפרות .

       

       

       הפרות לא תסכמנה איתך.

       

        1/1/09 18:29:
      יודעת שזו לא היתה כוונתך, אבל לא יכולתי שלא לחייך. עשית לפסיכולוגית חיסול ממוקד, ללא "הקש בגג".
       
        1/1/09 18:16:


      פרות קדושות תמיד הולכות טוב עם צ'יפס בצד .

      וגם כשאני לא מסכים לדברים , אני בעד השחיטה , לפחות ברמת הפרות .

       

       

      שכחתי, כתוב נהדר.

      אני מקווה שיום אחד נחיה כולם ביחד , שהילדים שלי יחיו חיים נורמלים ויקיימו חיי משפחה. שזה יגמר כבר ובכמה שפחות הרוגים לשני הצדדים, תפילה לחיילים.

       

      אחח. למה לשכנה יש שני שהידים ילדים ושלי כאלה לפלפים? אוסמא , למה אתה ויאסין כאלה נמושות תראה את הבן של השכנה קונטאר הוא יגדל להיות לפחות כמו סמיר הגיבור וינפץ לא ילדה יהודיה אחת את הראש על הסלעים אלא ל10 ואיזה מסיבה יעשו לו ואתם? איזה נמושות. יאללה עד אחרון היהודים כולנו שהידים וכדיברי המשורר נסראללה עד שיצא לכולם דם מהעיניים. יאללה לחזור לחדר ולילמוד את עמוד 24 בזיקני ציון ומי שלא זוכר בעל פה משת"פ ואותו להנייה

       ועכשיו ברצינות

      העובדה שאתה היסטוריון ועם כל הכבוד לא אומרת דבר וחצי דבר על היתרון שלך לנתח בצורה יותר נכונה את המציאות כי על כל היסטוריון שחושב א יש שניים שחושבים ב, שלוש חושבים ג וארבעה שמיתפרנסים מלחשוב א אבל לומר ב בנימה של ג ואם אפשר אז מהוססת ובמבט שלא יהרוס את הפריים של השימלה של יונית שמתנופנפת ברוח להנאתו (או סיבלו) של סוקניק בעל הבלוטה. זה קל לגנות, למצוא את האבסורד ולהיות בצד שמראש חוזה כישלון. זה גם נוח כשרוול מתנפנף ומאוורר בבריזת ערב שפשפת בוערת לקבוע מערכת חוקים שלפיה כל תוצאה של פעולה שכרה בהפסדה.

       

       

       

        1/1/09 17:47:

      סאטירה טובה. ומסאטירה לא מבקשים להיות מאוזנת.

      וטוב שיש מי שמזכיר את סבלו של הזולת. כי אם לא נזכור את סבל הזולת, נתבהם.

      מה שלא אומר שהמבצע האיום הזה מיותר. כי בסופו של דבר, אדם קרוב קודם כל אצל עצמו ואצל יקיריו. ואנחנו מחוייבים, קודם כל, לשלום ילדינו ולשלומנו אנו.

        1/1/09 17:37:

      לא יודעת למה לייחס את תחושתי - לאינסטינקטים נשיים, לחינוך, לאיזו אונה דפוקה במוח אבל לא ברורה לי המחשבה לחינוך ולימוד לקח באש וטילים ובהרג בכלל וזה תקף לשני הצדדים. לא ברורה לי סימטריית המחשבה שלהכות שוק על ירך מישהו, תשכנע אותו, את הצד השני, להרפות.

      האם זה לא נוסה לאורך כל ההיסטוריה? האם לאורך כל ההיסטוריה זה נכשל?

       

      מאיפה מגיעה מחשבת החמס שישראל תותש אם יירו עליה טילים, לא ברור. האם הם חושבים כבוד? אגו? יכול להיות.
      "נראה להם מי גבר כאן". כך זה הולך? מעניין.

      ובישראל יושבים חבר גאוני מלחמה ואמרים: "נראה להם מה זו עוצמה ואיך אנחנו מגיבים שמרגיזים אותנו". כך זה הולך? מעניין.

       

      אגו גברי. עכשיו אני משוכנעת. 

        1/1/09 17:28:

      ואם ישראל לא היתה יוצאת למבצע הזה, אז בעוד כמה חודשים או שנים היית יכול לכתוב פוסט עם צבעים הפוכים.
        1/1/09 17:26:
      אוי, אהוד, מה קורה איתך? למה אתה לא מאוזן? אה, שכחתי - רק אחרי שמורידים עליך 500 טון חומר נפץ אז אתה נהיה במצב מאוזן - אם תרצה או לא תרצה. לא סתם ישראל כל הזמן דורשת איזון - דורשת, ומבצעת.
        1/1/09 17:21:

      אוי. בשם אללה הרחמן והרחום, מדוייק אתה.
        1/1/09 16:47:

      אהוד אתה אדם יקר,

      אני מבין שחלק מהעניין שלך הוא ליצור פרובוקציה שתביא לדיון ולמודעות לסבל האנושי שמעבר לגדר.

      אבל תחת אש - פוסט כזה מעמיד את הסובלנות שלי ושל רבים אחרים במבחן קשה.

      אתה יוצר ריחוק ואפילו ניכור בין דעותיך לבין מה שהוא היום כמעט קונצנזוס באוכלוסיה היהודית. ובכך אתה יורה לעצמך ברגל. לא יקשיבו לך כשתעמוד בשער ותוכיח על פגיעה בקשישים, או בתינוקות, או בנשים, או במזרחיים. זה אהוד "יפה הנפש" השמאלן הפנאטי יאמרו בליבם וידפדפו הלאה.

       

      ולגופו של עניין:

      הם סובלים יותר מאיתנו כי הם חלשים יותר ולא כי הם מוסריים רודפי שלום ותמימים ואנחנו חארות.

      לו יכלו לפגוע בנו יותר- ברור שהיו עושים זאת.

      תן גם קצת קרדיט על הסבל שלהם להנהגה המוטרפת שבחרו בדרך דמוקרטית, זו שהחליטה לשחק משחק קשוח מתוך ידיעת המחיר הצפוי. אם תמשוך לכלב בזנב לא תקבל נגיסה בישבן? בחייך, הם באמת עבדו קשה מאוד על העניין ואתה לוקח מהם את כל הקרדיט.

      ושוב, אל תשכח גם שאם רוצים פר-פייט, לא יורים מתוך מרכזי אוכלוסין, לא מחביאים רקטות בתוך מסגדים, ולא יורים לריכוזי אוכלוסיה מתוך מטרה ברורה לפגוע באזרחים.

      מתוך היותי חייל במיל' אני אומר לך בכנות, שצה"ל משתדל למזער ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה תמימה, גם מסיבות הומניטריות וגם מטעמים של יחסי ציבור ודעת קהל עולמית. עזוב אנושיות וחמלה - זה פשוט לא מקדם אותנו. אז אל נא תאשים במפורש או במרומז  את צה"ל בפגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.

       

        1/1/09 15:55:

       

      אין לך אלוהים אתה

       

      [אללה, כלומר]

        1/1/09 15:18:

      ראה הערתי על דב חנין ומהטמה גנדי בפוסט האחרון שלי.

       

      כנראה שהעמקה יתרה בשואה גרמה וממשיכה לגרום לך יסורי נפש וחמלה

      כלפי חלשים או חלשים לכאורה.

       

      החיים הם הרבה יותר simple.

       

      היכולת האנושית לחמול ולהכיל היא מוגבלת ולכן

      כדאי לו לאינדיבידואל, לחמול את מי שקרוב אליו או שיש לו ענין ממשי בו.

       

      החמלה שלי שמורה לילדי שלי ולילדי שדרות ועוטף עזה.

      שעשירי אבו-דאבי וההיסטוריונים של מצריים וסוריה יזילו עכשיו דמעות על סולימאן ואבו-שדיד מעזה.

      זה לגיטימי וזה סבבה.

       

      חבל שאתה כל כך מבולבל אהוד

       

      (ואם יש לך פתרונות כהיסטוריון, כאלה שמשקפים את ההיסטוריה החוזרת, ספר לנו עליהם. יהיה מענין ואולי תאיר את עינינו)

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין